פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
אנחנו זוג הורים שהתגרש רישמית לפני חודשיים, יש לנו 2 ילדים שהגילאים שלהם 6 ו-3 שנים.
יחסינו הסתיימו יפה מאד אנחנו חברים טובים, יש הסכמה מלאה לגבי הסדרי ראייה.
האבא רואה את הילדים פעמיים בשבוע בימים קבועים וכל סוף שבוע שני,ובימים אלה הילדים ישנים אצלו.
שאלתי היא האם זה שהילדים מתחלקים בשני בתים זה דבר חיובי או שזה יכול לבלבל אותם???
ישנם כאלה שאומרים שעדיף לילדים בית אחד חדר אחד שמקנה להם ביטחון,ויש אחרים שטוענים אחרת .מה נכון??? לראות את האבא הם ייראו איןבזה ויכוח השאלה זה רק לגבי הלינה.

תודה רבה

שלום , בני בגיל שלוש ושמונה חודשים נמצא בבית בחופשה עם שני הוריו ושתי אחיותיו בגלאי 14 ו10
הוא לא בקיטנה ורוב הזמן הוא צופה בתוכניות טלויזיה ברצף : דורה ובוץ.
מרכיב פאזלים מדי פעם מצייר קצת ומשתולל.
ביחוד לקראת שינה קופץ על המיטה שלנו הוא ישן יחד עם ההורים וצופבה בטלויזיה שם בועט בשהורים
קופץבצורה פראית .אתמול ושלשום אמרנו לו שאם ימשיך כך נוציא אותו מחדרנו הוצאנו אותו הולמס דקות הוא יצא בכה הבטיח שלא יחזור הכנסנו אותו ושוב חזר על כך זוהי נראית השתוללות חסרת רסן ללא שליטה .
פעמים החזקנו לו את הידדים והגלים ואמרנו לו שכך לא מתנהגים.
מה עושים ?

שלום לכם
אני אב לילדה בת 5 וילד בן שנתיים וארבע חודשים,
ביום חמישי לפני שבועיים ,אשתי והילדים שחקו ברחבה מתחת לבית ,רחבה סגורה ומלאת ילדים קטנים ,פתאום הגיע אופנוע שנכנס לשטח הפרטי והמוגן הזה ,הוא נסע בפראות ,עשה רעש ממש חזק ,וביצע סללום בין הילדים ,כל הילדים הקטנים נכנסו להיסטריה ורצו להוריהם בבכי מטורף וכך גם בני ,
מאז הילד לא מפסיק לדבר על אופנוע ,הוא מתעורר מידי פעם בלילות בבכי ומדבר על הרעש וכד, והכי גרוע הוא התחיל לגמגם ,בעיקר בתחילת משפט ובעיקר במילים שהמתחילות באות א ,למשל אבא אמא וכו,
בכל מקרה לפעמים נדמה שהגמגום הולך לעבור והגימגום יורד....ולפעמים הגמגום מתחזק ,קשה לנו לראות אותו ככה ואנו לא יודעים כיצד לפעול ,האם לדבר איתו על זה . האם לקנות לו אופנוע צעצע שלא יפחד ? מה עושים ? אשמח לקבל תשובה בהקדם תודה

הבן שלי בן שנה ושמונה חודשים וסה"כ ילד מאוד נוח. הבעיה היא שהוא קשור אליי מאוד.
כשהוא לבד עם אבא שלו הכל בסדר אבל ברגע שהוא רואה אותי כאילו משהו משתנה והוא עוזב הכל ובא אליי. אז אם אבא שלו מנסה להתקרב אליו הוא מתחיל לבכות או מעיף אותו ממנו.
לאחר זמן מה הנושא קצת נרגע ואם אני בחדר הוא ילך לשחק איתו אבל אם אני יוצאת מהחדר הוא בא אחריי.
כעת אני בהריון ומאוד מלחיץ אותי מה יקרה לאחר הלידה או אפילו עכשיו שנהיה לי יותר קשה להרים אותו ולקלח אותו אבל לפעמים הוא רוצה רק אותי.
הנושא יוצא המון ויכוחים ביני לבין בעלי ואני ממש לא יודעת איך לשנות את זה.
אני אשמח לייעוץ.

שלום רב. בני הוא בן 6 וחצי, ילד חברותי אשר שמח לארח חברים בביתו. הינו מסרב באופן עקבי להתארח בביתם של חברים בלעדיי או בלי בעלי. מוכן אף לוותר על מפגש עם חברים אם הדבר אומר שלא אוכל להיות במפגש. הינו מתקשה לאמר לנו מה מןנע ממנו ללכת לחברים לבדו, כנראה שחושש. ניסינו מס' דרכי התמודדות - להגיע תמיד איתו לחברים בתקווה שיתבגר מעט ויסכים לשהות לבדו אך ללא הועיל. חשבנו למנוע ממנו לארח חברים בביתו עד שיסכים להתארח לבדו. הננו אובדי עצות. נשמח לקבל הכוונה מה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם נושא זה מבלי לפגוע בילד.

שלום רב,

ברצוני להתייעץ על תופעת בכי מתמשכות אצל בנותיי התאומות בנות ה-3

ברגע שאינן מסתפקות במתן תשובה שלילית או חוסר סיפוק הן בוכות ללא הפסקה, גם לאחר נסיונות להרגעה והסבר המצב מילולית.
יש לציין שהבת הבכורה שלי שירה בת 5 כבר מתלוננת בעצמה על הבכי.

אודה לעזרתכם המקצועית בטיפול בנושא.

תודה ,

דורית

שלום רב לכולם!
אני אמא לילד בן שנה ו10 חודשים ותינוק בן 11 חודשים. מאז שהתינוק השני הגיע לעולמינו ה"גדול"
בכל רגע נתון מנסה להכאיב לו. מרביץ נושך מושך בשיער. מה כבר לא ניסיתי. אני יודעת שזו קינאה אבל כמה עוד אפחד להשאיר אותם ביחד?? איך לגרום לפעוט שעוד לא בן שנתיים להפסיק את הפעילות האגרסיבית נגד אחיו?
דרך אגב לפי דיווחים מהמעון הפעוט שלי מרביץ ונושך ילדים אחרים גם.
ועוד דבר קטן. מדוע כאשר אני או אבא שלו נמצאים בסביבה הוא פשוט יוצא מהכלים? שובר הורס מרביץ צורח.....לפי מה שהבנתי מאנשים כנו אמא שלי ומטפלת הוא מתנהג לגמרי אחרת כאשר אני למשל לא בסביבה.....
אנא עיזרו לי!!

שלום רב
אני אמא לילד בן 4.5 שהיה במסגרות חינוכיות פרטיות עד היום ובשנתיים האחרונות בגן אנתרופוסופי. ילדי מוכשר ומוסיקלי ותנועתי אך אנו(ההורים) יודעים ומרגישים כי קיימת בעיה בתקשורת חברתית כנראה בגלל משהו רגשי/התפתחות השפה(ילד שסבל מבעית שמיעה בגלל אוזניים). התיעצנו בעבר עם יועצת מוסמכת בנושא גבולות אך כעת עם סיום הגן והמעבר ל"ג'ונגל העירוני" אני מרגישה שעלי לחזק אותו יותר בעיקר מבחינת התקשורת הבינאישית שלו.
ילד סקרן שאוהב חברה מאוד אך לעיתים מתקשה בהבנת הסיטואציה החברתית. אני חרדה ולא יודעת כל כך למי לפנות. מצד אחד פוחדת לשים עליו תויות ולדבר על אבחונים כאלו ואחרים מצד שני לא רוצה להתעלם מהבעיה.
יש לנו בת תינוקת בת שנה ושלוש שיודעת לדרוש את התשומת לב שלה. שנינו יודעים שהוא(הילד)זקוק לתשומת לב יותר גדולה מאיתנו בגלל הרגישות שלו,התמימות
מבקשת את עצתכם למי לפנות
תודה רבה
מאיה

בני כבן 7 עדיין מרטיב כמעט מדי לילה במיטה , האם זה קשור לבעיות קשב וריכוז?
מה כדאי לעשות? מה כדאי לברר?
עדיין לא עשינו לא אבחון.

בני בן 3.5 ולא חברותי כלפי ילדים.
הוא מאוד מסוייג מחברתם, לא יוזם איתם משחק בגן, לא מצטרף אליהם למשחק (אלא בתיווך הגננת),אפילו נירתע מהם, וכן הגננת סיפרה שאם ישבו נניח במעגל בשעת ריכוז הוא יקח צעד אחורה וישב מרוחק כאילו התפישה שלו את ה'ספיייס' שלו היא מוטעית.
מדובר על ילד מאוד יצירתי ונבון, מצייר פיגורטיבי כבר שנה וחצי בערך, רוקד ועושה כירויוגראפיות, משחק מקסים במשחקי דמיון, אוהב לשיר ויודע לשיר יפה, עושה הצגות.. בקיצור יש לו עולם עשיר.
כמו כן הוא ילד עם אינטיליגנציה רגשית של אדם מבוגר, לא ייבכה ו/או יעשה 'סצנות' ליד זרים/אנשים שהם לא אני או אבא שלו, מאוד רגיש לסובב אותו.. ינסה תמיד לא להעליב.. ומאוד רגיש כלפי כולם.
הוא ילד מאוד טוב וממושמע.. הוא מדבר יפה ומשתמש במילים גבוהות אם כי קצב הדיבור מעט איטי.
מבח' מוטורית הוא מאוד איטי, התחיל ללכת מאוחר, ובכלל ילד זהיר ורגוע ביותר מעדיף לשבת ולצייר במקום להתרוצץ..
חשוב לציין שאני אדם לא מאוד חברותי (אני חד הורית, הגירושים התרחשו כשהילד היה תינוק) וגם אני מאוד אוהבת את הלבד שלי וכך גם הוריי שגרים אלינו בשכנות. וגם אבא שלו אדם לא יותר מדי חברותי.. האם כל המתואר נישמע מדאיג? האם כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי?

שלום רב,

יש לי ילד בן שנתיים ו-3 חודשים. לפני כחודשיים התחלנו בתהליך גמילה מחיתולים, בצורה מאוד מבוקרת ונעימה. מידי פעם עשה צרכיו בשירותים ומידי פעם בסיר, אך אנו צריכים לתזכר אותו ללכת בכל פעם מחדש כדי שלא יטיל צרכיו על הרצפה. לא תמיד זה עוזר ולעיתים קרובות הוא עושה צרכיו על הרצפה. מה שמפריע לי הוא שהעניין לא כל כך מציק לו. ניסיתי להשאיר אותו עם תחתונים כדי שירגיש את תחושת הרטיבות ויקשר את היותו יבש לעשיית צרכים בסיר/בשירותים, אך ככל שעובר הזמן נראה לי יותר ויותר שהוא נהנה מהעניין. הוא אוהב לגעת בפיפי שלו על הרצפה ושם את ידו בפה לאחר מכן. בזמן האחרון, החל גם לדחוף ידו לתוך החיתול, לגעת בקקי ולמולל אותו בידו והגרוע מכל להכניס את ידו לפה....!!!(סליחה על הגרוטסקיות). כמה וכמה פעמים הסברנו לו את חשיבות ההגיינה ועשיית צרכים בשירותים בצורה מאוד עדינה כדי לא לגרום לטראומות, אך נראה כי הוא נהנה עד מאוד מהתעסקות זו ומרגיש טוב עם זה.. אציין כי הוא מביע עניין רב גם מעשיית הצרכים של הכלב בעת טיול בחוץ, הוא נורא רוצה לגעת ומאוד מתלהב מהעניין...

אני שואלת : למה בעצם הוא עושה את זה ? (ככה מגלים את העולם??) האם הוא אינו מוכן עדיין לגמילה מחיתול ? (למרות שמבקש להישאר בלי חיתול ומודיע לנו שיש לו צרכים לשחרר), האם צריך לחכות שיתבגר קצת יותר ולהתחיל מחדש בתהליך ?
איך אני אמורה להתייחס לעניין של נגיעה בצרכים, כדי לא לפתח אצלו קושי בהתליך הגמילה/בדימוי העצמי ?


תודה רבה וסליחה על האורך.

בני הפעוט בן שנתיים וחצי מרביץ ויורק עלינו ועל אחותו בת השנה וחמש,מתנהג בפראות וצועק המון.הוא לא בגן יש להם מטפלת בבית שלנו.בספטמבר הוא יהיה בגן.מה עושים? איך מענישים אותו?תודה על העזרה

שלום,
לבתי יש בת בת 3.5 בן בן 5.5 ותינוק שנולד כעת. מזה תקופה די ארוכה הבת בת ה3.5 מתנהגת בצורה קשה. הכוונה היא שאם הדבר הוא לא בדרך שלה, היא מתפרצת בבכי סוער. למשל לגבי בגדים, או שהיא יכולה להחליט פתאום שהיא לא רוצה להכנס לאוטו לנסוע לגן, הבכי כל כך היסטרי שאפילו האדם הכי סבלני יכול לצאת מדעתו. בהתחלה חשבנו שזה אולי קנאה, אבל היא מקבלת את כל תשומת הלב כפי שאחיה מקבלים. היא גם נוהגת לקנטר את אחיה: " לי יש ולך אין..." לפעמים בא להורים חשק אפילו להכות אותה, אבל זה ברור שלא זאת הדרך. אז מה עושים?

בברכה
טובה

אני יוצאת עם גבר גרוש למעלה מחודשיים, יש לו בת מקסימה בת שנתיים. יש לי גישה מאוד טובה לילדים. בהתחלה כשהיא הכירה אותי היא הייתה ממש חברה שלי, וכאשר היא התחילה להבין שאני חברה של אבא שלה, ונשארת לישון איתו בלילה אז היא כנראה מתחילה לקנאה, ולא מוכנה להתקרב אליי, ולקבל ממני דברים, האם להרפות קצת ולא ללחוץ?
בלילות כשהיא ישנה אצלו (אצלנו), היא מתעוררת בלילה ומתעקשת לעבור למיטה שלנו, קשה לו שהיא בוכה ואז אנחנו מוותרים ונותנים לה להישאר. אבל האם זה נכון? אולי עדיף להתעקש איתה ולהילחם עוד קצת עד שהיא תבין שזה לא המיטה שלה. ויש לה מיטה משלה. או שלתת לה זמן?

שלום לך הפסיכולוגית..ביתי כימעט בת 15 .היא הולכת לישון בשעות מאוחרות מאוד כימעט בשעה 4 ליפנות בוקר כל יום ומיתעוררת בשעות הצהריים בערך בשעה 2 בצהרים כל יום. כיצד לינהוג בסוף החופש ומתיי עליי להקים אותה מוקדם שתיהיה מוכנה ליקראת הלימודים ? תודה מראש