פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב!
אני אמא לעומר בן השנה וארבעה חודשים, מגיל 3 חודשים הוא מטופל אצל הורי. אנחנו הולכים לעבור עיר חודש הבא ולאחר שלושה חודשים צפוי מעבר נוסף. אני מרגישה שהוא מאוד צמא לחברתם של ילדים וניגש ליצור עמם קשר כשאנו בחוץ, הוא מאוד מאוד פעיל וצריך מרחבים.
החשש שלי הוא משינויים רבים מדי.
האם להשאיר אותו בהשגחת הורי לארבעה חודשים נוספים או שמא משפחתון הוא הכיוון הנכון (3 ילדים/8 ילדים או שאפשר אפילו גן?)
תודה רבה וחג שמח. קיקה

שלום, אני ממש מתוסכלת. בתי מנישואי הראשונים ובני מנישואי השניים. בעלי הנוכחי בד״כ מקסים עם שניהם, אבל אם במקרה קורה משהו לבני, כמו נפילה, מכיוון שהוא מאד שובב, ובתי במקרה נמצאת בסביבה, ישר בעלי כועס עליה שזה בגללה, לעיתים זה אכן נכון, לא בכוונה, אבל גם אם לא היתה לה יד בעיניים, אוטומטית הוא הופך אותה לאשמה וכועס עליה. אני ישר יוצאת להגנתה ובסוף יוצא שאנחנו רבים בנוכחותם על העיניין, כשאני יודעת שזה לא נכון, אבל זה מכעיס אותי מאד. מבחינתו היא הגדולה והוא התינוק (עדיין), היא צריכה לשמש דוגמה ולהיזהר וכו׳ וכו׳. אני ממש לא יודעת כבר איך להתמודד עם הנושא.

שלום,

אני חייבת עזרה דחוף!

הבן שלי בן 3 שנים וארבעה חודשים הוא גמול מחיתולים כבר ארבעה חודשים.
מהיום הראשון של הגמילה הוא עשה רק בשירותים וגם בלילות הוא לא עשה פיפי הוא שהוא היה מתעורר לשירותים וחוזר לישון.

לפני חודש נסענו לחו"ל למשך שבועיים, שם הוא התחיל לעשות פיפי במיטה בלילות, ומיד אחרי שחזרנו מחו"ל הוא נכנס לגן החדש ושם וגם בבית הוא עושה קקי בתחתונים כל הזמן, אני כל הזמן מזכירה לו מבטיחה לו הפתעות אם הוא יעשה בשירותים אבל הוא כל הזמן אומר שאין לו ולא מוכן ללכת לשירותים.
בגן הגננות מתחילות לכעוס עליי (הוא בגן עירייה) והם לא מוכנות להחליף לו..

אשמח לשמוע פתרונות.

יש לציין שהוא ילד יחיד ואין לו עוד אחים.

תודה

שלום לכן,
יש לי מספר שאלות לגבי בני ואשמח אם תוכלנה לענות:
בני הבכור בן 3 וחצי, ילד דעתן ועקשן.
לאחרונה מרבה להיות בחדרו עם דלת סגורה וכשאני פותחת הוא צועק:
" אמא ,לא לפתוח את הדלת".
האם זה לגיטימי שילד בגילו הרך ידרוש פרטיות?
אני חוששת שהוא נמצא עם הדלת סגורה על אף שחדרו בטוח.
שאלה נוספת -
בני גמול מחיתול במהלך היום ועושה פיפי בלי בעיה.
עם קקי יש לנו בעיה.
הוא עושה קקי בתחתונים ולא נראה שמפריע לו בכלל.
אני מציעה בדרך נועם לשבת בישבנון או אפילו לשים לו חיתול רק בשביל הקקי אך הוא לא רוצה.
הוא גמול מחיתול כבר חודשיים מלאים ועם הקקי תקוע ולא נראה באופק שזה הולך להשתנות.
הוא אפילו צוחק ואומר לי : " אני עושה פיפי באסלה וקקי על הרצפה".
מה לעשות? האם לנקוט בגישה אחרת? אולי אסרטיבית יותר?
אודה לתגובתכן.....
מחול

שלום
הבן שלי בן 3 ילד ראשון אחרי 7 שנות נישואין הוא מוגדר כי המפונק של המשפחה
הוא ילד חכם מאוד הבעייה שלי איתו שהוא ילד עקשן ומנצל את זה שהוא הילד הראשון והנכד הראשון אצל ההורים שלי
אחותי נותנת לו לעשות כל מה שהוא רוצה למרות שתמיד בקשתי ממנה לא להתערב ביני לבינו במיוחד כשאני מענישה אותו על טעות שהוא עשה כמו לשבור חפצים של אנשים שאנחנו מבקרים או להרביץ לילדים אחרים זה מאוד מפריע לי אני מנסה להפריד בינו לבין דודה שלו שהיא מנסה לפצות אותו תמיד אחרי עונש שהוא מקבל ממני כדי להראות לו כמה היא אוהבת אותו(כאילו שהיא אוהבת אותו יותר ממני ) אני מבקשת את עזרתכם איך להסביר לבן שלי שאני האמא ולא אחותי כי תמיד ניסיתי והוא לא מקשיב כשהוא פוגש אותה ישר הוא משתנה ומתחיל להשתולל ולעשות מה שהוא רוצה
עוד משהוא שמפריע לי שלפעמים מרוב שהוא משתולל ומזיק לאנשים ולא מפריע לו שאני מענישה אותו זה גורם לי להרביץ לו (זה לא קורה הרבה אבל זה קורה אחרי הצטברות כמה מקרים שממש שורפים את העצבים כמו למשל : כל פעם שאנחנו מבקרים אצל אנשים הוא חייב להעיף דברים ממקומם אפילו אם הם שבירים זה לא מעניין אותו בכלל העיקר לשבור !!)
משהו עובר על שנינו אני והבן שלי לא יודעת איפה פישלתי אולי בגלל שפינקתי אותו יותר מדי כי הוא נולד אחרי 7 שנות נישואין ! יש לציין גם שאני התפטרתי מהעבודה בשבילו והוא רק השנה הלך לגן לא מתאים לי שכל הזמן יהיה בעונש כי הוא ילד חכם ומיוחד והמורה בגן ממש מרוצה ממנו .. אני יודעת שיש שהכל בגלל ההתערבות של אחותי בחיים שלי והיא לא מפסיקה אפילו אם אני מתחננת בפניה שלא תתערב לי בגידול הבן שלי והיא תמיד מציעה דברים בלי להתייעץ איתי קודם ביני לבינה ואז אם אני לא מסכימה הבן שלי רואה שאני הרעה ולא היא והיא תמיד אבל תמיד משתדלת להעביר לו מסר שהיא אוהבת אותו יותר ממני עד שהוא לפעמים אומר שהיא אמא שלו הוא אוהב אותה יותר ממני וזה מפריע לי כי אני עושה לו הכל ממש הכל
לא יודעת אם הצלחתי קצת להסביר לכם מה שעובר עלי ובמה אני צריכה שתעזרו לי דיברתי על יותר מבעייה אחת
אשמח לקבל את עיצתכם כי מאוד קשה להמשיך כך

שלום רב,
בתי בת 5.5 ולאחרונה מזה מספר חודשים חלו אצלה פחדים שונים ומגוונים.
הפחד הגדול שלה הוא מכלבים אפילו מהסוגים הכי קטנים...היא בורחת וצורחת , קופצת על הכורסא ומתחילה לבכות. חשוב לציין כי יש ברשותנו כלב מסוג בינוני 11 שנים ואשר היא מכירה אותו מגיל 0 ומעולם לא פחדה ממנו. הכלב חברותי מאוד, אוהב ילדים מאוד!! ואינו נושך!! מדוע זה קרה לה לפתע?
כמו כן, החלה לפחד מחושך, מג'וקים, מזיקוקים, מכל רעש חזק כלשהו.
תמיד היא היתה ילדה מאוד גיבורה ואמיצה!! (כמו בן) ופתאום הכל השתנה בבת אחת.
שאלתי גם את הגננת (היא בגן מגיל 3 חודשים) והחלה לפני חודש גן חובה.
ניסיתי ברוך לא לגונן אלא לעזור לה להתגבר ושום דבר לא עוזר.
האם עלי לפנות לעזרה?
אודה לתשובה מהירה.
טלי

היי,
בני בן שנה ו-9 חודשים, ילד טוב, חייכן ו"נוח". ילד בכור ויחיד בשלב זה.
לא ניחן בתכונות אסרטיביות, במיוחד כשמדובר באינטראקציה עם ילדים אחרים. לדוגמה, אם מגיע ילד ולוקח ממנו צעצוע, הוא יכול להסתכל עליי ולבדוק את התגובה שלי, או פשוט להמשיך בשלו לצעצוע אחר. הוא פשוט נמנע מעימותים, ולרוב מוותר...
בשלב זה הוא נמצא במשפחתון עם 6-7 ילדים, רובם קטנים ממנו. בשנה הבאה מן הסתם זה ישתנה.
הפחד שלי זה איך הוא יתמודד מול קבוצה גדולה יותר של ילדים, ואיך אני יכולה לעזור לו עם עמידה על שלו בגיל כזה?
תודה!

הילדים בני 8 היא מגיעה אליו הביתה. הוא אומר לה להתפשט. הוא גם עירום. הוא נוגע בה. הוא אומר לה ליכוע בו. הוא מחבק אותה וחודר. גם כשהיא לא ממש רוצה. אבל היא לא מתנגדת. זה נמשך 3 שנים. וזה קרה לפני 20.. האם זו פגיעה מינית?

שלום, אני ובעלי מתכננים חופשה של 4 ימים בחו"ל, ללא הבנות שלנו. הגדולה בת שנתיים וחצי והקטנה בת 5 חודשים. אנו מתלבטים בין שתי אפשרויות:
אחת שאמי ודודתי יבוא אלינו הביתה וישמרו עליהן, כך הגדולה תוכל להמשיך ללכת לגן כרגיל והן יהיו בסביבה הרגילה.
האופציה השניה היא להפריד בין הבנות, הגדולה תסע לאמא שלי (היא רגילה לישון אצלה מדי פעם לסופ"ש ונהנית מאוד) והקטנה תהיה אצל אמא של בעלי ששומרת עליה מספר פעמים בשבוע לכמה שעות. יש לציין כי בתנו הגדולה מאוד קשורה אלינו, אבל עם הזמן למדה להיפרדמאיתנו כשהיא הולכת לגן או לסבתא.
. איזו מבין האפשרויות נראית עדיפה להן? איך ניתן להכין אותן לפרידה?

המצב הנוכחי :
ילדה בכיתה ו' - יש לה מבחן באנגלית בדיוק בעוד שבוע. כרגע רואה טלוויזיה במחשב.
ילד בכיתה ג' - יש לו עבודה לחופש סוכות שהוא עוד לא התחיל. כרגע רואה טלוויזיה.

מצב מוצע 1 : להכריח את שניהם לסגור את הטלוויזיות ולהתחיל להתעסק בלימודים
מצב מוצע 2 : לא לעשות כלום ולהניח להם לשבור את הראש עם המורים והציונים שלהם.

הערה : אני יכול להגיע למצב מוצע 1 בלי להניד עפעף.
תודה

שלום בני בן השנה וחודשיים מכה את עצמו בראש, זה קורה כאשר הוא עושה משהו אסור (כמו לגעת בשקע חשמלי) אנחנו אומרים לו אסור זה מסוכן ואז הוא כועס שמונעים ממנו לעשות משהו שהוא רוצה זה יכול לקרות כי לקחו לו מהיד משהו שהוא לא צריך להחזיק גם אם הוא קיבל משהו אחר במקום הוא מגיב במכות לראש, גם שאני לוקחת אותו לפעוטון אני רק מסיימת להגיד שאני אשוב לקחת אותו בשעה 15:00 ואז הוא מכה את עצמו כתגובה שהוא לא רוצה שאני אעזוב אותו , למרות שניסניו להסביר שאסור להרביץ וארז הוא ילד טוב , לא מרביצים בבית וכו' זה לא עוזר אפילו מחמיר עכשיו הוא הפך את העניין גם למשחק הוא מרביץ לעצמו בראש כשמעירים לו הוא צוחק. מציינת שמודבר בילד חייכן , חברותי ועצמאי מאוד, כבר מבין שמדברים אליו יודע להגיד מס' מילים בודדות כמו אבא ואמא ועוד מס' דברים. מה נכון לעשות כדי שארז יפסיק?

שלום רב,
יש לי ילד בן ארבע וזוהי השנה השנייה שלו בגן עירייה.
כבר משנה שעברה דאגה הגננת לעדכן אותי שבני לא מסוגל לשבת במפגשים ושהוא לא מכבד את החוקים שבגן ושפשוט לא ניתן "להשתלט" עליו.
חשוב לציין שיש ימים שהיא מספרת שהוא היה ממש מקסים ושיש הרבה ימים שהוא פשוט עושה מה שהוא רוצה, אם כולם יושבים במפגש, הוא רוצה לקחת משחק ולשחק בצד, אם יוצאים לחצר אז לפעמים בא לו להישאר בתוך הגן ולשחק.
כאילו הוא רוצה לעשות מה שנוח לו באותו הרגע.
הוא ילד מאוד חברותי מאוד פעיל אוהב להשתולל לרוץ לזוז הרבה כשהוא יושב לעשות איזה עבודה הוא עושה אותה בצורה הטובה ביותר ולא יקום עד שלא יסיים, אבל בכל זאת מאוד מפריע לי שכל מחליפה של הגננת או הסייעת שמגיעות לגן מתלוננות שהוא פשוט לא מקשיב.
אני כבר ממש מיואשת כיוון שתלונות אלה נמשכות עד היום... אין יום שאני לא מגיעה לגן ושומעת שהוא "החטיף" לאיזה ילד או שהוא לא רוצה לשבת כשכולם יושבים.
מה לעשות????? כל יום שמשתפים אותי במה שקורה רק מתסכל אותי יותר כי אני לא יודעת איך לפעול.
בבית הוא מתנהג כמו ילד רגיל לגמרי הוא מאוד אוהב לצפות בטלויזיה, לשחק, ליצור ללמוד, נכון שלפעמים הוא מנסה אותנו גם בבית אבל מהר מאוד אנחנו שמים זה סוף והוא פשוט מבין שאם יפעל אחרת הוא רק יפסיד מזה.
אשמח לקבל עצות שאוכל להעביר לגננת על מנת לגרום לו כן לשבת ולשתף פעולה כמו כולם.
תודה רבה.

שלום רב,
רציתי לקבל יעוץ והכוונה לגבי נושא של אוננות בקרב בתי בת ה 5.5.
אני מודעת לכך שזה תהליך טבעי ומשתדלת מאד לא לעצור בעדה אך הדבר הולך וגובר. מצאתי את עצמי משוחחת איתה מספר רב של פעמים לגבי אוננות במקום פרטי - כמו החדר שלה. היא מקשיבה אך לא מפנימה. אין לה בעיה לאונן בקרב בני משפחה - כך סתם באמצע הסלון והכי מטריד (אותי כמובן) שהיא מאוננת בגן. שוחחתי על כך עם הגננת והיא פשוט מבקשת ממנה לבוא ולעזור לה במשהו - מנסה בעדינות לגרום לה להפסיק.
איך אני מחדירה באופן חד משמעי שזה טבעי ובסדר לאונן אך מצד שני זה לגמרי פרטי ואישי שלה, כמו שפיפי עושים בשירותים ואף ילד אחר לא נכנס לשירותים איתה.
מודה מראש על תגובה,
איריס

שלום רב, חשבתי על מתנת יומולדת לאחייניתי בת הארבע, שיש לי קשר מאד משמעותי איתה: לעשות לה מקל מקושט ויפה שאספר לה שהוא מקל סבלנות - ואסביר לה שכל פעם שקצת הסבלנות בורחת לה, היא תקח את המקל, תנשום עמוק ותנענע את הגוף מצד לצד כמו ריקוד ואז הסבלנות תחזור אליה.
יש לה רגעים של חוסר סבלנות שנראה שהיא והסביבה שלה מתקשים להתמודד איתם וחשבתי שאולי לתת לה להעזר במשהו חיצוני, שילמד אותה לעשות את הויסות העצמי הזה. בתקופה הראשונה הקרובים אליה יזכירו לה את המקל ויתנו לה אותו בשעת חוסר סבלנות ובתקווה שבעתיד תלמד לקחת אותו בעצמה כשכועסת וכמובן העניין יקל עליה את ההתמודדות....
האם זה מותאם לגיל שלה? האם אני מגזימה וצריך לזמן לעשות את שלו ואולי לא ללמד אותה את זה עכשיו...כשאני איתה היא נעזרת בי ברגעים אלה. ההורים שלה קצת יותר מתקשים להתמודד עם זה...

ביתי גלי היא בת שניה, אחות לעידן בן 11 מנישואי הראשונים ולעומר בן ה4 חודשים. לאחרונה היא בוכה המון וכועסת מבלי שנבין מדוע. היא עדיין לא מדברת באופן שניתן להבינה. היא ישנה באותה המיטה ובאותו החדר מאז שיצאה מהעריסה. אחיה עדיין איתנו בחדר.
כשהיא קמה בלילה (אחרי הגמילה מבקבוק התמ"ל בלילה לא מזמן, מספר היקיצות פחת) אנו נוטים, בחלק גדול מהמקרים להתעלם מבכיה ולחכות שתירדם שוב, היא נכנסת להתקפי היסטריה וצרחות אך לעיתים אנו נכנעים לה ומוציאים אותה מהמיטה, מנסים להרגיע אותה אך ברגע שמחזירים אותה למיטה היא מתנגדת וצורחת עד שנרדמת.
בנוסף בעת הרחצה ובעת החלפת חיתולים כבר חודשים רבים (עוד בטרם נולד אחיה הקטן) היא מתנגדת וצורחת וכל הדבר מתבצע תוך כדי צרחות איומות ובכי.
כעת בימים האחרונים למרות סדר יום עקבי ומובנה מאז ומתמיד הכולל ארוחת ערב בשבע רחצה והליכה לישון מיד לאחר מכן, היא החלה להתנגד לשינה וגם אז צורחת ומשתוללת שאינה רוצה לישון אני אומרת לה שכעת צריך לישון, משכיבה אותה במיטה ונותנת לה לצרוח עד שנרדמת.
אנחנו מלאי נקיפות מצפון על דרך ההשכבה והרחצה אך אם לא עושים זאת היא פשוט לא נרדמת או מתרחצת.
אשמח לחוות דעתך