פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

שלום רב:
אני אמא לילד בן 12 וחצי שבזמן האחרון מבחינה בהתנהגות מוזרה מצידו.
הוא אובחן בכיתה ג' כלקוי למידה וכן יש בעית קשב וריכוז.
אך התופעות ה"חדשות" החלו לפני חצי שנה בערך והן לדוגמה:
כל פעולה שהוא עושה חייב להיות פעמיים גם בחיי יום יום כמו למשל לבדוק מה השעה אז הוא חוזר מיד ובודק שוב לפעמים יש גם חזרה על מילים או משפטים המצב מדאיג אותי
וגם הערתי לו מספר פעמים והוא או צחק או לא ענה
האם יש מקום לדאגה?
תודה רבה
מיכל

שלום,
בני בן השבע התחיל לפתח טיקים בערך לפני שנתיים שלוש. בהתחלה זה היה הרמת ידיים למעלה כאילו החולצה מפריעה לו, אח"כ זה הפך לשיעול, אח"כ היתה הפסקה של כשנה ולאחרונה מזה מס' חודשים זה חזר בצורה של נענוע הראש כאילו להסיט את השיער מהפנים + שיעול. אינני חושב שהוא היפראקטיבי אולם הוא קצת חסר מנוחה באופן כללי. אני חייב לציין שגם אני סובל מילדות מטיקים שנמשכים עד היום בצורה זאת או אחרת (לא טוראט). כמו כן התגרשתי מאימו לפני כשלוש שנים.
השאלה היא האם להניח לטיקים לעבור מעצמם - דבר שאני מסופק אם יקרה בגלל שהוא נמשך כבר יותר מדי זמן, או שכדאי לקחת אותו לאיזשהו איבחון.

תודה מראש.

שלום רב,



האם התקף חרדה (וחרדה בכלל) זה מסוכן? בהתקף חרדה הדופק יכול להיות מהיר מאוד והלחץ דם עולה, זה לא יכול לפגוע בבריאות איכשהו?
גם חשיפות בטיפול התנהגותי שמעלות את החרדה וכתוצאה מכך את הדופק, הלחץ דם, עושה סחרחורת וכדומה לא יכול לגרום נזק בריאותי ואינו מסוכן?

תודה מראש

שלום,
אני לא יודעת אם אוכל לקבל פה עזרה, לפחות הכוונה גם תעזור לי.
יש לי ילדה בת 7. הילדה סובלת מחרדות ובעיות קשב וריכוז. בשנה אחרונה היא קיבלה ריספונד שעזר לה מאוד נגב חרדות אך לא פתר בעיה של קשב וריכוז וגם התחיל לגרום לה לגירוד חזק בעור. החלפנו את התרופה בסטרטרה לפני חודש וחצי. נכון להיום אני לא מרגישה שיפור לא בהתנהגות ולא בקשב וריכוז. יתרה מכך, נוצר מצב שלא ידענו קודם - הילדה לומדת בכיתה ב'. בשנה שעברה אמנם היו קצת קשיים בפרידה ובלימודים אך הילדה כן למדה והשתתפה בשיעורים. השנה הילדה מסרבת להכנס לכיתה, לא מוכנה ללמוד ולא מוכנה לקבל מרות מהמורות. המשפט שלה "אתם לא תקבעו עליי". אני לא יודעת אם זו השפעה הפוכה של הכדור שבמקום לטפל בקטע חרדתי איכשהו הגביר אותו. או שיכול להיות שהכדור כלל לא משפיע והחרדה היא זו שגורמת לה להתנהגות כזו. בבית אני מענישה אותה בכך שלא נותנת לה לראות טלויזיה והיא משלימה את כל החומר שנלמד בכיתה - כלומר שיעורי בית נמשכים לפחות שעתיים במקום שעה. אני לא יודעת אם עונש במקרה כזה עוזר או מחמיר את המצב. היא מבטיחה שמחר כן תלמד בכיתה, אך מגיע מחר והכל חוזר כפי שהיה - היא מסתובבת בשטח בית הספר ולא מוכנה אפילו להתקרב לבניין של כיתות לימוד. נתון נוסף שהוא לדעתי חשוב - השנה הוחלפה לה מורה ויש מורה חדשה שהיא גם חדשה בבי"ס.
מה ניתן לעשות במקרה כזה? למי אני צריכה לפנות? האם יש אפשרות שהכדור הוא זה שגורם לה להתנהג ככה? אשמח לקבל עצה או הכוונה כלשהי.
תודה

שלום רב,
מאז לידתו, היה בני בן ה9 בעל טמפרמנט גבוה, נטה לבכי ולהתקפי כעס בקלות והתקשה בשינויים. במשך השנים היו בעיות התנהגות ובעיות חברתיות ברמות שונות. מאז כיתה ג', הוא מתקשה לשתף פעולה בבית הספר. הוא יוצא פעמים רבות במהלך השיעור מהכיתה, לא מכין שיעורי בית, לא מקשיב לשיעור ועוד. בהתנהלותו הוא משדר פעמים רבות אי שקט. נע ממקום למקום, עושה תנועות עצבניות ונוטה להתקפי זעם. הלילה הוא ביקשה לשוחח עימי ועם בעלי. בשיחה הוא סיפר כי הוא יכול לשלוט בכוח המחשבה בנמלים, ולומר להן להיכן לטפס, לשלוט באנשים, אשר הוא רוצה שיופיעו, לגרום לכך שלא ישמע אנשים אשר דיבוריהם מעצבנים אותו, או לגרום לאנשים לדבר, וזאת באמצעות תנועות או קולות שהוא מבצע. בנוסף, הוא סיפר כי בכיתה ב', הוא ראה דמות שחורה מאחורי בית הספר אשר דיברה אליו ונתנה לו כל מיני עצות. מאז הוא שומע את קולה מידי פעם, במקום מסויים ליד ביתינו,. הקול, לדבריו, בא מבחוץ, ונשמע כמו קול של גבר עם המהומים, לדבריו. הקול בדרך כלל אומר לו לאריך את דרכו הביתה, כדי לא להקלע לסכנות, אשר לדבריו הוכחו כנכונות ונותן לו עצות רבות.
אני מוטרדת מאוד. אודה על עצתך.

בתי בת ה18 וחצי, כבר שנה ושלושה חודשים סובלת מתחושת סחרחורת ואי שיווי משקל, כל הבדיקות יצאו תקינות, והרופאים אמרו שזאת תופעה רגשית נפשית, ביקרנו אצל פסיכיאטור ורשם כדורים, ציפרולקס שלא עזרו, ואז אלטרולוט שעשו יותר גרוע (התחושות התגברו), לאחר הפסקה של חצי שנה בלי כדורים, התחושות ירדו קצת אבל לא בצורה משמעותית, לכן שוב חזרנו לטיפול תרופתי בתקווה שיפחיתו את התחושות יש לציין שהתחושת הן רצופות וחזקות, הילדה הפסידה שנת לימודים בבית הספר בכיתה י"ב. התחושות מתלוות בכאבי ראש שנורא מציקה. בפעם השניה של טיפול התרופתי ניסינו את סימבלטה והילדה הרגישה ממש לא טוב, התחילה להקיא והתלוננה על כאבי ראש חזקים. חזרנו לניוירולוגים מומחים שאמרו שאכן זאת תופעה נפשית פסיכוסומטית, כיוון שכל האירוע קרה בזמן בחינות בגרות של כיתה י"א , שייכו את התופעה כתופעה מלחץ. השאלה שלי היא האם קיימים באמת תופעות האלה שקשורים משהו פסיכוסומטי? מה ניתן באמת לעשות אם הטיפול התרופתי לא עוזר? האם התופעות האלו יכולים לחלוף מעצמם? האם כדאי לנסות טיפול בהפנוזה הילדה הולכת כבר שנה לטיפול פסיכולוגי קוגנקטיבי. מנסה לעשות דברים, אך התחושות מאד מציקות.
הקפאנו כרגע את תהליך הגיוס של הילדה. בחינות בגות עשתה במסגרת הבית ויש בחינות שצריכה עדיין להשלים.
מאד מבקשת תשובה.

שלום רב,
האם יש מניעה חוקית לכך שפסיכיאטר של מבוגרים יטפל טיפול בקטין (אינו מומחה בפסיכיאטריה של ילדים).
תודה

יכולים להיות לי תסמיני גמילה מזה שהפסקתי לחתוך את עצמי?
אני חותכת את עצמי כבר כמה זמן ואני מתחילה להזיע ולרעוד,
יש לי דופק מהיר וקשה לי לנשום, יש לי מחשבות מהירות ואני מרגישה חוסר מנוחה נפשית ופיזית וכל מה שאני חושבת עליו זה על לחתוך את עצמי.
זה ייתכן שהתמכרתי לפגיעה עצמית ועכשיו יש לי תסמיני גמילה?

שלום רב

בני בן השנתיים וחצי אובחן עם PDD בתפקוד גבוה.
הוא מתקשה בהירדמות ובשינה, ומתעורר פעמים רבות במשך הלילה, לעיתים לפרקי זמן ארוכים.
ניסינו טיפול במלטונין, שעזר באופן זמני עם ההירדמות אך היה פחות יעיל עם המשכיות השינה. לאחר כחודש, גם יעילות החומר על ההירדמות פסקה. הרופא המליץ על מתן נוילפטיל 4 מ"ג, 3 טיפות לפני השינה.
להבנתי התרופה היא ממשפחת האנטי פסיכוטים. חשוב לציין שלמעט עניין הינה, בני אינו זקוק להרגעה ברמה ההתנהגותית, אינו סובל מתנועות רפטטיביות או מהתנהגות קומפולסיבית.
אני מתלבטת קשות האם לתת לו את התרופה, ובנוסף תהיתי האם יש אלמט של פיתוח תלות והאם לתרופה השפעה מצטברת או שברגע שמפסיקים לתת אותה ההשפעה פגה.
אודה לתגובתכם.

שבת שלום

חבר שלי אובחן לפני חודשיים במשהו, לא זוכר. הוא כרגע אמור לעלות לכיתה י"ב אבל במקום זאת הוא לא ממשיך ללמוד והוא עובד במקום מסודר. יש פקידת סעד כאן בעיר והיא די רודפת אחריו ומנסה לדבר עם ההורים שלו מה מצבו ואיך הוא ואם הוא לוקח כדורים, ומתקשרת הרבה הביתה ומחפשת את ההורים, ככה ממה שאני יודע לפחות.
הוא בן 17 וחצי. השאלה שלי- אם ניתן לשלוח אותו למוסד פסיכיאטרי סגור אם הוא לא לוקח כדורים? אני קצת מודאג ממנו שהוא לא לוקח. או שיש שיטות אחרות שנוקטים בהן?:

שלום רב,
בתי בת 6, מאובחנת עם ADHD מטופלת בקונצרטה 18 מ"ג מזה כחודשיים וזאת לאחר שניסינו במשך מספר חודשים את הריטלין LA 20 היה על הפנים ולא רק שלא עזר אלא אף החמיר את הבעיות. היא מאוד מאוד היפראקטיבית ועם בעיות התנהגות. הדבר בולט בעיקר כאשר צריכים להיות בחוץ אם רוצים לצאת להצגה או טיול או בילוי אחר אפשר לשכוח מזה כי היא פשוט מפריעה ופשוט נשבעים שלא נצא איתה יותר להצגות או לסרטים או לכל בילוי אחר. כמו כן גם כאשר הולכים לביקורים אצל חברים או משפחה המצב דומה . פשוט אנחנו נאלצים להסתגר איתה בבית היות וכבר המשפחה וגם החברים רמזו לנו שקשה להם עם הביקורים שלנו איתה אצלם. בקיצור הסתגרות והתבודדות הן שלנו והן שלה והמצב מאוד קשה לנו. ניסינו גם שיחות, הדרכה הורית ושום דבר לא מועיל העצות שקיבלנו מאוד יפות וטובות על הנייר אבל בלתי ניתנות ליישום. היא עומדת להתחיל כיתה א' ואני עם המון חששות מה יהיה. צופה שיהיו בעיות עם המורה והמשמעת הבית ספרית. רציתי לדעת האם גם הורים לילדים עם ADHD עם היפראקטיביות קשה ובעיות איך הם מתמודדים עם המצב הזה כאשר צריך או שרוצים לצאת קצת מהשגרה האפורה וללכת קצת לטייל או לבילוי כלשהו. האם גם הם נאלצים להתסגר בבית בגלל המצב הזה. בקיצור עצות וטיפים מאוד מאוד יעזרו בברכה ותודה לכול מי שיכול לתת עצה מניסיונו בהתמודדות עם המצב הזה.

שלום רב!
מדובר באחי בן 36.
רווק שנסע לאחר שירות צבאי למזרח ונשאר שם כעשר שנים.
ברצוני לציין כי בילדותהו היה ילד פיקח מאוד ושובב.
במהלך השנים בהן שהה במזרח הכיר בחורה גר איתה מספר שנים ונפרדו.
ברוב שנותיו בחול התקשר לעיתים תכופות וביקש מהורי שישלחו לו כספים כי לא עבד שם בקביעות.
הוריי שלחו כסף רב אך לא הבחנו במשהו חריג.
מצבו הבריאותי של אבי התדרדר ובעקבות כך אילצנו אותו להגיע לכאן ולראותו.
לצערנו לא היה חוקי במזרח ואחרי שחזר לא התאפשר לו להיכנס לחול כחמש שנים.
באותה תקופה גר בבית אימי אשר דאגה לו. לכל בקשותיו.
הוא יצר קשר עם חברים והם היו מבקרים אותו.
רוב הזמן הוא ישן בבית ולעיתים התעסק במחשב.
הוא לא רצה לצאת מהבית בזבז את כספיה של אימי ולפני כחודשיים הצליח להיכנס שוב לחול.
כשהיה בארץ לא רצה לפנות לטיפול פסיכולוגי כלשהו ואמי הביאה הביתה פסיכיאטר אשר אמר
כי אינו חולה נפש אך יש לו מאניה דיפרסיה. הוא פנה לטיפול אצל פסיכולוג היה מס' ביקורים והפסיק.
כרגע נמצא בחול ומשיחות הטלפון הוא נשמע בדיכאון. אין לו עבודה.
לארץ הוא אינו מוכן לחזור ומצד שני המצב שם לא נשמע טוב ואנו מאוד מודאגים.
מה עלינו לעשות?
האם לנסוע לשם ולהביאו לכאן?
האם לפי כל מה שאמרתי אכן סובל ממניה דיפרסיה?
סליחה על אורכה של השאלה אך אני מאוד מודאגת.
אנא עזרתך

תודה

בני בן 7 עולה לכיתה א. הוא מאובחן כבעל תסמונת אספרגר והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות קשה. הוא ילד חמוד ואינטילגנטי. רמת המשכל שלו תקינה.
הוא מקבל כיום ריטלין - 5 מ"ג בבוקר. הכדור עד כה עשה ממש פלאים. הילד תפקד בצורה טובה מאוד איתו. הבעיה היא שבזמן האחרון עוצמת ההשפעה של הכדור פחתה באופן משמעותי.
ניסינו לתת לו קונצ'רטה 18 מ"ג אך תוך יומיים הוא החל לגלות חרדה מהילדים בגן והפסקנו את הכדור. ניסינו לעלות ל- 7.5 מ"ג בבוקר, אך שוב הילד החל לגלות פחדים.חזרנו לריטלין 5 מ"ג פעם או פעמיים ביום.
השאלה היא מה עושים עכשיו לקראת כיתה א?
מה הוא ריטלין אל איי? האם הוא מומלץ?
מה לגבי שילוב של ריספרדל ומינון גבוה יותר של ריטלין? - מה הריספרדל עושה במצב כזה? והשאלה החשובה מכולם - האם כאדם בוגר תיווצר לו תלות ברסיפרדל, כלומר שאם ינסה להפסיקו יופיעו הזיות/ חרדות וכדומה?
תודה!

בני נולד לאחר סיבוכים קשים בהריון ובלידה ואובחן כסובל מאספרגר והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות קשה.
במהלך ההריון הייתה אי ספיקת שיליה עקב קריש דם. הרופאה ראתה באולטראסאונד שראשו גדול ביחס לגופו אך רק חודש לאחר מכן הפנתה אותי לבית חולים.
הלכתי למומחה שאמר שיש ליילד מייד. בבית חולים ביקשתי שינתחו אותי בשל מצב השיליה וההיסטוריה המשפחתית - להבדיל אמא שלי איבדה 2 ילדים בגלל היפרדות שיליה בלידה.
הם החליטו ליילד עם זירוז. במהלך הלידה דיממתי שעתיים הם אמרו שזה כלום. רק שהשיליה התפרקה, הגיעו כל הרופאים למחלקה ויילדו אותי וואקום שעשה על ראשו של בני סימן סגול.
בגיל שבועיים החלו התקפי רעד בראש מדי פעם. באולטראסאונד גילו הרחבה קלה בחדר השלישי במוח. לאחר כשלושה שבועות בבדיקה חוזרת נעלמה ההרחבה הזו.
האם יש קשר בין הסיבוכים הקשים בהריון ובלידה ובין הבעיות של בני - אספרגר והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות קשה? האם ניתן להגיש תביעה בנושא? מול הרופאה? מול בית החולים?

תודה!

בני, בן ה- 7.5, ADHD עם H מטורף ואימפולסיביות עוד יותר ניסה את כל סוגי מטילפנידנטים במינונים שונים אך ללא הצלחה ועם תופעות לוואי רבות ( התפתחות של חרדות, תלישת שיער וקרחות, מצבי רוח קיצוניים ובכי רב בנוסף להיפריות וכו').
בנוסף 8 חודשים טופס בריספרדל שלא עזר למרות עליות במינון. בעקבות עליה גדולה ברמות הפרולקטין והשמנה שגרמה אך היא לחרדות נוספות, לפני כחודש סיים תהליך הגמילה מהתרופה.

כעת הילד ללא שום טיפול תרופתי והמצב לא קל בכלל. הומלץ להתחיל טיפול באנטומין ופריזמה. הוסבר כי עדיין נושא הקשב יישאר ללא מענה. כבר שבועיים עם מרשם אך אחרי קריאת חומר רב הבנתי שמדובר בתרופה אנטי פסיכוטית מהדור הישן שאך היא עלולה לגרום לפרולקטין והשמנה.


האם יש לכם נסיון חיובי עם התרופה הנ"ל? האם ראיתם בפרקטיקה שלכם ילדים שריספרדל לא השפיע אך אנטומין כן.
הרופאה שלנו לא מסכימה בשום פנים ואופן לנסות סטרטרה ( למרות שאני מוכנה לשלם את המחיר הגבוה) בטענה כי מדובר בתרופה לא מוצלחת.
האם אכן לתרופה יש רקורד כה גרוע? אני זקוקה נואשות למידע חיובי על הנסיון עם סטרטרה.

תודה מראש וסליחה על האורך ( אני לא מצפה למתן תשובות במקום הרופאה המטפלת אך אשמח לדעה ניטרלית על סמך הנסיון האישי).