פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

היי אני בת 32 ואני רווקה עדיין וגרה עם ההורים. בכל דבר שאני רוצה לעשות אמא שלי עוצרת אותי ומחדירה בי פחדים. זה ביום יום שכבר אי אפשר להמשיך ככה. בין אם זה לצאת לדייט אז היא מתחילה להגיד לי - הוא ישאיר אותך בלילה איפשהו בחושך אל תלכי וכדומה. אם זה ראיון עבודה אז היא מתחילה גם כל מיני פחדים להחדיר לי שאני כבר סובלת מחרדות לפני פעולות.
זה נמשך שנים ואני לא מספיק חזקה כדי להתנגד ועכשיו עם החרדות אז בכלל אין לי אומץ לעזוב את הבית.
זה ברמה מוגזמת שאם אני רוצה ללכת לסופר אז זה גם מתחיל כל המסע הפחדות ואפילו לצאת לזרוק את הזבל היא אומרת לי - לא אל תלכי עכשיו, עדיף אחר כך או מחר.
אני רוצה לציין שהיא בדיכאון כבר הרבה שנים ואני ואבא שלי מטפלים בה ועושים בשבילה הכל כי היא לא יכולה. וגם לאבא שלי היא עושה ככה.
לי מאוד קשה כי אני צריכה להשתחרר מזה ולמצוא זוגיות ועבודה אבל היא לא נותנת לי מנוחה ואני כבר סובלת מפחדים וחרדות. מה לעשות? איך לצאת מזה?
תודה.

שלום רב.
אני נמצאת בטיפול שהוא לא קל. חס וחלילה זה לא אשפוז אבל טיפול ללא כדורים, ולפעמים אחרי הטיפול כאשר אני חוזרת הביתה או שאני חוזרת בחרדה מהטיפול או בדיכאון או שמחה. אם אני בדיכאון וחרדה מהטיפול הייתי שמחה אם תוכל לתת לי כלי איך להקל על עצמי בבית. זה טיפול כל יום של שלוש שעות וחוזרים הביתה. אני ממש מודה לך, שיהיה לך חג שבועות שמח

היי, בשביל חבר שלי, שאני מאוד אוהבת, שסובל מדפרסונאליזציה, קשה לי לראות את כל מה שהוא עובר (למרות שזה לא נראה לעין) לדעת כמה הוא סובל בלי יכולת לעזור לו, אני אשמח לדבר עם מישהו שמבין על התופעה, ועל דרכים שאפשר להתמודד איתה ולעזור לו שיהיה לו רגוע יותר הראש והמחשבות, קשה לו מאוד לצערי, מבקשת עזרה קשה לי לראות אותו ככה
אציין שהוא נמצא אצל קבנית, אבל העזרה שלה מוגבלת מאוד, הוא לא מרגיש הרבה שינוי...

היי ,
כל מערכת יחסים אני מרגישה שאני מאבדת מעצמי ואני מרגישה שאני מקדישה את כל כולי במערכת יחסים. הבחור בסדר והכל אין תלונות!
אבל אני כל היום חושבת עליו, אני מרגישה שהוא יברח. כלפי חוץ אני משתדלת לא להראות כי אני מבינה שהכל בראש.
אבל הלב שלי כואב! פעם הייתי עושה דרמות היום אבל הבנתי שזה מזיק לי. לא מצליחה לשחרר את המחשבות שמטרידות אותי ואני לא מצליחה ללמוד.

אתמול הייתי אצל פסיכולוג שמכין לראיונות. רציתי שיכין את בתי לקראת ראיון שאמור להיות לה בקרוב. הוא גר רחוק ממני אבל ברוב תמימותי בגלל המלצות שבדיעבד כנראה לא אמיתיות הסכמתי לשלם מראש ברוב טיפשותי. לבסוף הגענו אליו באיחור של חצי שעה כי הבית שלו אפילו הוויז לא יודע להגיע אליו ובתי לא הרגישה טוב באמצע הדרך ועצרנו. הגענו אליו לאחר תלאות רבות באיחור של חצי שעה בלבד, הוא היה לא נחמד ומאוד קצר רוח. לאחר 20 דקות בתי יצאה בוכה. הוא לא מוכן להחזיר את הכסף מה עושים? אני מרגישה ששמתי את כספי על קרן הצבי איך אפשר לתת שירות של 20 דקות ולגבות מחיר לא פרופורציונלי לשירות?

יש לי אח בן 38 שגר עם ההורים שלנו. הוא למד הנדסת אלקטרוניקה אבל לא עובד.
ניסיתי לדבר איתו במהלך השנים אבל הוא לא השקיע בחיפוש עבודה ועכשיו לא מחפש בטענה ש״לא רוצים אותו״.
דיברתי עם ההורים שלי על הנושא הזה אבל הם לא יודעים מה לעשות. למרות שאמרתי להם מה האפשרויות: לשלוח לקורס, שיעבוד בעבודה ״פשטה״ ועוד אלטרנטיבות, הם לא נוקטים בשום פעולה.
אני מדבר איתם על הנושא פעם בחודש אבל הם מאוד פסיביים.
מה ניתן לעשות?

אני בן 40 עם משפחה ועובד ואפילו מרוויח טוב. הבעיה שהן העבודה והן החיים מחוץ לעבודה משעממים אותי מאוד. ברמה שלא בא לי לקום בבוקר ונמאס לחיות. היומיום שלי מורכב מלנסוע בפקקים, לעבוד בעבודה מאוסה בהייטק ולחזור לעבודות בית. בין לבין גם רב עם הילדים, מפשר במריבות שלהם וכו'. אין לי במשך היום שום נקודת אור והקיץ והחום בכלל מנטרלים אותי מפעילות בחוץ.
אני אדם שאוהב שינויים ומתקשה להתמודד עם מצב רוטיני. הקורונה והסגרים רק עשו לי טוב, לא הייתי טיפה לחוץ או מפוחד מהווירוס והשינויי שגרה גרמו לי להרגשה טובה. כשנגמרה הקורונה וחזרתי לשגרה המאוסה שוב נמאס מהחיים. מרגיש שהעבודה, המשפחה והזוגיות כל התחומים על הפנים ונמאס לי מהם. לא יודע איך להתקדם מפה.

אני עובדת בעבודה עם הרבה מאוד לחצים. לפני קורונה הבטיחו לי עזרה וקבלת עובדת חדשה שתעזור לי ותוריד ממני לחץ. עכשיו בגלל מצב של קורונה כבר לא כל כך פוחדת אבל בשביל לתפקד לוקחת קלמנרבין בעבודה. במהלך סוף שנה אמורה לעבור תוכנה, לא יודעת אם אעמוד בכך שכן תרופה מאיטה תגובה. מרגישה שמצב של קורונה קצת יותר מדי בשבילי, לא מרגישה כלום, לא ממש שמחה ולא עצב (פעם אחרונה הרגשתי כך כשסבתי נפטרה) קורה שאני עצבנית (בבית בלי תרופות). לא מבינה מה קורה לי, ומקווה כשמצב קורונה יגמר, אחזור לעצמי (כרגע לא במצב להחליף עבודה). לא פונה לטיפול בגלל קושי בהיפתחות, לכתוב הרבה יותר קל בשבילי. אשמח לעצה איך לחזור לעצמי.

שלום רב
אני בת 38 גרושה גרה עם הוריי ללא ילדים .
יש לי דוד מצד אבא שלצערי כולל אימא שלו תמיד התעללו באימא שלי מאז נישואיה דברים כמו עקירת דלת כניסה ממקומה האשמות שווא מצד חמותה של אימי בניסיון שריפת פניה בתבשיל רותח....האשמות מצד גיסותיה שאימא שלי לא הביאה לה מזל שנולדו לה ילדים עם פיגור קשה.
את אבא שלי שידכו לאימי למרות שסובל ממנת משל נמוכה מאוד בלתי מאובחנת......מאז שאימו של אבי נפטרה גר בדירה שלה קומה מתחתנו......דירה בסדר גמור מרצונו החופשי!! אני ואימא מכבסות לו מנקות לו מבשלות אני לוקחת אותו לרופא כשצריך למרות שהוא לא מיישם שום טיפול.....נותנת לו התרופות שלו.......לפני כחצי שנה דודתי ודוד מצד אבי הלכו לעו"ס סיפרו לה שקרים שאנחנו אני ואימא מנסות להעיף אבא מהבית......אמרתי לעו"ס שהכל שקרים....היום אותו דוד (שבנוסף לכל מחתים שנים רבות את אבי על מסמכים משפטיים ואבי לא כשר לחתום משפטית ואותו דוד יודע את זה טוב מאוד....אותו דוד לא מוכן שנלך עם אבא לעU"ד ישר מתחיל לצרוח ולהשתולל כמו חיה!!!!!1 איך מתמודדים עם זה? אותו דוד אמר בלי בושה לרופא שאני ואימי חולות(יש לנו בעיית דכאון) במקום לנסות לעזור מכפיש שמנו בכל מקום מנסה לטשטש את העבריינות שלו שמחתים אבא שלי על טפסים משפטיים לצערי אבא לא מאובחן.........דוד כזה מקומו בכלא איפה שאנשים כמוהו נמצאים תת רמה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לכם
אני בן 29 חרדי לשעבר בילדותי הקשר שלי עם אבא שלי לא היה טוב, תמיד הרגשתי שהוא לא מבין אותי ואת רגשותיי הוא גם לא היה אסטתי וזה גרם לי תמיד להתרחק ממנו ולא לרצות בו כאבא, במקביל התחלתי לפתח רצון לקשר עם המורים והרבנים שלי .. רציתי מהם תשומת לב חום ואהבה , וגם התפתחה לה משיכה מינית לדמות הזאת של אבא חרדי מזוקן.
כיום אני נמשך רגשית ומינית לחרדי מזוקן וזה גורם לי סבל רב , אין כמעט יום שאני לא חושב שבא לי להתאבד, הייתי בטיפול פסיכולגי שנתיים וחצי הבנתי את הבעיה שאני צריך להתמודד איתה .. אבל לא מצאתי פיתרון לבעיה זו .
השאלה היא אם אפשר לצאת מכזה דבר או פשוט להשלים עם זה וזהו?
אתם מכירים מישהו שיצא מכזה דבר?
בתודה מראש וערב טוב.

שלום,
אמי נפטרה לפני כשנתיים וחצי מסרטן.יש לציין שהיא הייתה חלק ענק מהחיים שלי מה שהקשה עליי מאד ביום יום..
יש לי 3 אחים שהם נשואים ולא גרים בבית,אני גר עם אבא שלי כרגע .. לאבא שלי יש בת זוג כשנה... ולפני כחמישה חודשים הוא הציע לי לקנות את הדירה שלה,ראיתי את הדירה אהבתי אותה סך הכל לקחתי משכנתא וקניתי...
לאחר החוזה התבררו לי ליקויים בדירה (יש רעשים מהדירה מעל כיוון שהדירה עשויה מעץ,נזילות,דירה שבחצר יש מוני חשמל של כל דיירי הבניין וכ'
אבא שלי ובת הזוג שלו הסתירו ממני את המידע הזה וכשגיליתי את המידע הזה אמרתי לו למה לא אמרת לי דבר כזה ,הוא אמר לי עזוב אותך שטויות וששאלתי באיזה צד הוא נמצא הוא אמר לי בצד שלה מאותו הרגע(כשלושה שבועות) אני לא מדבר עם אבא שלי יותר... מרגיש רע ועצוב שסמכתי עליו והוא שיקר עליי בדבר כזה גדול ומשמעותי...מאז אני לא מצליח לישון בלילה אני מאד עייף אבל בקושי ישן... אני נכנס למיטה ב 22 ונרדם ב 03:30 וגם אז קם מוקדם ב 7 בבוקר וזה לאחר שקמתי מספר פעמים בזמן הקצר שישנתי בלילה..
יש לציין שאני יצאתי לחל"ת בעקבות המצב דבר שגם שבר את שיגרת החיים שלי...
מה ניתן לעשות על מנת לשפר את מצב הרוח ? איך אפשר להעביר את מה שקרה ? הריי מה שקרה בא לי בתת מודע כל הזמן...
איך ניתן להירדם שזה הדבר החשוב לי ביותר?(אני לוקח כדורי שינה כשבועיים וזה לא עוזר...)
אודה לתשובתך...

בעלי ואני נשואים 4 שנים עם ילד בן שנתיים.
חיינו עד לא מזמן ביחד אצל אמא שלי ובן זוגה בבית (הבן זוג גידל אותי מגיל 3, יש להם שני ילדים משותפים).בעלי בעצם הבן של הבן זוג של אמא שלי, כשהכרנו והתחלנו לצאת לא היה שום קשר למשפחה הכרנו במיקרה. כך שיוצא שלי ולבעלי יש שני אחים (למחצה) משותפים.
בעלי סיפר לי בעבר שהוטרד מינית בגיל 4 על ידי גבר מזדמן שהיה עם אמא שלו באותה התקופה כשהיא התגרשה מאבא שלו.
לפני חודש בעלי נפרד מימני ללא סיבות מוצדקות. באותו היום אחותי בת 13 סיפרה לי שהוא הטריד אותה מינית (נגע לה בחזה מתחת לחולצה ופעם אחת מתחת לתחתון ללא חדירת הצבעות). 5 פעמים בהזדמניות שונות. בזמן שהייתה עוזרת לו להרדים את הילד שלנו כי אני עבדתי עד שעות מאוחרות.
כששאלתי הוא התוודה ואמר לי שזה לא היה "בקטע מיני" שזה לא עורר אותו מינית בשום צורה שהיא סיפרה לו שהיא הייתה לבד ואף אחד לא הקשיב לה. שזה היה בשביל "לשבור את הקרח בינהם". סיפר לה על ההטרדה שהוא עבר בילדותו שהרגיש בידיוק כמוה. שזה "היה נירא שסבבה לה " (למרות שהתנגדה הרבה) הסביר שכשהיד שלו הייתה בתחתון הוא הבין שזה חולני ולא עשה יותר כלום. כל הסיפור התגלה חודשיים אחרי פעם הרחוקה שזה קרה.
כמובן שהוא כבר עצור והכל הגופים מעורבים
אני מנסה להבין מה הסיכוי שזה קשור להטרדה שהוא עבר ? או שזה בעצם בכל זאת פדופיליה שהייתה טמונה בו?

בני בכיתה ז
ילד חכם תלמיד מצטיין
אני מתמודדת איתו לבד בכל הקשור לחינוך ללימודים.

לאחרונה החל לזלזל יותר וירד בציונייו. אני מבקשת שילמד ונוא מסרב מה שגורם לי ייסורים וצער .
היום בקשתי שיתרגל מס תרגילים ורק כשראה שיפסיד דבר מה שרצה שאקנה לו פתר מס תרגילים.
ממש התפרקתי ובכיתי כל היום התחננתי והוא סרב.

איך להתמודד עם הזלזול שלו ושלא ארגיש יותר צער וייסורין.
מה עליי לעשות.
הוא מאד חכם ויכול להגיע רחוק וגם חולם להיות מדען.
מה לעשות כדי שלא אחלה מעצבים?

אציין שיש לי ילד בן 6 שעולה לכיתה א ואני כמעט ולא מתייחסת אליו מה שלא מקובל עליי אבל זה מה שקורה .

איך להתמטדד עם הגדול שלא אחטש כאלו ייסורים ושאוכל להתייחס לקטן.

ממש נואשת.
בעלי לא עוזר בכלל

אני עובדת חיונית, אך פוחדת להיות בעבודה, בקושי מתפקדת, ישנה לא טוב וגם בקושי מסוגלת לאכול. כמובן שזה קרה בעקבות מצב קורונה. אשמח לעצה וגם לכדורי הרגעה ונגד לחץ , משהו טבעי ולא מרדים. בשביל לחזור לעצמי. היכולת שלי להיפתח רק דרך כתיבה, לכן לא אוכל לפנות לטיפול . אשמח לעצה מה לעשות

שלום אנחנו זוג אוהב. ילדנו בן ה-4 בגן פרטי. הוא הגיע הביתה ולא זוכרת בדיוק מה הייתה הסיטואציה הוא לקח סכין והניח כמו בתנועת התאבדות על היד. שוב אנחנו בית חם אוהב מעולם לא נחשף לסיטואציה כזו בבית. ואף לא נחשף בטלוויזיה לסרט שכזה. פנינו לפסיכולוגיה בקופה. כשהגענו פנתה לבן הזוג וביקשה שיגש עמה לחדר נפרד. כשחזרנו הפסיכולוגית אמרה שאין מה לדאוג הילד בטח נחשף לכך בסרט ובכך הסתיים האירוע. האם מקובל להפריד בין הורים בשיחה כזו. אם כן מדוע? מדוע לא שיתפו אותי האמא בתוכן השיחה. למותר לציין שבן זוגי לא דיבר עימי ואני בתמימות אף לא שאלתי דבר. לדעתי כאמא התנהגות חריגה כזו מצריכה יותר מפטור חפיפי שכזה. אבקש התייחסות מפורטת. תודה רננה