פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

בת הזוג שלי בעלת טראומות לא פשוטות, הכוללות כמה מקרי אונס ותקיפה מינית, היא מצאה את החברה הכי טובה שלה מתה, התגלגלה ברחובות, בפנימייה, עסקה בסחר בסמים ובזנות והייתה מכורה לסמים קשים.
בנוסף היא ניסתה כמה פעמים להתאבד, הניסיון האחרון היה לפני שנה.

היא נקייה מכל זה, היא עובדת ולומדת ומנסה להשתקם. אבל החרדות נשארו, הסיוטים נשארו, והיא נאחזת בי מבחינה רגשית בצורה מאוד לא בריאה. הויסות הרגשי שלה שואף לאפס, היא מסוגלת להתמוטט מכל דבר קטן, ואני שם כל פעם לאחוז בה ולהרים אותה למעלה.

בעקבות כל זה יש לי שתי שאלות.
הראשונה, האם יש דרך להפחית את התלות הרגשית שלה בי,
והשנייה, האם יש דרך לא להיות מושפע מזה עד כדי לחטוף פוסט טראומה או חרדה בעצמי?

שלום.
אשמח לדעת למה זה קורה... יש לי בעיה עם גיסתי (אישתו של גיסי) שהיא קטנה ממני בכמה שנים.
בגדול עלי: בת 27, עובדת המשרד הביטחון נשואה 5 שנים ללא ילדים ולומדת תואר תובעני, בתהליכי בנית בית.

ביום יום לא חסר לי כלום, יש לי בעל אוהב ומשפחה תומכת ועבודה מדהימה!

אני ובעלי התחתנו מהר ככה שלא יצא לי להכיר את המשפחה שלו לעומק, ולצערי "נפלתי" על גיסה לא נחמדה (לצערי רואה אותה יום יום)
כל הזמן עוקצת,מעירה,מסתכלת עלי כל הזמן, מרכלת עלי עם אחות של בעלי ועוד...

אני יודעת שהיא מקנאה בי (חמתי אמרה לי) והיא מנסה להוריד אותי .להעליב כל פעם בפני המשפחה של בעלי. אני לא מתייחסת אליה אבל עוד מעט אכנס להריון ואני לא מוכנה שהילדים שלי ישמעו שמורידים את אמא שלהם.

מה אני יכולה לעשות? מאיפה הקנאה הזו?

שלום רב.
אני אמא לילדה בכיתה ג.אמא שלה שגם לה ילדה באותה כיתה שקרנית פתולוגית. היא משקרת בכל דבר. הרבה פעמים גם אם אנחנו קובעות היא מבטלת ברגע האחרון. אני מאוד מתוסכלת מכל הקשר הזה. בנוסף לכך היא כל הזמן שואלת אותי באופן קבוע עם מי אנחנו ניפגשים בכיתה והיא אומרת שהיא תמיד רוצה להצטרף. אני מאוד נפגעת ממנה אבל אף פעם לא אמרתי לה שאני נפגעת כי לא נראה לי שהיא בכלל שמה לב שהיא פוגעת. היא בעבר סיפרה לי שאמא אחרת מאוד נפגעה ממנה כי גם לה היא שיקרה .ולי היא שיקרה שוב אחרי יום. מה עושים?

שלום,
יש לי חבר טוב שאוהב מאד להיות קורבן ומסכן כאילו רק לו יש צרות.
רבנו וכתבתי לו שאני דואגת לו והוא כתב אל תדאגי, אין צורך.
השאלה שלי האם הוא בעצם מתכוון להפוך על הפוך? תודה.

שלום.
בגלל המצב הביטחוני איבדתי את עצמי המוטיבציה ירדה לי אין לי חשק לעשות דברים שאהבתי לעשות הייתי שמחה עם תוכל לתת לי טיפ איך לחזור למסלול ולאנרגיה שאיבדתי? ממש תודה רבה

האם יש בכלל מחקרים שמצביעים (בדרגת מובהקות סטטיסטית ראויה) על קשר בין טיפול פסיכולוגי דינמי לבין הבראה או לפחות שיפור ממצב נפשי פתולוגי ? (אני לא מדבר על cbt).

אני שואל את השאלה גם לטובת אלו שמתלבטים אם לפנות לטיפול נפשי, כי המסגרת הטיפולית היא המקום האחרון שאפשר לצפות ממנו לקבל הסכמה מדעת. לעולם לא יידעו אתכם על כך שאין מחקרים שמלמדים על קשר של שיפור בין מצב נפשי מסויים לבין טיפול פסיכולוגי. תשלמו סכומי עתק, זמן ותעצומות רק כדי לגלות בחלוף שנים רבות שדבר לא הועיל.

אני הייתי עשר שנים בטיפול בגלל הפרעת אישיות סכיזואידית ולא חל אצלי שיפור כלשהו. כל הסימפטומים שהיו קיימים לפני הטיפול קיימים גם כעת. דווקא אפשר לזהות אפילו החמרה במצב.

שלום, בני חייל, בחור איכותי , חכם, יצירתי, ערכי...כשאחרים בבעיה יודע לעזור להם ולרומם את מצב רוחם, כשהעניין נוגע בו הוא נכנס לדמות הקורבן, המסכן, רואה שלילי, בסיטואציות שונות שקורות לו הוא ישר במחשבות שליליות ומתחיל אם משפטים כמו: רק אותי "דופקים" (סליחה על הביטוי) רק לי זה קורה וכו'...מה לעשות מולו בסיטואציות אלו, האם להכיל אותו או להעמיד אותו במקום ושיתבגר כבר ויקח אחריות ויצא מהמסכנות שהוא נכנס אליה? הוא הקטן מבין 2 אחיות, אנחנו משפחה אוהבת וחמה וחיוביות מאוד....תודה רבה

אני בת 34 רווקה .
חזרתי לעיר הולדתי לאחר מספר שנים בהן גרתי בעיר אחרת.
הבעיה היא שאני חשה בודדה.
כיצד אני יכולה ליצור קשרים חברתיים חדשים ?
תודה
ענתי

שלום, אני סובל מפוסט טראומה. בביקור הרופא כתב לי : פוסט טראומה עם מורכבות חרדתית ודכאונית על גבי ההפרעה.
מה הכוונה "על גבי ההפרעה"?
אשמח למענה. תודה.

שלום,
בתי בת 34 בזוגיות מזה מספר שנים . חווה עכשיו חרדה עקב רצון שקיים מזמן, לעזוב את בן הזוג מצד אחד וחשש מהאפשרות שתישאר לבד אם תעשה זאת.
האם כדאי שתטופל בכדורים מסוג ציפרלקס כדי לעבור את התקופה המלחיצה ?האם צפויה לה בעיית גמילה בהמשך?
תודה

בני בן 18, כל היום על המחשב, סובל מעודף משקל קל ומיציבה חלשה.
אם אני אומרת לו שכדאי לעשות פעילות גופנית כל שהיא מתעצבן, ואני מבינה את הכעס שלו כי גם אני לא אוהבת כשמעירים לי על נושאים כאלו.
מצד שני, מפחדת שלא מבין את החשיבות .. מפחדת לעזוב את הנושא לגמרי ואז אולי יגיע למצבים שיהיה לו יותר קשר לצאת מהם.
מה עלי לעשות ?

אני ובעלי נשואים כבר שנה וחצי וסהכ ביחד 7 שנים. במהלך כל הקשר תמיד היה ביננו חילוקי דעות. אנחנו די הפכים אבל אוהבים מאוד. הבעיה העיקרית שמאוד מעיקה עלינו היא הריבים.
בעת ריב (לא משנה מאיזו סיבה)- בעלי מעדיף לא לדבר ולהירגע- על מנת לא להגיד דברים שהוא לא מתכוון אליהם ולא לדבר איתי שהוא כועס. ואילו אני, בדיוק להפך- חייבת לדבר על נושא הריב מיד שהוא קורה על מנת לגמור את הריב כמה שיותר מהר. ככל שהזמן עובר (בעלי עדיין נרגע)- אני מתחילה לאט לאט להתעצבן ולהתבשל בתוך עצמי ואז שמגיע הרגע שהוא רגוע ורוצה לדבר- אני כועסת מאוד ואי אפשר לנהל שיח ברוגע על הנושא.
נראה ששנינו באותה בעת (שאנחנו עצבניים) לא מצליחים לראות מעבר לכעס.

כמו כן עלה בי החשש (כמובן ששיתפתי אותו) מה יהיה בעתיד שיהיה לנו ילדים? אני טוענת שאי אפשר להקים משפחה כאשר בין בני זוג אין תקשורת תקינה ואילו בעלי טוען שזה רק יעזור כי יהיה לנו מישהו שיותר חשוב לנו (שזה הילד) ואנחנו לא נריב בצורה כזו.

מה אפשר לעשות?

שלום רב. אני מאובחן ocd מחשבתי
מהסוג שאם עולה לי מחשבה טורדנית אז אני מזיז את היד או עושה תנועה פיזית כדי להעביר את המחשבה.
נגיד זה מתבטא בלהסתכל על היד אם היא גדלה בשרירים כי יש מחשבה טורדנית שאני לא נראה מתאמן כמו שצריך.
בכל מקרה, עקב המחשבות הטורדניות האלה יש המון תנועות פיזיות, לא הייתי קורא לזה טיקים כי אני שולט על זה.
זה מאוד מאוד מפריע לי בשגרת חיים שלי.
לפני כמה חודשים לקחתי ריטלין 40 מג la והוא פשוט עשה פלאים מהבחינה הזאת שהפסיק לי את המחשבות ופשוט כיבה לי את האורות בראש ונתן לי נחת רוח שלא חוויתי מעולם.
לא נתקלתי בחרדה מוגברת או בדיכאון, רק אובדן תיאבון.
אני מאובחן גם adhd וזה פיקס אותי מאוד.
עד שהפסקתי לקחת כי בכל זאת זה לא הכדור הכי מומלץ שיש, עכשיו השאלה שלי היא כזאת, האם אפשר לחזור לקחת אותו? יש לי מרשם כמובן והכל. אבל האם יש תחליף טוב יותר לכדור הזה? אני סה"כ הכל רוצה לחיות כמו שצריך ולא כל היום לרדוף אחרי טקסים פיזים כדי להעביר מחשבות מעצבנות מהראש.
תודה רבה על המענה!

שלום רב,
התחלתי לצאת עם בחור שאני עובדת איתו. הוא בתול בן 34.
יזמתי את הקשר, יזמתי את הנשיקה הראשונה ובכללי דוחפת אותו כל הזמן. הבעיה שכשניסיתי להגיע איתו לרמות אינטימיות אחרות בין גבר לאישה הוא נרתע.
ולא פעם ראשונה.
הוא לא יודע להתנשק, הוא לא מצליח ללמוד לנשק, הוא לא יוזם.
אנחנו כבר יותר מחצי שנה ביחד, לא שכבנו ואפילו לא הגענו למזמוזים.
מה לעשות?
כשאני שואלת אותו מה הבעיה ומנסה לדבר איתו על זה הוא שותק. האם כדאי ללכת לטיפול? מה לעשות?
אודה לעזרתכם.

שלום רב, מחפשת פסיכולוגית או פסיכולוג שהוא מצויין! אנושי, אמפתי עם ניסיון רב שעובד בכללית ומאזור המרכז. יש המלצות?