פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי 2 ילדים: בת 5 ובן כמעט 4.
על פניו היחסים בניהם טובים. הם משחקים הרבה יחד, מתחבקים ולעתים גם רבים.
המריבות קצרות בתדירות נמוכה וכוללות בעיקר צעקה אחת שלה ומכה אחת מצידו. אני מקפידה לא להתערב ובטח שלא לנקוט עמדה.
אנחנו מקפידים לתת לילדים יחס זהה - הם ילדים שמחים וחכמים, מאוד אהובים בגן גם ע"י הילדים וגם ע"י הגננות.

עכשיו לארוע מוזר שעורר בי חלחלה:
לפני מס' ימים הבת שלי ספרה לי שכחלק מפעילות בגן, התבקשו הילדים להכתיב לגננת סיפור קצר המלווה בציורים שיציירו.
בסיפור של הבת שלי, שנקרא "הילד הכועס" אביה הולך לטייל בגינה עם אחיה והאח... נופל ו... מת. להמשך הסיפור אין ממש הגיון מלבד שמהרגע שהילד מת האבא מופיע בציורים עם בטן מלבנית והילד בתוכה...

משיחה איתה הבנתי שהיא כועסת על אחיה כי הוא מציק לה (רוב הזמן אני איתם. הוא כמעט לא יוזם מריבות).
כל הסיטואציה עושה לי רע מאוד.
האם לדעתך יש צורך בבירור או שפשוט להתעלם ולעבור הלאה?

תודה

אני מבקשת לקבל המלצות על פסיכולוגים לילדים באזור מודיעין

ביתי בת שנה ושמונה חודשים לפני שבועיים וחצי נולדה לנו תינוקת חדשה ומתוקה , ביתי בימים האחרונים מלאה התקפות זעם ובכי כל היום כמעט ...אמא..אמא... אני עובדת עצות כיצד להתנהג איתה , כמעט כל יום אני לוקחת אותה מהגן כי שנהגנו קודם ואנו הולכות לפאקר וכדומה לשעה לפחות ..כל דקה שמתאפשרת לי אני מנסה להעניק לה..אבל היא ממש מתנהגת בכעס ואגרסיביות כלפי התינוקת החדשה..אני מנסה לא לכעוס עליה ולהוסיף לה "עומס" אבל גם אז נעשה אבל כי היא מנסה לפגוע בתינוקת החדשה ואין הצבת גבולות.. מה עושים ? איך מקטינים את התיסכול לכולנו?

שלום, יש לי אחות ולה 2 ילדים בני 9 ו- 7.5 ,היא גוערת בהם בלי סוף כאילו היו רובוטים, קוראת להם בשמות גנאי כמו "פוסטמה", "סתום" ואין לה כל בעייה לסטור להם מידיי פעם אם הם לא מקשיבים לה,היא עושה תמיד רק מה שנוח לה ולא מתחשבת באחרים וגם לא אכפת לה מאף אחד,היא לא ממש מקבלת ביקורת כלומר ,אם ממליצים לה על דרך מסויימת תמיד שולפת תשובות מתוחכמות,הילדים שלה הם ילדים נורא ממושמעים גם כשהיא לא לידם ,מאובחנים כמחוננים ומשקיעים בלימודים בלי שאמא שלהם תשב איתם בכלל (או האבא שנהפך להיות כמו אמא בבית ועושה את כל המטלות במקומה) השאלה שלי- המצב של הילדים הוא מצויין אוליי לכאורה ,כלומר ממבט פסיכולוגי האם הילדים נפגעים מההתייחסות המזלזלת של אמם ואם כדאי לבצע איתה שיחה ב-4 עיניים?

שלום,

בתי בת שנה והחלה ללכת לגן לפני חודשיים. יש לה דובי אליו היתה קשורה רק בזמן השינה. מאז הגן היא צמודה לדובי ואנו לא עוזבים את הבית בלעדיו,היא צריכה אותו סביבה כל הזמן ואם היא לא מוצאת אותו היא פורצת בבכי שרק הדובי יכול לעצור.
חשוב לי לציין שאני לא רואה בכך בעיה או משהו רע, אבל בגן חושבים שזה בעייתי וצריך לגמול אותה , מאחר והדובי מפריע להתנהלות שלה בהמלך היום בגן והיא לא תמיד משתפת פעולה ומשתתפת כמו שאר הילדים.
בנוסף, חשוב לי לומר שבתי היא תינוקת מאוד פתוחה לשינויים, חברותית ולא חרדתית כלל. מאז התחילה את הגן משהו בה השתנה ופתאום היא גם צמודה למוצץ הרבה יותר בקושי אוכלת, ויש לה התקפי צעקות חזקים. אני מאוד מודאגת.

האם עלי לגמול אותה ממנו ואם כן אז איך? האם בבת אחת או בהדרגה?
איך עלי להתנהג עם שינוי ההתנהגות שלה? האם זה משהו חולף?

אשמח לקבל את חוות דעתכן

בני בן שנה ו10 חודשים.
אני מגדלת אותו לבד בהיותי חד הורית ויש עוד מתבגר בבית בן 12 שהקטן מאוד אוהב אותו והם מסתדרים.
בשבוע האחרון אני רואה התנהגות מוזרה, הקטן צובט אותנו עד כאב ממש עד שאנו צועקים.
כמו כן בכי שלו יכול להימשך שעה שלמה ברציפות תוך שהוא כבר מקיא מרוב בכי ומאמץ ואחרי שעתיים נרדם גמור שהוא נאנח באפיסת כוחות.
אין משהו חדש שקרה בבית. הוא איתי כל היום הוא ללא מסגרת, וחצי מהזמן על הידיים, הוא לא אוהב זרים, ובמיוחד מגלה פחדים מהמין הזכרי, הגרוש שבא לבקר את הגדול וקולו מאוד עמוק ומחוספס, מאוד מרתיע את הילד אני לא נותנת לו כמעט לגעת בו.
באופן כללי הקטן חי באוירה טובה של שמחה צחוק מוסיקה ומשפחה של הוריי שקרובים אלינו ומתראים. אינני מבינה מה פשר ההתנהגות, הוא תולש לי את השיער עד שאני צועקת מכאב, או ששורט את פניי בתנועות של גירוד ציפורניו על פניי. האם זו תחילתו של גיל שנתיים הנורא? מה הוא רוצה לומר בזה? נסיון של שליטה אולי?
ממש נואשת, אין לי אפשרות לממן לו פסיכולוג, אשמח להדרכתכם.

שלום רב,

בתי בכתה א' , המורה פנתה אלי והעירה את תשומת לבי לכך כהילדה לא מבצעת את המטלות בכיתה . מדובר בילדה חכמה מאוד במבדקים שהמורה עשתה הכל בסדר היא שולטת היטב בחומר וכך גם בבית שהיא מכינה שיעורי בית. המורה אומרת שבכיתה היא יושבת מסתכלת מתעסקת בדברים אחרים מציירת אך לא עובדת וזה יכול להיות כך במשך שעתיים של שיעור ואז נוצר מצב בו היא מביאה הביתה המון שיעורי בית. כאשר אני שואלת מדוע לא הפסקת בכיתה היא אומרת לא ידעתי מה לעשות..... ושאני יושבת איתה היא עובדת יפה . שאלתי היא מה זה יכול להיות, למה היא לא עובדת כמו כל הילדים בכיתה? המורה אומרת שהיא כן מקשיבה לה ולא מפריעה אלא לא מרוכזת כמו כן היא נוטה לאבד כל מיני דברים כמו לשכוח קלמר.. לשכוח מחברת. אשמח מאוד לתשובתכם.

בתודה מראש

הי
מבקשת לקבל המלצה לפסיכולוגית ילדים באזור חולון עבור ביתי בת ה - 4 אשר סובלת מלחץ נפשי המוביל גם לבעיות בריאותיות
דחוף!!!
תודה
קארין

שלום רב!
אנחנו הורים לשלושה ילדים כאשר הילד הקטן הוא בן 3 וחצי.
ילד נבון ומקסים.תהליך הגמילה מפיפי התחיל בגיל שנתיים והלך מצויין...פרט לנושא הקקי,אותו התעקש לעשות בחיתול.חשבנו שזה עניין של הבשלה וכנראה הוא עוד לא מוכן...מדי פעם הצענו לו לעשות קקי בסיר או בישבנון אך הוא המשיך להתעקש על חיתול.
כך בעצם המצב נמשך עד היום(כאמור הוא בן 3 וחצי).
הוא מבקש שנשים חיתול,נשאר לבד,עושה ואז בא לבקש שנשטוף.... הבעיה היא שאם הוא צריך קקי בגן הוא פשוט מתאפק עד שהוא חוזר הביתה.
כבר קרה פעם או פעמיים שהצליח לעשות באסלה אך מיד חזר לסורו....
השאלה שלנו האם צריך לפנות לטיפול כל שהוא או שנמשיך להמתין??.
תודה על ההכוונה

היי, יש לי אחות שלה 2 ילדים והבעיה היא שאופן החינוך שלה שונה מאוד משלי- היא גוערת בילדים שלה בלי סוף כאילו היו רובוטים ואם הם עושים משהו שלא לרוחה אין לה בעייה גם להפליק להם,היא מכנה אותם בשמות גנאי כמו "סתום", "פוסטמה"..."נמאס לי מכם" היא תמיד חושבת על עצמה קודם כל ועושה רק מה שנוח לה ומה שמפליא אותי שהם באמת ילדים חביבים, שניהם מחוננים וממושמעים להפליא ומה שגורם לי לחשוב פעמיים אם להעיר לה או לא, לי יש גם 2 ילדים ואופן החינוך שלי הוא שונה ...אני פחות גוערת בהם(כדי להגיע לכך אני ממש צריכה להתעצבן) יותר מתחשבת ועדינה איתם,אף פעם לא קוראת להם בשמות גנאי ומתייחסת אליהם בכבוד הראוי...אך להפליא- אצלי הם לא מחוננים, שוכחים לפעמים ציוד לימודי לא תמיד מקשיבים, כדי שהם יבצעו מטלה מסויימת אני צריכה לבקש מס' פעמים (מה שנורא מעייף אותי) ...לעיתים אני תוהה שמא אני צריכה ללמוד ממנה ??????!!!!!

הבת שלי בת שנתיים ושמונה. אנחנו מרדימים אותה כל יום בטקס קבוע בין השעות 20:30-21:30 שכולל ארוחת ערב, אמבטיה, משחק עם אבא קצת, צחצוח שיניים, ואז שירי ערש ולישון.
במשך למעלה 6-8 חודשים האחרונים ואפילו יותר מזה, היא הייתה קוראת לנו אחרי הטקס הזה כמה וכמה פעמים אחרי סגירת האור בעיקר בשביל תשומת הלב - למלא בקבוק מים שכבר מלא, להחליף מוצץ, להוסיף בובה ועוד.
וכך גם בלילה - מתעוררת כמה פעמים וכל פעם בגלל הסיבות האלה. (הסיבה הכי "אמיתית" היא להחליף חיתול, כי זה אומר שהיא נגמלת בלילה והפיפי בחיתול מתחיל להפריע לה).
בכל מקרה, זה מאוד עצבן, במיוחד כשאני בהריון ולא יודעת מה אעשה עם שני ילדים מתעוררים. ניסיתי כמה דרכים - לבוא אליה בטוב, לספק לה מה שהיא צריכה מהר ולחזור לישון כל פעם שהיא קוראת, או לבוא אליה בכעס ועצבים בכל פעם שהיא קוראת, אבל כלום לא עזר, כי גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב.
בכל מקרה, החלטתי לשים לזה קץ - ובלילה האחרון סיפקתי לה את כל צרכיה כשהאור עוד דולק (בקבוק שתיה, גרביים, בובות כרצונה, חיתול כדי שתחליף אם יש לה פיפי, ואף תליתי מתקן מיוחד למוצצים כדי שתמיד יהיו לה ולא תקרא לי אם נפל), עד כדי כך שהיא אמרה לי שהיא לא צריכה כלום. אז אמרתי לה שאני מנתקת את האינטרקום ולא אשמע אותה ושנתראה בבוקר. בעלי אומר שאני מגזימה, ושהוא הלך אליה ביום חמישי (כשאני הרגשתי לא טוב בגלל ההריון) ודיבר אליה יפה והבטיח לה פרס שוקולד אם תתנהג יפה, והיא אכן קמה רק פעם אחת בגלל מוצץ. ניסיתי את זה בלילה אחרי וקמתי 4 פעמים על שטויות. וגם אני לא כל כך סגורה על פרס של ממתק.
בקיצור, הלילה אחרי כיבוי האור, היא קראה לי ובכתה איזה חצי שעה, כי מסתבר שהיא החליפה חיתול לעצמה סתם (היא יודעת) והוא לא נסגר. היא קראה לי כי היה לה פיפי שרצתה לעשות בתוך החיתול ולא באתי, למרות ששמעתי אותה. קרה, מה שנקרא, "זאב זאב". אז נכון שלמדתי להבא לא לשים לה חיתול כאופציה, כדי שלא תשחק איתו, ואכן ראיתי שהיא לא נגעה במים והיא יבשה (אני שמתי לה חיתול באמצע הלילה), אבל אני שואלת אם אני עושה בסדר, כי המצפון, המצפון.
מצד שני, באמת שניסיתי כל דרך - טובה, רעה, וזה לא עובד. אגב, היא ישנה הלילה לילה שלם.
אודה לתשובה

שלום רב,
תינוקי בן 1.2 ומאוד אוהב לשכב על הרצפה/ שטיח או משטח אחר ולנסות וללקק את המשטח. אני כמובן מקשה עליו ולא מאפשרת. האם זה תקין? יש משהו שאוכל לעשות כדי למנוע זאת? האם זה קשור לשיניים? להתייחסותכם אודה
תודה מראש
רונית

היי,
בני בן ה-4, אשר בד"כ חברותי וחיובי- בשבועות האחרונים החל להרטיב בלילה (אחרי תקופה של שנה וחצי לאחר גמילה) , בנוסף כאשר אנו מציירים יחד, תמיד בוחר בשחור, גם אם בוחר בצבעים אחרים,יבחר בצבעים נוספים לצייר ,יערבב עד שידיע לגוון מאוד כהה.
בנוסף- יש לנו משחק הרכבת פרצופים- רוצה שיהיו עצובים...

ברקע:
אח שנולד לפני שנה,אני ובן זוגי שעובדים סביב השעון ולדעתי לא מבלים מספיק זמן איכות יחד ,כ(ולל טיסות לחו"ל,) וגם התחלת גן חדש....

אני כבר עושה שינוי משמעותי בשעות העבודה ע"מ להיות איתו יותר ומנסה גם לייחד זמן לשנינו ללא אחיו.

איך עוד עלי לנהוג?
תודה
מראש

איך להודיע לילד בן 6 שסבתא מתה ואיך להתנהל בבית מבחינת צפיה בטלוויזיה שמיעת מוסיקה והאם לקחת אותו לבית של סבתא בזמן השיבעה? יש לציין שזה ילד רגיש מאד ומופנם מאד תודה רבה

שלום רב,
אנחנו הורים לילדה בת 4 ותינוק בן 8 חודשים.
ביתנו תמיד הייתה רגישה לכאב ומתלוננת על כל שריטה קטנה ומתעסקת הרבה ב"שלמות הגוף" שלה. לאחרונה התלונות גוברות, ומרגע ההתעוררות מתחילות תלונות בלתי פוסקות על כאבים, החל מכאבי בטן שעובר לרגל, ליד לאוזן. גם בגן היא מתלוננת על כאבים.
יש לציין שהילדה בריאה בדך כלל, ילדה שמחה.
אנחנו מקשרים את זה לקנאה בתינוק שהצטרף למשפחה,
השאלה היא איך נכון להתייחס ולהגיב כאשר היא מתלוננת.

תודה מראש...