פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

מרב שלום,
מה עושים ? "זורמים" עם מה שיש. לא נורא אם הילדה תמשיך להיות בגן עם טיטול, עד שתתרגל לשבת על האסלה. הרבה ילדים פוחדים בהתחלה, מכל מיני סיבות, אבל אי אפשר להכריח את צוות המעון לרוקן סירים ולנקות. זה לא פשוט.
לא נורא, אולי נוח גם לילדה שתתרגל בהדרגה, קודם בבית. היא קטנה עדיין, לא צריך ללחוץ. זה לא יזיק לה, עד שתהייה מוכנה לשבת על האסלה ותוכלו לומר "שלום" לטיטול גם בגן.
בהצלחה!

לי שלום,
לילדים יש לפעמים תנועות לא רצוניות שמתפתחות לתקופת-מה, ונעלמות, וזה בסדר.
חכי עוד שבוע. אם זה לא ייעלם - פני לרופא הילדים שלכם, והתייעצי איתו. אולי ישלח אתכם לחוות-דעת.
כל טוב!

שלום,
ראשית, לא נורא ! זה קורה לפעמים לכל ילד. כדאי לברר אולי אם קרה משהו חריג, שגורם לילד להתנהג כך : אולי פגעו בו ? העליבו אותו? ואולי סתם חם לו, והוא עייף.
בוודאי שחשוב להעיר לילד, גם בגן וגם בבית, שאסור לפגוע באנשים אחרים, שזה כואב וכו' וכו'. אבל אין צורך להגזים. זה בוודאי יחלוף.
כל טוב!

דורה שלום,
בערך בגיל שנה.
כל טוב!

דורה שוב שלום,
אם הילד מצביע על האף והפה, כפי שאת מציינת, הרי שיש פה "הצבעה".
ייתכן גם, שהילד למד להשתמש באצבע כדי לבדוק את העולם, במיוחד מקומות קטנים כמו חורים, שרק אצבע נכנסת לתוכם. הרי יש לנו כמה שימושים לאצבעות ! זו התחלה וזה בוודאי יתפתח לכמה כיוונים.
כל טוב!

בס"ד
איריס שלום,
כרגע, כנראה שהילדה עדיין לא בשלה לקבל את כל המזונות, ואי אפשר להתקדם בקצב שאתם רוצים. זה מהיר מדי עבורה, ולא יהיה טוב. לכו בקצב שלה, בסבלנות !!!
צריך להקפיד, שהילדה תקבל את הקלוריות שהרופא ממליץ, בכדי שהגוף יגדל ויתחזק, אבל בכל דרך שטובה לילדה, לא בלחץ. בע"ה, כפי שהיא מתקדמת בתחומים אחרים, היא תתקדם גם באכילה.
נסו מידי פעם לתת לה כל מיני מזונות חדשים, אולי תתפתה לטעום. שימי על השולחן, שתראה את המשפחה אוכלת, בוודאי גם במעון היא רואה ילדים אחרים. בסוף - תנסה ותרחיב את המגוון. כשהגוף יהיה בשל לכך.
כל טוב, הרבה בריאות !!!

זוהר שלום,
ראשית, בכל תהליך התפתחותי עלולה להיות נסיגה בזמן מסויים, לתקופה מסויימת, וזה חולף. לפעמים הסיבה לא ברורה לנו. את מציינת בסוף ההודעה את המחלה של סבתא, וייתכן, שזו הסיבה ! הילד מוטרד אולי מהמצב, אולי דואג, אולי סבתא חסרה לו, אולי הוא מרגיש שמשהו בסדרי הבית השתנה, ומגיב באובדן שליטה. אולי הוא "עושה דווקא", כדי לקבל יותר תשומת-לב (בגלל שאת, אמא, נעדרת יותר ??). נסי לחשוב, מה השתנה בסדר-היום של הילדים, שמפריע לילד, ואולי תוכלי לשפר, ולהוריד מהילד את סיבת הלחץ.
מכל מקום, נסי להיות סבלנית, גם אם קשה לך במצב הנוכחי. אל תכעסי עליו.
כל טוב והרבה בריאות !

זוהר שוב שלום,
בהחלט צריך לומר לילד שוב ושוב שקקי עושים בשרותים, כמו שאתם עושים, וכשהוא מתאמץ ועושה, טוב לומר לו, שאת רואה שהוא עושה עכשו קקי. אבל - לא לומר בכעס !! כשהילד מרגיש שכועסים עליו והוא אשם, אז מתחילות התגובות הבעייתיות.
יחד עם זה, תצפי, שהוא לא יקבל מייד את ההסבר שלך, וייקח זמן עד שיפנים ויבשיל ללכת מיוזמתו לשרותים.
כמו שאמרתי, מילת המפתח היא סבלנות !

אור שלום,
תהליך הגמילה הוא מורכב, גם מבחינה פיזיולוגית, וגם מבחינה רגשית-שכלית, וגם מבחינת החיבור בין השניים.
התהליך מתרחש בצורה מדורגת, ולאורך זמן. כאשר ההתחלה היא בדרך כלל - התעניינות של הילד באסלה.
נראה לי שבתך רק בהתחלה ממש, ואין בכלל לחשוב על הורדת הטיטול עדיין. כשתלמד להודיע לכם שהיא צריכה פיפי או קקי, לפני שעשתה, אז תדעי שהיא בשלה.
כרגע, לדעתי, הניחי לה. תני לה עוד זמן.
כל טוב!

צריך להבין, שהתהליך הוא לא "בקו ישר" : בדרך כלל זה צעד קדימה וצעד אחורה, ויש חוסר עקביות של הילד. זה בדיוק התהליך, עד שמגיע שלב, בו הילד מתייצב ונהייה עקבי.
כשהילד מבקש מיוזמתו, כמובן שטוב ללכת איתו. אבל שוב : לא ללחוץ , ולהבין, שבהתחלת התהליך, יש הרבה פעמים שהילד נמנע, או מסרב, וצריך לקבל זאת.
כל טוב, כפי שאני אומרת שוב ושוב : בסבלנות !

שגית שלום,
- לגבי הילד הקטן, נראה לי שאת מנסה להקדים את המאוחר. בגילו, הוא בסדר גם לגבי ההליכה (היום הרוב מתחילים ללכת לקראת גיל שנה וחצי!) וגם לגבי הדיבור. חכי בסבלנות. אם הוא מבין, גם הדיבור יגיע.
- לגבי הגדול , גם זה בסדר. יש ילדים שהם רגישים באופיים, ומתקשים לקבל ביקורת. אבל מאחר שאי אפשר בלי ביקורת, הרי חשוב לעודד אותם באופן כללי מצד אחד, ומצד שני - אפשר גם לנזוף בהם כשצריך, או אפילו לכעוס. אל תיבהלו מכך. הילד לומד להבין מהם הגבולות, ואף להפריד בין כעס ההורים לבין אהבתם. יש הטוענים (חיים עומר, למשל) שהילדים יודעים לקבל את הכעס שלנו כחוזק, וזה אף מקנה להם בטחון בנו.
כל טוב!

גיל שלום,
ייתכן שלבת שלכם יש מצב שנקרא "רגישות יתר תחושתית" : זה מצב שבו הילד רגיש הרבה יותר מהרגיל למגע , ותחו שת המגע מרגישה כמו כאב, בעיקר כשמדובר בסירוק השיער, בגזיזת צפרניים, צחצוח שיניים, ועוד. יש ילדים שמתעקשים על בגדים מסויימים, כי המגע עם הבד נעים להם, לעומת בגדים אחרים.
בקיצור - זו לא סתם עקשנות !!!
אני ממליצה לכם לבקש הפנייה למרפאת-בעיסוק התפתחותית, כדי שתבדוק את הילדה, ותוודא שאכן זה המצב. אם כן - היא תיתן לכם הדרכה, ותטפל בילדה, כדי להקל על כולכם.
כל טוב!

קרן שלום,
אפשר לגלות היפוטוניה כמה ימים לאחר הלידה, אבל גם כמה שבועות או אפילו חדשים אחרי הלידה. זה תלוי במקצועיות של המאבחן, ובחומרת ההיפוטוניה.
היפוטוניה היא די שכיחה, אבל זה מצב לא רצוי, כיוון שהיא מעכבת את ההתפתחות המוטורית של הילד, כפי שקורה אצל הבן שלך.
בדרך כלל, רופא ילדים יודע לאבחן היפוטוניה, אבל ההפנייה היא לפיזיותרפיסט/ית, והם בדרך כלל מדריכים את ההורים לתרגילים מסויימים, או ממליצים על טיפול שבועי בילד, כדי לשפר את המצב.
בקשי גם את הפנייה.
כל טוב!

גיל שלום,
לפי הגישה שלי, עדיף לחכות, עד שהיוזמה לגמילה באה מצד הילד, ואז בטוח שהוא בשל לתהליך, וזה קורה מהר.
לכן, אני מציעה לחכות עוד מעט. אני בטוחה שזה יגיע.
כל טוב!

שלום,
יש תופעות של נסיגה בתהליכי התפתחות, מסיבות שלא תמיד מובנות לנו. הילד מפסיק לעשות משהו, ואח"כ חוזר אליו כעבור זמן-מה. מעבר לזה, ההבנה של שמות חפצים, והפניית המבט לעברם, צפוייה מגיל 9 ח' ואילך. לכן, ייתכן שאולי היה לך אפילו נדמה. חכי עוד חודש, ותראי מה קורה. כרגע אינני רואה סיבה לדאגה.
כל טוב!

גב' קרנינה שלום,
בגיל שנה, עיקר הביטוי של הפיגור ההתפתחותי הוא מבחינה מוטורית, ומבחינת "הבנה" , או תהליך הלמידה של חיקוי. למשל : הילד לא מצביע, לא מושיט יד לקחת חפצים, לא מסתקרן, לא מסובב את הראש כשקוראים בשמו, וכד'.ילדים עם פיגור יכולים להיות מאד חייכניים ומאד חברותיים, כמו למשל שידוע על ילדים עם תסמונת דאון. אין סימן מובהק לילד שמתפתח עם פיגור.
בכל גיל אפשר לאבחן פיגור, אבל בגיל צעיר, הרבה פעמים ילד "נותן קפיצה" והפער נסגר. לכן, אנחנו נוהגים להמתין עד גיל 3, בכדי להיות בטוחים שהפיגור קבוע, ולא משתפר.
יש ילדים שנולדו עם מחלות מסויימות או תסמונות, שידוע שהן כוללות גם פיגור. במצב כזה, אפשר לצפות לפיגור מגיל מאד צעיר.
כל טוב!

אילה שלום,
יש רופאים מומחים בתחום זה, הנקראים אנדוקרינולוגים-לילדים או "מומחים לגדילה". בכל בית-חולים יש רופא כזה במח' הילדים, ואפשר לקבל הפנייה אליו, כדי שיבדוק את הילד, יזמין לו בדיקות נוספות אם צריך, וישקול מה אפשר לעשות כשי לשפר את הגדילה, אם צריך, ומתי. חשוב גם באיזה גיל אפשר להתערב, למשל - להזריק לילד תוספת הורמון גדילה.
אני מציעה לך לבקש הפנייה מרופא-הילדים שלכם.
כל טוב ובהצלחה!

מאיה שלום,
זה בסדר גמור, וזה גם מאד הגיוני. אין סיבה לדאגה. לפי תיאורך, התפתחות השפה היא טובה וכדאי שתשמחי. שיימשך כך.
כל טוב!