פורום דיכאון אחרי לידה - יש לך שאלה?

האם הנקה יכולה למנוע דיכאון אחרי לידה?
תודה

שלום רב,
תמיד הייתי טיפוס קצת דיכאוני ונטלתי מידי פעם במהלך חיי תרופות נגד דיכאון
כיום אני בהריון מתקדם ולא נוטלת תרופות ומרגישה בסדר
האם יש סיכוי גבוה מהרגיל שיופיע אצלי דיכאון אחרי הלידה?

אני עומדת לפני לידה וזה הזמן בט אמא שלי בחרה לספר לי שכשאחי הבכור נולד היא סבלה מדיכאון במשך שנתיים!! זה חזר על עצמו בלידה שלי אבל אז היא קיבלה טיפול מהר יותר. האם מהסיפור הזה עלי להבין כי זה גם מה שמחכה לי? האם דיכאון אחרי לידה יכול להיות תורשתי?
תודה

האם דיכאון אחרי לידה יכול להופיע אצל אבות?

שלום נכון אני יודע שאין פה הרבה גברים ששואלים שאלות אבל אני כבר במצב שאני לא יודע מה לעשות.
אני אשתי ילדנו בן מדהים לפני כחודש ואני מנסה כמה שיותר להיות שם ולתמוך ולעזור.
איני מפחד לא מהחלפת חיתולים ולא ממקלחת רק שאני חוזר לפעמים עייף אחרי העבודה ולא תמיד אני מרוכז כמוהה בכל המתרחש בבית כגון כביסה שצריך לעשות או חיתולים שצריך לקנות אך אני ממשיך ומשתדל
מאז הלידה שמתי לב שהעימותים עם אשתי גברו מפעם אחת בשבוע אוליי לכמה פעמים ביום. אני מנסה לשכוח ולהמשיך אבל זה תמיד חוזר מסיבות אחרות.
כגון הבעיות שיש לה עם אימי (ואני מבין שזה משהו ביאולוגי אצלם כולם שהחמה לא מסתדרת עם הכלה). ובעיות אחרות שבכל פעם אני זוכה לעקיצות כואבות כגון "לא טוב לך אז תלך"...ואני שומע את המילה פרזיט יותר מדיי. למרות שלא היתה לי שום בעיה לקחת בעצמי את החופשת לידה אילו הייתי צריך (כבר מאוחר מדיי).
אני אוהב את אשתי מאוד ואמשיך לאהוב אותה אבל אני מרגיש שהמצב מתדרדר מדכי אל דכי וכמות העימותים רק גוברת עד לכדיי פיצוץ וסינון שיחות.
אני יודע שאשתי אוהבת אותי גם ואני יודע שהיא יודע שאני אוהב מאוד את הבן הנולד. אבל איני מסוגל עוד להמשיך ככה אני רוצה לדעת מה אפשר לעשות? האם זה תסמינים של דכאון, או בייבי בלוז? אני כבר לא יודע.

עזרה בבקשה.

האם אמא שנמצאית בדיכאון יכולה להעביר אותו לתינוק?

שלום לכן,
לפני 10 ימים ילדתי בת מדהימההההההה
היינו בבית החולים שבוע כי הייתה לה צהבת ומהיום השלישי לאחר הלידה, שהודיעו לי שאנחנו נשארים בבית החולים אני פשוט לא מפסיקה לבכות. חשבתי שזה בגלל שאני פשוט לא רוצה להיות במקום המגעיל הזה שנקרא בית חולים, אך הבעיה הגיעה כשהגענו הביתה.
אני לא מפסיקה לבכות בכל פעם ששואלים אותי מה שלומי, במקלחת, עכשיו כשאני כותבת.. וכמובן כשהילדה איתי אני הכי מאושרת בעולם ולא מפסיקה לחייך.
אני לא אוכלת כבר ארבעה ימים (רק ביס בארוחת ערב).... אני מרגישה חנוקה מהצוואר ומעלה ואני על קוצים כל היום.. לא ישנה כשהיא ישנה, כל הזמן במחשבות, אם היא תקום עכשיו, האם היא אמורה לאכול כבר... ועוד ועוד.. אין לי מנוחה...
מישהי מזדהה? מישהי יודעת איך אפשר לעזור?
לכל הסובבים אותי אני פשוט מסבירה שאין לי מושג מה קורה לי ושאין לי אפשרות לשים את האצבע למה אני בוכה בהיסטריה כל היום.

האם דיכאון אחרי לידה היא תגובה פיזיולוגית, הוא שהיא יכולה להתרחש גם אם מאמצים או מביאים תינוק ע"י פונדקאית?

רציתי לשאול,
האם אישה שמתלוננת על דיכאון חמור אחרי לידה כזה שלא מאפשר לה אפילו לטפל בתינוק יכול להוביל לכך שיקחו לה את הילד עד שהדיכאון יעבור או לתמיד?

אני עם בן זוגי ארבע שנים ואנחנו בני עשרים וחמש. אנחנו גרים בחו"ל מזה שנה. נולד לנו תינוק לפני חודשיים ומאז שהתינוק נולד אני ובעלי לא בקשר. הוא רק ישן סבית.
אני כמובן בקושי מתפקדת. התינוק הוא החיים שלי והוא היחיד שנותן.לי כח. אבל אני מפחדת שהכח יגמר. בא לי לקום ולעזוב הכל ולחזור למקום שמימנו באתי. מה שמאוד בעייתי מבחינה חוקית.
אני מטפלת בתינוק במסירות שבע ימים בשבוע עשרים וארבע שעות ביום וכוחותי עוזלים. אני עייפה ומותשת. בעלי מתוך בחירה מעדיף להיות עם חברים בטענה שהבכי של התינוק משגע אותו. ניסיתי לדבר איתו וזה לא עוזר. .
הוא חושב שהעובדה שהוא מביא כסף הביתה מסיימת את האחרויות שלו.
אני עיפה תשושה, בוכה הרבה ולא יודעת.מה לעשות.
האם יש כדורים בלי מרשם להרגעה? מה עושים?
אני מאוד אטהבת את התינוק שלי אבל אני מרגישה שאני משתגעת ורק התינוק כובח אותי למקום שאני נימצאת בו.

שלום, אני ילדתי לפני חמישה חודשים. בהתחלה לא היה פשוט וסבלתי מדכדוך אבל המשכתי והתמודדתי עם זה בידיעה שזה נורמאלי ובסוף יעבור. מאז יש ימים נהדרים אבל גם יש ימים פשוט נוראים. הבעיה העיקרית היא נדודי השינה שלי. אני מוצאת את עצמי לא מצליחה להירדם שעות או אפילו ערה כל הלילה ולמחרת צריכה לטפל בתינוקת שלי המדהימה ופשוט קורסת. כשאני ישנה טוב זה קשה אבל אני מרגישה שאני אצליח להתמודד , כשאני לא ישנה אני מרגישה כמו חור שחור ושוקעת לתהום.
אני מתחילה להבין שכנראה אני סובלת מדיכאון לאחר לידה..
מה לעשות? איזה מן עזרה לחפש? אני חושבת שהכי יהיה לי טוב קבוצת תמיכה עם עוד נשים שעוברות את אותו הדבר.. באופן כללי אני מרגישה מאד בודדה בתקופה אחרונה.
האם יש קבוצות כאלו פתוחות?
המון תודה

שלום,
אני בת 35 ולפני שישה שבועות ילדתי בן שני בריא (בני הבכור היום בן 3). ההריון היה רצוי בריא וקל במהלכו התחלתי פרק חדש בחיי-התחלתי הסבה להוראה וכך שבמהלך ההריון הייתי מאד פעילה בלימודים, עבודה מאד חלקית וטיפול בילד הבכור שלי. אפילו ה עברה בקלות, כמו שרציתי זריזה, טבעית ובלי אפידורל.
בב"ח אחרי ה וכשהגענו הביתה הכל היה בסדר.
ואז, 5 ימים אחרי ה התרוצצתי קצת יוצר מידי עם הבן שלי ופתאום צנח לי ההמוגלובין וחטפתי כנראה גם וירוס של שילשולים והרגשתי רע מאד עד כדי חוסר תפקוד ואף הופניתי לבית חולים לבדיקה כדי לשלול כל מיני דברים כמו שיליה שנשארה, דימום חריג וכו' אבל הכל היה תקין. סבלתי מאד מסחרחורות, כאבי ראש, כתמים שחורים בראיה (וגם את זה הלכתי לבדוק אצל רופאת עיניים והבדיקה יצאה תקינה), תשישות נוראית. ולמעשה מהרגע שכל מה שלעיל קרה, התפתחו אצלי חרדות איומות- חרדות איומות לשלומי, וכל הזמן אמרתי שאני רוצה להרגיש כבר טוב כי אני רוצה שלבנים שלי תהיה אמא, אני רוצה לגדל אותם ולהיות איתם ופשוט כל הזמן חרדה שמשהו נורא קורה לי ואף אחד לא יודע ואף רופא לא מזהה, על כל כאב קטן אני מיד נבהלת, נכנסת לחרדה, בוכה ורצה לרופא. זה הגיע למצב שכשעובר סימפטום אחד אני מיד מוצאת סימפטום אחר להילחץ ממנו. לכל זה נוספו גם כמה חלומות רעים שגם אחריהם אני בחרדות. והחרדה העיקרית שלי היא שלא יקרה לי משהו נורא-חס וחלילה!!!!
אני חייבת לציין שהסובבים אותי יודעים מחרדותי אני לא משאירה אותם בבטן, גם בעלי וגם ההורים וגם חברות, יודעים הכל אני מוציאה הכל החוצה לא מתבשלת בזה ומאד מאד משתדלים לתמול ולעזור בכל דרך- מגיע לבעלי ולהורי ולחברותי צל"ש! באמת!
אני מאד מנסה להיעזר בדימיון מודרך-למדתי את זה פעם, מאד מנסה להיעזר בחשיבה חיובית כל פעם שמגיעה חרדה כדי לסלק אותה וזה לא תמיד עוזר.
אני מאד מאוכזבת מעצמי מרגישה רע עם זה שאלו הם תחושותיי, אני ציפיתי למשהו אחר, דימיינתי אושר גדול אחרי ה ושאני מהר מאד אחזור לתלם (כמו אחרי לידת הבן הבכור) היום התינוק בן שישה שבועות והאו חייך אליי חצי חיוך רק פעם אחת וגם עם זה אני מרגישה רע מאד ושבאשמתי הוא עדיין לא מחייך...תחושה נוראית!!
אני מאד מנסה לצאת מזה מאד מנסה להעביר את החרדות האלו, אבל לא יודעת איך.
האם זהו אחרי ?
מה עושים?
אשמח לעזרה!!

אם לאמא יש דיכאון בחודש הראשוןיש לזה השפעה או שהוא לא זוכר?

האם כל דיכאון לאחר לידה מחייב טיפול?
כמה זמן אחרי שמתעוררת תחושה צריך לגשת לטיפול?
האם ניתן להמתין עד שהתחושה תעבור בעצמה?

נולדה לי ילדה ראשונה לפני חודשיים, אבל מאז אני חושב שאני יכול להגדיר את המצב הנפשי שאני שרוי בו כדיכאון
האם יתכן שאב יקבל דיכאון לאחר לידה
מבחוץ איני מראה דבר אבל מבפנים מאוד קשה לי