פורום קרינה סלולרית, סרטן - יש לך שאלה?

בכול שיטת צילום רנטגן צריכה להיות קרינת רנטגן, שהיא הקרינה המייננת, וצריך להיות "פילים" שקולט את הקרינה. צורת הקליטה של קרני הרנטגן על "הפילים", והחומר של הפילים הם שונים אם מדובר בצילום דיגיטלי או לא.
למרות שהצילום צריך להיעשות עם קרני X - קרני רנטגן, בעוצמה כזו שיחדרו את הרקמה, (העוצמה תלויה בסוג הרקמה אותה צריך לעבור, עצם או רקמה רכה וכיו"ב, ובזמן) ונכון שהקרינה תלויה גם מעט מאוד ברגישות של ה"פילים" שקולט את הקרינה, וכאן יש הבדל זעיר לטובת הצילום הדיגיטלי. לסיכום: גם צילום דיגיטאלי מתקבל על "פילים" והקרינה שלו קצת פחותה מהצילום הלא דיגיטלי.

יש סיכון בכול קרינה מייננת, אולם, הסיכון בטל בשישים לעומת הסיכון שלא לעשות צילומים אילו, ובייחוד במקרה שלך.

יחד עם זאת אם היה הילד שלי הייתי עושה לו את הצינתור בהקדם. הסיכון מהקרינה בטל בשישים לעומת הסיכון בלי הצינתור, למרות, שבאמת הצינתור אינו דחוף.

העניין הוא שלפי דברי הרופאים אין סכנה ממשית ידועה ב- PDA קטן. הסיכון לחלות באנדוקרדיטיס הוא אפסי, לדעתם, ולמעשה מה שמניע אותם להמליץ על הצינתור הוא אי הודאות אשר להשלכות ה- PDA בגיל מבוגר וההנחה כי עדיף לעשות זאת בגיל צעיר ולא בגיל 50, למשל. כמובן, שהשארת המצב כפי שהוא מחייבת מעקב חד שנתי כדי לוודא שאין שינויים. כאמור, אנחנו אמנם השתכנענו (לא בלי חשש) כי עדיף לתקן את המום בלב, אך בגלל הקרינה שקלנו לדחות במספר שנים, שהרי בסופו של דבר זה עניין של מאזן שיקולים וסיכונים. האם גם בנסיבות אלה- היית בוחר לעשות את הצינתור כבר עכשיו, וזאת למרות שמדובר בקרינה משמעותית ורבה?
האם יש דרך לכמת את הקרינה בצינתור?
האם יש מחקרים שמתייחסים לנושא הקרינה בצינתורי לב לילדים?
שוב תודה ושנה טובה!

מדויקים מאוד, ובשאלות נפוצות תמצאי אפילו את הסיכון והחישוב, ובכל זאת, אם זה היה אצל ילדיי, הייתי סוגרת את הדוקטוס כמה שיותר מוקדם, והקרינה לא הייתה מהווה גורם. הסיכון מצינתור אפילו תמים וקל כמו זה גדול יותר סטטיסטית מאשר הסיכון מהקרינה

משהו לא מובן לי: האם אתה מתכוון לסיכון מהצינתור או לסיכון מהשארת המצב כפי שהוא (דהיינו- ללא תיקון המום בלב)?
מבחינתי, הקרינה נכללת בסיכוני הצינתור ומנגד עומדת האפשרות שלא לבצע את הצינתור בקרוב- מתוך הנחה שבכל זאת הקרינה מסוכנת פחות בגיל מבוגר יותר ולכן הדחייה מפחיתה מסך כל הסיכונים שבצינתור.
האם אתה מתכוון שה- PDA מסכן את הילד יותר מאשר הקרינה או שהצינתור בגיל מבוגר יותר (נניח בגיל 10) מסוכן יותר מאשר בגיל 5?
אני מאוד מודה לך על הסבלנות- אני פשוט חוששת מאוד שההחלטה לצנתר עלולה חלילה לגרום יותר נזק מתועלת בסופו של דבר, בפרט שמדובר במצב בו לא נאמר לנו שאנו חייבים לבצע את הצינתור ולמעשה הבחירה הוטלה עלינו.
שוב-תודה!

גבוהה בהרבה מאשר הסיכון מהקרינה של הצינתור!! סיכון זה יעלה ככל שה- PDA יהיה קיים יותר זמן, ושוב הדלתה של העלייה בסיכון של הצינתור, בגלל הדחייה בצינתור גדולה בהרבה מאשר הדלתה של הרווח בסיכון הקרינה בדחייה של 5 שנים!!!
אינני יכול לייעץ בנושא זה, אין לי את הנתונים, ואינני מומחה בתחום הצינתורים ובתחום הקרדיולוגיה, אולם אני יכול להשיא לך את עצתי החלוטה במקרה זה:
הסיכון הקטן ביותר שלא צריך להתחשב בו כלל במקרה שלכם הוא הסיכון של הקרינה.

ושני תינוקות בבית, למרות ש- 1 מיקרוואט לס"מר נחשב בטוח.
אם הקרינה נמצאת בכול הבית וגם במרפסת, ההיגיון אומר שהקרינה היא מבחוץ, וקרינה בתדירות כזו יכולה לבוא כמעט רק מאנטנה

עד כמה זה מסכן את הילדים שלי בטווח הקרוב? אם זה אנטנה, איך אני יכולה לאתר אותה? היא לא מופיעה במפה. עם מי להאבק בשביל להסיר אותה? האם כדאי למכור את ה דירה? גם אם אני מדביקה את הציפוי על החלונות, אני לא יכולה למגן את המרפסת.

מספיק שאת מגיעה על המקומות שהילדים שוהים בהם רוב הזמן, המרפסת אינה חשובה, וגם לא המעברים. העיקר חדר שינה וחדר משחקים. למבוגרים אין בעיה ברמה זו. אני חוזר על הרגשתי, יש בקרבתך אנטנה נסתרת, נשמע מה תותח העל המהנדס יגיד.

תודה על התשובה. אני חייבת להגיד שאני בחרדה נוראית כתוצאה מזה. אני שוקלת למכור את הדירה, אבל כמובן זה מהלך מסובך ואם נלך עליו בוודאי ייקח זמן של לפחות שנה. ואני חוששת מהשפעה של קרינה על הילדים בטווח זמן זה. כמו כן, המרפסת שלנו גדולה וילדים יבלו שם זמן...

ובזמן שאפשר לאוורר את הממ"ד. הייתי אומר עדיף חדר משחקים, לאוורר את הממד כל הלילה ולשאוב אבק מידי פעם, לשאוב ולא לטאטא!

מטר מהראוטר.

שלום רב,

תודה רבה דבר ראשון על התשובה המהירה.

אבל האם תוכל להתייחס לעניין של האם עדיף לשים את הראוטר באזור אמצע הבית ככה שהרדיוס שלו לכל מקום יהיה 3 מטר פלוס, והמחשבים פשוט יקלטו את הרשת האלחוטית?
האם עצם הקליטה של הרשת האלחוטית על ידי המחשב, תהווה יותר קרינה עלי? גם אם הראוטר מרוחק?

בנוסף, האם יתכן שאני מקבל קרינה מהשכנים? יתכן שזה פסיכולוגי בלבד וזה סתם נדמה לי עקב פעם אחת שזה קרה, עקב הסתובבות לצד הקיר המחבר לדירה של השכנים הלב שלי אם לא מיידית אז ממש מעט אחרי זה, מתחיל לדפוק ממש ממש מהר, בצורה מפחידה.. הפואנטה היא שזה די מאוחר בלילה, ויתכן שגם הם מכבים את הראוטר שלהם.
אז מה אתם אומרים, פסיכולוגי? או שיתכן שיש בזה משהו?


לגבי iPod Touch, האם שהWiFi שלו מכובה, לגמרי כלומר.. גם בלי קליטת רשתות והכל, האם הוא עדיין משדר עלי? שכן זה לא פלאפון רק נגן מוזיקה.


ובפלאפונים, האם זה נכון שגם כשאר הפלאפון כבוי (אבל הבטרייה בפנים) הוא עדיין משדר/מקרין?



זה נראה ארוך השאלות אבל באמת זה רק לצורך ציון מידע שיתכן ורלוונטי.
שוב תודה רבה על העזרה.

שוב תודה רבה על התשובה המהירה,

אך האם עדיף שהראוטר יהיה איכשהו במרחק מטר ממני ושהמחשב יהיה מחובר אליו ישירות, או שיהיה במרחק 3 מטר או יותר ממני, והמחשב יקלוט את התדר האלחוטי שלו (במקום חיבור פיזי ישירות).

אם כך אני אעשה מה שיותר נוח, כי שניהם בעצם גרועים באותה מידה.


שוב תודה רבה לכם, כל הכבוד לכם שאתם משקיעים מזמנכם, וגם עונים כל כך מהר.
ישר כוח!



נ.ב

מצטער שקצת חפרתי חח.

אולם הקרינה זניחה ובטלה בשישים לעומת הצורך בצילום. אף רופא לא נותן צילומים סתם, והרופא בעצמו כבר עשה את השיקול של רווח והפסד בשבילך.

תודה.
אבל האם קרינה ששווה ל500 ימי חשיפה לשמש לא מסוכנת לגוף??

לקרינה בתדר ביתי לא גורמת שום נזק.
קרינת רנטגן לא נספגת בבגדים וגם לא באוכל ולא בכלום.
ליטווננקו כבר לקח איתו את כל הקרינה לשמים.

כלומר קרינה של מכשירי חשמל וכבלי מתח גבוהה, אין שום בעיה לטווח קצר, מדובר על שהייה של שנים שעות רבות ביום בשדה מגנטי מעל 2 מיליגאוס. כלומר, אם אתה ישן בחדר שיש בו קרינה כל הלילה במשך שנים אתה נמצא בסיכון. קרינה לדקות, שעות ואפילו ימים חד פעמי לא גורמת שום נזק.
לגבי קרינה בתדירות הרדיו, כלומר פלאפונים, שידורי מכשירי קשר אנטנות סלולריות, וכיו"ב גם כן, חשיפה חד פעמית לא גורמת שום נזק. חשיפה של חצי שעה ביום או יותר במשך שנים רבות עלולה לגרום נזק.

עם טבלאות. כי בעצם לא משנה לי מה הערך של כל רכב.
אלא רק לדעת שם של רכב *אחד* שהוא , ממה שנתקלתם, הכי נמוך.
כיון שאין לי שום דרישות ומגבלות אחרות, אז כל מה שתגידו שהכי נמוך שנתקלתם, יהיה טוב מבחינתי.

כלומר, שוב, אני לא צריכה מאגר מסודר ומפורט, מדעי.
אלא רק ספורדית, ממה שנתקלתם, איזה רכב נחרט אצלכם כבולט בכך שהקרינה בו נמוכה.
ככה אפשר לא ל"השמיץ" את אילו שגבוהים בקרינה.., ורק כן לציין לטובה את האחד שניים שכן הכי נמוכים בקרינה.

ובניגוד לנושאים אחרים, על הנושא הזה כמעט ואין מידע.
האם יש פה ענין שחברות המכוניות משתיקות כל מידע שעולה?
איך יכול להיות שלא ידוע לפחות 1-2 מכוניות שמצטיינות בכך שהן בסדר בתחום הקרינה, כלומר פולטות הכי פחות?

למה המידע על הנושא הזה כ"כ זעום, בשעה שעל כל נושא אחר יש התפוצצות של מידע.
הרי זה מאד חשוב כמה קרינה יש במכונית, באם נמצאים בה כל יום כמה שעות ?

טריפילד.
מדדתי איתו, בכל מיני מכוניות, שלי ושל מכריי, בכל מיני מצבים של המכונית,
טווח של 4-12 מיליגאוס.
האם המכשיר הזה של אלפאלאב טריפילד, לא מבדיל בין זרם ישר (שאתה אומר שלא מסוכן) לבין זרם חילופין ?
כי מבחינתי, כמישהו שהוא לא מקצועי בתחום, אני מודדת במכונית ורואה, למשל תוצאה של 10 מיליגאוס. איך אדע שה10 מיליגאוס הללו הם לא בעייתיים.

הרי אם הייתי מודדת זאת במקום עבודה שלי, ושוהה שם לפחות 4 שעות כל יום, אז כן הייתם מסכימים ש10 מיליגאוס זה בעייתי.

ואני לצערי נמצאת כל יום במכונית לפחות שעתיים לכל כיוון (בגלל פקקים ועוד). כך שזה כאילו שאני במקום עבודה כל יום 4 שעות, שוהה בשדה של 10 מיליגאוס. שזה הרבה יותר מה 1 מיליגאוס שמומלץ

מכשיר. זה המכשיר שד"ר שליט"א המליץ עליו.
אז אני לא מבינה.
אם
המכשיר מודד רק זרם חילופין, ואין במכונית שום מחולל זרם חילופין.
והמכשיר בכל זאת מראה במכוניות שונות שמדדתי בין 3-10 מיליגאוס.

אז מה גורם לשדה המגנטי שהמכשיר מראה עליו ?
ואיך להמנע מהגורם הזה שגורם זאת ?



ולגבי למדוד בסוכנויות המכוניות. זה קשה לי, כי צריך לבקש מהם טובה לקחת את המכונית לנסיעה החוצה. כי הרי אפשר למדוד רק בזמן נסיעה, ולא שהמכונית עומדת.
ולא כל הסוכנויות מסכימות להוציא את הרכב החוצה.

וגם, כשמדדתי היה טווח של ערכים בתוך אותה מכונית. ולא הצלחתי לשים את האצבע על מה גורם לשיא בערך קרינה, כך שאני לא יודעת לייצר את המצב השיא הזה במכוניות שאמדוד.
נדמה לי אבל שכלל שמהוכנית נוסעת יותר מהר, היא יותר הקרינה (למשל מעל 100 קמ"ש)

זה לא רק המכשיר שלי מודד, אלא כל מכשיר מדידה מראה שיש שדה משתנה ברכב בין 3 10 או 20 מיליגאוס. והשאלה מה גורם את השדה המגנטי הזהו, כדי לדעת איך להפחית אותו.


האם זה קשור לדגם המכונית- למנוע וכו', או לדברים שאפשר לשנות את החיווט שלהם אחרי שקונים מכונית?

השדה המגנטי בתא הנוסעים מישתנה בין מדידות בהפרש של כמה סנטימטרים אחת מהשנייה.
השדה המגנטי ברכב, מורכב למעשה משדות רבים המושרים על ידי מכשירי החשמל במכונית, מנועי חשמל, משאבות, מטענים, מעוררי מתח להצתה, וכיוב'.
לא ניתן לשנות את אלה מבלי לקלקל את המכונית...
כל טוב,
זמיר

מניין לך שאין במכונית מחוללי זרם חילופין ? יש, והשדה המגנטי מושפי מהם.
השדה המגנטי במכונית מושפע גם מיצירת הניצוץ בפעולת הצתת הדלק, וגם מסיבובי הגלגל, כך שרק מדידה תראה מה השדה בכל נקודת מדידה ברכב.
כל טוב,
זמיר

יפה ענה לך עמיתי המהנדס דישון, אבל אם יורשה לי להוסיף, מידע מפורט על מכוניות רבות תמצאי באתר הצרפתי (עם שם באנגלית) Next Up. ניתן גם להפנות אליהם שאלות.
לפני חודשים ספורים הם פירסמו נתונים על מדידות בעשרות סוגי מכוניות, שיכולים לסייע לך.
שאלי אותם, וישלחו לך.
כל טוב,
זמיר

אותם שאלות?

חיפשתי בכל האתר שלהם, ולא מצאתי איפה אפשר לשאול שאלות

תעלי בבקשה על האתר הצרפתי הזה:.
תמצאי שם דו"ח מדידה ממכוניות רבות, אולי תמצאי גם את מה שאת מחפשת.
כל טוב,
זמיר

ראית מה בדקו בצרפת.
כאן בדקו את הקרינה במספר מכוניות. הדו"ח לא הובא לידיעת הציבור,
ואיני יכול למסור עליו יותר, מפאת מיגבלות האתר.
כל טוב ושנה טובה,
זמיר