פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום .
בני בן 3 ושלושה חודשים, הוא לא מוכן להפרד מהטיטול.
לפני כחצי שנה הוא ביקש להיות בלי טיטול זה נמשך יומיים ומאז לא מסכים להיות בלי טיטול אפילו לא דקה.
לפני שבוע עברנו לגן עירייה ואנחנו צריכים לעזור לו להגמל.
מה עושים??
תודה.

שלום רב, הבן שלי בן שנתיים +3 חודשים. השנה התחיל גן חדש בקבוצה אינטימית יחסית (לאחר שגם בשנה שעברה היה במסגרת גן אבל אחר). השנה בגן התחילה באופן חיובי למידי, הוא התחבר לצוות ולמרות שקשה לו להפרד (זה לא חדש), אהב לבוא לגן, השתלב, אכל וישן יפה. לאחר החזרה מחופשת החגים היתה ריגרסיה רצינית - הוא מתקשה מאוד להפרד בבוקר, וגם לאחר מכן הוא בוכה לא מעט בגן ולאחרונה מסרב לישון בגן באופן תקיף ועקרוני.
מידע נוסף ורלונטי- יש כמה שינויים בחיינו שלבטח משפיעים על בני, למרות שהאוירה בבית שמחה ונינוחה-
1)עברנו דירה, 2) אני בהריון (אנחנו לא מדברים על זה לידו בינתיים) 3) בעלי שינה הרגלי עבודה ורואה אותו פחות (למרות שיש להם זמן מרוכז ואיכותי ביחד עדיין), 4) אני לא יודעת אם זו סיבה או תוצאה- אבל בשבוע האחרון היתה לילד לראשונה עצירות קשה שהסתיימה בחוקן בבית החולים. בהקשר הזה בשבוע שעבר כשסבל פיסית מעצירות לקחנו אותו מהגן בצהרים והוא ישן בבית, וזה בטח קשור עם העובדה שמאז הוא לא מוכן לישון בגן.
השאלה היא האם רק לחכות בסבלנות או שניתן וכדאי לעזור לו איכשהו להתמודד?
תודה- הגר

הבן שלנו,בן שנתיים ועשרה חודשים, התחיל השנה ללמוד בגן עירייה כאשר הוא לא גמול. היינו מאוד כנים עם הצוות לאורך כל הדרך,עוד לפני שהשנה התחילה,והגננת והסייעת הבטיחו שאין שום בעיה ושביחד נגמול אותו כשנמצא זמן מתאים לכך.עם זאת, היו ימים שלא החליפו לו אך עם זאת הגננת הסכימה שזה לא היה זמן טוב לגמול אותו מכיוון שזה היה יחסית סמוך לתחילת השנה והוא היה בתקופת הסתגלות לגן החדש.לפני כשלושה שבועות נולד לנו עוד בן,מה שגרם לנו לחשוב שגם עכשיו זו לא תקופה מתאימה לגמילה אך לפני יומיים הגננת הבהירה לנו שהם לא יכולים להחליף לו יותר ושעלינו להתחיל לגמול. הבעיה היא שבבית הוא לא עושה בשירותים אלא הוא מתאפק עד שאנחנו שמים לו חיתול שנייה לפני שהוא הולך לישון.בגן הוא מפספס פעם אחרי פעם אבל ההתאפקות בבית ממש מדאיגה אותנו מכיוון שאפשר לראות שזה ממש מכאיב לו פיזית.אנחנו מניחים שיש פה קשר ללידה ומרגישים ממש רע לגבי כל העניין אבל לא יודעים מה לעשות מאחר ולהיות עם חיתול כבר לא נראה כאפשרי בעקבות הצהרתה של הגננת. אנחנו ממש משתדלים לאפשר סביבה בונה ותומכת אבל הוא עדיין מפחד-מה אפשר לעשות?

שלום
יש לי ילד מדהים!! בן 7, שמח, חברותי ....
הבעיה היא שהתגובות שלו כשהוא כועס מגיעול לכדי בכי ומאוד קשה לו לשלוט בזה, למשל
אם הוא משחק במחשב ומבקשים ממנו להפסיק ולעשות משהו אחר והוא מרגיש שהוא לא שיחק מספיק זמן הוא מתחיל לכעוס, לשמוט כתפיים ויכול להגיע גם לכדי בכי.
אם הוא מתווכח עם חבר והוא מאוד מאמין בצדקתו אז זה יגיע לכדי בכי
אשתי חושבת שיש לו בעיה רגשית ורוצה לפנות לטיפול פסיכולוגי, אני חושב שהיא ממש ממש מגזימה, הרי בסך הכל הוא ילד וזו התגובה שלו, אז אני מדבר איתו הרבה כדוגמת השמטת הכתפיים ולארונה הוא מפסיק עם זה אבל על הבכי מאוד קשה לו להתגבר, רשמנו אותו למרות רצונו לחוג ג'ודו ולשמחתנו הוא מאוד מרוצה שם, הילד מקבל פידבקים חיוביים ללא סוף שכן הוא ילד מאוד חיובי
אז מה דעתכם? נראה לכם ישי באמת צורך בטיפול פסיכולוגי? או שהזמן גם יעשה את שלו ...

בוקר טוב,

בתי בת השלוש וחצי גמולה לחלוטין במהלך היום אך מרטיבה בלילה כשלוש פעמים בשבוע.

חשבתי "לקחת צעד אחד אחורה" ולהלביש לה בלילה תחתונים סופגים.
מהי הדרך הנכונה להציג בפניה את נושא התחתון הסופג?אינני רוצה לפגוע בבטחון העצמי שלה ואיני רוצה שתרגיש שהיא תינוקת ושאנחנו לא סומכים עליה אך המצב ממש מעיק ובחורף אני מניחה שזה יהיה הרבה יותר לא נעים במידה ותרטיב בלילה.

אודה לעזרתכם,

הילה

אנחנו רוצים להעביר את ביתנו שלומדת בכיתה ג לבית ספר אנטרופוסופי.אנחנו מאמינים ששם יהיה לה יותר טוב .אנחנו מודעים לקשיי המעבר אבל חושבים על העתיד.הבת לא ממש רוצה.האם נגרום לה נזק שנעביר אותה בניגוד לרצונה ולאחר שנפתחה כבר שנת הלימודים?האם אני צריכה להקשיב לה?

שלום. יש לי בן מתוק ומקסים לכל הדעות. נכנס למסגרת של גן בגיל שנה ו7 חודשים, וחוץ מלקבל מכה ולהחזיר בגן אין משהו חריג. לקטנטן יש בת דודה הצעירה ממנו בארבעה חודשים, ובכל פעם שנפגשים אצל סבא וסבתא, הם לוקחים משהו אחד מהשני ומתחילים לריב, כיוון שהיא בת ומעט יותר חלשה , מכה שלה הרבה פחות מסוכנת משלו, כי לפעמים הוא דוחף אותה ממש חזק והיא יכולה לקבל מכה ממש כואבת ומסוכנת. אציין גם כי שניהם מעריצים את סבא וסבתא ומקבלים יחס שווה מהם- המון חום ואהבה. אני לא כ"כ יודעת כיצד לנהוג בסיטואציה הזאת כיוון שכולם נבהלים ואני מנסה להסביר לו שזה כואב ושהיא בוכה מכך, אך כעבור כמה דקות שוב נוצרת סיטואציה של לקחה לו ואז הוא פשוט דוחף אותה והיא בוכה (אגב גם היא מחזירה לו(. מה עושים , אובדת עצות......

בן של חברה שלי בן ארבע וחצי בבוקר הוא בוכה ומתעצבן כי אבא שלו הזיז המשחק של הילד מהמיטה והחזיר למקום אז הילד בוכה מתעצבן ואומר לו אני רוצה להתאבד
האם הדבר הזה מסוכן או מה לעשת

בני בן השמונה וחצי לומד בכיתה ג' (כיתה לבעיות התנהגות/רגשיות בבית ספר רגיל)
מכיתה א' התחילו התפרצויות זעם קשות (בועת מרביץ צועק משחית ציוד וכו...)
במשך שלוש שנים אני לוקחת אותו לפסיכולוגים פסיכיאטרים מטפלים ומה לא...
היה פסיכיאטר אחד שהמליץ על טיפול תרופתי שהתחלנו והפסקנו לאחר שלושה חודשים לאחר שלא ראיתי הטבה ואפילו החמרה

פסיכיאטר אחר אמר שהוא לא מבין למה נתנו לו את הכדורים האילו ושאין צורך בטיפול תרופתי

אגף החינוך ומהטפלים של העירייה כל שנה מעבירים אותו בית ספר הוא בכיתה ג' עבר כבר שלוש בתיי ספר והיד עוד נטויה

אני לא יודעת מה לעשות...מרגישה שאין לי כוחות יותר נימאס לי שמאימים עליי כל הזמן מטפלים למיניהם בבית הספר שאומרים שזה התחנה האחרונה ויכול להיות שגם לפה הוא לא מתאים

אני שבורה ומיואשת אין לי כוחות יותר לא יודעת למי לפנות ומה לעשות

בית הספר רוצה שאני אחזור לפסיכיאטר , ושהמצא טיפול פסיכולוגי לילד
למרות שזה כיתה מיוחדת לבעיות התנהגות אני צריכה לעשות הכל
אני חד הורית עובדת ומגדלת את ילדיי לבד אין לי אפשרות וכוחות לכל הבקשות והאיומים שלהם

שלום,
אני אמא לשני ילדים מקסימים.
הראשון בן 3.5 והשני בן שבועיים וחצי
עם כניסתו של הילד הבכור לגן...הוא התחיל להכניס אצבעות לפה. הוא מכניס אותן לפה ומשאיר אותן שם.
זה הולך וגובר, הוא עושה זאת במהלך כל היום. וגם בזמן דיבור.
הוא לא שם לב שהוא עושה את זה....לא מרגיש שזה נעשה בכוונה לבחון או משהו כזה.
אני מקשרת את התהליך לכניסה לגן החדש (גן עירייה) ולהיוולדו של אחיו הקטן.
מבחינת גמילה מוצץ...טרם התחלנו עם התהליך, בגלל הלידה שהיתה צפויה, לא רצינו שזה יפריע לתהליך הגמילה או יחזיר אותו אחורה. הוא עדיין עם מוצץ, אבל רק בלילה כשהולך לישון.
שאלתי היא מה עלינו לעשות?
להעיר לא עוזר (אנחנו לא כועסים עליו בעת ההערה...רק מבקשים להפסיק)
או שאולי עלינו להתעלם וזה יעבור לבד?
מה אפשר לעשות עם התופעה הנ"ל?
במידה וצריך לקחת אותו לאיש מקצוע...למי עלי לפנות?
תודה רבה

כאשר מגיעה חברה לביתי (יש לה בעיות חברתיות)אני מוצאת את עצמי במתח. וכל הזמן מנסה לעניין אותם שלא ישעמם לחברה . מכיוון שביתי כל הזמן מתיישבת ואומרת משעמם לנו. אין לנו מה לעשות. או שהיא משחקת במחשב (משהו שלא מצריך שיתוף של שניים) אני פורסת בפניה את האפשרויות:יצירה , משחקי קופסא. כדור. אופניים.אך אכישהו תמיד הן מסתובבות ולא יודעות מה לעשות. ואז אני מתחילה להצחיק אותן . לשחק איתן . כדי שיהיה לחברה כיף והיא תרצה להמשיך לבוא אליה. זה מתיש אותי.אין לי חשק הרבה פעמים לשעשע אותן. ומעבר לכך יש לי עוד שתי ילדות .אני זוכרת אותי בתור ילדה ,היינו ממציאים משחקים ולפעמים סתם נמצאים ביחד וצוחקים על שטויות ואמא שלי מעולם לא התקרבה אלינו. מה אני אמורה לעשות?

שלום, בני בן 3 ו-4 חודשים. לפני מספר ימים בעת שהייה בגינה בה שיחק עם חבר, הגיע בן הדוד של החבר עם אביו, בני פגש את הילד הנ"ל רק פעם אחת בעבר ואת אביו מעולם לא. לאחר כחצי שעה בתחיל להתרחק ממני וכאשר שאלתי אותו לאן הוא הולך הוא ציין את שמו של האב של בן הדוד. הסברתי לו שלא ניגשים לאדם שלא מכירים וכו', הוא קטע אותי ואמר "אמא ,אני מכיר את X אבא של Y הוא לא אנס". הוא חזר על המשפט פעמיים. ניסיתי מעט לדובב אותו אבל הוא אמר שהוא לא יודע איפה שמע את המילה ולא יודע מה משמעותה.
אני מניחה שהשאלה שלי היא, מה אני עושה עם זה? פניתי לגננת שלא יודעת היכן יכול היה לשמוע את המילה. מה שמטריד אותי זה שהוא עשה כביכול את ההקשר הנכון למילה ולא סתם זרק אותה לחלל האויר. האם להניח לזה? האם לנסות לדובב אותו שוב?

תודה מראש.
מאמא שישנה קצת פחות טוב בלילה.

הי

אתמול בשיחה עם בני בן ה- 9.5 גיליתי דבר שהטריד אותי והכאיב לי.....הוא סיפר לי שבמשחק כדורגל זרקו לעברו כדור לבטן וזה כאב מאוד, הוא שכב על הרצפה ושאלו אותו אם הכל בסדר והמשיכו לשחק...אחרי מספר שאלות שלי מה לא בסדר הוא אמר,,, אותי לא מכבדים ולא אכפת לחברים שלי ממני, אם היה מישהו אחר היו שואלים אותו יותר מציעים לו מים ולי לא! וזה בסדר מבחנתי שלא מתייחסים ולא מכבדים אותי....שאלתי אותו למה זה בסדר מבחינתו כי לא כך זה צריך להיות הוא אמר לי שהוא בכיתה א' ו- ב' ניסה להיות חבר שלהם והם כל הזמן דחו אותו וכך הוא רגיל שלא מתייחסים אליו יפה...שאלתי אותו אם הוא מתייחס יפה לחברים שלו אם קורה להם אותו המקרה והוא אמר שלא כי כשהוא ניסה בכיתה א' ו- ב' הם עדיין לא היו מתייחסים אליו לא יפה.....אבל כששאלתי אותו אם הוא רוצה פתרון לעניין או שהוא מעוניין להישאר באותו מצב הוא מיד קפץ על ההצעה ואמר שמאוד חשוב לו חברים והוא לא מבין למה מתנהגים אליו בצורה הזאת.
אשמח לעצה לעזור לו...


אוראל

תודה

הבת שלי בת תשע ילדה בריאה וחכמה אמרה לי שלפעמים היא שומעת בראש איזה אשה שצועקת (לא עליה אבל איזה משהי שצועקת) או לחלופין כשהיא שומעת אותי מבקשת בקשה מאחד מבני הבית היא פתאום שומעת את הבקשה שוב ושוב בראשה בווליום יותר ויותר גבוה ואז יותר ויותר נמוך.
האם זו חרדה שמתבטאת בצורה כזו? האם זה משהו נירולוגי?
אשמח להכוונה
תודה

ביתי בת 10 חודשים ולאחרונה התחילה לרצות רק את אבא שלה. כל פעם שהיא איתי והוא עובר, היא ממש מתרגשת ובוכה שיקח אותה. ממש משתוללת ולא רוצה אותי. אם אנסה לקחת אותה אלי היא לא תסכים. כאילו שהיא יודעת מה היא רוצה באמת.
זה ממש מעליב אותי. אני זאת שאיתה 24 שעות, מטפלת כל הזמן וגם בלילות.
אני מתנהגת איתה בצורה יפה, משחקת, מנשקת מחבקת-תמיד.
לפעמים אני ממש כועסת עליה שהיא עושה את זה. זה נשמע מגוחך כי היא הרי רק תינוקת. אבל ממש אני נעלבת. את הכל אני עושה בשבילה, ומתנהגת בצורה הכי חמה וטובה שרק אפשר..
הייתי רוצה לדעת אם ישנה תשובה הגיונית להתנהגות זו.
הודה לכם מאוד אם תענו לי.
בתודה ענקית ליז.