פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

השאלה עשויה להיראות מוזרה:
כשאני צריך לזרוק דפים ומסמכים אישיים לפח, אני מרגיש בושה לקרוע אותם לחתיכות ליד אנשים, כי אני חושש שזה ייתפס כפעולה אגרסיבית, ושהסביבה תתפוס אותי כאגרסיבי או אדם לא נעים.
זה כנראה בגלל שעצם הפעולה של קריעת דף לחתיכות היא הרס של הדף והיא יוצרת קצת רעש, אז זה אולי נתפס אצלי כפעולה אגרסיבית.
איך אני יכול להתגבר על הבושה הזאת?
הרי בסופו של דבר, מדובר בפעולה מאוד שגרתית ונפוצה...

בן 21,
אני כבר שנים לא מצליח לעשות שירותים (מספר 2) כשיש אנשים בקרבת מקום, וזה מקשה על האורח חיים שלי מאוד.
זה התחיל בזה שלא יכולתי לעשות שירותים אם היו אנשים מחוץ לחדר שירותים(למשל בסלון)

ולאט לאט התדרדר לזה שאני חייב שאנשים לא יהיו בבית לכמה שעות כדי שהגוף שלי ירגיש "בטוח" לעשות את השירותים

יש לציין שהבעיה היא לא פיזית, אלא נפשית/רגשית או משהו כזה..
השאלה שלי היא איזה סוג של טיפול פסיכולוגי יכול לטפל בבעיה?

שלום רב
בני היה אמור להתחתן בנובמבר אך לצערי קרה מה שקרה והוא וזוגתו דחו את החתונה לינואר .
הבעיה היא איתי נורא קשה לי עם המצב אני לא ררואה את עצמי מחלקת הזמנות ומזמינה אנשים לא רואה את עצמי לובשת שמלה מפוארת תסרוקת ואיפור כנדרש מאמא של חתן/כלה
ביקשתי שידחו לתאריך מאוחר יותר או שיעשו חתונה. מצומצמת הם לא הסכימו אני פשוט לא יודעת מה לעשות אנשים מתפלאים לשמוע שאנחנו עושים חתונה רגילה אבל אמחנו לא היחידים לי נראה שאנשים מרגישים כמוני קושי בלנהל חיים רגילים של שמחות
אשמח לעזרתכם
תודה מראש

שלום, ביתי ובן זוגה אמורים להתחתן עוד חצי שנה, בן זוגה מאוד מחובר לאמא שלו, הם גרים חצי שעה ממנה. ההורים שלו בתהליכי גירושין מאוד מכוערים וזה משפיע עליו, וגורם לביתי להרגיש שהיא בעדיפות שניה מהמשפחה שלו. ההורים מערבים את הילדים בכל מה שקורה (2 ילדים בגילאי 25 )בן זוגה לא יהיה מוכן ללכת לטיפול, מה ניתן בכל זאת לעשות, איך אוכל לכוון את ביתי בדרך הטובה ביותר להתמודדות...היא ממש מתוסכלת ומרגישה שבן זוגה עסוק בהוריו ובמיוחד באמו שמשפיעה עליו מאוד(גם לפני תהליך הגירושין של הוריו אמו הייתה משפיע עליו ולא משחררת ממנו). חשוב לי לציין שאמא שלו ביחסים מצויינים עם ביתי . יחד עם זאת המצב מאוד משפיע על הזוגיות שלהם-שלו ושל ביתי....

שלום רב,

אני בת 18 ומאובחנת עם דיכאון, אנורקסיה ותסמינים חשודים ל-CPTSD (סירבתי לפרט בחלק הזה באינטייק). לפחות 4 שנים שאני חושבת באופן אובססיבי על אונס. סיוטים ושעות ארוכות של מחשבות לפני השינה (עד כדי כך שאני מרגישה כאילו אני בתוך הסיטואציה). בעבר הייתי בודקת מדורי פלילים (על מנת למצוא כתבות על תקיפות מיניות) ואף ראיתי סרטים כחולים וסרטוני אונס מבוימים (לא נהניתי מכך, ברגעים מסוימים גם הייתי בוכה או רועדת) והתקשיתי להפסיק עד שהבנתי שייתכן כי אראה סרטון אמיתי ולא מבוים. באופן אוטומטי אני חושבת שכל גבר הוא אנס ויכול לפגוע בי או באחרות.
כעת אני לוקחת נוגדי דיכאון וכדורי שינה שמקלים לרוב על ההתעסקות המודעת. עם זאת, ההתעסקות האוטומטית (חשיבה אוטומטית שגברים תמיד רעים) ממשיכה ולעיתים אני גם נכנסת להרגשות כמו שהיו לי לפני השינה.
אינני זוכרת אף פגיעה מינית בחיי, לא שחוויתי ולא שראיתי (אוסיף גם שאינני זוכרת היטב לפני גיל 14).
אני מעוניינת לנסות לשחזר זיכרונות על מנת להבין מה קרה ומאיפה זה נובע. האם כדאי באמצעות EMDR או באמצעות טיפול אחר? (קראתי שייתכן שאלו לא יהיו זיכרונות אמיתיים כלל בניסיונות שחזור).

סליחה על האורך והמון המון תודה מראש,
שנדע ימים שקטים.

שלום. האם יכול להיות מקרה של פוסט טראומה לתינוק , עקב טראומה בהיותו עובר.
תאומים זהים סבלו במהלך ההריון מכשל שלייתי, ttts.
אחד התאומים מת בשבוע ה 32, והתאום השני נולד עם אפגר 1. האם הטראומה שעבר בהיותו עובר יכלה לגרום למצב של ptsd ?

שלום רב,
אני נשואה מעל 20 שנה.יש לי שתי גיסות.שתיהן בקשר מרכלות.אחת מהן מרכלת על בעלה קבוע וברור לי שגם מרכלות עליי. הן קנאיות ואף פעם לא מפרגנות וגם הן לא רוצות שום קשר איתי.שתיהן רוצות שהן יבואו אליי הביתה ואינני מעוניינת.הרבה פעמים אני רואה מבטים של שנאה.אחת מהן הייא אחות של בעלי.הוא האח המועדף עליה וגם בעלי מאוד אוהב אותה.היא משתדלת להזמין אליה הביתה אבל ברור שהיא עושה את זה רק בשביל בעלי.היא לא סומכת עליי ואני לא עליה. בגלל שמדובר באחיה היא מצפה שאזמין אותה בחזרה כל פעם.היא לא מזמינה לעיתים קרובות בגלל שאני לא מזמינה אותה .פעם אחת הזמנתי והיא היתה עם פנים מאוד כעוסות שזה תמיד שהוא רואה אותי או שאני מתחילה לדבר אז אני רואה שהיא סולדת ממני..הצעתי שניפגש בחוץ והיא נענתה.היה פחות או יותר נחמד . לא היה משהו אישי. סתם דיברנו על דברים כלליים. יש לציין שזה מפריע לה מאוד שאני לא מזמינה.
כמו כן בעלה לא מדבר איתי בכלל.בקושי אומר לי שלום וכך הוא גם עם עוד גיסה אחרת מהצד שלו.כך שממש לא נעים לי לשבת שם אצלה בבית.לפעמים הוא היה צוחק עליי בציניות וזה מעלה בי רק דברים שליליים.
האם להזמין אלי גם כשמצב מאוד מורכב?אני חושבת שמספיק להיפגש בחוץ.האם אני טועה לדעתך?היא כל הזמן אומרת שחשוב לשמור על קשרי משפחה ומסתכלת עליי בזילזול .אבל איזה מין קשרי משפחה אלה?האם חייבים לשמור על קשר בכל מחיר?
תודה רבה מראש על סבלנותך.

היי, אני בת 30 ורוצה להיות בזוגיות. הבעיה שכל קשר שמתחיל אני ממש רוצה אותו באינטנסיביות ומצפה לקשר אינטנסיבי מצד בן הזוג.כל הזמן נמצאת בציפייה,ומתאכזבת כשזה לא קורה.
אני ממש עוצרת עצמי לא להיות דומיננטית מידי כדי "לא לחנוק", אבל אני כל הזמן סובלת שהקשר לא אינטנסיבי כמו שהייתי רוצה.
שמתי לב שזה דפוס שחוזר על עצמו עם בחורים שונים.
אשמח לדעת מדוע זה קורה לי ומה הפתרון לבעיה.

שלום רב,

אני רושם משום שאני נמצא כעת במצוקה קשה מאוד מנשוא.

מגיל צעיר נאמר לי שיש לי בעיות התפתחותיות - לקחו אותי לקלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול באומנויות, טיפול קבוצתי (לתקשורת חברתית), 2/3 פסיכולוגים.. ותמיד היו לי בעיות עדיין אבל איכשהו הסתדרתי.

אחרי שנים רבות של טיפולים וגיבוש עצמי הגעתי לעבוד במקום שחלמתי עליו ועברתי שם חוויה לא רציונלית. כשהגעתי למקום היו לי קשיים של לחץ, וויסות רגשי, תגובות לא רציונליות (צחוק לא נשלט), ועבדתי תחת מנהל שלא הכרתי שהתעלל בי ובין היתר עשה לי גזלייטינג, מניפולציות מרובות, שיקר לי.. ומעבר לכך סביבה שלמה תמכה בו ובהתנהגות שלו ובכללי עברתי חוויה טראומטית שם מאוד. אציין כי מפאת ההתנהגות שלו חוויתי אותו כאדם הלוקה בהפרעת אישיות נרקסיסטית.

הוא אבחן אצלי הפרעת קשב וריכוז, שבעבר נוירולוג שלל לי אותה וגם ריטלין שלקחתי לא עזר. לבסוף, הבנתי כי זה לא מחייב להשתמש באלו כדי שיהיה את זה וכך גיליתי שיש לי את זה.

אני מרגיש מושפל באופן הקשה מנשוא ומתקשה מאוד להתקדם בחיים, אני מרגיש שיש לי תגובות לא רצוניות שבין היתר התבטאו במשיכה מינית לאותו מנהל שהתעלל בי, דפיקות לב מואצות (תחושת חרדה כללית) כאשר ראיתי מישהי שלא אכפת לי ממנה כבר שעבדה איתי באותו המקום בזמנו, באופן כללי שהקול שלי וכל דפוס החשיבה נתפס כשל ילד ואני מרגיש שאני לא מצליח להתפתח או ללמוד ולעשות עם עצמי משהו.

הטיפולים הפסיכולוגים לא נחלו הצלחה, ואני לא מצליח לאבחן ולהבין מה הקשיים שלי ואיך להתגבר עליהם או אם אפשר בכלל. אני מרגיש מבויש ואשם על כל מה שאני חווה ואני לא צעיר ואני כבר כותב לך עם דמעות בתקווה שתוכל להגיד לי איזו בדיקה אפשר לעשות, חוץ מלשבת ולדבר עם פסיכיאטר, שתוכל להסביר את כל הבעיות הנוירולוגיות והעצביות שיש לי.

אין לי פחד מטיפול תרופתי אך כן אני מרגיש שאני חייב עזרה רפואית הולמת יותר מהטיפולים האלטרנטיביים.

שלום רב,

אני גרושה 8 שנים, לאחר מערכת זוגית קשה וגירושין קשים שכללו גם הסתת הילדים מצד הגרוש. בעקבות חתונת הבן החודש הייתי בלחץ ופחד, עם סיוטים בלילה כשראיתי את הגרוש. רציתי לשאול אם אני בפוסט טראומה?

תודה ,מיכל

שלום,
לאחרונה חגגתי יום הולדת. בורכתי במשפחה טובה ואוהבת
אני נמצאת בקבוצה של המשפחה של בעלי והגיסות שלי בקשר טוב ומגיבות אחת לשניה ולי לא חלקן לעיתים רחוקות
גיסה אחת, שתמיד בוחרת לא להגיב לי אולי פעם בשנה בחרה לא לברך אותי למרות שראתה בקבוצה שכולם כן!
יותר מזה, באותו היום של היום הולדת לקראת הערב היא הגיבה לגיסי בנושא אחר
משמע, התעלמות וגם להראות ראיתי אבל בחרתי שלא להגיב!
שאנחנו מתראות אצל החמות, היחס טוב מדברות והכל בסדר
אבל, מאוד נפגעתי ולא מבינה איך מישהו בוחר לא לברך
מציק לי מאוד ולא יודעת איך אני יכולה להרפות מהמחשבה עליה! הרי ברור לי שהיא התקדמה ושבטח ניפגש באחת השבתות אז הכל יתנהל כרגיל כי אני תמיד סולחת ומראה שלא אכפת לי🙁
נ.ב לא חדש שהגיסות שלי מתעלמות לרוב ההודעות שלי אבל לא חשבתי שאחת מהן תראה את השנאה שלה
מבחינתי לא לברך אדם ביום ההולדת שלו מראה הרבה מאוד
וזה קשוח לי
אשמח לכמה מילים מחזקות🙂

אחותי ביקרה אצל מטפלת להפרעות קשב וריכוז הגב' זיוה שגיא מקיבוץ גבת, מעוניינת בסיכום טיפול עבור 29 פגישות שהייתה, אך נענה בתשובות לא ברורות מצידה על כך שהחומר הלך לאיבוד , היא צריכה לחפש את הסיכום שנכתבו ... פניתי אליה בטלפון לא ענתה וחסמה אותי , פניתי אליה במייל אך ללא תגובה, אני מתכוונת לפנות בתלונה למשרד הבריאות ולפנות להרכאות נוספות ...איפה המקצועיות??? איפה המוסריות???

היי,
אני בשנות העשרים לחיי ומעולם לא נגמלתי מפעולת המציצה. לא הצלחתי להיגמר ממוצצים עד גיל חמש, ומאז כשמנסה להירדם או במצבים בהם הפה שלי סגור אני מוצצת את הלשון ע"י קיפול שלה ואותה תנועה כמו מציצת מוצץ.
אשמח להבין מה זה אומר מבחינה פסיכולוגית, מה ההשלכות של זה ומה אפשר לעשות כדי להיגמל

הי
שלום לכם
התחתנתי לפני כמה חודשים
תודה לאל אבל מרוב שטוב לי עם בעלי
באמת טוב לנו מאוד ביחד
התחלתי לפחד שיקרה לו משהו רע ח"ו
זה פשוט יושב עלי
מה עושים
זה רודף אותי
ואני אפילו לא יכולה לספר לו
ואני מספרת לו הכלללל
בקיצור אני בזה כמה ימים
מנסה להוציא את זה מהמח
לא מצליחה ככ
אשמח למענה טוב
תודהה

שלום, אימי בת 84 נפטרה לפני כ 4 ימים ואנחנו כרגע יושבים שבעה. אימי היתה העוגן בחיי, הייתי מתייעצת איתה, נעזרת בה , היא היתה אופטימית ורגועה . לפני כ 3 שנים התגרשתי בגרושים רעים , עם בעל בוגדני, שחי היום עם אותה בחורה שצעירה ממנו ב 30 שנה .
אין לי אבא, שכן הוא נפטר לפני 25 שנה.
מרגישה די אבודה, חסרת חשק לכלום, ומוטיבציה.
מציינת שיש לי 3 ילדים בני 13,18, 22, ובנוסף מאז הגרושים התחלתי לקחת גם כדורים לדיכאון.
אין לי כסף כרגע לפסיכולוגים גם ככה נאבקת על קיומי.