פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין - יש לך שאלה?

אני כל הזמן מחפש חיזוקים חיוביים, שיגידו לי כמה אני טוב וכמה אני חמוד וכמה אני נראה טוב וכאלה. אני יודע שזה בא ממקום של חוסר ביטחון עצמי ואני מנסה להתגבר על זה אבל לא מצליח והחיזוקים האלה באמת גורמים לי להרגיש טוב עם עצמי, אפילו אם זה עובר אחרי דקה. לבן הזוג שלי כבר נמאס מזה והוא לא משתף עם זה יותר פעולה, ואז אני נעלב ואז זה הופך לריב. אני מפחד שאם לא אצליח להתגבר על הצורך הזה הוא ואני ניפרד ואז חוסר הביטחון שלי יחמיר...

היי אורית,
אני כבר יותר מחצי שנה אחרי פרידה, עובדת בעבודה סבבה והכל כאילו סבבה, אבל אני מרגישה תקועה, שאני לא מתקדמת לשום מקום. אני צריכה שינוי ולא יודעת איזה שינוי אני רוצה, מה אני בכלל רוצה. אשמח שתעזרי לי ותגידי לי איך מתחילים?
תודה רבה

אני עם חברה שלי כבר די הרבה שנים, הייתי הראשון שלה (אני הייתי עם כמה בנות לפניה), ואני מפחד שאולי היא תהיה סקרנית להיות עם בחורים אחרים...

שלום אורית,
אני באה ממשפחה דתית ולפני כמה שנים התחלתי בתהליך של חזרה בשאלה. אני חושבת שאני מוכנה להתחיל לצאת עם בחורים אבל אני לא יודעת איך זה הולך בעולם החילוני. איך אני פוגשת אנשים? איך אפשר לדעת על מי לסמוך באתרים? מה מצפים בפגישה ראשונה, או שלישית או חמישית? הכל ממש מלחיץ אותי ואני כבר דוחה את זה כבר יותר מדי זמן...

בת הזוג שלי היא דו-מינית ואני כל הזמן בחרדות שהיא אולי מתגעגעת לגברים ושהיא בוגדת בי עם גבר. הפחד הזה משתלט לי על כל רגע בחיים, אני צריכה לדעת איפה היא ומה היא עושה ועם מי ואני לא מצליחה להתרכז בדברים שאני צריכה לעשות בעבודה או בלימודים. איך אני יכולה להתגבר על זה?

היה לי קטע חד פעמי עם בחור מהעבודה שיש לו חברה. אני כל הזמן בלחץ שמישהו בעבודה יגלה ואיך זה יגרום לאנשים לחשוב עלי ואולי זה יגרום לבוסים שלי לפטר אותי...

אני בת 34, כל הסביבה שלי כבר נשואה ועם ילדים. אני בזוגיות של יותר משנה, אנחנו גרים יחד וטוב לנו איך שאנחנו. אבל הלחץ מהחברה ובעיקר מההורים מאוד משפיעה עלי בעניין החתונה. דיברנו על זה וזה לא משהו שלא עומד על הפרק, אבל ההורים שלי אומרים לי שאם זה זה אז אין סיבה לחכות ושאם לא אז שנינו מבזבזים את הזמן אחד לשני. אני מרגישה מבולבלת וכבר לא יודעת מה אני מרגישה ומה אני אמורה להרגיש.

לי ולאשתי יש זוגיות נהדרת, אנחנו עדיין מאוהבים ויוצאים הרבה רק שנינו והילדים היו נהדרים והכל היה ממש על מי מנוחות. יש לנו שני בנים בגיל ההתבגרות שעושים לנו הרבה מאוד בעיות, בעיקר ענייני חינוך ומשמעת וזו הפעם הראשונה שאני ואשתי נמצאים בחילוקי דעות על איך לגשת לילדים ואנחנו לא מפסיקים לריב בגלל זה וזה מן הסתם ממש משפיע על הזוגיות. משהו שלא היה לנו עד היום. איך אנחנו יכולים להתגבר על זה?

האהבה הראשונה שלי מימי התיכון והאהבה הכי גדולה שהייתה לי כל החיים התחתנה. אני לא יודע איך להתמודד עם זה, אני בדיכאון, אני שבור, אני מרגיש ממש כמו שנפרדנו לפני כמעט 10 שנים ואני לא יודע איך להתגבר על עצמי. אשמח לעצה, תודה

אני ובעלי ביחד כבר 8 שנים. לאחרונה עברנו תקופה קשה, הצלחנו להתגבר על בגידות הדדיות מסוגים שונים והחלטנו שאנחנו רוצים להיות יחד ולעבוד על הזוגיות שלנו. היה לי יומולדת לפני כמה שבועות והוא הביא לי מתנה שרשרת מאוד יקרה. מצד אחד זה מקסים מצדו והוא באמת השקיע (לפחות מבחינה כספית), אבל לא רק שהיא לא הטעם שלי, אני בכלל לא אוהבת או מתרגשת מדברים כל כך יקרים ואנחנו כבר 8 שנים יחד ואני מרגישה שהוא כבר צריך לדעת את זה עלי (בעיקר לאור העבודה שהוא מעולם לא הביא לי משהו בסגנון). זה גורם לי למחשבות שניות על ההחלטה הזו להיות ביחד כי אם הוא לא מכיר אותי בגלל אז בשביל מה כל המאמץ...?

אני והאקס הכרנו בעבודה, מחלקות שונות של אותו המשרד, והיינו יחד שנתיים. נפרדנו לפני כמעט שנה ואנחנו שומרים על יחסים טובים, בעיקר במשרד כדי לא ליצור אי נעימויות. לא מזמן התחלתי לצאת עם בחור חדש מהמשרד ועד עכשיו שמרנו על פרופיל נמוך. עכשיו העניינים כבר יותר רציניים ואפילו התחלנו לדבר על לעבור לגור יחד. אני לא יודעת מה לעשות עם האקס, אני רוצה שהוא ישמע את זה ממני אבל אני לא יודעת איך להגיד לו את זה...

חבר שלי ואני היינו יחד ארבע שנים, גרנו יחד והכל. מאז שנפרדנו ועברתי לגור לבד אני כל הזמן מחפש (ומוצא) סטוצים. הגעתי למצב שאני יודע שזו דרך התמודדות עם הפרידה ושאני באיזשהו מקום מרגיש שאני מגזים אבל אני לא יכול (או רוצה?) להפסיק.

אני והחבר שלי לשעבר היכרנו דרך חברים משותפים ובמהלך הזמן שהיינו ביחד התגבשה חבורה כזו והיינו נפגשים כל הזמן ועושים דברים יחד. חבר שלי נפרד ממני לא מזמן, ולא רק שאני צריכה להתמודד עם הפרידה עצמה (שבאה אך ורק ממנו) אני צריכה להתמודד גם עם הסיטואציה החברתית. מצד אחד אני לא רוצה לראות אותו כל הזמן אבל מצד שני אני לא רוצה לוותר על חברים שלי בגללו. עכשיו הוא עבר דירה עם עוד חבר וכולם כל הזמן נמצאים אצלם, אז זה לא שיש מקום ניטרלי ואם אני רוצה להיות חלק מהחברה ושלא יפסיקו להזמין אותי אני צריכה ללכת אליו הביתה! מה אני עושה?

אני מאוד אוהב את בת הזוג שלי ורוצה לחיות איתה כל החיים, אבל אני לא רוצה חתונה והיא כן. זה נושא שעולה אחת לכמה זמן ותמיד נגמר בריב. אני מפחד שהיא תתן לי אולטימטום או משהו כזה, אבל אני באמת לא מאמין שצריך רב שיאשר לי את אהבה שלי אליה. איך עליי לפעול? תודה

בן הזוג שלי עובר לרילוקיישן לכמה חודשים. אנחנו כבר שנה וחצי יחד אבל גרים בנפרד והוא לא הציע לי לבוא איתו אבל כן אמרנו שאבוא לבקר. אני מפחדת שהמרחק בינינו יפריע למערכת היחסים ואני מפחדת שהוא יבגוד בי כשאני לא בסביבה. אני חושבת שבשביל למנוע את הלחץ והחרדות שלי כשהוא לא יהיה פה אולי כדאי שנעשה הפסקה ונחזור כשהוא יחזור אבל אני לא יודעת איך הוא יגיב להצעה הזו ואולי אני בכלל מפחדת שהוא יסכים לה...