פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין - יש לך שאלה?

שלום מנשה,
פרידה מבן/בת זוג היא תהליך בו אנו עוברים דרך רגשות רבים ולומדים כיצד להכיל, לעבד ולהתמודד עימם ומתוך כך להשתחרר מהם.לעיתים, תהליך הפרידה לא עובד כראוי ויש סיכוי שנשאר לכודים במעגל רגשי שמפריע לנו להמשיך הלאה. אני לא מכירה את הסיפור השלם וולכן ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע שיעזור לך לברר מה בדיוק קורה לך, תוך התייחסות לכל הפרטים. בהצלחה.

שלום לך.
אני מתרשמת שבעלך עובר משבר כלשהו הקשור באופן מסוים לנסיעתו לחו"ל ומשפחתכם מתערערת עקב כך. לעניות לדעתי, את פועלת נכון להמתין רגע כדי לבחון את המצב לאישורו. משתמע מתוך דבריך שאתם זקוקים כעת לליווי מקצועי על מנת לעזור לכם לפעול בצורה שקולה ואחראית כלפיכם וכלפי ילדותיכם. חשוב לא רק לשרוד את מה שקורה אלא לנסות ולהבין מהן הסיבות לכך וכיצד ניתן לצמוח ממקום זה.
בהצלחה,
ענת

שלום גלית.
כדורים נוגדי דיכאון משפיעים על מצב הרוח ולכן עשויים להיות יעילים בכל מיני סוגים ומקרים של דיכאון. חשוב שתהיה אבחנה של רופא לפני נטילת כדורים וחשוב לבדוק היטב את ההשלכות לכאן ולכאן.
כמו כן, במצבים כמו גרושין או משברים בחיים,כדאי מאד לקבל עזרה מקצועית מכוונת, מלמדת ותומכת על ידי איש מקצוע מוסמך. משברים בחיים נותנים לנו הזדמנות להכיר את עצמינו ולרכוש כלים חדשים להתמודדות.
במידה ואת מעוניינת באינפורמציה נוספת, את מוזמנת ליצור קשר.
ברכות,
אורית צוקר.

:)

מפעם... גם לי היה חבר מגיל 15 וגם אנחנו כל הזמן נפרדנו וחזרנו ובסוף אפילו התחתנו והבאנו ילד יחד. הסיפור הזה נגמר בסוף (התגרשנו). ובמחשבה לאחור, זה היה צפוי להיגמר. לא התאמנו בשום צורה ועם הזמן כל אחד מאתנו התפתח לכיוון אחר. העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה לסיים את הקשר. להיות חזק ולסיים אותו ולא לחזור, ולנסות להמשיך הלאה. אני יודעת שזה קשה, אבל זה אפשרי, ולטווח הרחוק זה יהיה הרבה יותר טוב גם בשבילך וגם בשבילה. ותפסיק להאשים את עצמך על דברים שעשית בעבר. זה לא עוזר ולא פותר שום דבר. גם עבורה.

שלום דרור.
איש מקצוע שמומחה בנושאי זוגיות ומשפחה יכול להועיל רבות במקרה של בגידה.
בגידה מלווה בתחושות ורגשות שלא פשוט להתמודד איתן לבד. רגשות של הנבגד, רגשות של הבוגד,כאב, פגיעה בדימוי עצמי,אמון שנפגם ועוד.
אפשר להתגבר על בגידה. מתמודדים עם רגשות, מסתכלים על היחסים עצמם,בונים אמון מחודש. ברור שזהו תהליך ולא עניין של רגע.
גם אם מחליטים שלא להמשיך את הקשר הזוגי עדיין שני הצדדים נושאים מטענים שלא תמיד אפשר לעכל אותם לבד.
עדיף לפנות לייעוץ לפני שלוקחים החלטה.
בהצלחה.

שלום יוכי,
חסרים לי הרבה פרטים בתמונה.
על סמך מה החשש כי ניסה לפגוע בעצמו וכי לא מדובר באמת בתאונה?
האם היו סימנים למצב נפשי לא טוב של הבן לפני התאונה?
האם התלונן על משהו?
האם הצבא בדק את האירוע?
איך הוא מתנהג עכשיו?
האם את מזהה סימנים למצוקה מצידו נכון לעכשיו?
האם שוחחת עם מפקדיו?
האם שאלתם אותו בצורה ישירה אם ניסה לפגוע בעצמו?
גישתי היא כי אם יש ספק אז אין ספק! אם יש בך חשש כי אינו כשיר לשרות צבאי והוא נמצא במצוקה אזי אבחון פסיכולוגי הוא נכון בהחלט, ויפה שעה אחת קודם.
אך - חשוב גם להביא את רצונו בחשבון.לדבריך הבן מבטא רצון לחזור לשרות.לפעמים דאגת ההורים גדולה ממצוקת הילד.
כדאי לבדוק היטב מה קרה שם,בהסכמתו להיות בקשר עם מפקדיו וכמובן להיות עם אצבע על הדופק כל הזמן!
כל הטוב,
אורית.

שלום רב,
הבן התקשה מאוד להשתלב במסגרת של בתי הספר,היו לו בעיות משמעת רבות,הוא הושעה מטיולים,הפריע בשיעורים וגם בבית היה קשה ועדיין קשה להתמודד עם נוכחותו.הוא עם מוטיבציה מעטה לתרום את חלקו בבית,לא הצליח להשתלב באף עבודה ולהתמיד עד לגיוס.מעגל החברים הלך והצטמצם.
ילדינו גדלו בפיצול נוראי,עם 2 הורים שדיברו בשפה שונה ולא הגיעו להסכמה כלל.האב היה נעדר המון מהבית וחוזר לפנות בוקר.האבא היה מפצה ולא מציב גבולות.לא היו לנו חיי שיגרה נורמטיביים במהלך המאבק המשפטי למימוש זכויותינו הבן היה מעורב מאוד בסכסוך על ידי האבא.אוסיף עוד שלבן נתונים גבוהים במבדקים שעבר בצבא אך נכשל בכל הזימונים והמיונים: לחובלים,לצוללות ולסטילים.עם התגייסותו בסוף חודש מרץ התקשה להרדם ,מצב שהלך והחריף מאוד.בערב ליל הסדר אמר לי שהצבא זו סתירת לחי קשה בשבילו.מה שעזר לעבור את הטירונות זה החופשה הארוכה בבית .הבן חיפש הקלות בכל דבר אפשרי ויחד עם זאת ביקש להתקבל לקורס טוב במערך הטכני של חיל האויר.יש לי קשרים עם דמות חשובה שמשרתת בחיל האויר והבן התקבל לקורס שביקש.במקביל בקשנו הקלות
בהשכמה מאוחרת ,לינה בחדר לבד יציאות תכופות הביתה
שלחנו חבילות והסתמסנו איתו יום יום .ב3.6.15 קיבלנו טלפון שהבן בביח רמבם
בחיפה.הוא נותח לפנות בוקר ונאמר לנו שהסכין פגעה בכלייה ובקיבה.הבן טוען שהיתה לו תאונה.הוא גילף עץ עם אולר והתגלגל במדרגות עם האולר בידו.הבן סרב לטיפול רגשי לאורך השנים וכל ההדרכות ההוריות שיזמתי נכשלו.
בכוונתינו שהבן יעבור אבחון והערכת סיכון אובדני.האם ניתן יהיה לקבל מידע על מאבחנים טובים או מכונים טובים שעושים הערכה כזו.
בתודה,יוכי

שלום אנה.
התופעות אותן את מתארת עשויות להיות קשורות לשינויים ההורמונליים אותם את עוברת.
כדאי להתייעץ עם רופא, לעדכן אותו במה שאת מרגישה ולקבל חוות דעת.על סמך חוות דעתו אפשר יהיה להתקדם.במידה וימצא קשר למצב הורמונלי - לשמוע מה יש לו להציע אשר עשוי להקל על התופעות.
בנוסף אפשר לבחון גישות אלטרנטיביות כמו - רפואת צמחים או הומאופטיה אשר מוכיחות את עצמן כיעילות.
אני מניחה כי העובדה שאינך עובדת כרגע משפיעה גם היא ובמיוחד אם היית רגילה לסדר יום קבוע ומלא.
חשוב לדעת ולזכור כי גיל המעבר מעלה איתו תופעות שהן לא רק פיזיות אלא כוללות גם שינויים מהותיים בתפיסת החיים והדימוי העצמי, שינויים בתפיסות התפקיד והיעוד בחיינו, שינויים במראה חיצוני, בחווית ההורות והזווגיות.לשינויים אלו השפעה רבה על ההרגשה הכללית.
שיחות עם איש מקצוע רצויות ויכולות לעזור מאד.
בנתיים - נשימות עמוקות לתוך האזור בו המועקה מורגשת, יצירת סדר יום ושיגרה, לשים לב לתזונה,פעילות גופנית,לפגוש אנשים במיוחד כאלו שנעים לך במחיצתם שיכולים להכיל ולתמוך, לדבר, לקבל עזרה.
לילה טוב,
אורית.

בעצם זה מעבר לקראת הזדקנות. לדעת שכבר אי אפשר להכנס להריון באופן טבעי. אם בשוק העבודה לא עבדת עד עכשיו זה חסר סיכוי. מבחינה חברתית המעמד מתערער. הגוף מתחיל לקרטע. איך לא תהיי בדכאון. עבודה ומשפחה אילו מרכיבים עיקרים.

צודקת.שבוע ניפלא שיהיה לך.

שיהיה לך שבוע ניפלא.

שבוע ניפלא.

שלום זיו.
בכל מה שקשור לנטילת תרופות, יש צורך להתייעץ עם הרופא המטפל. רק הוא יכול ורשאי לתת הנחיות.
לגבי מתח, יש כל כך הרבה טכניקות ודרכים המלמדות להוריד רמות מתח.בעיקר באמצעות חיבור לגוף, נשימה, הרפיית שרירים,וכד'.ביופידבק, שיאצו, שיטת גרינברג,ועוד ועוד.
אתה מוזמן להתנסות.

שלום לך. אני מתרשמת שחברתך עדיין מתמודדת עם הפרידה מהארוס לשעבר ושהיא מתקשה להכיל את מגוון התחושות שזה מעורר בה. נראה שהיא מגיבה במערבולת רגשית ושהיא זקוקה לעזרה להבין יותר את רגשותיה ואת אכזבתה מניפוץ יחסיה עם אותו בחור. לעניות דעתי, כדאי לברר את הדברים במסגרת טיפולית פרטנית עבורה וזאת בכדי שבחירתכם המשותפת להינשא תבוא ממקום של שקול דעת והשלמה. ענת

שלום אני הייתי במערכת שנשמעת דומה(צריך עוד פרטים)וגמרתי בכלא על עלילה אשמח לדבר ולעזור לך אם עוד לא נאסרת כבר....

שלום שובל,
להדחיק את המחשבות יהיה קשה מאד.
הדרך להתמודד היא לפגוש בדיוק את מה שמפריע לך, את האמונות אשר נמצאות מאחורי המחשבות הללו ולבנות מערך אמונות חדשות.
קשה לעשות זאת בכוחות עצמך בלבד. כדאי להעזר במי שיכול להנחות אותך בצורה מקצועית ונכונה.
בהצלחה.

שלום ניצן,
מבינה לליבך, גם הפחד לגמרי מובן.אבדן של מקום עבודה זו חוויה מורכבת - רגשית, מנטלית, השרדותית ופיזית ואינה פשוטה לאיש.
תפקידו של הפחד לעודד אותך לפעולה,החרדה לעומת זאת משתקת..
שים לב כי בפנייתך אתה מתאר את מחשבותיך : "אני כבר בן יותר מארבעים,לא אמצא כלום בתחום שלי, אצטרך לעבוד בעבודה פחותה,יזלזלו בי,בראיון העבודה אפשל..." אלו מחשבות אשר מזינות את תחושת המתח והחרדה ומעצימות אותה.
למעשה ההתמודדות שלך כרגע היא יותר עם מחשבותיך מאשר עם המצב עצמו.
שים לב לאופיין של המחשבות, זכור כי יש לך את הזכות והיכולת לבחור מה לחשוב ובמה להאמין. איני מצפה כי מחשבות מהסוג שציינת יעלמו,אך כדאי לתת להן פחות מקום ומשקל על ידי מחשבה הפוכה, חיובית ואופטימית.
העסק את עצמך גם בפעילות מהנה.
שתף אדם קרוב או מתאים במה שעובר עליך.אפשר גם להעזר באיש מקצוע.
ערוך רשימה של כישוריך ויכולותיך, של נסיונך וכיצד היית רוצה להביא אותם לידי ביטוי בעבודה הבאה שלך.מהם הכיוונים שבהם היית רוצה ללכת מעכשיו.
מי יודע? אולי מחכה לך התחלה חדשה ונפלאה בעבודה שמתאימה לך? אולי מסתתרת כאן הזדמנות למשהו חדש וטוב?
תאמין.

שלום נטע.
אני לא יכולה לבחור דרך בשבילך. אבל לדעתי לשוחח עם החברה יעזור לך לשחרר משהו שיושב בניכן כרגע.
יכול להיות שהשיחה לא תוליד בדיוק את מה שרצית אבל הדברים יהיו בחוץ וכל אחת מכן תדע היכן הדברים עומדים. שיחה עשויה לשנות את הרגשתך בנושא.
בלי האשמות. רגשות, שלך.

שלום דורית,
מצב בו אדם מאבד את מקום עבודתו הוא מצב לא פשוט בו הוא עשוי לחוות תחושות של חרדה, בדידות ואף תחשות חסר ערך עצמי.ההתמודדות היא לא פשוטה ויש לעבור תהליך של השלמה עם המצב החדש.
לא ציינת בן כמה הוא ? האם חזר לעבוד או להיות פעיל באיזה שהוא אופן?
בהחלט יתכן כי מה שאת מתארת קשור בכל זה.
האם נעשו בדיקות פזיולוגיות?
האם הוא מוכן לדבר ולשתף ברגשותיו ובמה שעובר עליו?
יש לבדוק את כל האפשרויות ולטפל בהתאם.
כתבי לי.
אורית.

שלום רוביק,
צר לי לשמוע על האכזבה שלכם..
ראשית ניראה לי כי כדאי לבדוק מה גורם לאכזבה הזו, ואיך אפשר לטפל בזה בדרך פרקטית.אולי גם להעזר בבן משפחה במידה ודרוש פתרון יצירתי.
ואולי לבדוק ממה לפחות כרגע ניתן כן להנות, מה היתרונות שהמקום מספק וכך כוחה של האכזבה אולי יאבד מעט מעצמתה ורמת המתח הנפשי ירד...
כל הטוב שבעולם.

ד"ר אורית שלום,
הגורמים האובייקטיביים לאכזבתנו הסובייקטיבית נבדקו וברורים לנו לחלוטין. מדובר בניהול עלוב וגרוע של הבית הפוגע באופן חמור באיכות חיינו. גם ברור לנו ממה אנו נהנים, אבל עומק אכזבתנו גדול בהרבה. לא ניתן במקרה זה להיעזר בבן משפחה, ואין טעם לצער בן משפחה, אם תיוודע לו אכזבתנו. האם אין, בעיקרון, אנשי מקצוע שביכולתם לטפל באופן פרקטי בבעיה כזו? בברכה, רוביק

ד.נ.
האם שאלתי מ-14.10 (!) נפלה בין הכיסאות? משום מה, טרם ענית עליה. אכיר לך תודה אם תינתן תשובה. שבת שלום. רוביק

שלום רוביק,
מתנצלת על כי נעלמה שאלתך ממני.
לצערי איני בקיאה בגורמים המטפלים פרקטית בבעיות מסוג זה.
כדאי לפנות אל מי שמתמחה בנושא זכויות של דיירים בדיור מוגן ובתי אבות.(אפשר לחפש גם באינטרנט).
בהצלחה לכם, מקווה כי הכל יבוא על מקומו לשביעות רצונכם.
אורית.

ג.נ.
מי שמתמחה בזכויות דיירים זה עו"ד, שיודע לייעץ בהיבט החוקי (הגשת תביעה על הפרת זכויות). ואילו אנוכי מעוניין בפתרון לא משפטי לבעיה של הפרה, כמו למשל הפרת החובה של מי שאמור לשמור על כבודי ופרטיותי אך אינו שומר עליהם - בעיה הגורמת לי אכזבה ותסכול, מחד, ושאינה ניתנת לפתרון אובייקטיבי של מניעת ההפרה, מאידך. מה עצתך? בברכה, אלעד

שלום אלעד,
צר לי, תחום זה אינו מוכר לי מספיק כדי לייעץ.

ג.נ.
תשובתך תמוהה בעיניי, שהרי כתוב בראש הפורום שאת מומחית, בין השאר, בטיפול במצבי לחץ או מתח. לכן אנסח מחדש את שאלתי: מאחר שתחושות התסכול והמתח, אותן ציינתי בשאלתי, גורמות ללא ספק ובאופו ברור ומובהק ללחץ ומתח נפשי, האם ייתכן שאין לך הידע והיכולת לייעץ בתחום זה, בו את מתמחה כאמור? אלי

שלום אלעד,
אכן תחום ההתמחות שלי הוא התמודדות עם לחצים מתחים וחרדות.
שאלתך האחרונה שהפונתה אל הפורום היתה כדלקמן - "אנוכי מעוניין בפתרון לא משפטי לבעיה של הפרה, כמו למשל הפרת החובה של מי שאמור לשמור על כבודי ופרטיותי אך אינו שומר עליהם ... "
שאלה זו עוסקת בנושא של הפרת חובות וזהו אכן תחום בו אינני מתמצאת.
במידה ומעוניין לקבל עזרה עקב לחצים ומתחים פיזיים ונפשיים אני ממליצה לפנות לעזרה פרטנית ואישית.
לא ניראה לי כי יהיה די בסיוע דרך פורום אינטרנטי כדי לפתור את המצוקה.
כל טוב.
אורית.

שלום שלי,
אני מבינה כי עברת חווית פרידה וגם בגידה...אלו חוויות לא פשוטות כל אחת בפני עצמה ובוודאי כחוויות שבאות ביחד..
הרבה מאד רגשות מתלווים לכל אחת מהן. רגשות אשר יש לעכל, לעבד, להפנים, ללמוד ורק אז אפשר לעבור הלאה.
סביר להניח כי הסיוטים בלילות הם תוצר של רגשות שלא מוצאים פורקן וביטוי בדרך אחרת.
כדאי להעזר באנשים קרובים, משפחה, חברים כדי לדבר, לפרוק, לעבור את קשת הרגשות שיש בתוכך.
כדי לסגור את המעגל בצורה הטובה ביותר אני חושבת שכדאי להעזר באיש מקצוע, יועץ,מטפל, שיוכל לעזור לך להתחבר לאותם מקומות בתוכך אשר מבקשים ביטוי בסיוטי הלילה,לגעת בהם באופן שיאפשר לך למידה וריפוי מהחוויה.
כל טוב.
אורית.

אני תומכת בד"ר: תנסי למצוא אדם שאת מרגישה קרובה אליו ותשתפי אותו, זה יכול להועיל ואת יכולה גם לפנות לאיש מקצוע, שיסייע לך בכלים מקצועיים ולא כחבר, לעבד את החוויה שאיתה את מתמודדת.
במקביל את יכולה לעשות דברים שיעשו לך טוב: החל בלצאת עם חברים, לראות סרטים וכלה בספורט (שמשחרר חומרים מרגיעים וטובים לגוף). ישנם גם תוספים כמו הלקטיום שנועדו למצבים כאלה ובעלי השפעה מרגיעה, נפשית ופיזית, זה יכול להקל עליך במהלך היום וגם לאפשר לך לישון טוב יותר.

אני יודעת שזה לא מנחם, אבל מזדהה עם מה שאת עוברת ויודעת שזה קשה.