פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום
בני בן השלוש ושלושה חודשים אינו יודע להרכיב פאזלים רק את הפשוטים ביותר איך אפשר ללמד אותו בדרך הנכונה והמהירה כיצד להרכיב?

יש לי אחיין עוד מעט יהיה בן שנתיים והמרפס הקידמי שלו לא נסגר באופן מלא. הוא גבוה 80ומשהו סמ בערך...חלש ואוכל מעט. כשהוא רץ מיד נופל כמה פעמים. לפעמים יש לו חום עולה ויורד מאז שהוא נולד והיה לו דלקת ריאות בתחילת השנה הזו. אולי קשור לתזונה?בלוטת התירס?או מסיבה אחרת?מודאגת הדודה... אודה לך אם תוכלי לענות בהקדם האפשרי. תודה

היי בני בן 2 ו5 חודשים הוא גמול מטיטולים במהלך היום למעט בשעה שהוא יושן בצהריים ובלילה .איך גומלים אותו מטיטול בשעות הלילה כי בשנת הצהריים הוא לפעמים לא עושה פיפי בטיטול אלא קם לעשות .אשמח לתשובה תודה...

בתי בת שנה ושלושה חודשים ואני פונה אליכם בגלל תופעה חדשה ומאוד מדאיגה..... בתי עדיין לא עומדת/הולכת ואינה זוחלת. מתיישבת בכוחות עצמה... מאוד ורבלית ערנית וחביבה בדר"כ. לפני 6 שבועות לערך התחלנו בטיפול פזיוטרפי בהמלצת רופאת הילדים , על מנת לעזור לבתי להתקדם פיזית. ואכן בעקבות הפזיוטרפיה אנו חשים כי אכן התקדמה מאוד... מצליחה להתיישב לבדה וכן הרבה יותר חזקה בישיבתה. הבנתי בטיפולים כי יש לה גמישות יתר. אנחנו מקבלות תרגילים לביצוע בבית וכתלמידות טובות אכן מבצעות. החל מיום שלישי האחרון סיפרו לי על התופעה והערב חוויתי אותה באופן אישי, לפתע הברך של בתי מתחילה דפיקות/זריקות לא רצוניות למספר שניות. אני מצליחה לתאר את זה כמו עין שקופצת.... אז כך הברך. היא מגיבה בהתבכיינות קלה בזמן שזה קורה. זה נמשך מספר שניות ומפסיק. זה קרה הערב מספר פעמים בשתי הרגליים אך בימנית יותר. היא כבר נרדמה וזה כנראה גם מעיר אותה משינה. היא מתמתחת ואני מחזיקה אותה בידי ומרגישה את הדפיקות האלה מדי פעם. יצויין כי היום אחה"צ זה התחיל לאחר שעשינו קצת פזיוטרפיה במשחק אחה"צ. אני מאוד לחוצה שמה משהו לא בסדר נוירולוגית. היתכן? מה אני אמורה לעשות? לרוץ לרופא? איך לעזור לה להתגבר? האם יתכן שאנו מעמיסים על השרירים שלה יתר על המידה? אולי זה פתאום משהו מסוכן? אני ממש לחוצה ואשמח להדרכה? או לייעוץ .... תודה רבה!

שלום.

אני גננת בעלת תואר ראשון ושני בחינוך. ברצוני ללמוד לתואר שני נוסף , בהתמקדות בגיל הרך.

מה דעתכן על התכנית של התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה ?

אשמח לחוות דעת.

תודה

שלום רב,
בני בן שנה ועשרה חודשים (נולד פג בשבוע 33).
קיים אצלו קצת עיכוב מבחינת השפה, אבל לא מאוד משמעותי ואנחנו גם מטופלים אצל קלינאית תקשורת.
לאחרונה התחיל לבדוק גבולות ולעשות הרבה "דווקא". למשל - הוא עולה על הספה ומסתכל עלינו בחיוך, כי יודע שאנחנו לא מרשים... דוגמא נוספת - הוא זורק אוכל למרות שיודע שאנחנו כועסים....
בכל המקרים הללו הוא גם מסתכל עלינו לבדוק את תגובתנו.
רציתי לשאול בעניין זה:
1. האם זה אופייני לגיל?
2. איך הכי כדאי להגיב?

(מדובר בבן יחיד).

בתודה מראש,
לילי

שלום, יש לי תאומים בני שנה ו7 הם ממש בקושי מדברים, הם כן מג'ברשים, מצביעים על חפצים, עושים את הקולות של חיות אבל יש להם כ 5 מילים וגם הן לא נאמרות בצורה מלאה אלא יותר כהברה - מה (מיים), אבא, ננה (בננה) וכדומה.
האם לקחת אותם לאיבחון ? האם יש דרך לעזור להם ?
האם זה נחשב לעיכוב התפתחותי ?
תודה על העזרה
שרון

שלום רב,
בתי בת 2.9,דו לשונית,דיברה עד עכשיו יפה מאוד.לעתים,בעיקר כשהתרגשה, החלה לגמגם מעט-חזרה על מילה מסויימת כמה פעמים ואז השלימה את המשפט.הגננת אמרה שזה נפוץ (המחשבות רצות מהר מדי) ואכן, זה עבר וחזר בזמנים של לחץ (בעיקר בזמן אזעקות). לפני שבועיים היתה כאן אזעקת שווא.הילדה חזרה מהגן בסדר אבל מאז מגמגמת גמגום שונה-לא מצליחה לבטא את המילה עצמה: א-א-א-א-א-א-א-א-אמא. הגננת אמרה שגם זה נפוץ אבל אני רואה עד כמה היא מתסוכלת שאינה מצליחה לבטא את עצמה.מישהו מכיר? התמודד עם זה בעבר? למי כדאי לפנות קודם? ק.תקשורת?פסיכולוג?

בני בן חודש וחצי נולד בשבוע 36- הוא ילד מאוד עירני מסתכל על אנשים ועל הסובב אותו, הוא ער כמעט כל שעות היממה, עוקב במבטו מגיב לקול, מרים את הראש שהוא נמצא על הבטן ולכאורה אין כל סיבה לדאגה

הוא נולד עם שתי מערבולות בשיער ולאחר שהסתכלתי באינטרנט ראיתי שזה מאפיין לעיתים ילדים אוטיסטים או בעלי בעיה נוירולוגית, מאז איני יכולה להירגע, אני מוצאת את עצמי עוסקת בזה כל שעות היממה

כאילו כבר אמרו לי שיש בעיה כלשהי, הוא אינו מחייך עדיין חיוך סביבתי- אני יודעת שהדבר עוד מוקדם אך זה מוסיף לדאגות שלי

שאלותיי ן האם באמת נמצא קשר בין צורת צמיחת השיער לאוטיזם ?
מתי התינוק אמור לחייך לאור העובדה שנולד לפני הזמן בשבוע 36?
איך אוכל להירגע מכל החרדות הללו אודות מצבו ההתפתחותי של בני?

תודה

אני אמא לילד בן שנתיים ו-5 חודשים. חיה עם בני בנפרד מבעלי מזה כיותר משנה (נמצאים בהליכי גירושין). האב מתראה עם בנו באופן שוטף מאז פרדתנו בכל סוף שבוע, שבוע אחד בשישי לכמה שעות ולאחר מכן בשישי הבא לסוף שבוע הכולל שינה.(שישי-שבת). עד כה כאשר האב היה מגיע הילד היה הולך אליו בשמחה. מפעם קודמת חלה תפנית והילד שמדבר כבר שוטף אמר במפורשות שאינו רוצה ללכת לאביו. וכל דבר שהצעתי לו מיד אמר רק עם אמא. השבוע שוב כאשר הגיע אביו לקחתו, סירב הילד ללכת אליו ובעודי מחזיקה אותו עלי, נצמד אלי בחוזקה ושב ואמר לא רוצה ללכת אל אבא. האבא אמר שעלי במקרה זה להתעלם מדבריו של בני ולהושיבו בכסא של האוטו, כחלק מהצבת גבולות שאני מציבה לו ולומר לבני על אף שמתנגד- עכשיו נוסעים עם אבא. כמובן שקשה לי לעשות זאת בראותי את התנגדותו של בני. אשמח להמלצתכם כיצד עלי לנהוג במקרה המתואר?

האם יתכן כי תינוק יוולד עם תסמונת דאון ולא יאובחן תוך חודש חודשיים?

הי,
בתי בת שנתיים וארבעה חודשים. היא מתעוררת יבשה משנת לילה וצהריים מזה זמן מה וכן מודיעה בעת שעושה צרכים. אתמול התחלתי גמילה. הורדתי את הטיטול והיא עשתה את תחילת השתן הראשון של הבוקר בסיר אך הפסיקה באמצע וקמה. לאחר מכן נתנה שתן על הרצפה עוד מספר פעמים כאשר בכל פעם עצרה את עצמה באמצע. ולאחר מכן היא התאפקה במשך 7 שעות עד ששמתי לה טיטול וגם אז לקח כשעה לאחר שעשתה. יציאה לא הייתה לה. הבוקר המשכתי שוב ואותו הדבר קרה. לאחר שהתאפקה הכנסתי אותה למקלחת שם נתנה שתן. היא פשוט לא מוכנה לשבת על הסיר או על האסלה. ונראה שפוחדת לעשות אפילו במקלחת, גם שם היא עצרה עד שעודדתי אותה בלי סוף. ניסיתי להעמיד אותה מעל האסלה כי חשבתי שהבעיה היא בישיבה אך גם לזה היא לא מוכנה. וגם היום היא עדיין לא עשתה יציאה. חשוב לציין שהיא סובלת מעצירות ועל כן מקבלת נורמלקס כל יום ובמידה ולא נותנת עלינו לבצע חוקן ולכן חשובה לי יציאה מדי יום ואני לא יודעת מה לעשות. אודה על עצה ועזרה.

שלום בני בן השנה וחודשיים לא מדבר אפילו מילה אחת עם משמעות אלא רק גיבריש עם הברות וגם זה בלי כוונה מסוימת. הוא לא יודע לשחק איתנו עם הכדור , הוא לא מצביע ולא מושיט דברים ביד שאני מבקשת (ספר , כדור ). הוא כן לוקח ממני דברים כמו כדור בקבוק ומוצץ . הוא כן יוצר קשר עין ומחייך אלינו וכולם שמסביבתו , הוא יודע לחפש ספר וכדור כששואלים אותו איפה זה ולהחזיק אותם ביד . הוא יודע לקפוץ בלול כשמבקשים , הוא יודע להסתכל על אור ולמחוא כפיים ולשים ידיים על הראש כשמבקשים . הוא משחק איתנו קוקו ומוריד לי את הידיים שאני שמה על הפנים ומסתירה אותם . בנוסף הוא ילד סקרן שאוהב להסתכל על הכל ולחקור הכל . הוא יודע לזחול ובמהירות ולעמוד וללכת עם תמיכה . האם את חושבת שיש סיבה לדאגה?

ברצוני לשאול לגבי בתי הבכורה בת השנתיים וחודשיים. היא מנטלית מפותחת לגילה- נבונה ביותר, וורבלית מאוד עם אוצר מילים עשיר שנבנה מגיל קטן, מגלה סקרנות רבה, יודעת לשחק עם אחרים ועוד. בנוסף, התפתחותה המוטורית היא בהתאם לגילה.
אני שומעת מהסביבה שהתנהגותה ודיבורה מעבר למצופה בגילה אך העניין הוא שבגן היא מרבה לשחק לבדה ויכולה לבלות כך זמן רב ונראה כי היא מעדיפה זאת על פני משחק עם ילדים אחרים. הגננות הפנו את תשומת ליבי לכך בטענה שלעיתים צריך לשדל אותה רבות כדי שתסכים להשתתף אך לדעתן זה האופי שלה וכו' והן מניחות לה לנפשה. מכיוון שהדפוס ממשיך שאלתי היא האם זה בסדר? האם עלי להתערב בכך? אציין שהיא הייתה אצל מטפלת עד גיל שנה ובאותה תקופה גם נכנסתי להריון שני. בבית היו לנו תקופות קצת קשות של עומס וקשיים בזוגיות, האם אלו תרמו למצב זה? אציין שעם בני משפחתה הגדולים והקטנים היא נהנת מאינטראקציה ממושכת ואף נמצאת לרוב במרכז העניינים וכן יש פער גדול בין התנהגותה עם אנשים מוכרים כמשפ' לבין אנשים מחוג פחות קרוב שם היא יכולה למעט בדיבור ולהצמד אלי או לאביה.
שאלה נוספת- בני הקטן בגיל חצי שנה ואינני מצליחה למנוע מבתי להציק לו ולנסות להחטיף לו כל הזדמנות. ניסיתי דברים רבים אך ללא הועיל. במקרה האחרון היא שרטה אותו בעין ומאז אינני מתירה לה להתקרב אליו כלל ואני חוששת שאני מדירה אותה ותורמת לתסכול שלה, מה לעשות??
תודה על תשובתך!

שלום רב !!!


ביתי בת 3 חדשים, כשנולדה שקלה 2730, כיום שוקלת 4735. פעם היא היתה אוכלת 7 ארוחות של סימילאק (היא לא יונקת), כלומר גם בלילה ולפנות בוקר, לאחרונה לא נותנת לה בלילה, מניחה לה לישון, יוצא שהיא אוכלת חמישה ארוחות ביום של 120 מ"ל סימיליאק , כלומר 600 מ"ל ליום, האם זה מספיק להתפתחות תקינה ?