פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,

אשמח אם תוכלו לייעץ לי, ביתי בת שנתיים וחצי. לפני שבועיים התחלנו תהליך גמילה בסייוע גננת הגן, היא נגמלה מפיפי תוך שבוע אך לגבי הקקי אנו חווים קשיים איתה שלפי דעתי מתבטא ברמה הפסיכולוגית.
ביתי מתלוננת על כאבים בטוסיק, אם בעבער עשתה קקי כמה פעמים ביום עכשיו היא עושה פעם ביום ולפעמים מדלגת יום. כאשר היא עושה קקי זה מלווה בבכי רב, לפעמים היא לא מסכימה לשבת בשירותים כך שזה יוצא לה באמבטיה. בעקבות זה בשבוע האחרון היא חסרת אנרגיות בוכה כל הזמן ורוצה ידיים.
אני לא יודעת מה לעשות לגבי זה

אנא עזרתכם

תודה

אני מבקשת המלצה על פסיכולוגית טובה שיודעת לטפל בבעיות של מתבגרים ונוער באזור לוד

שלום!
קודם כל ברצוני להודות על כל התשובות הקודמות, תודה רבה! זה מאוד עוזר ומרגיע.
וכן יש לי שאלה נוספת.
ביתי בת 4 בגן עירייה. ע"מ לחנך אותה על סקרנות מינית טבעית ומה מותר ומה אסור קניתי לה ספר מאוד נחמד כתוב בצורה יפה ולא מפחידה שנקרא "הגוף שלי וברשותי". בזמן שקראתי לה את הספר הדגשתי שאם מישהו נוגע בה בצורה לא נעימה יש לההגיד שזה אסור ולספר לאמא או לאבא או לגננת. דיברנו גם על סודות. שסודות לא נעימים מותר וחשוב לספר למישהו מבוגר, להורים. הסברתי גם אם מישהו אומר לא לגלות אנחנו מספרים לאמא.
היא הקשיבה לי שאלה שאלות ובהחלט הבינה שסודות לא נעימים מספרים.
אחר כך סיפרה שחבר שלה אמר לה לא לגלות סוד וסיפרה משהו על סוכריות וגם על משחק רופא שהם משחקים ונוגעים. אבל את זה כבר יעתי וזה חבר טוב שלה והכל שם בהסכמה וגם הסברתי לה שלא נוגעים שם רק על הבטן.
אבל א במהל קריאת הספר היא אמרה לי משפט הבא: "סוד זה משהו שאסור לגלות לאמא ולאבא?!".
משפט זה מאוד הלחיץ אותי כי אני דואגת שאולי צוות בגן אמר להם משהו כזה ע"מ להסתיר משהו מההורים.
שאלתי אותה מי אמר את זה והיא לא כל כך ידעה לענות לי ולכן אמרה שזה חבר שלה מהגן סוד על סוכריות.

שאלתי לגבי גננות והיא אמרה שהן לא אמרו. ודי ניפנפה אותי והמשיכה בשלה.
היא לא נלחצה כששאלתי אותה וגם לא נראה כאילו היא מסתירה משהו.
האם אני צריכה לדאוג? האם בגיל כזה כבר יש סודות שלא מספרים לאמא ולאבא?
האם כדאי לדובב אותה עוד קצת ואם כן אז איך?
תודה רבה!

ילדה בת חמש מקסימה וחכמה ושמחה כל דבר שעושים בשבילה מכינים לה היא ישר אומרת בכעס אוף למה לא משהו אחר אני אכין לה עוף היא תגיד למה לא מרק יום אחר אני אכין מרק היא תגיד למה לא עוף וזה חוזר על עצמו כל הזמן יש לצין שאני נותנת לה בהרבה דברים להחליט בעצמה ולבחור ואני מכבדת את הבחירות שלה אבל זה לא עוזר כיצד עלי להגיב? לפעול? כדי להפסיק את התגובות האלה? ניסיתי גם בדרך של אמפטיה להגיד לה את מאוכזבת שלא הכנתי עוף...או ההית רוצה שיהיה היום עוף? אבל זה גם לא עוזר....

שלום רב
בני בן חמש אשר מתלונן כי אין לו חברים מה בתור אימא עליי לעשות בבקשה עזרה

בתי בת 7. לה אח כבן 5 ואני בהריון מתקדם. בחודש האחרון בתי מתנהגת בצורה לא אפשרית. כל הזמן מתבכיינת, על כל דבר, אם צריך לקום בבוקר לבית הספר, להתלבש, אם משהו לא מצליח לה בשיעורים. זה לא בדיוק התקפי זעם אלא יותר אוסף קיטורים, יללות (ממש...), כעסים ובכיות.. כשאנו מעירים לה, מנסים להתקרב אליה או לעזור לה היא תוקפת אותנו מילולית, שאנחנו מעצבנים אותה, וממשיכה ליילל ולהתבכיין. זה יוצר אווירה מאד לא נעימה בבית, גם כלפינו וגם כלפי אחיה הקטן, שקשור אליה מאד. כל פעם שאנחנו מעירים לה שהיא כעוסה התגובה שלה היא שגם אנחנו כועסים עליה תמיד, נתון שהוא כמובן מוגזם עד מאד. אני תוהה איך להגיע אליה. אציין עוד כי מדובר בילדה מקסימה, מאד חברותית ואהודה בכיתה, תלמידה מצטיינת ויפה (אמנם אני האמא, אבל הכל נכון...). התחושה היא שהיא פתחה איזה תסכול, סף עצבים נמוך, שקשור בעיקר בנו, ואנחנו מתקשים להגיע אליה ולהסביר לה את הבעייתיות בדפוס ההתנהגות שלה ואת העובדה כי זה פוגע גם בה.כאילו התפתח בינה לבינינו מחסום. התוצאה - אוירה מאד קשה ולא נעימה בבית, תסכול ובכי בתדירות גבוהה שלה. מה תמליצו לנו לעשות?

בני בן 12 תלמיד כיתה ו מצטיין בלימודים ובחברה, לאחרונה שמתי לב שהוא כוסס נורא ציפורניים
כיצד ניתן לנסות להוציא ממנו מה מפריע לו ( בלי ללכת לפסיכולוג) תודה אמא

אני גבר גרוש עם ילד בן שש. בזמן ביקורו של בני אצלי הוא סיפר לי שגרושתי (אמו) יושבת איתו מול האינטרנט ומשתפת אותו בגלישה באתרי הכרויות...הילד סיפר שאמא מחפשת בן זוג ושהוא עוזר לה לחפש במחשב. הוא אמר שהיא הסבירה לו שגם רווקים וגם גרושים מעדיפים רווקות ולא גרושה עם ילד. הוא המשיך ואמר שהוא עוזר לה לבחור את מיש מתאים לה, מסתכל בתמונות, ואומר כשאמא מוצאת מישהו שמוצא חן בעיניה, יש דבר שקוראים לו קריצות והיא כותבת שתשמח להכיר.

אני מאוד מוטרד מהדברים ששמעתי מפיו, ורוצה לקבל חוות דעת מקצועית לגבי העניין. איני סבור שילד בן שש צריך להיות חשוף לדברים כאלה ובטח לא על ידי אימו שאמורה לשמור על תמימותו.

תודה מראש,

שמוליק

שלום, בתי בת שלוש בעוד חודש. מתוקה מאוד. לאחרונה היא מתעלמת ממני כאשר אני מדברת איתה, מבקשת שתעשה משהו שהיא לא רוצה וזה מאוד מתסכל אותי.ישנם גם מצבים שהם חדשים לי, בהם אני אומרת לה לא לעשות משהו ולמרות זאת היא עושה, תוך התעלמות מוחלטת מהאיסור שלי. גם זה מאוד מתסכל אותי ואני פשוט מתעצבנת בשלב מסוים וזה לא עוזר. האם יש לכן רעיון קצת יותר מוצלח להתמודדות עם התעלמות?

שלום. יש לי שאילה. ילד בן 3 שנים. ידעה לספור ומספרים עד 10. ידעה שמות של הרבה חיות. יודעה 14 אותיות. מדבר עברית ורוסית. וכמה מילים בודדות באנגלית. פונה אלינו כשרוצה, מדבר איתנו על מה שהוא רוצה. רק כל זה בבית. בחוץ או בגן ילד לא מתקשר כמו בבית. אומרים בעיה תקשורת. רק דבר אחד לא ברור לי, למה יש בעיה זאו בחוץ? תודה

שלום רב,
בתי בת 3.5 שנים, התחילה השנה ללמוד בגן עירייה. הילדה הגיעה מגן פרטי, בו היתה אהובה מאוד על כולם, דומיננטית מאוד, בוגרת לגילה, חברותית יתר על המידה ובעלת בטחון עצמי גבוה. בגן הנוכחי קשה לה מאוד להיפרד בבוקר, מבחינה חברתית קשה לה גם כן, מתוך 35 ילדים בגן, החלוקה היא כזו שיש 13 צעירים בלבד מתוכם 2 בנות והשאר בנים וכל היתר הם הבוגרים של הגן, שמן הסתם לא מעוניינים ב"תינוקות". ניסיתי להזמין אלינו הביתה מס' חברות, הביקור היה מוצלח אך למחרת בבוקר כבר לא היה המשך ....... והילדה התאכזבה. הגננת המליצה לי להגיע בכל יום בשעה 12:00 במקום בשעה 13:30, אך הילדה מספרת שלא היו לה חברים ולא רצו לשחק איתה, שהיא בכתה מידי פעם וחיכתה לי, כמו כן בכל בוקר היא בוכה ולא רוצה ללכת לגן. מה עלי לעשות ? אני מרגישה שלא טוב לה בגן (אני חושבת שבצדק. הרוב בנים, בוגרים/ות, הגננת נחמדה אך הסייעת קשה וצעקנית לדברי בתי) ושהבטחון העצמי מתחיל לרדת לה. אשמח לקבל תגובתך בהקדם. שלומית - אמא של שקד.

יועצות שלום,
בני בן ה3.4 הוא ילד חיוני ומקסים, משתף פעולה, רגיש ואהוב. אח לתינוק בן שנה (שחגג יומהולדת בסוף אוקטובר)
בין גיל 2.5 לגיל 3 הוא נגמל מטיטולים לפי דרישתו,
מהר מאוד הוא גם הפסיק להרטיב בלילה, ועד לפני שבועיים שלוש הכל היה טוב, לפני שבועיים שלוש הוא החל להרטיב במהלך היום, רק בבית, הגענו למצב של מינימום שתי החלפות בגדים לאחה"צ, אח"כ הוא התחיל להרטיב גם בלילה מידי לילה, ובשבוע האחרון הוא קם רטוב ממנוחת הצהרים בגן פעמיים ופעמיים נוספות הוא הרטיב את מכנסיו אחרי מנוחת הצהרים. מדובר רק בהשתנה!
אני מרגישה שיש ירידה חדה וחוששת מאוד! אינני מתמודדת עם הדבר בצורה טובה ומוצאת את עצמי כועסת על הילד, כשבתוכי אני מבינה עד כמה זה לא נכון לעשות!
כיום אני מזכירה לו כל חצי שעה ללכת לשרותים, לרוב אני נתקלת בחוסר רצון אך שיתוף פעולה למרות הכל. יוצא שאני אומרת לו ללכת לשרותים ותוך כדי שהוא מנסה לצאת מזה ולא ללכת הוא עושה בתחתונים!!! אנחנו מדברים איתו על הנושא בכל פעם מחדש אך אני לא בטוחה שזו הדרך, גם עם הגננת דיברתי אך היא לא שמה לב לשינוי או כלל להרטבות (הן מתרחשות בשעות שהיא לא בגן ואני יידעתי אותה על כך), לפעמים נראה לי שהוא מתעצל לקום ולהפסיק את הסרט, משחק, פאזל, מפגש חברים או כל דבר אחר שהוא נמצא בו ולכן הוא מרטיב. אציין גל כי כל פעם שאני שולחת אותו לשרותים יש לו פיפי!!!
אשמח לשמוע מכן ולהפסיק לעשות אבל לקטן המתוק שלי שסה"כ לא בטוחה שהוא מבין על מה כל המהומה......
תודה מראש- מ'

שלום,
יש לי בן שהוא בגיל 5 וחצי והוא הולך לחוג הבעיה שלי שהוא יוצא מהשיעורים כי הוא טוען שמשעמם לו.
ובמהלך השיעור הוא חושב שהוא הכי חכם ורוצה משהו מסובך אבל את הפשוט הוא לא מצליח לעשות
וכאשר הוא לא מצליח הוא כועס וזורק דברים או יוצא מהשיעור.
הוא מפריע בשיעור שר שירים
ולא מרוכז
איך אני מסבירה או מדברת איתו על זה כי שנה הבאה הוא יילך לכית ה א' ואני רוצה שיבין כבר עכשיו את זה.

תודה

שלום,

בתי בת 4.5 שנים בזמן האחרון נתונה להתקפות של שעם ועצבים, אשר לא ניתנות לריסון
היא נזרקת על הריצפה בועטת בכל מי שבאיזור, בבכי וצרחות.
זה בדרך כלל מתחיל מבעיה מאוד קטנה כמו למשל כריך שלא היה בדיוק מה שרצתה

היום בבוקר התקשרו מהגן שלא מצליחם לרסן אותה

מה ממולץ איך ניגשים ומטפלים ??

מכ

פניה למטפל מתאים?