פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

מיכל שלום,
יש כאן שני עניינים המתרחשים יחד - סביב גיל שנתיים מתחילה "תקופת המרד" של הגיל הרך, במסגרתה הילד הצעיר מתקשה להתמודד עם הקטנות וחוסר האונים שלו בעולם, ומגיב בכעס ובנסיונות שליטה במבוגרים. בנוסף, כל ילד שנולד לו אח צעיר, מגיב בחרדה גדולה שמא התינוק ייקח ממנו את תשומת הלב של ההורים, והוא לא יזכה ליחס מספיק.
אצלכם שני התהליכים הללו קורים יחד, ונוצר דפוס במסגרתו בנך צורח ומנהל אתכם כדי להשיג את מבוקשו. הדרך לעזור לו לחזור להתנהלות תקינה, היא בשילוב של מתן מספיק הזדמנויות לאינטראקציה נעימה עמכם, ולזמן אישי בלעדי שלו עם כל אחד מההורים. במקביל, יש להציב גבולות באופן ברור - להסביר לו שאינכם מוכנים שיתקשר עמכם בצרחות, ולדרוש ממנו לחזור ולבקש במלים ובאופן נאות את מבוקשו מכם.
חשוב ששני ההורים יאחדו כוחות מול הילד, וגם שיקבל מכל אחד מכם מספיק חום ויחס בלעדי ללא אחיו.
שירי

שלום שגית,
מדובר בתופעה שנקראת טריכוטילומניה, והיא דורשת טיפול, זה בדרך כלל לא עובר לבד. נסו לפנות למרפאת גיל הנקות בפ"ת ברחוב אורלנסקי, אם לא לא יגידו לכם שהוא גדול מדי לשם, או לפסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד עם הגיל הרך, באיזור מגוריכם.

שלום רוית,
תכנית החיזוקים החיוביים - רצוי שתעשה בגן כי כך החיזוק הוא מיידי לתגובה והרבה יותר אפקטיבי. כמו כן כדאי ללמד אותו קצת וויסות - למשל אם הוא יודע לספור קצת - אז ללמד אותו לנשום או לספור לפני שהוא מגיב. לשחק איתו משחקים שדורשים וויסות - למשל ים - יבשה או דוד המלך אמר, ללמד אותו דרכים חלופיות לתגובה כשלא מקבל מה שהוא רוצה - למשל לקחתמשהו אחר במקום, למשל להמתין, למשל לגשת לגננת. ואחרון חביב -לא לצפות שתוך שבועיים הבעיה תיפתר.

שלום עינת,
נשמע לי שלפני שמחליטים מה לעשות יש עדיין מקום לבירור יותר של מה שקורה לבת שלך. נדמה לי, אם אני מבינה נכון, שאת בכלל ל אכל כך מתרשמת מהאלימות, את הילדה הנפגעת עיטרת במרכאות, תלית את תגובת המורה שבקיטורים של אותה אמא, ובכלל אולי נראה לך שהילדה שלך לא אשמה ולא קרה באמת שום דבר רציני שדורש התייחסות. אם כך את חושבת, אז אולי לא כדאי שתעשי שום דבר כי זה לא יבוא באמת מהלב ויהיה מלאכותי.
אם את מוכנה לברר באמת, כדאי שתשבי עם הבת שלך ותחשבו ביחד איך אפשר היה להגיב אחרת לילדה שקשקשה לה במחברת, ואולי להסביר לה את עוצמת הכאב שנגרם לילד אחר כשמסיתים נגדו. לשאול אותה, איך נראה לה שהיא הייתה מרגישה בסיטאוציה דומה.
העובדה שהילדה שלך נחשבת מנהיגה, והילדה שניה אולי באמת מעצבנת, לא נותנת לביתך את הזכות לאמלל אותה עוד יותר. כנראה שמספיק קשה לה גם ככה.
קצת חמלה, זה מה שהייתי מנסה ללמד את ביתך המנהיגה.
בהצלחה.

שלום יעל,
\אני לא מכירה אתכם מספיק כדי לדעת ממה זה עלול לנבוע, ייתכן ויהיה צורך שתפנו לאבחון יותר מעמיק כדי להבין מה קורה. ייתכן שהוא זקוק למסגרת יותר אינטימית וקטנה מאשר מעון, וליחס יותר אישי.
ייתכן גם שכדאי שתיזמו יותר פעיליות חברתיות עבורו בהדרגה - למשל לקבוע עם ילד מסויים אחרה"צ אצלכם בבית, לעודד אותו להתחבר, לשחק וכו'.

שלום רלי,
לדעתי זה לא כל כך עניין של הדרכה או של תגובה שלך. זה שנמע משהו שהילד לא כל כך שולט בו, וזה לא שאם תסבירי לו שזה לא כדאי הוא יוכל לשנות זאת.
את מתארת ילד שמגיב בנוקשות רבה, נראה שחסרה לו גמישות. חשוב שבבית תנסו להגיב גם בדוגמה האישית שלכם בגמישות ואפילו בהומור למצבים, כדאי שתנסו לשחק איתו הרבה, כי דרך משחק אתנו מתרגלים הרבה פעמים יצירתיות וגמישות, וייתכן ויש צורך לשקול התערבות טיפולית עם הבן שלך כדי לעזור לו להגמיש את תגובותיו ואת הדרך שבה הוא חווה את עולם.

שלום רעות,
ייתכן שאת מאבדת את הסבלנות מהר מדי ולכן נדמה לך שהשיטות בהם נקטת לא עוזרות. מה זה נקרא ששיטת החיבוק לא עובד? כמה זמן ניסית? חשוב מאוד להישאר איתה כך הרבה זמן - עד שהיא נרגעת. היא חייבת להתעייף לפנייך גם אם זה לוקח שעות. כנ"ל לגבי השיטה השניה - את מתארת בעצמך שאת נשברת בסוף וניגשת אליה או מכניסה אות הלחדר. חשוב מאוד שהיא תתעייף קודם, שוב גם אם זה לוקח כל היום.

לא כ"כ הבנתי אז מה אני אמורה לעשות במקרים אלה...אשמח אם תכווני אותי.

שלום כרמית,
את אמורה להתמיד בגישות שהתחלת בהם. לא להתייאש כל כך מהר. אם בחרת להחזיק אותה אז תחזיקי הרבה זמן, עד שהיא נרגעת גם אם זה לוקח כל היום.אם(אני בכוונה מגזימה, זה לא ייקח כל היוםן, אבל זה כן לוקח יותר ממה שתא מוכנה כרנראה לסבול את זה ולכן זה לא מצליח) בחרת להתעלם - אז אל תבואי אליה עד שהיא נרגעת ואל תכניסי אותה לחדר. היא אמורה להתעייף ולהרגע לפני שאת משנה טקטיקה. אחרת אין טעם.

אני עובדת עם ילדים , בתור סייעת, ןלמדתי שיטה מעולה איך להתיחס במצב כזה כמו של ביתך .
אם הילד , או הילדה בוכים , בועטים באוויר, לא מוכנים לשמוע \ פשוט אומרים להם , אתה יכול לבכות , וכשתרגש\י רגוע אתה יכול\ה לבוא אליי ולהגיד לי מה את רוצה.
זה מדהים , זה עובד כי אחרי כמה דקות הילד או הילדה , מבינים שאין קהל להצגה שלהם, ובאים רגועים .
זה גם עובד אם הילד רוצה משהו ואי אפשא לתת לו, או שמכול סבה אחרת .
תאמיני לי , תנסי את זה.
אני עובדת בגן ילדים עם בני שנתיים שלוש.

שלום לך,
מה שרצוי לעשות ברגעים כאלה, זה להסביר לו שאת מבינה שהוא כועס, נעב ומתוסכל, אבל זה לא במקום לתת מכות לאמא וגם השמות שהוא קורא לך הם לא במקום. את לא מרשה את זה. ואם הוא נורא כועס, אפשר להראות את הכעס ולהוציא אותו בדרכים אחרות, מותר לו להגיד שהוא כועס, אוי אפשר לתת לו כדור גומי לכווצ'ץ', מותר לו לקמט נייר ולזקור לפח, וכו' פתרונות לא מזיקים ולא פוגעניים שמבטאים את הכעס לו, אבל לא פגועים במישהו אחר.

שלום אודליה,
קודם כל כדאי גם לשלול סיבה רפואית, לפעמים הרטבה במיטה יכולה להעיד על התקררות, או על סיבות אחרות. מעבר לזה זה אכן מעיד על מצוקה כלשהי, אבל לא בהכרח משהו שהילדה יכוללה לדבר עליו בתשובה לשאלה ישירה. נסי לחשוב מה השתנה - האם נוספה לה אחריות השנה, האם יש יותר שעות שבהן היא מבלה לבד, האם משהו השתנה בזוגיות או בחיים שלכם ונדמה לכם שהיא לא יודעת מזה אבל היא חשה שפחות פנויים אליה וכו'. האם נדרש ממנה להיות יותר גדולה ובעצם היא מרגישה שהיא עדיין קטנה לפעמים, ואין לכך מקום, זמן או סבלנות מצידכם? האם נולד אח או שיש הריון בדרך? הכל אופן אם הבעיה נמשכת ועדיין לא ברורה כדאי לפנות לטיפול כדי לברר אותה באופן יותר מעמיק.

שלום לך,
אין שום בעיה במבוגר משחק עם ילד משחק דמיון. להיפך, זה דבר נפלא. אם את מוכנה לפרט יותר מה הסיטואציה מעלה אצלך, אולי אוכל להבין יותר דברים שאולי יש כאן מעבר.

שלום לך,
את הגדרת את הנושא כ"שייכות" אבל שנמע שהתכוונת בעצם ל"רכושנות". לדעתי זה אל במאת כך. הבת שך עסוקה בהגדרת גבולות הזהות שלה והחפצים נתפשים אצלה כרגע כהרחבה של עצמה. אני מציעה שתניחו לנושא, היא תפסיק להיות עסוקה כשהיא תשלים את התהליך עם עצמה. אני באמת מציעה שתתמכו בתהליך ולא תתנגדו לו, כלומר תנו לה להגדיר את ההגדרות האלה וחיזרו עליהן כדי לתת להן תוקף בשלב הזה בלי הסתייגויות. כשהיא תסיים לעשות זאת, אני מניחה בעוד מספר שבועות וחודשים, לא תהיה לה שום בעיה לחלוק שום דבר.

כבר שאלתי את השאלה אבקשכם לענות לי בדחיפות בבקשה.

בני בן השנה וחודשיים מתעורר בלילות במשך כחודש וחצי בבכי ומצליח להירגע רק במצב בו אני מרימה אותו עליי ואם אני מחזירה אותו למיטה הוא שוב בוכה ולא מצליח להירגע מה אני עושה במצב כזה? חשוב לציין כי לא נמצא שום ממצא רפואי המעיד על כאבים באיבר מסוים.

סימה שלום,
כדאי לבדוק עם הרופא אפשרות של בעיות נוספות מלבד כאבים בלבד. במידה ולא נמצא אף ממצא קשור, חזרי אלינו עם יותר פרטים לגבי המתרחש בלילה ונחשוב על דרכים להרגעת הילד ולחזרה לשגרה.
שירי

קודם כול תודה רבה על תגובתכם לפי תשובת הרופאה זה נובע מצמיחת השיניים וזה יעבור במשך הזמן. זה נראה הגיוני שהילד במשך כחודש וחצי פחות או יותר מתעורר במשך הלילות בבכי צורם וצרחות והכול בגלל כאבי שיניים. קשה לי לקבל תירוץ זה כסיבה יש לציין שילדי ילד מאוד רגוע בדרך כלל , שקט, לא מושך יותר מדי תשומת לב ועד לא מזמן לילותיו היו מאוד רגועים ושקטים עד עכשיו יש פרט שאולי יוכל להסביר את המצב כיום אני בהריון מתקדם יכול להיות שילד בן שנה וחצי מבין זאת וקשה לו לקבל.
אשמח לעזרתכם בהקדם לילות אלו הופכים ונהיים קשים עבורנו ועבור הילד.
תודה מראש.

סימה שלום,
במידה ובמהלך היום אין תלונות והילד רגוע, לא עולה כרגע סיבה לקשר את התנהגותו עם ההריון. כדאי לחשוב על דרכים להרגיע אותו כשהוא מתעורר - במיוחד כעת כשיש לכם סיבה רפואית שניתן לטפל בה (למשל באמצעות משחה מאלחשת על השיניים, שימוש במוצץ, בקבוק עם שתיה חמימה ועוד). חשוב להקפיד על כך שתגיבו לקשייו ותרגיעו אותו כשהוא סובל, אך גם להימנע מלעורר אותו עוד יותר בלילה, להחזירו למיטתו ולעזור לו להירדם שוב.
שירי

שלום גלית
תשובה לשאלה ראשונה. הילד מושפע גם מהחברה וילדים רבים בגילו אכן משתמשים בביטויים מעין אלו. זה גם נשמע COOL ועוזר לו להיות אחד מהחברה. אם זה ממש מפריע לך אפשר לאמר לו שאת לא אוהבת את המילה ומבקשת ממנו לא להשתמש בה בחברתך הקרובה. אם יעשה זאת תניתן לקום ולהתרחק או להעיר בתקיפות. ממה שאומר לעצמו או עם חבריו הייתי מתעלמת. צריך להשאיר לו קצת מרחב ולשמור תגובות קיצוניות יותר לקללות שמכוונות כלפי אנשים או כוללות גסויות . מה דעתך?
לגבי השאלה השנייה - נשאלת השאלה למה זה קורה. האם זה קשור לבעיות ארגון, קשב או חוסר רגישות תחושתית., בעייה מוטורית וכו' צריך לבדוק איפה עוד באות לידי ביטוי בעיות דומות ולנסות להבין מה הבעייה.

שאלה -למחשבה בעקבות שתי השאלות: האם ייתכן שאומר הרבה קיבינימט כשלא מצליח להסתדר, להתארגן, לבצע וכו'. אולי קיימת בעיה שמתסכלת אותו?

ליאת שלום

תודה על התגובה המהירה. לגבי שאלתי הראשונה, מאוד התחברתי לתשובה שנתת לי ולאיך שאני צריכה לפעול.

לגבי שאלתי השניה: אני לא רואה קשר לדברים אחרים או למה שאת שציינת, אלה רק לנושא אכילה לא נקיה, ובידיים.

הקיבינימט קורה רק כאשר הוא משחק במחשב,וששם משהוא לא מצליח לו. (כרגע זה רק במחשב, מקווה שישאר רק שם).

אולי כדאי להתעקש בשלב זה רק על נושא האכילה בידיים כי זה ספציפי וקל יותר לשליטה.

שלום ענת
גיל 8 זוהי ההתחלה של ההתחלה של ההתבגרות. ובגיל הזה רב הבנות לא מרוצות מאיך שהן נראות. הן חשופות בתקשורת לכלכך הרבה נשים יפות שזה הופך להיות מושא בלתי אפשרי להשגה. ברגע שהבנות האחרות בכיתה מתחילות לבחון אחת את השנייה במושגי יופי הן מתחילות לשפוט את עצמן על פי מושגים אלו ולרב לא מסופקות. ילדות אחרות שמקנאות יכולות אולי להגיד מילה רעה אחת והיא חזקה יותר מ100 מחמאות שלך. ככה זה. תמשיכי לחזק אותה ותני לה להתמודד. אל תעשי מזה עניין גדול מידי. תאמרי לה שבענייך היא יפה ותעברי לנושא אחר. תחמיאי לה הרבה דווקא על תחומים אחרים בחייה כדי שלא תרגיש שנושא היופי הוא הנושא הכי חשוב. יום יבוא והיא תדע להעריך את יופיה וזה בטח ייקח כמה שנים. קחי נשימה...

תודה לך על התייחסותך ותשובתך המהירה, חזקת אותי בהחלט.....תודה

בכיף

שלום לך
למרות הפוטנציאל לבלבול, זה נראה לי בסדר. אם את סומכת עליה לכי על זה.