פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום לכולם
יש לי ילד בכור בן 10 בכיתה ה.
הילד שלי הוא ילד מאוד נבון, מצליח בלימודים ומאוד מקובל חברתית
הבעיה שיש לנו איתו היא שהוא ילד בעל בטחון עצמי מופרז, מה שלדעתי גורם לו להתנהגויות שליליות בבית הספר הוא כל הזמן מתחצף למורים (לא למחנכת שלו, אותה הוא מאוד מעריך) הוא בעיקר מפגין התנהגות מזלזלת כלפי אנשים. לא משנה אם זה מבוגר או ילד.
אנחנו עושים אינספור שיחות אבל ללא תוצאה.
אני חייבת לציין שבבית הוא מתנהג בדיוק ההיפך, גם בויכוחים איתו הוא יודע את מקומו ולא מתנהג בצורה כזו.
רציתי לדעת איפה אנחנו שוגים בחינוך שלו ואיך אפשר לשפר את זה.
זה מאוד מטריד אותי להמשך עתידו
מודה מראש לעזרתכם
אני

שלום רב הבת האמצעית שלי בת שמונה. אתמול בערב התקשרה אלי המורה שלה וסיפרה לי סיפור לא נעים על מעשה שהיא עשתה עם עוד חברות לילדה אחרת חדשה בכיתה.
הילדה החדשה עשתה משהו לחברה של ביתי (חטפה לה את הכריך מהיד ואכלה) ואז החברה ביתי ועוד ילדה החליטו לעשות מעשה בחזרה. זה התחיל בכך שהן החביאו צבעים שהיא השתמשה בהם. אותן זה מאוד הצחיק והן ונתן להן מוטיבציה להמשיך.
הן עשו רשימה של כל מיני דברים שהן יכולות לעשות לילדה הזאת וכל פעם שהן עשו משהו הן סימנו וי. עיקר הדברים שהן עשו זה, החביאו לה את הספרים והמחברות. כך היה במשך שבוע. בנתיים כל הכיתה מחפשת את הציוד של אותה ילדה והן לו פוצות פה.חלק מהציוד הן החביאו בתיק של אחת הבנות וחלק השיארו בסוף יום בכיתה וזה נזרק לפח ע"י המנקה. אתמול התגלה כל הסיפור. אני מאוד מאוכזבת מהבת שלי ולא יודעת כל כך איך להגיב. אני רוצה שהיא תבין עד כמה המעשה שהיא עשתה היה חמור ופוגע ושלא תעלה על דעתה לעשות יותר דברים כאלה. היא ילדה מקסימה בדרך כלל בימים הראשונים שהילדה הזאת הגיעה לכיתה היא הייתה זו שליוותה אותה ואפילו ארחנו אותה בביתינו. אני ממש אובדת עצות. טלי.

אחרי שני ילדים מאוד נוחים וממושמעים נולד השלישי והוא.. איך לומר... צווחן.
הוא בן שנה וחצי ומתבטא בצעקות (גם צעקות שמבטאות התלהבות וגם צעקות שמבטאות כעס).
לאור העובדה שאני רגישה לרעש זה מאוד מאוד מפריע לי.
האם יש דרך לשפר את המצב חוץ מלהשתמש באטמי אזניים :)?
זו נשמעת שאלה מוזרה אבל זה משבש את איכות חיי. לעיתים קשה לי ממש להמצא בקרבתו.

ההיתי רוצה בבקשה שתעזרו לי בבעיה שנוצרה אצלנו בבית ...
אני בהריון בשבוע ה 29 להריון שני ביתי הבכורה בת 4 וחצי קיבלה זאת עד לפני כחודש באהבה אין סופית שיהיה לה אח קטן בבית שיהיה לה עם מי לשחק והכל וגם חשבה על דברים שתיקנה והכל אבל לאחרונה בשבועות האלו היתגלה דבר חדש שאינה מוכנה ללכת לגן ולהישאר איתי בבית כי אני בשמירת הריון הגעתי איתה למצב שאמרתי לה שאני חזרתי לעבודה והיא חייבת ללכת לגן...
וההגעה לגן נהפכה לסוג של טקס עד לפרדה במשך של חצי שעה שהיא אינה מוכנה לעזוב אותי והיא כל הזמן מזכירה את זה שהיא רוצה שהתינוקת כבר תיצא ושיהיה לה עם מי לשחק. ואז מגיעים למצב שאני משאירה את הילדה בגן לאחר הסכמתה הקשה ואז מדווחים לי מהגן שהילדה נירגעה והכל בסדר!
איך אתם ההיתם מציאים לי להיתמודד עם הקושי הזה ועם שמירת הלב שקוראת לי בכל בוקר איתה....
אשמח מאוד שתיעצו לי בעניין.

שלום,
לבני בן ה- 4 יש סממנים של חרדה חברתית ואני מתכוון לקחת אותו לאבחון אצל פסיכולוג.
השאלה - לקראת הפגישה אצל הפסיכולוג, האם לומר לו שאנחנו הולכים למישהו שיכול לעזור לו להתגבר על הקשיים שהוא חווה לאחרונה?
או פשוט לומר לו שאנחנו הולכים ל"חבר של אבא" או משהו כזה, מבלי לעורר בו את עצם הענין שיש איתו בעיה כלשהי.
??
תודה,
עמית

היי, בני בן 11 חודשים...הייתי רוצה לדעת באיזו גישה לפנות אליו כאשר צריך להציב לו גבלות כגון: לא לגעת במחשב או כל חפץ מסויים...בד"כ אני אומרת לו "לא" ונראה לי שזה לא כ"כ מתאים לחזור על עצמי בכל דבר שהוא נוגע.

אנחנו עדיין גרים אצל סבא וסבתא מהלידה, יש לי תחושה שהוא מתחיל להיות מפונק מדי, האם יש "כללים" מסויימים שלא כדאי להרגיל מגיל כזה?

תודה מראש,

שלום רב,בני בן ארבע שנים כבר מגיל צעיר אהב שמלות ואביזרים של בנות כמו קשתות וכל מיני ..הוא משחק בבות ,רוקד ומבקש להיות בת,הוא מבין שהוא בן אבל כל יום כשחוזר מהגן מוריד את הבגדים לובש גופיית סבא רוקד משחק במשחקי בנות יש לציין שיש לו אחות גדולה ואח גדול הוא גם בהחלט משחק עם אחיו במשחקי בנים ומבין שאנחנו כועסים ובכלל לא מעודדים את ההתנהגות הזו,קונים לו משחקי בנים שהוא משחק בהם ומעודדים את ההתנהגות "המקובלת" אבל תמיד חוזר גם למשחקי הבנות רוקד,שר וכאלה מה עלי לעשות??האם לאפשר לו בבית "להתחפש" יש לי הרושם שאם אמנע ממנו הוא פשוט ירצה את זה יותר .. הרי שאם יש לו נטייה כלשהי לא אוכל לשנות זאת ואקבל אותו כמו שהוא .האם כדאי למנוע ממנו "להיות מה שהוא רוצה---בת- או לאפשר לו בתוך הבית להיות מה שהוא רוצה ואולי אז הוא פשוט ימצא את זה ויעבור הלאה??אם כן באיזה מינון לאפשר לו מתי כן ומתי לא ?? מה להגיד לו כשהוא עומד מולי ואומר לי "אמא אני רוצה להיות בת" ואיפה אפשר להתייעץ ע"י מומחה קצת יותר לעומק?תודה ויום נפלא
עלי לציין שהוא גם מאוד שובב ובהחלט יודע להיות בן !!

שלום

הבן של בן 5 שנים בגן חובה יש לו דמיון עצום,הגננת מתלוננת שכאשר הוא רוצה לענות על שאלה מסוימת הוא מתחיל לספר על נושא אחר, או מתחיל לדבר על הנושא שהגננת שאלה אח"כ משנה נושא. ואת זה אני כן מרגישה בבית.
יש לציין שהגננת מאוד מודאגת מזה .
אני אישית פניתי לקליניקה להתפתחות הילד ושמה הרופאה אמרה שזה טבעי בגיל זה והיא בדקה אותו מבחינה קוגנטיבית והוא נמצא מעל המומוצע לגיל שלו .
מה אתה חושבים על זה? ואיך אני יכולה לעזור לבן שלי?


תודה מראש
מייס

בתי בת שש עשרה וחצי
בשנתיים האחרונות היא הפכה להיות ילדה מאוד חרדתית וזה מתחיל להדאיג אותי
וגם אותה
הילדה לא מסוגלת ללכת לבד , ואני לא מדברת על לילה שזה מפחיד באמצע היום
היא מבקשת שאדבר איתה בטלפון שאם תראה אנשים מפחידים
אם היא מרגישה לא טוב אי אפשר להשאיר אותה לבד היא בוכה מפחדת היא מסוגלת להיתעלף ולהרגיש סחרחורת אם היא קצת מפחדת
זה מגיע למצב למשל שהיא עולה באוטובוס לבד פתאום היא מתקשרת אלי שתקוע לה משהו בגרון , אני שואלת אותה מה קורה לך את פוחדת ממשהו היא אומרת לי אני לא אוהבת להיות לבד ואני יודעת שזה מחרדה , אני לא מבינה את הסיבה לפחד הזה היא מבקשת ממני עזרה ואני לא יודעת לאן לפנות ולמי ?
אני לא יודעת מה לעשות היא קיבלה צו ראשון היא פוחדת ללכת לבד אני אומרת לה שהיא חייבת להיות עצמאית ולהיתגבר על הפחד אבל זה לא עוזר אני ממש מודאגת מה יהיה בעתיד אנא יעצו לי מה לעשות ולאן לפנות
בתודה מראש
מירית

ביתי בת 8 ילדה חכמה, שמחה וחברותית. לפני כחצי שנה בערך התחילה אצלה בעיה שחוזרת על עצמה עשרות פעמים ביום. היא סוגרת את הידיים בצורת אגרוף ומותחת את הידיים כלפי מטה, בנוסף היא לפעמים מותחת את השיער כדי למתוח את הקוקו ואז מיד עושה את זה.
כדי לא להראות דאגה אני לא מדברת איתה על זה ומתעלמת.
היא סיפרה לי שצוחקים עליה בכיתה בגלל זה.
שמתי לב שגם בזמן שהיא משחקת בפלאפון של הסבתא במשחקים היא עושה את זה בתדירות יותר גבוהה ובנוסף מותחת את אצבעות הידיים (זה קורה רק באמצע משחק בפלאפון וממש כל רגע באמצע המשחק).
מה יכולים לעשות?

שלום,

לאחרונה חל שינוי בהתנהגות בני הבן שנה ותשעה חודשים. מילד רגוע ונוח הוא הפך לאחרונה להיסטרי. בעיקר לקראת שינת לילה הוא מתנגד למקלחת (מתעקש לחבק אותי כל הזמן) וממש בוכה בצורה היסטרית כאילו חסר לו אויר.
לאחר שאני משכיבה אותו לישון הוא נרגע, אבל יכול לצאת מהמיטה אפילו 50 פעם ולבוא אלינו, ואנחנו מחזירים אותו ברוגע למיטה או לחלופין צריך לשבת איתו עד שיירדם. כל הסיפור התחיל מאז שהחלפנו לו את מיטת התינוק למיטת מעבר שהוא יכול לצאת ממנה.
האם ייתכן שהכל נובע מזה?

תודה מראש,

אמא מודאגת

שלום וברכה,
בתי בת ארבע ושמונה חודשים, ילדה מקסימה ומלאת שמחת חיים.
יש בכל זאת משהו שמטריד אותי: היום היא במפתיע וללא כל סיבה הגיונית נשכה את אחיה הגדול בכתף. זה מאוד חריג, היא מעולם לא נשכה. לצד זאת, לעתים קרובות היא במעין משחק של מתיילדת ואומרת בקול תינוקי שהיא תינוק שלי/גור שלי ורוצה לינוק חלב. כשזה קורה אני מסבירה לה שהיא ילדה גדולה ולא תינוקת. אתמול היה מקרה דומה וממש נזפתי בה שהיא כבר גדולה וכו'. האם יש קשר בין הדברים? האם זה מקרה של קבעון אוראלי? מה זה בעצם הקבעון הזה ואיך אני אמורה לטפל בנושא?
לנשיכה הגבנו אני ובעלי בתדהמה, וכעסנו עליה. האם היינו צריכים להגיב בכעס או להתעלם בכדי לא לייחס לנושא תשומת לב עודפת?
מאוד אודה לכם על תשובתכם,
רוני

אשתי עים בעיות בדרכי השתן וישנה עים טיטול רוב הזמן.
האים יש דרך ליגמול אותה??

שלום
שתי שאלות לי אליכן אולי תוכלו לסיע לי
בתי הבכורה בת 5.5, חכמה מאוד ובעלת בטחון עצמי.מודעת ליכולותיה.בגן חובה. רוצה מיוזמתה ללמוד לקרוא ולכתוב. בגן מלמדים אותם "להעתיק צורה של אותיות" אבל לא מלמדים אותם לכתוב נכון (בכוון הנכון, מלמעלה למטה וכו). בתי כבר כותבת שוטף אבל כותבת את האותיות הפוך (לפעמים בכתב ראי, מלמטה למעלה, ולא כפי שצריך).
כשאני מנסה להראות לה איך כותבים נכון היא לא רוצה לשמוע. היא תמיד רוצה להסביר לי כי היא בטוחה שהיא יודעת הכי טוב.
כולם אומרים לי לעזוב אותה, ושהיא כבר תלמד בבי"ס..אבל בינתיים משתרשת אצלה כתיבה לא נכונה....
לא היתי פונה אליכן לולא היה למעשה מדובר בבעיה כוללת- הילדה לא מוכנה ללמוד ממני כלום: היא יודעת הכל. היא רוצה להסביר לי. וכשהיא לא מצליחה בדרכה שלה - היא מוותרת ומשכנעת את אצמה שלמעשה היא לא צריכה לדעת את אותה מיומנות- הברשת שיער, שריכת שרוכים, פתיחת פקק של בקבוק מים....
מה עושים?

שאלה נוספת: מאז לידת בתי הקטנה בתי שוברת באובססיביות את ציפורינה בידיים וברגליים- כבר למעלה משנה לא גזרתי לה ציפורניים! לטענתה היא לא שולטת על זה. התופעה התיחלה סמוך לגמילה ממוצץ... מה עושים? כל הדיבורים , השוחד וכו וכו לא עוזרים. כבר לא נשארו לה ציפורניים!!!

תודה רבה לתשוביתכם!

שלום רב,
אני אמא לתינוקת בת שנה וחודשיים ובעוד 3 חודשים אצטרך לנסוע לחודש במסגרת עבודתי .
ילדתי תישאר עם אביה ואנחנו מתכננים שהם יגיעו אלי באמצע החודש הזה, לביקור של מספר ימים.
מה עוד ניתן לעשות כדי לצמצם את ההשפעה השלילית שחודש זה יגרום לילדתי שתהיה, כאמור, בת כשנה וחצי כשזה יקרה?