פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בני בן שבע וחצי, בן בכור,מאז ומעולם ילד חששן וחרד, לאחרונה בשל אירועים מינוריים (בעיני) החרדות עלו מדרגה. יש לו מחשבות טורדניות (שוב בעיני) והוא חושש אפילו לעבור לחדר אחר בלי ליווי. אני יודעת שאני יכולה 'להשתיק' בעזרת תגובות פחות מכילות אבל אני לא בטוחה שזאת הדרך.
קראתי בשאלות נפוצות את המלצותיכן ולשמחתי יישמתי בעצמי כמעט את כולן. יש לי תחושה שאנחנו מעבר לנורמאלי לגילו. מה הלאה? מה עושים?

בני בן 6.5 ילד מקסים ורגיש מאוד, עולה לכיתה א', הובחנו אצלו הפרעת קשב וריכוז.
נמצא כרגע בקיטנה חיצונית - מכיר כמה ילדים בודדים מהקיטנה, כבר שבועיים שהוא בקיטנה אבל לא אמר דבר, היום בערב ראינו יובל המבולבל והיה קטע שיובל אמר שלפעמים הוא עצוב - אז שאלתי את בני האם גם הוא מרגיש לפעמים עצב? והוא ענה לי שכן, שאלתי אותו מתי זה קרה שהוא היה עצוב והוא סיפר לי שאין לו חברים ובגלל זה הוא עצוב, והוא לבד בקיטנה ואין לו אפילו חבר אחד ומאוד עצוב לו ואפילו החבר שהוא מכיר שהיה בגן שלו לא מסחק איתו.
שאלתי אותו האם הוא ניסה להיתחבר או לשחק אם מישהו - והוא אמר שכן אך ללא הצלחה.

השאלה שלי - איך אני מעודדת אותו? נורא כאב לי מה שהוא סיפר אבל מצד שני שמחתי שהוא שיתף אותי כי הוא מאוד מסוגר וקשה לו לדבר על הרגשות שלו, אמרתי לו שאם לא כיף לו בקייטנה אז לא חייבים להמשיך - ושנחשוב ביחד בשבת ואז נחליט האם הוא ימשיך או ישאר, ואם הוא נישאר אז אפשר לנסות למצוא פתרונות שיהיה לו חברים בקיטנה.

אני די חוששת היות והוא עולה לכיתה א' ואני חושבת שיש לו בעיה עם הערך העצמי שלו - עם הביטחון. ואני מאוד רוצה לעזור לו להיתמודד , חשוב לציין שהוא חושב שלא רוצים אותו ולא רוצים לשחק איתו, היום אני מבינה שהוא היה לוקח צעצועים לכל מיני מקומות על מנת לרכוש חברים, אולי המיומנות הזאת לוקה בחסר.
אשמח אם תציעו לי את הטיפול הכי מתאים ליקר לי מכול. :-)

תודה רבה ולילה טוב
אילנה

שלום,
בני בן שנה וחודשיים, יליד אפריל, שוהה בבית תינוקות בקיבוץ. מתוכנן "לעלות" לפעוטון בקיבוץ בספט' הקרוב. מאחר ויש באפשרותי לבחור בין שני פעוטונים, שאלתי היא מה עדיף:
להכניסו לגן בו הוא יהיה "גדול בין קטנים" ועם מטפלות שהוא מכיר כבר מבית התינוקות,
או לגן בו יהיה "קטן בין גדולים" ואינו מכיר אף אחד מאנשי הצוות... ?
אין לו שום בעיות התפתחותיות, במהלך השנה בה היה בבית התינוקות היו לו "בעיות שינה" (לא הסכים בשום אופן לישון במיטה... עד היום ישן שם בעגלול....) המטפלות מייחסות את זה לקושי בהסתגלות לשינויים ונושא ה"ניפרדות" (?) שלו....
אני חד הורית וייתכן שהוא קשור אליי יותר (?)
מצד אחד אני סומכת עליו ורוצה ש"יתמודד" ולא לגונן עליו מדי, ואני רואה איך הוא מאותגר ע"י הסביבה כל הזמן (מחקה מייד כל פעולה שרואה), מצד שני... אולי הוא צעיר מדי וזה לא הזמן ל"התמודדיות" ???
האינטואיציה שלי אומרת שעדיף שיהיה צעיר בין בוגרים, אבל אשמח לקבל עוד זויות התייחסות...
תודה

שלום,
בני בן 3 ו 10 חודשים. שנה ארוכה הוא סבל מעצירות שנגרמה כתוצאה מהתאפקות לעשות קקי. הוא נגמל מחיתולים לפני כחצי שנה ובד"כ עושה קקי בשרותים. הוא טופל בפגלקס שהקל עליו להוציא את הצואה ולאחר תקופה ממושכת של שימוש בפגלקס הוא למד סופופף להפסיק להתאפק וללכת לשרותים ברצון. התקופה הזו נמשכה כחודש ולאחר מכן עוד פעם חזר להתאפקויות ולסירוב ללכת לשרותים, לפעמים "בורח" לו בתחתונים אחרי הרבה זמן שלא עושה קקי. בלית ברירה חזרנו שוב לפגלקס.
הוא ילד חמוד ומאושר, בגן ובבית אין לו קשיים מיוחדים ולא עבר לאחרונה שום שינויים שעלולים לגרום לו למתחים או לחצים.
רציתי לבדוק אתכם 2 דברים:
א. מוכרת לכם התופעה הזו?
ב. האם נראה לכם שכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי?
אודה לכם על תגובתכם.

שלום וברכה בני בן השנתיים אח לתאומה ילד פיקח מאוד,שמח וחיוני החל בשבוע האחרון לפחד מאוד מרחצה באמבטיה.רק מגיעה שעת האמבטיה והמילה מוזכרת הוא צורח ובוכה.הוא אומר שהוא מפחד מסבון.עד כה הוא נהנה מאוד מהרחצה המשותפת עם אחותו התאומה.בעבר,כשסבון נכנס לו מעט לעיניים הוא היה בוכה,אבל אח"כ נרגע והאמבטיה הייתה נמשכת.היו פעמים שהוא רצה שרק אני או אבא נרחץ ולא משהו אחר אבל זה לא הגיע למצב שכרגע הוא ממש לא מוכן להתרחץ.ניסינו בכיור בבית, הוא הסכים.אבל אצל סבתא,דודה הוא לא מסכים בשום פנים להכנס לאמבטיה אפילו.אנחנו עושים אמבטיה קצרה שמלווה בצרחות אימים.מה ניתן לעשות? הימים חמים ואי אפשר לוותר על רחצה.

יש לי ילדה בת 12 שבלילות היא מתחילה לבכות בגלל שאני הולכת לישון ויש איזה מחנה קיץ שהיא אמורה ללכת אליו ואני לא יודעת מה לעשות עם יש פה מישהו שיכול לעזור

אני מתנצלת מראש אם ההודעה בוטה מידי
לפני כמה זמן התארחתי אצל חברה וראינו את ביתה בת ה-5 מאוננת
היום שוב סיפרה לי חברה שלי שביתה ממשיכה לעשות זאת ובנוסף היא מפתחת התנהגות אלימה
יש לציין שנולדה לה תינוקת לפני מס' שבועות
יש לי תחושה שזה מעבר לאוננות רגילה ואסביר למה
1. היא מורידה בגדים ונוגעת בדיוק במקום
2. היא מחדירה דברים למקום כל מיני חפצים
ונראה שהיא יודעת בדיוק מה יהנה אותה... אני מזכירה שזו ילדה בת 5!!!
יש לציין שזו משפחה דתית אשר אינה נחשפת לטלויזיה וכד'
ולי אישית נשמע מוזר שילדה בת 5 תדע בצורה כל כך מדוייקת כיצד לבצע זאת
בנוסף ההתנהגות השונה היא (לפי מה שהבנתי) חיבוקי דוב ומבטי שנאה כלפי התינוקת ובנוסף ממש נראה שהיא מנסה לחנוק התינוקת ע"י החדרת האצבעות לנחיריים וחסימת הפה
אני מתארת לכם רק שני מיקרים שהוסברו לי אבל הבנתי שיש מעבר
רציתי לברר האם זו התנהגות רגילה במצב הנוכחי של כניסת אחות נוספת למשפחה, יש לציין שהאחים האחרים גדולים ואותה ילדה היתה המלכה בבית
האם מוטרדת אך חוששת להתייעץ

בני בן שנתיים ו 8 חודשים. בגן שלו יש ילד שהוא מאוד אוהב, עד כדי אובססיה, והוא כל הזמן רוצה לשחק עם הילד הזה (למשל כשהילד עולה על בימבה - הוא מנסה גם לעלות יחד איתו על אותה בימבה). הילד השני (בן שנתיים וחודש) לא תמיד מתלהב מחיבוק הדב הזה, והרבה פעמים דוחף את בני או נושך אותו.
בני מאוד נעלב כשהילד השני דוחף אותו (למשל כשהוא רץ אליו לחבק אותו והשני דוחף אותו ממנו), אבל ממשיך לאהוב את הילד הזה ולבקש את קירבתו.

האם אני אמורה להתעלם מהמצב ולתת לבני להבין לבד שהוא לא אמור להתקרב כל כך לילד השני? או שעלי להסביר לו לשמור יותר על מרחק?

אני מנסה לשכנע אותו שילך לשחק גם עם ילדים אחרים בגן אבל הוא מתעקש לשחק עם אותו ילד.

שלום,בני בן ה3 ( בספטמבר, בע"ה) אמור לעלות לגן עירייה, כיום הוא בגן פרטי .
אני מאוד מתלבטת היות והמטפלת בגן הציעה לי להשאירו שנה נוספת בפרטי כי לדעתה הוא יותררגיש, ישלו נקודות שבירה בהן הוא זקוק ליתר תשומת לב, זקוק לסיוע באוכל .לציין כי בני ישן בצהריים בגן, הוא אמנם גמול ביום ובלילהאבל לא יודעלנגב לבד את צרכיו, זקוק לעזרה כאשרהולך לשירותים, עושה צואה בסיר, לא עצמאי בלבישת בגדים ונעילת נעלים. מבחינה קוגנטיבית הוא בסדר לגילו.
החשש שלי מהשארות בגן הפרטי היא שהוא יהיה הכי גדול והילדים שיהיה איתם הם יהיו קטנים ( הקטן בן שנתיים!)ויש אולי 3 שיהיו קטנים ממנו בכ3-4 חודשים . השאלההאם גן עירייה, והימצאותו עם ילדים גדולים ממנו יכול לגרום לו לתסכול
לציין כי הוא מעט רגיש, אבל אוהב לשחק עם ילדים גדולים יותרולפחות 6 מילדי הגן הוא מכיר.
אודהעל סיוע בקבלת ההחלטה הכה גורלית

שלום,
בתי (אחת מתאומים) בת שנה ועשרה חודשים. כבר תקופה די ארוכה עם ביישנות ופחד מאנשים מבוגרים (בעיקר מנשם מבוגרות). בשבועות האחרונים ללא סיבה המצב מחמיר: היא מבוהלת מיותר דברים (כולל גם רעשים), בוכה כשרואה אנשים מבוגרים (גם כאלה שרגילה לראות כבר תקופה ארוכה) ובלילות ישנה פחות טוב ובודקת כמה פעמים שאני לידה (אני נשארת בחדר שלה עד שמפסיקה לבדוק).
האם מצב זה נורמלי? והאם יש דרכים לעזור לה?
תודה

הי בני הוא ילד נבון ואוהב להוביל לנהל את אחיו בן ה5
להתערב לנו בשיחות
אינו נותן כבוד לסובבים אותו כולל מבוגרים - מדבר בגובה העניים ולפעמים חסר טאקט
בבי"ס הו חוטף כאפות מכמה בנם אלימים ולכן אנו מעבירים אותו השנה לב"יס אחר
ורק לזה שהוא מסכים שהוא פחות טוב
גם בנושא הזה אני במתח אך מה שיותר מטריד אותי שאני לא מצליחה להגיע אליו
הוא תמיד מדבר בטון כועס או שולט כאילו הוא כל הזמן מותקף או שהוא פשוט מזלזל בנו
ובעיקר בי,אביו לפעמים מדבר אלי בכעס ולא פעם מתיחחס בחוסר כבוד מילולי בעיקר בגלל העובדה שאני לא עובדת ומציג אותי כ"לא עושה כלום" והבן הגדול רמז והתנהג כמו אביו
אך מעבר לזה הוא מדבר גם למבוגרים בחוסר כבוד או נימוס
אני יודעת שלאביו יש חלק ניכר בהתנהגותו כי אביו כועס עליו המון על התנהגותו וזילזולו בלימודים{שם מצילח לו בקלות יחסית} או על חוסר אכפתיות מחוגים אבל בעיקר אנו כועסים אבל כי הוא מציק לאחיו הקטן בכל הזדמנות וגם כשאחיו שמתרצה והולך שבי אחריו הוא מנפנף אותו במילים לא נעימות ואם כבר שיחק איתו זה תמיד נגמר בבכי מצד האח הצעיר
וכמובן שאנו כועסים עליו נותנים סנקציות אך הדבר לא עוזר
הוא ממשיך בשלו כאילו משהו חסר לו ועד שלא ישגו לא יפסיק את מלחמתו
אני נואשת מה יהיה כיגדל לא נוכל לסבול את התנהגותו התוקפנית והכעסנית
הוא משתמש לרוב במשפטים כמו: לא מעניין או'תי לא בא לי ,בחיים לא אעשה את מה שרצית
וכו'
מצד שני יש בו גם טוב לפעמים הוא עוזר לנקות בית. מכונית או סתם אוסף את העלים בחצר..
לאביו הוא טיפה יותר" דופק חשבון "אבל נראה שהוא מצפה ממנו למשהו
אולי שינוי ביחס
היה ביננו הסכם חדש שיקרא לנו בגכל פעם שאחיו מציק לו כדי שלא נכעס עליו
והסכם שני שיתייחס אלינו בכבוד כי אחרת ימשיך לקבל אותו יחס,אני יותר קשובה ורכה אך גם תקפה וזה לא עובד הוא ממש מזלזל בי
בעבר היה משתף ומדבר ועכשיו הוא לא מנדב יותר מידי אינפ'ו' מה עושים עם ילד כזה
האם יש לנו פה בעיה ריגשית או התנהגותית
לא פעם אמרתי לו שאם היתה מצלמה לא היה מאמין שזה הוא
ואני עדיין רוצה לעשות זאת
בקיצור {סליחה על האריכות הדברים}
מה לדעתך הבעיה
סליחה על המעברים מדבר לדבר אני בלגנסתית {add{

היי אציין כי זו פעם ראשונה שאני כותבת לכן כי לפעמים אני מוצאת תש' לשאלות משאלות שנשאלו ואתן מדהימות וקשובות בצורה מדהימה.
אני אמא לילד בן 4.5 ותאומים בני 10 חודשים ושאחד מהם חלה והיה מאושפז תקופה בבי"ח אבל עכשיו אנחנו בבית והוא מקבל טיפול תרופתי בבית,התאום שלו ילד מאוד בכיין וזה מתבטא בכך שהוא כל הזמן צריך תשומת לב ,לא נרדם בקלות ,רוצה רק ידיים וצעצועים לא מעניינם אותו ואם כן לכמה דקות.
אבל ברצוני לשאול על בני הבכור הוא ילד מאוד חכם מאודדדדד ואוהב את האחים שלו בצורה שגם אותנו מפתיעה עוזר לנו המון בלשמור על אחד מהם בזמן שאנו מטפלים בתאום האחר וכו'
המון דברים מעניינים אותו אבל בעיקר וההנאה הכי גדולה שלו היא סביב העבודה שלי בעלי שכוללת כלי רכב למינהם.
אנחנו משתדלים שיהיה לנו זמן איכות איתו לבד גם מחוץ לבית פעם איתי או עם בעלי,בעלי לוקח אותו למקום עבודתו מידי פעם ונותן לו לחוות את ההערצה שלו למקור העבודה שלו
אנחנו מודעים לכך שהטיפול באחים שלו לוקח ממנו המון תשומת לב ומציינם בפניו שאנו מודעים לכך
ומאוד אוהבים אותו על התמיכה שלו וההבנה,מפרגנים לו כאשר מתנהג יפה או עושה משהו שאנחנו מבקשים ממנו,מצ'פרים אותו מחבקים ומנשקים.
הבעיה היא כאשר אנו בחברת המשפ' שגם להם יש ילדים הוא משחק איתם נהנה יודע שכך צריך להתנהג אבל ברגע שאחד הילדים אפילו סתם אומר משהו שלא "מתאים"לו הוא מרביץ,נושך או עוקץ.
אני קצת יותר מתונה מבעלי כי כמו שאמרתי אני קוראת באתר שלכן ומתעניינת בפסיכולוגיית ילדים אבל בעלי לא ממש והוא ישר מתפרץ עליו בצעקות עונשים וזה קורה גם לעיני הילדים איתם הוא היה משחק .אציין כי הסברנו לו שיכול להחזיר מכות כשמציקים לו אבל לא על כל דבר ובטח לא לכול אחד
אני רוצה לעזור לו ולאו דווקא לנו כי הוא מבין שברגע שיעשה את זה הוא יקבל צעקות ויתחיל הסיפור מחדש(המודעות והפחד בעיניים שלו באותו רגע)מה אפשר לומר לו איך להביע את הרגשות שלו אולי יש משהו שאנחנו לא בסדר בו? אנחנו אוהבים אותו כל כך שחבל לנו שלפעמים אנחנו נאלצים להגיע למצבים כאלה.
תודה רבה וסליחה על ההאריכות

שלום
הבן שלי בן שנתיים וחצי ולא נותן לאחיינית שלי כשבאה לבקר בצעצועים שלו .הוא ממש רכושני לדברים שלו ...כשהוא מבקר אצלה היא דווקא נותת לו.
מה אני אמורה לעשות במצב כזה ?

אז ככה הילדה הגדולה עוד מעט בת 4 אוהבת מאוד לשחק אבל לא מאפשרת לאחותה בת ה 7 חודשים לגעת במשחקים(אחותה זוחלת ץ)
הסברתי לגדולה שאם יש משחקים שהיא נורא אוהבת שלא תשחק מולה

מה אני אמורה להגיד ?????????????????
תודה

שלום,
בני בן שנתיים ושמונה חודשים והולך לגן פרטי. לפני מספר חודשים הודיעה הגננת שהיא מכרה את הגן לגננת אחרת שתפעיל אותו באותה מתכונת. לאחר מספר פגישות עם הגננת החדשה והתרשמות לא טובה ממנה, החלטנו לרשום אותו מספטמבר הקרוב לגן אחר.
איך מסבירים לו שהוא כבר לא הולך לגן הקודם, אלא לגן חדש? איך מצדיקים לו את זה? בנוסף לכך הגן הקודם מאוד קרוב לביתנו ואנחנו חולפים על פניו ביומיום לא פעם.
תודה