פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
יש לי ילדה בת שנתיים ו-9 חודשים.בגיל שנתיים וחודש הכנסתי אותה לראשונה לגן.ההסתגלות הייתה קשה מאוד.כיום היא הולכת לגן בלי יותר מדי בעיות.לפעמים היא לא רוצה ולפעמים היא כן רוצה. ממה שהיא מספרת וגם המטפלות בגן שהיא לא רוצה לשחק עם שאר הילדים בגן. כמעט בכל יום שאני באה לאסוף אותה מהגן אני רואה שהיא יושבת לבד על הספסל.
בנוסף היא ילדה מאוד סגורה כלפי ילדים אחרים או חברים שלנו.עם המשפחות שלנו היא מאוד פתוחה ואוהבת לשחק בעיקר עם סבתא שלה.בסה"כ בבית היא ילדה מאוד מאוד שמחה אבל ברגע שהיא נמצאת עם ילדים אחרים היא נסגרת ולא מוציאה מילה.אני עוד אציין כי היא ילדה שהרבה חולה מפתחת הרבה דלקות אוזניים.כרגע היא נמצאת בטיפול אלטרנטיבי לגבי האוזניים.
שנה הבאה היא אמורה לעבור גן לטרום טרום חובה ואני מאוד מתלבטת האם זה לא יעשה לה טראומה שוב לעבור מסגרת אחרי שנה ולהכיר ילדים וגננות חדשות (לאחרונה אני לא כ"כ מרוצה מהגן שהיא נמצאת בו). כמובן שהגננת אומרת שאני עושה טעות גדולה מאוד שאני מעבירה אותה לגן אחר.האם זו באמת טעות גדולה?אני לא רוצה שהילדה שלי תעבור טראומה כלשהי.
היא גם ילדה שמפחדת מכשלונות למשל אם היא לא מצליחה להרכיב פאזל היא לא תרצה לשחק בו יותר וכל פעם שאני מציעה לה שנרכיב ביחד פאזל היא מתנגדת.וזו דוגמא קטנה.ואם אני מתקנת אותה בכל מיני דברים כמו דיבור היא נעלבת הולכת הצידה או שהיא פורצת בבכי.הגענו למצב שאף אחד לא רוצה להעיר לה חוץ ממני.כי אני יודעת שאין ברירה.
איך אני יכולה לעזור לה ולעודד אותה לשחק עם ילדים אחרים?
ואיך אני יכולה ללמד אותה לא לפחד מכשלונות?
האם לדעתך אני צריכה לפנות איתה לפסיכולוג ילדים?
תודה מראש.

ביתי רק בת שנה וחודש וכבר התחילה לאמר - לא רוצה ללא הפסקה.
היא מבינה מה היא אומרת ומשתמשת בזה בכיף לאורך כל היום.
ולעיתים מלווה את הלא רוצה עם מכות לי ולאביה.
וכשאומרים לה לא,היא ממשיכה בכוונה עם פרצוף שובב.
פתאום היא כבר לא הקטנה החמודה שהייתה,בבת אחת השתנתה לי.
אני יודעת שיש שלב של רצון לעצמאות,אבל בגיל שנה וחודש?
אשמח לקצת יותר אינפורמציה ואיך כדאי להגיב?

שלום רב,
יש לי 3 ילדים. בן בכור בן 8, בן אמצעי בן 6 ותינוקת בת חצי שנה.
לאחרונה החלו שינויים בהתנהגות אצל בני האמצעי. השינויים באים לידי ביטוי במספר מישורים :
1. כל פעם שצריך ללכת למקום כלשהו כגון : גן, חבר, חוג ... הוא מתחיל להתלונן על כאבים בבטן ובגרון. (כל פעם מדובר על אותם כאבים) אני ממש צריכה להוציא אותו מהבית בבכי...יודגש שהוא מתלונן על הכאבים רק בסיטואציות אלו.
2. לא אוכל כמו שצריך. הוא ממצה את הארוחה לאחר מספר ביסים ועורך מו"מ על כמה ביסים עוד נותר לו לאכול.
3. מדבר בצורה תינוקית.
4. כרוך סביב חבר אחד בלבד בגן בצורה מוגזמת. בתחילת השנה היו לו עוד 2-3 חברים שהיה משחק איתם.

ברצוני להדגיש שלאור כך ערכתי לו לאחרונה את כל הבדיקות האפשריות והילד בריא לחלוטין. ברור לי שכנראה מדובר במשבר בעקבות לידת האחות החדשה במשפחה אבל אני ממש אובדת עצות כיצד להתמודד עם ההתנהגות שלו. אשמח לקבל טיפים.

שלום רב,
בני בן שנה+ הוא מגלה כוחניות ואלימות כלפי ילדים אחרים, הוא מושך בשערות, דוחף אם הוא משחק עם ילדים אז הוא לוקח בכוח את הדברים שיש בידם שאלה שלי, האם זו התנהגות טבעית? ואיך ניתן לווסת אותה, ומה התגובות שצריכים להגיב על מנת להפחית התנהגויות אלו?

בוקר טוב

הבן שלי בן שנתיים וחצי, ילד יחיד. חמוד ופעיל.
כל יום אחרי הגן מגיע להורים שלי עד שאני מגיעה לקחת אותו.

לפני 3 חודשים אבא שלי ניפטר ובהתחלה היה קשה כי הוא היה מתעורר בלילה ורוצה אותי, היה מרביץ לי ולאמא שלי אבל זה חלף.

אלא שבימים האחרונים הוא שוב מרביץ לאמא שלי. סתם בלי סיבה. לא כל יום אבל מידי פעם
כשהיא לא נותנת לו את מה שהוא רוצה
כשהיא מדברת בטלפון הוא לוקח לה את הטלפון וזורק אותו

בנוסף, וזה כבר הרבה מאוד זמן, כל פעם שהוא משחק במשהו ונמאס לו אז הוא שהוא זורק אותו לרחוק או שהוא מכניס אותו למיתחת לספות בסלון...
כמה שאני מסבירה לו לא עוזר

הוא בכלל אוהב לזרוק חפצים לכל עבר.

ניסיתי לגמול אותו מהטיטולים אבל התשובה שלו היא שהוא תינוק ולכן הוא צריך לעשות בטיטל ולא בשירותים...
למרות שפיפי מוכן לעשות בשירותים מידי פעם

בכל פעם שאני מנסה להוציא משחק קופסא, פאזל הוא ישר אומר - קשה לי , לא יודע... לא מגיע לחלקים...
למרות שהוא יודע ואם רוצה עושה בשניות
אני מרגישה שהמשחקים משעממים לו ולא מעניינים אותו או שהוא מחפש תשומת לב.

מצד שני אם אני אתן לו מברג הוא ישר יפרק וירכיב חלקים
או אם אני אשחק איתו במחשב משחק שבץ נא הוא יכול לשחק הרבה זמן

בגן הוא הכי קטן אבל כמו שאמרו לי הכי פיקח ומבין.

בגן כמו שהבנתי הוא בסך הכל ילד טוב אבל אם משעמם לו ולא מעניין לו בשעת הריכוז הוא יכול לקום ולתת מכה לאחד הילדים...

מה אפשר לעשות?
איך אפשר לגרות אותו?

האם מצביע על בעיה?

האם ניתן לאבחן בגיל הזה?

תודה ויום נפלא

שלום.
ביתי בת ה 10 היא ילדה מקסימה,מוצלחת, רגישה מאוד,תלמידה טובה, אהובה על חבריה. אך לאחרונה ישנה בעיה.... היא התחברה עם ילדה והפכו לחברות טובות אך לאותה חברה יש חברה טובה מקודם... החברה מ"מקודם" חשה כנראה קצת בצד ועשתה להן "פרצופים". הן ניסו לשחק יחד אך תמיד ישנו מתח וביתי מרגישה בצד... בזמן האחרון ביתי חוזרת מבית הספר בוכה ומתוסכלת...
טוענת שהבנות שיחקו ולא התיחסו אליה...אמרה שהרגישה דחויה... ושאין לה באמת חברה אחת טובה אמיתית שהיא רק שלה. ישנה קינאה וזה טיבעי.. אך היא כל כך רגישה וכל כך נעצבת מהעיניין ואומרת שמעכשיו תהיה לבד כי 3 זא הולך...
מה אייעץ לה? איך להתייחס לנושא? כואב לי לראותה כך... אמא מודאגת...

שלום רב,
יש לי 3 ילדים. בן בכור בן 8, בן אמצעי בן 6 ותינוקת בת חצי שנה.
לאחרונה החלו שינויים בהתנהגות אצל בני האמצעי. השינויים באים לידי ביטוי במספר מישורים :
1. כל פעם שצריך ללכת למקום כלשהו כגון : גן, חבר, חוג ... הוא מתחיל להתלונן על כאבים בבטן ובגרון. (כל פעם מדובר על אותם כאבים) אני ממש צריכה להוציא אותו מהבית בבכי...יודגש שהוא מתלונן על הכאבים רק בסיטואציות אלו.
2. לא אוכל כמו שצריך. הוא ממצה את הארוחה לאחר מספר ביסים ועורך מו"מ על כמה ביסים עוד נותר לו לאכול.
3. מדבר בצורה תינוקית.
4. כרוך סביב חבר אחד בלבד בגן בצורה מוגזמת. בתחילת השנה היו לו עוד 2-3 חברים שהיה משחק איתם.

ברצוני להדגיש שלאור כך ערכתי לו לאחרונה את כל הבדיקות האפשריות והילד בריא לחלוטין. ברור לי שכנראה מדובר במשבר בעקבות לידת האחות החדשה במשפחה אבל אני ממש אובדת עצות כיצד להתמודד עם ההתנהגות שלו. אשמח לקבל טיפים.

שלום,
בני בן שנתיים וארבעה חודשים. בתחילת פסח נגמל מחיתולים. הגמילה היתה חלקה ביותר, כבר ביום הראשון הראה נכונות לעשות צרכיו בחצר או בסיר ולא פספס אף לא פעם אחת. הוא היה מאוד מרוצה מהעניין.מהשירותים עצמם הוא פוחד. כך היה בשבוע וחצי של חופש פסח. מאז שחזר לגן מהחופשה, לפני כשבוע, הוא מסרב לעשות צרכיו בגן. מתאפק שם שעות, בוכה וסובל, עד שמשתין על עצמו או ששמים לו חיתול והוא עושה בו. כשאני באה לקחת אותו, ברגע שאנחנו יוצאים מהגן הוא חוזר להיות גמול כמו קודם ועושה בסיר ובחוץ בטבעיות גמורה. אני חוששת שזה קשור לכך שהוא לא אוהב במיוחד את הגן, מעולם לא שמח ללכת לשם בבוקר ובנוסף נראה לי שניסו לשכנע אותו בהתחלה לעשות בבית השימוש (כי כך הגננת מעדיפה) וכנראה שזה הרתיע אותו ומאז הוא לחוץ שם.עכשיו מציאים לו בחוץ או בסיר והוא מסרב.היום לראשונה הוא הראה קצת התנגדות לעשות צרכיו גם איתי בבית ואפילו ביקש חיתול. נקודה נוספת חשובה היא שבשבוע האחרון התחיל קצת לגמגם. קראתי שזה לא חייב להיות קשור לטראומה אבל במקרה זה אני חוששת שאולי כן. מה עלי לעשות על מנת למזער את הסבל והנזק? האם לחזור לחיתולים? האם לנסות כך עוד?
אשמח לתגובה
מיקי

היי,
ביתי בת שנה ושמונה ולפני שבועיים וחצי העברנו אותה לישון במיטת מעבר ( עם מיטת התינוק היא היתה נוסעת בחדר ומאוד מתעצבנת מההגבלה בתנועה).
הילדה מאוד אוהבת את המיטה וישנה בה מעולה הבעיה היחידה שלנו היא שכשמשכיבים אותה לישון היא יורדת מהמיטה ובאה לסלון....
אנחנו כמובן מחזירים אותה למיטה ללא תגובה של דיבור וכד'...אבל היא ממשיכה ולא מתייאשת...
הטקס נמשך בין חצי שעה לשעה כל יום...
אני רוצה לציין שבמיטת התינוק היא הייתה נרדמת בלי בעיות...
מה ניתן לעשות?
תודה, מיטל.

אני רוצה לעשות לבת שלי אבחון פסיכודידקטי היכן מומלץ לעשות זאת. יש היום כ"כ הרבה מכונים.
איזה הכי גדול והכי טוב ?
האם יש החזר מקופת חולים על אבחון כזה?

שלום, אשמח אם תוכלו להפנות ו/או לעזור לי בבעיה שאני מתמודדת עימה לאחרונה. ביתי בשלושה חודשים האחרונים מתלוננת מידי פעם על כאבי ראש. כאמור, כאבי הראש הינם רגעיים וחולפים כאשר הילדה מתעסקת בדבר מה שמעניין אותה ולחילופין כאשר חוזר לה המצב רוח. בעבר היו לה הרבה התקפי fefa שזו מחלה וירלית כמעין דלקת גרון שהיתה מלווה בכאבי ראש וחום גבוה. בשנים האחרונות היא מקבלת את ההתקף אך אם מעט כאבי ראש וכמובן הם הסימפוטום של כאבי בטן לפעמים עם חום ולפעמים בלי. אך מה שמתריד בענין זה המחזוריות של כאבי הראש שהם בד"כ באים אחרי יום לימודים, נסיעה ברכב, טיול לא שגרתי ולפעמים סתם ככה. ניגשנו לרופא ילדים מספר פעמים, הנל ערך לה בדיקות דם כלליות ואמר לנו שבגלל שהיא ילדה מאוד פרפקציוניסטית היא נתקפת בכאבי ראש. חשוב לי לציין כי ב- 99 אחוז מכאבי הראש אנו לא נותנים לה משככי כאבים וזה חולף לאחר שתיה, אוכל, ואפילו סתם כך חולף כמו שציינתי לאחר שהיא עוסקת במשהו שמאוד מעניין אותה. שאלתי - האם להמשיך ולעשות בירור רפואי או לתת פשוט לתקופה לעבור? האם זה קשור לתשומת לב יתרה. היא ילדה שמאוד נלחצת ממבחנים, וממצבים לא שיגרתיים. מה לעשות? איך להמשיך" לפנות לנוירולוג? כאשר אני אומרת לה זה יעבור,,, זה באמת אחר כך עובר לה? אבל אני לא יכולה להתעלם עוד ... אודה באם תוכלו לסייע לי

שלום רב
בני בן 6 וחודשיים, לאורך כל שלבי ההתפתחות שלו אני שמתי לב שיש לו התנהגויות שחוזרות על עצמן לאורך תקופה ואז מתחלפות בהתנהגויות אחרות למשל: לאחר גמילה ממוצץ בגיל 4, הוא התחיל ללקק את אצבעותיו וחפצים שונים. לאחר זמן מסויים התדירות פחתה. באותו זמן נולד לו אח קטן,והחלה ההתנהגות האובססיבית של נשיקות וחיבוקים אבל בצורה מוגזמת, והדבר נמשך עד היום. לאחרונה שמתי לב שהבן שלי במהלך כל היום ופעילויות שונות במשך היום עושה תנועות של פתיחת פה (מוריד את ראשו ופותח את הפה) כשערתי לו על זה הוא אמר שמשהו מפריעה לו בגרון (בדקתי ואין שום דבר). אני מרגישה שמגיל קטן יש התעסקות יתר סביב הפה, כאילו שהוא זקוק לתחושה הזאת סביב הפה. מה עלי לעשות, האם התנהגות כזאת נורמאלית ותעבור עם הזמן?
תודה מראש

יש לנו כלבה בת 15
לצערנו הסוף שלה מאוד קרוב
היא גידלה את שלושת הילדים (בת 14, בן 11 בן 8)
מה לעשות ברגע שיקרה? הם צריכים לראות את הכלבה מתה? הם בטח יבקשו לקבור אותה- לתת להם?

תודה
ברנדה

שלום בני בן שנתיים וחצי בגיל שנה הכנסתי אותו למשפחתון שם היה שנה, בספטמבר לאחר מכן (כמעט גיל שנתיים), עבר לגן של ילדים גדולים יותר , הוא מאד אוהב את הגן ואני גם מאד מרוצה, בחודש האחרון עברנו למושב דרומית למקום בו גרנו, רשמתי את בני לגן במושב לשנה הבאה, וכרגע החלטנו שהוא ייסע לגן הקבוע שלו (בעלי עובד ליד) על מנת לא להעמיס עליו מעברים,ובספטמבר הוא יעבור לגן במושב. הגן שרשמתי אותו בספטמבר הינו גן מועצה ולכן אני לא יכולה להכניס אותו לגן זה כבר עכשיו, האופציה היא להכניס אותו כעת לגן פרטי במושב ולאחר מכן שוב להעביר אותו לגן המועצה..
כבר שבוע שהוא נוסע בבוקר ויש פקקים בדרך הלוך הוא נוסע שעה ויותר ובחזור ארבעים וחמש דקות עד שעה ויותר. בנוסף אנו מעירים אותו מוקדם, אני מודאגת מאד, מצד אחד לא אוהבת את המצב שהוא נוסע הרבה, וגם נמצא פחות בבית ומצד שני האופציה שיעבור גן עכשיו לשלושה חודשים ובספטמבר יעבור שוב לגן חדש גם מדאיגה אותי כי אני לא רוצה שיהיו לו הרבה מעברים.
ברצוני לציין שמדובר בילד חברותי מאד שבשני הגנים שנקלט אליהם הסתגל בצורה נורמלית לחלוטין.
אשמח לעצתך, וכמו כן אשמח להבין מדוע יש להפחית במעברים.
תודה רבה
שולמית

שלום. בני בן ה- 8 סובל מזה תקופה אחרונה מפחדים וחרדות לאחרונה אף החריף המצב אשר בא לידי ביטוי בכך שאינו יכול לשהות לבדו בחדרו או בכל אחד מהחדרים בבית. אנו חייבים ייעוץ דחוף בתחום ורצוי אף טיפול משותף איתו. אשמח לקבל המלצה על פסיכולוג ילדים מאזור רמת גן/גבעתיים/ת"א אשר מתמחה בתחום זה. תודה רבה!!