פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

ביתי התגרשה לפני כמה חודשים היא גרה עם הילדה שלה 3.5 אצלי .היא בקשר עם בחור גרוש ואבא לילדה בת 6 הבנות נפגשות אחת לשבוע בערך. נכדתי מתנהגת לא יפה ומכה את הילדה הגדולה. נכדתי מתנהגת לא יפה עם אמה ומכה אותה ולא שומעת בקולה. אשמח אם תתנו לי תשובה מה יכולה להיות הסיבה של הילדה להתנהגות כזו.

שלום
שמי לינוי יש לי ילדה בת שנה ו 9 חודש בשם רז ויש לי עוד ילדה בת 9 חודשים בשם טוהר הבעיה שלי היא הבת הגדולה רז מיום שהיא נולדה הרגלתי אותה להרגלי שינה קבועים ב 7 ארוחת ערב שמונה מקלחת אני מקיראה לה סיפור ומניחה אותה במיטה בשמונה וחצי כך זה תמיד היה לא היו בעיות הילדה ב שמונה וחצי תמיד היתה במיטה לא שינינו את זה אף פעם כנל גם התינוקת (טוהר) בשבוע האחרון הילדה הגדולה רז לא מוכנה לישון במיטה היא צורחת צרחות היסטריות שאני מניחה אותה במיטה היא נאחזת בי חזק עם אני מניחה אותה עם כרית בסלון היא גם צורחת היא רוצה לישון רק על ידים או שלי או של בעלי אבל ברגע שהיא נירדמת אני מניחה אותה במיטה לא עובר 10 שניות היא ישר מתעוררת וצורחת צרחות היסטריות מרוב שהיא בוכה היא מקיאה היא ממש מתפסת מהמיטה ונופלת כל הזמן וזה לא מעניין אותה היא רצה ישר אלי וניתפסת בי חזק מאוד ולא מוכנה לשחרר ניסיתי לצאת מהחדר אבל הילדה צרחה שעתיים הקיאה את הנשמה ונפלה מהמיטה (המיטה זה מיטת תינוק לול) ברגע שהרמתי אותה היא ישר נירדמה אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מיואשת וקשה לי לראות שהילדה שלי כך זה פעם ראשונה אף פעם זה לא קרא מה לעשות ???

אני אמא לתאומים (בן ובת) בני שנתיים וחצי. עד היום ישנו הילדים איתנו במיטה,
מטעמי נוחות ולא מסיבות אידיאולוגיות.
אנו עוברים לגור בבית חדש שבו יש להם חדר משותף עם שתי מיטות נוער.
אני זקוקה להכוונה וייעוץ לגבי איך לעשות את המעבר לחדר משלהם,האם מייד עם המעבר או בצורה הדרגתית? האם לישון איתם בחדר בהתחלה?איךהכי נכון לבצע את השינוי.?
אני נחושה בגעתי להעביר אותם לחדר שלהם, אשמח לעזרה.דניאלה

שלום רב,
בני בן 10 חודשים,מתחילת מתן המוצקים לפני 4 חודשים הוא לא היה אכלן גדול בבית אבל אצל המטפלת שלו לטענתה אכל הכל ובכמויות יפות. לאור העובדה שעלה במשקל לא ייחסתי לכך חשיבות. לפני כחודש שמתי לב שבבית לא רוצה לאכול שום דבר חוץ מבקבוק גם מאכלים שאכל בתיאבון רב בעבר, אולם שוב אצל המטפלת הכל היה לטענתה רגיל.
בשבועיים האחרונים הוא בבית,סיימנו עם המטפלת וב1 בספטמבר מתחיל גן. מאז שהוא בבית הוא לא מוכן לאכול שום מוצק - רק בקבוקים. ניסיתי כל מאכל אפשרי שהוא אוהב,ניסינו שאביו,סבו,סבתו דודה יאכילו אותו ולא אני, והוא לא מוכן. מידי פעם מסכים לפתוח את הפה ולקחת ביס אבל מיד מתפרץ בבכי ומסרב לאכול. לעיתים רק כשמתקרבים עם צלחת או מעדן הוא מתחיל כבר לבכות
חוץ מזה הילד שמח,עירני אין לו חום לא נראה חולה, בקבוק הוא אוכל בכיף רב (אם כי לוקח לו הרבה זמן לגמור אותו - כאילו הוא מנשנש אותו) יש לו יציאות, נותן שתן ונראה סה"כ בסדר. רוצה לציין כי טרם יצאו לו שיניים,חשבתי שאולי חוסר התיאבון הוא על רקע זה אבל המצב נמשך כבר שבועיים-אין שיניים והוא לא אוכל.
יש עצות?

בתי בת שנה ועשרה חדשים. לפני כמעט שלוש חודשים נוספה למשפחה תינוקת חמודה. אמנם הקטנה ישנה איתנו בעריסה, אך מאחר שהיא אמורה בעוד חודשים ספורים לעבור למיטת תינוק, קנינו מיטת נוער בשבילך הגדולה. קנינו מצעים חמודים, דיברנו איתה על כך שזו המיטה שלה, שישנים בה, נתנו לה אפילו לקפוץ עליה כדי לחבב אותה. אפילו ערב אחד ניסיתי לישון שם ביחד איתה, אך היא לא רוצה לישון עליה. זה מובן לי שהיא קשורה למיטה שלה ושם יש לה ביטחון, אולם בעוד כחודשיים אאלץ להחזיר את העריסה ולהעביר את התינוקת למיטת התינוק. כיצד אוכל לשכנע את הגדולה לעבור למיטת הנוער? אגב, בעיה נוספת - היא רגילה לעמוד במיטה ואני מתה מפחד שתעשה זאת גם במיטה השניה וחלילה תיפול.

שלום רב,
בני בן ה- 3 מחובר למוצץ שלו בצורה נוראית, הוא כל הזמן בפה שלו מהבוקר עד הערב.
הוא מדבר איתנו "דרכו", הוא מוציא אותו רק כדי לאכול ולשתות.
בשנה האחרונה בגן (מגיל שנתיים עד 3) היה לנו מנהג קבוע של בוקר כשהיינו מגיעים לגן הוא היה בפתח נותן לי את המוצץ ואת הצעצוע שליווה אותו בדרך לגן. והיה נאמר לי מהסייעות והגננת שהוא כל היום בגן בלי המוצץ למעט שנת הצהריים. אבל איך שהייתי מגיעה לאסוף אותו הוא היה שם מוצץ וכך זה נמשך עד הערב. היו גבולות שיכולתי לשים - כמו "כשנכנסים לגימבורי אתה שם את המוצץ בפה", כשמדבר דרך המוצץ תמיד אנחנו אומרים לו "אנחנו לא משוחחים עם המוצץ" הוא היה מוציא ומדבר ומיישם בכל פעם שביקשנו.
כעת בשבועיים האחרונים הילד הולך לקייטנה בגן בו הוא שוהה כל השנה, אך עם חברים אחרים יש איתו אולי 3 חברים מהכיתה שלו והם לא ה"חביבים" עליו במיוחד.
הוא די לא מוצא את עצמו שם בלי החברים הכי טובים שלו, למרות שאני דואגת להפגיש בינהם אחרי הצהרים. בשבועיים אלו יש החמרה קשה מאוד בנושא המוצץ, הילד לא מוציא אותו מהפה בכלל!!!! למעט אוכל ושתיה. הוא הפך לילד עצוב ושקט, למרות שאנחנו מבלים איתו המון ומסבירים לו שהקייטנה תיכף תיגמר והוא יחזור לחברים שלו.
אני צריכה ללדת בדצמבר ומאוד רוצה לגמול אותו מהמוצץ. אני אובדת עצות וחוששת מהתגובה שלו, הוא פשוט לא מוכן להוציא את המוצץ מהפה בכלל אז איך מתחילים בגמילה?

היי,
רציתי לדעת אילו מזונות כדאי להתחיל בטעימות?

תודה

בת שנה ושני חודשים זורקת אוכל על הריצפה כיצד הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התופעה.

שלום רב,
ביתי לא הרגישה טוב בשבוע האחרון, היה לה חום גבוה ועכשיו הבריאה.
מיום חמישי היא מסרבת בתוקף לשבת בעגלה או בכסא בטיחות ברכב
היא צורחת ואינה מוכנה לשבת למרות ניסיונות להסחת דעת ללא הצלחה.בכסא בטיחות כשמתחילים לנסוע היא נרגע, בעגלה ממש לא, עד שאני לא מרימה אותה על הידיים היא בוכה בהיסטריה.
חשוב לציין, מדובר בתינוקת נוחה בסה"כ , בעלת יכולת הרגעה עצמית גבוהה.
במקרה הנ"ל כאמור לא נרגעת.
האם קשור למחלה?

אודה לעזרה בהתמודדות, על מנת לא ננציח את המצב....


תודה

שלום לכולם,

אני אב לשני ילדים מקסימים: הגדול בן שנה וחצי וקטן בן 3 חודשים.
אני חייב לציין כי שניהם מקסימים ואני פשוט מאוהב בהם!!!!
לגדול ולי יש קשר מאוד טוב אלא שבתקופה האחרונה מהרגע שאני חוזר מהעבודה עד שהוא הולך לישון הוא לא זז ממני ולא נותן לי לעשות כלום מבלי שהוא יהיה מעורב בו. לדוגמה : אני חוזר רעב מהעבודה ורוצה לאכול הוא כמובן רוצה גם אלא ששעה אחרי זה הוא אמור לאכול ארוחת ערב והדבר משנה את סדר. בנוסף הוא קורא לי כל דקה גם כשאני לידו/משחק איתו. חשוב לי לציין כי במהלך היום הוא ואחיו הקטן נמצאים אם אישתי ואיתה אין את התנהגות הזו.
אני ואישתי ניסינו כשנינו בבית שהיא תתן לו את מלוא תשומת הלב ואני אהיה עם הקט יותר , הוא משחק איתה כמה דק' ואז נזכר שגם אני בבית ורץ אליי ולא עוזב אותי!!!

הנושא מאוד מתסכל בעיקר כי באופי שלו הוא מאוד נוח חוץ מהנושא הנ"ל הוא ממושמע ונבון.

מודה מראש למגיבים.

ביתי בת שנה ושלושה חודשיים היא ממש עקשנית וכל מה שהיא רואה היא רוה לקבל ואם לא מקבלת ממש בוכה זאת ילדתי ה1אני ממש לא רוה שההתנהגות הזאת תמשיך שתגדל ורוצה לעצור את המצבים האלה עכשיו .
באיזה גיל מתחילים בחינוך יש לי הרבה סבלנות להסביר לה מה מותר ומה אסור יש ליין שהיא לא במסגרת ורוב היום אני נותנת לה לחקור את הסביבה ולא להגיד אסור לכל דבר
איך מחנכים ומאיזה גיל כדי שהיא תבין ולא תהיה נגד

שלום רב!
יש לי תינוק מקסים ובריא, בן שבועיים, ניזון מהנקה בלבד ושוקל כ3200 קג בערך (עולה יפה מאז השחרור).
במהלך היום (והלילה) אם לא אעיר אותו, הוא מסוגל לישון 5-6 שעות ויותר ולא להתעורר לבד. האם עלי להעיר אותו או לאפשר לו לישון עד שיתעורר מעצמו?
תודה!

רציתי להתייעץ בקשר לבני בן השנה וחודשיים

הוא החל ללכת לגן לפני חודשיים, ונראה כי כבר הסתגל די יפה, הוא מחייך לגננת והולך אליה בשמחה וגם כשאוספים אותו הוא נראה מאד שמח.

יחד עם זאת, לפני כשבועיים, בבקרים אחרי ארוחת הבוקר וההתארגנות כשצריך לשבת בעגלה הוא ממש נלחם, בוכה וצורח וזה הפך למאבק, כשיוצאים לרחוב, הוא נרגע דעתו מוסחת והוא אף ממלמל בשמחה בדרך. בעלי ואני ממש מתוסכלים מהעניין, ולא רוצים לגרום לו למצוקה.
בנוסף, לאחרונה, גם החלפת החיתול הפכה למשימה בלתי אפשרית, הוא אינו מוכן לשכב על שידת ההחתלה, מה שבעבר היה נהנה לעשות. בגן אומרים שלא נתקלו בבעיה דומה.
מה עושים? אנחנו זקוקים לעזרה
האם לדעתכם הנושא מצריך התייעצות יותר רצינית?

אני מרגישה כי יש קשר כלשהו בכל זאת לגן.

שלום רב-
אני זועקת לעזרה!
יש לי ילד בן 3 ו- 3 חודשים ולפני 3 שבועות ילדתי בת.
מאז שחזרתי הביתה הוא הפך לילד אחר! הוא מאוד אגרסיבי ואלים, בעיקר כלפינו- הוריו, אך גם כלפי המשפחה הקרובה הבאה לבקר וילדים עמם הוא משחק. חשוב לי לציין שהוא היה רחוק מלהיות ילד אגרסיבי.
האלימות אינה מופנית אל התינוקת. להיפך. הוא מאוד אוהב אותה ומעוניין לנשק אותה ולחבק אותה. באחת הפעמים שלא היה מרוצה מאיסור שהטלתי עליו (לא זכור לי בדיוק על מה שעשה, אך לא היה קשור לתינוקת) הוא איים: "אני אפגע בה", אך זה היה חד פעמי ולא קרה כלום.
מיותר לציין שהתזמון ללידתי היה "מצוין".. הבן שלי בחופש ואני נמצאת עם שניהם בבית. ברור לי שגם זה משפיע עלינו, השהות הארוכה בבית במשך היום.
בכל אופן, כשהוא מכה אותי ובועט בי אני אומרת לו שיפסיק, שזה לא נעים לי, שאני לא מרשה להכות. באחת הפעמים איימתי עליו שאם לא יפסיק הוא לא יראה טלוויזיה וכך במשך יום שלם הוא אכן לא צפה בטלוויזיה. מה שהכי נורא בשבילי הוא שאני מגיעה למצבים שאני מתפוצצת וצורחת עליו (ברמה שלא ידעתי שאני יכולה) ואף מחזיקה לו את הידיים ואת הרגליים חזק באומרי- "אני יותר חזקה ממך, תפסיק" והוא מגיב בבכי וצועק "תפסיקי זה לא נעים לי".
אני מבינה שזה טבעי לאחר הגעת אחות חדשה, אבל אני מרגישה שאני "מאבדת את זה" וגם מאבדת את הילד שהיה לי. אני לא רוצה להגיב לו באופן שיחמיר את הבעיה/ את ההתנהגות האלימה או יקבע אותה.
נוסף על כל אלה בני יעבור בתחילת השנה הבאה לגן חדש, גן עירייה, ללא אף ילד שהוא מכיר. אני חוששת שההתנהגות האגרסיבית תתבטא שם ושהוא יתויג כאלים ויידחה.
מעבר לאלימות הוא גם התחיל לחרוק שיניים לעיתים.
אני מבקשת את עזרתכם- כיצד עליי לנהוג באופן שיבהיר לו את הגבולות שאין להכות, ועם זאת באופן שיכיל את כעסו? ובכלל...
תודה מראש
מורן

הי,
הבת שלי בת שנתיים. עד לפני כשלושה שבועות השתמשה במוצץ באופן קבוע וללא הפסקה, המוצץ היה בפה שלה לאורך כל שעות היום למעט בגן, שם לא הרשו לה להיות עם מוצץ (פרט לשנת הצהרים).
כל הנסיונות שלנו להפחית את השימוש במוצץ עלו בתוהו (וניסינו כמעט הכל...).
לפני כשלושה שבועות חלתה בוירוס שהתבטא בפצעים (אפטות) בפה ועל כן לא יכלה להכניס מוצץ לפה בכלל.
כשהוירוס עבר (אחרי 4 ימים) החלטנו לרכב על הגל ולא לתת לה את המוצץ, אלא אם תבקש אותו לשינה בלבד.
מה שקרה הוא שהיא לא ביקשה מוצץ ואיכשהו הסתדרה בלעדיו,
כששאלה איפה המוצץ הסברתי לה שהמוצץ הוא לתינוקות בלבד והיא כבר גדולה לכן המוצץ הלך לעזור לילדים אחרים והשאיר לה מתנה של גדולים וכך היה....
מאז- אני מרגישה שיש לה קושי רב בללכת לישון בצהרים והיא אולי אפילו נמנעת מלישון בגלל המחסור במוצץ. בנוסף, מפעם לפעם (בעיקר ברגעי משבר קשים, בכיות וכו') מבקשת את המוצץ ואני בדילמה-
האם לוותר לה ולתת תה את המוצץ "מחמד נפשה" שכל כך עזר לה להרגע ברגעים קשים, או להמשיך בדרך בה התחלתי ולגמול אותה סופית ממוצץ.
חשוב לציין שהילדים סביבה (בגן, בבית- יש לה אחות קטנה בת 4 חודשים) משתמשים במוצץ והיא רואה אותם ישנים עם מוצץ בלילה ובצהרים, אני ממש מתלבטת ולא בטוחה שגמילה מוחלטת היא הדבר הנכון. מצד שני, ברור לי שיש קושי בגמילה ממוצץ ואולי זה הזמן...
אשמח לשמוע את דעתכם
תודה