פורום סרטן ילדים, המטואונקולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלומות לשלומית.
אכן יש טווחים שונים של מרכיבי ספירת הדם בהתאם למעבדות השונות.
דבר זה נובע מכך שבמעבדות שונות- משתמשים בקיטים שונים , ולכן הטווח הנורמלי יכול מעט להשתנות.
בעקרון טווח של 4,300 עד 11000 נחשב תקין, ברוב המעבדות.
גם תוצאה של 11500 היא רק מעט מוגברת וחשוב יותר להסתכל על תת החלוקה של התאים הלבנים ועל המצב הקליני של הילד.

שלום
שמי רועי סימון
ואני וחברה שלי מחפשים מישהו\י אם תסמונת ה:
trnsco balmin to the fishen c
שזה בעברית אנמיה פלסטית
מה בעצם המחלה הזאת עושה ?
ציטוט:"מדובר במצב שבו לשד העצמות חדל לפעול וליצור תאים מכל שורות הדם : כדוריות דם אדומות , לבנות וטרומבוציטים . בספירת הדם נמצא ירידה בכל התאים האלה- אנמיה, טרומבוציטופניה (מספר טסיות נמוך) ולויקופניה (ספירה לבנה נמוכה).
כתוצאה מכך תיתכן חולשה וסחרחורות (עקב האנמיה), דימומים (עקב הטסיות הנמוכות), וחום או זיהומים (עקב הירידה בלויקוציטים)"

אנחנו מחפשים אנשים מהעולם או בארץ אשר מקבלים טיפול שונה מאשר
מנות דם ,וזריקות וויטמין B12 או תרומה של מוח עצם
אשמח אם מישהו\י אשר סובלים מאותה תיסמונת יצור עימנו קשר באימייל
[email protected]
או בטלפון שלי 0522250223
או של חברה שלי (הילה) 0546619945

רועי בוקר טוב
בתור מומחה להמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים אני מטפל בחולים עם אנמיה אפלסטית (השם שנכתב בלועזית לא מוכר לי...).
יש שני טיפולים מרפאים מקובלים למחלה זו (פרט לטיפול תומך כגון עירויים של דם וטסיות):
א. השתלת מח עצם - הטיפול הכי יעיל והכי מקובל, אך מצריך תורם תואם.
ב. תרופות מסויימות לדיכוי מערכת החיסון.

אם יש אנשים שיודעים על טיפולים מוצלחים אחרים, גם אני אשמח להתעדכן.

בהצלחה ובריאות שלמה

גל

שלום שרון.
מדובר באנמיה א-פלסטית (לא פלסטית).
מדובר במצב שבו לשד העצמות חדל לפעול וליצור תאים מכל שורות הדם : כדוריות דם אדומות , לבנות וטרומבוציטים . בספירת הדם נמצא ירידה בכל התאים האלה- אנמיה, טרומבוציטופניה (מספר טסיות נמוך) ולויקופניה (ספירה לבנה נמוכה).
כתוצאה מכך תיתכן חולשה וסחרחורות (עקב האנמיה), דימומים (עקב הטסיות הנמוכות), וחום או זיהומים (עקב הירידה בלויקוציטים).
לפעמים הסיבה אינה ידועה.
בחלק מהמקרים המצב תואר כתגובה לחומרים שונים- כימיים או תרופתיים (,כמו סולפה , צבעי שיער , קוטלי חרקים) , קרינה ,וירוסים מסוימים ועוד.

מה בין אנמיה אפלסטית ללוקימיה?
התאור נראה דומה מאוד.
תודה.

באנמיה אפלסטית לא מדובר בתאים ממאירים המחליפים את מח העצם, אלא בהרס תאי האב הנורמליים מסיבות שונות.

בלאוקמיה מדובר בתא ממאיר המחליף את מח העצם.

שלום יוסי.
השאלה לא קשורה לפורום הזה אלא לפורום ילדים.
מאחר ואני המנהל בשני הפורומים- אענה לך כאן:
ניתן לערוך בדיקות גנטיות לילדים, כדי לגלות האם הם נשאים של מוטציות למחלות שונות.
יש לפנות למכון גנטי או לקופת החולים . רצוי לקבל ייעוץ גנטי קודם לכן כדי לוודא שאכן בודקים את מה שצריך ולא מפספסים שום בדיקה.
ניתן לקבל ייעוץ כזה ולבצע את הבדיקות הדרושות במכון הגנטי ברמב"ם.

שלום ערן.
1. לגבי בדיקת מח העצם- אולי טוב שנעשתה כדי למנוע את החששות שהלכו וגברו. ההבדל בין אספירציה לבין ביופסיה הוא שבאספירציה שואבים נוזל מחלל מח העצם הכולל בתוכו תאים ממח העצם. הוא נשלח לבדיקה המטולוגית (משטח ) ובדיקות נוספות : גנטיות, אימונולוגיות ועוד.
בביופסיה- לוקחים קטע שלם מהעצם -דבר המאפשר גם בדיקה פתולוגית. נראה לי שאספירציה מספקת במקרה זה.
2. ב- ITP אכן יש נסיון של מח העצם לייצר יותר טסיות (עקב הריסתן) והוא עושה זאת ע"י שגשוג יתר של תאי האב המייצרים את הטסיות במח העצם: המגה-קריוציטים.
3.
במח העצם יש תאי אב מכל השורות, באופן נורמלי ( הם קרויים בלסטים). כאשרמדובר בשיעור קטן יחסית- הדבר נורמלי. רק כאשר הם עוברים סף מסוים- הדבר נחשב לא תקין.

בוקר טוב,
אך יתכן מצב שהנוגדנים תוקפים את הייצור של הטסיות גם במח העצם ואז יש ירידה בייצור או שרק את הטסיות בדם?
ראיתי בשאלות קודמות שכתבת ש"בלסטים" הם השם לתאים הפתולוגים לכן הייתה השאלה ולא ברורה לי התשובה.
תודה.

שלום ערן.
אני מעריך את השאלות הרבות בנושא זה . זה מעיד על רצון אמיתי להבין את כל המנגנונים העומדים מאחורי המחלה, אם כי קשה לענות דרך כאן על הכל.
ולשאלותיך האחרונות:
1. ב-ITP המנגנון הוא אוטו-אימוני, כלומר ישנם נוגדנים כנגד הטסיות. בד"כ הנוגדנים הם כנגד גליקופרוטאנינים שנמצאים על ממברנת הטסיות (נקראים IIb-IIIa או Ib-IX).רוב הנוגדנים האלה ,שהם מסוג IGG הופכים את הטסיות לרגישות להרס ע"י הטחול (וקצת בכבד). יש סברה שהנוגדנים האלה פועלים גם כנגד המגקריוציטים (תאי האב של הטסיות שבמח העצם)- אבל זה תורם רק מעט לירידה במספר הטסיות שבמחלה.

2.המונח "בלסט" לכשעצמו -מתאר תא אב צעיר במח העצם. כאשר רואים בלסטים בכמות גדולה, או שהם מופיעים בדם הפריפרי- הדבר אינו תקין ומעיד בד"כ על תאים לא נורמליים.

שלום שני.
את יכולה לקרוא את התשובות הקודמות שכתבתי בנושא ה-ITP.
לדעתי את יכולה וצריכה להירגע.
עצם העובדה ששאר השורות תקינות, ונעשה משטח דם + בדיקת FACS (ראי פירוט בתשובות קודמות שנתתי לגבי בדיקה זו) - אכן צריכות להרגיע. גם העובדה שהייתה תגובה ל-IVIG (אמנם חלקית) מחזקת שזו האבחנה הנכונה.
טוב שעושים משטח דם בכל פעם- זה מאפשר הסתכלות ישירה על התאים ,גם מהשורות האחרות, ולדעתי טוב שעושים זאת. זה לא צריך להפחיד אותך -זוהי פשוט הרוטינה הנכונה.
צריך הרבה סבלנות עם המחלה הזו.
כל טוב

תודה על מילות ההרגעה.
לא קיבלתי את תשובתך לגבי האם לאחר זמן מוערך של כחודש וחצי - חודשיים לפחות מתחילת המחלה עדיין אפשר בכלל לצפות להשתנות כלשהי לרעה בספירה ובמשטח או שטווח הזמן שעבר מגביר את הסיכוי שהאבחנה נכונה והדבר לא נובע מבעיית ייצור והמשמעות הפתלוגית של כך?
כמו כן,האם הגיוני שלאורך תקופה ארוכה כזו,באופן יחסי,יכול שיפור בספירה ה-PLT שנמצא במדדים נמוכים שאינם עוברים את ה-50-60?
תודה.

אכן, ככל שעובר הזמן- זה מאשר את האבחנה כי מדובר ב-ITP ולא במשהו מדאיג יותר.
כפי שהסברתי בתשובות קודמות בעניין זה, התגובה לטיפול משתנה מחולה לחולה, ולפעמים אין תגובה לטיפול או שיש תגובה זמנית בלבד.
לגבי משך הזמן שזה נמשך- זה יכול גם להימשך חודשים רבים , ואפילו מעל שנה- ואז המצב מוגדר כ-ITP כרוני.

האם גם מצב כרוני הוא הפיך ויכולה להיות החלמה?

גם למצב הכרוני ישנם טיפולים (שונים מאשר למצב החריף, אפילו עד כריתת הטחול), ותיתכן החלמה גם ממצב זה.

שלום דני,
לאוקמיה נובעת מהתרבות של תא אב אחד במח העצם, הגורמתליצירת שורת תאים (CLONE) פתולוגית . שורת תאים זו מתרבה במח העצם (ובהמשך יוצאת גם לדם הפריפרי) וגורמת להחלפת שורות התאים הנורמליות שבמח העצם.
האבחנה של לאוקמיה מתבצעת בשלב ראשון ע"ס ממצאי ספירת הדם ומשטח הדם, אך לצורך אישור סופי ואבחון סוג הלאוקמיה- יש צורך בבדיקת מח עצם.
בשלב ראשון ייתכן שתבוא לידי ביטוי פגיעה רק בחלק מהשורות (כמו למשל ירידה בטסיות) אך בהמשך ישנה בד"כ פגיעה גם בשורות האחרות.
משטח הדם מאפשר הסתכלות על מראה התאים , כולל בדיקה אם ישנם תאים פתולוגיים (בלסטים).
נדיר לראות שיש לאוקמיה ללא פגיעה במדדי ספירת הדם, אלא אם כן מדובר בשלבים מוקדמים מאד, בהם התאים הפתולוגיים טרם הצליחו לתפוס את מקומם של התאים הנורמליים במח העצם.

תודה.
לפי מה שהבנתי,הרי שבשלב ראשון יש התרבות תאים פתולוגים רק במח העצם,אז כיצד ניתן לראות תאים כאלו במשטח דם? האם בשלב זה תהיה רק ירידה בספירה של התאים התקינים בגלל פגיעה בייצור במח העצם ורק בשלב מאוחר יותר בגלל יציאת תאים פתולוגים לדם הרי שניתן לראותם במשטח ועם זה עליה מעל הנורמה בספירה של ה-WBC?
כמו כן,מה משך הזמן בד"כ שלאחר תחילת מחלה עד שניתן לראות סימנים בדם של פגיעה בספירה?
תודה.

1.למרות שיש התרבות תאים פתולוגיים במח העצם- יש יציאה של כמה מהם אל הדם פריפרי , ואת זה ניתן לראות במשטח.
2. לא בהכרח:לפעמים יש יציאת תאים פתולוגיים כבר בהתחלה, ולפעמים באמת יש ירידה בשורת הנורמליות. זה משתנה מחולה לחולה.
3. לגבי משך הזמן מתחילת המחלה עד לסימנים בספירת הדם- בד"כ זה די מהיר- ימים עד מספר שבועות.אני זוכר מקרים אחדים שבהם לא הופיעו בלסטים במשטח הדם בהתחלה , וספירת הדם הייתה בגבולות הנורמה ורק לאחר חודש או יותר התחילו להיות סימנים בספירת הדם.

איך זה מסתדר עם תשובה שנתת לשאלה אחרת בפורום בה נשאלת לגבי ספירת טסיות נמוכה במשך חודש ושבוע-חודשיים ושאר הספירה תקינה ,כאשר קבעת שככל הנראה מדובר ב-ITP ואילו בתשובה פה כתבת שסימנים בספירה ובמשטח יכולים להתגלות גם אחרי מספר שבועות או יותר מחודש?
תודה.

מה שאמרתי בתשובות הקודמות הוא המצב השכיח. לא רק מדד הזמן קובע אלא מדדים ובדיקות נוספות שזהו לא המקום לפרט את כולן. המקרה שבו היתה לאוקמיה ללא ביטוי בספירת הדם הוא מצב מאד מאד חריג. בכלל ברפואה- תמיד יש לחשוב קודם על המצב השכיח ולא על המצבים הנדירים.
(כששומעים דהרות מבחוץ- צריך לחשוב שיש שם סוסים ולא זברות..)

שלום תמר.
אני מצרף לך את טווח הערכים המקובל לגילאי 2-6 שנים , אם כי ייתתכנו סקלות מעט שונות במקומות שונים.

Hb-11.5 - 13.5 (המוגלובין)
RBC-3.9 - 5.3 (כדוריות אדומות)
Hct-0.34 - 0.40
WBC-5.0 - 17.0 (כדוריות לבנות)
Neutrophils-1.5 - 8.5
Lymphocytes-1.5 - 9.5
Monocytes-0.2 - 1.2
Eosinophils-0.3 - 0.8
Platelets-150 - 450 (טסיות)
אם יש שאלות נוספות- אנא שאלי,
כל טוב

שלום,
אנא חוות דעתך לתוצאות הבאות:
RBC - 4.71M/ul
WBC - 8.89k/ul
NEUT% - 37.70
LYM% - 47.50
MONO% - 4.80
EOS% - 5.20
BASO% - 0.3
LUC% - 4.60
האם תקין ומה משמעות הערכים לגבי ספירת טסיות PLT נמוכה אם אבחנה של ITP? האם התוצאות מחזקות את ההבחנה של ITP,כלומר בעיה חיסונית של בדם ההיקפי ולא בעיית ייצור?
תודה.

הערכים שכתבת נראים תקינים.
לא פרטת את ערך הטסיות..כך שלא ניתן להתייחס לשאלה.

PLT - 45

שלום תמר,
מאחר ויתר שורות הדם נראות תקינות- ורק הטרומבוציטים נמוכים, ובהתחשב בגיל הילד, אכן האפשרות של ITP היא הכי הגיונית.
כמובן שיש צורך במשטח דם ובהתרשמות קלינית.(בדיקה גופנית).

מה פירוש "נראות" תקינות? האם הערכים בנורמה הרצויה?
כמו כן,למה ערכי מרכיבי התאים הלבנים הם באחוזים וכיצד ניתן לחשב את כמותם בפועל (האם סה"כ WBC * אחוז המרכיב)?
האם היית ממליץ על בדיקת מח עצם או שאין סיבה? כלומר,האם תתכן פגיעה בייצור רק של טסיות או שאין מחלה כזו (דוגמת מחלה שפוגעת רק בתאים האדומים במח עצם - אנמיה אפלטית או לוקמיה בתאים הלבנים)?
תודה.

1. הערכים אכן תקינים.
2. ערכי התאים הלבנים הם באחוזים, כי כך מקובל ונהוג. אם את כל כך סקרנית לדעת את כמותם האבסולוטית-פשוט תכפילי את מספר האחוזים בסך הכללי של התאים הלבנים. (אגב בד"כ בכל ספירת דם יש פירוט של התאים גם של מספרם האבסולוטי). המספר האבסולוטי חשוב כאשר ספירת הלויקוציטים היא נמוכה ואז יש חשש שסך כל הנויטרופילים יהיה מתחת ל-1500, שזהו הקו שמתחתיו המצב מוגדר כנויטרופניה.
3. אם לפי הבדיקה הגופנית ויתר בדיקות הדם ומשטח הדם- הרופא המטפל (איפה אתם מטופלים?) מתרשם שזהו ITP אז לא חייבים לבצע בדיקת מח עצם. באופן עקרוני יכול להיות מצב של פגיעה במח העצם שמתחיל רק בטרומבוציטופניה ורק בהמשך יש ירידה של שאר השורות, אך זה יותר קורה במבוגרים ולא בילדים.

בעיית הטסיות היא כבר במשך כחודשיים,להערכתי (התגלה בספירת דם מקרית לפני כחודש ושבוע אך סימני שטפי הדם הגיעו עוד קודם לכן),בזמן זה אם הייתה סיבה אחרת מן הסתם היתה מצופה כבר פגיעה בשאר השורות?
כמו כן,מה בין לאוקמיה לבין מה שתארת כמספר לוקציטים נמוך ואיתו מספר NEUT נמוך? האין זה אופיני ללאוקמיה פגיעה בספירת הלוקציטים?
תודה.

אכן סביר במקרה זה שמדובר ב-ITP. (לאוקמיה כבר הייתה מתבטאת בספירת הדם במשך הזמן הזה).
מה שתארתי לגבי ספירת הלויקוציטים והנויטרופילים- לא מתייחס ללאוקמיה- פשוט הסברתי מתי חשוב להסתכל על המספר האבסולוטי של הנויטרופילים.

בלאוקמיה יש התרבות של תא אחד (בד"כ מהשורה הלבנה)- דבר שיכול להביא לירידה בספירת הלויקוציטים הנורמלית, אך לפעמים דווקא לעליה בספירת הלויקוציטים (הם מבטאים את התאים הפתולוגיים).

ראשית, אני שמח מאד שאתה פונה לפורום הזה ושואל.
שנית- אני מאחל לך רפואה שלימה.
ולשאלתך- הנויטרופילים הם סוג אחד של תאים לבנים (יש גם לימפוציטים , אאוזינופילים, ועוד סוגים).
מספר הנויטרופילים יכול להשתנות גם באדם נורמלי, בהתאם למחלות שונות (ויראליות או חיידקיות) ואפילו ייתכנו תנודות במספרם מספר פעמים ביום.
ולכן- היות והספירה היא תקינה, ואפילו נעשה משטח דם שהינו תקין- הייתי נשאר רגוע.
כל טוב יקירי

שלום שרון.
תוכלי לעיין בתשובתיי הקודמות בנושא ה-ITP, כולל מאמר מקיף (באנגלית).
לגבי הסיבות ל-ITP:
בעקרון, מדובר במחלה אוטואימונית, בה מערכת החיסון תוקפת את טסיות הדם העצמיות (המשתתפות בתהליך קרישת הדם) והורסת אותן, דבר המוביל לטרובוציטופניה (מיעוט טסיות בדם) ולפורפורה (דימומים קטנים ע"פ העור והריריות ).
ה סיבות ל-ITP יכולות להיות רבות כולל: זיהום, הריון (לא רלבנטי בילדים) או מחלה אוטואימונית בשם Lupus Erythematosus.כמחצית ממקרי ה-ITP מוגדרים אידיופתיים, כלומר חסרי סיבה ידועה. לעיתים ITP הוא תופעת לוואי של תרופות מסויימות.
לשאלתך- ייתכן שהתאים האטיפיים- אכן קשורים לזיהום ויראלי שהיה, וכעת חלף.
ואולם- אין בהכרח קשר בין המשך נוכחות הזיהום הויאראלי לבין המשך ה-ITP. כלומר, הזיהום הויראלי היה רק הטריגר (הדבר שהצית ) ליצירת התגובה החיסונית שהביאה למחלה, וגם כשהוא כבר איננו- ה-ITP עדין קיימת.
צריך סבלנות..

היי מורן,
עניתי לך בפורום ילדים.
מדובר ככל הנראה בבלוטות לימפה מוגדלות.
יש לקחת לרופא הילדים לבדיקה גופנית.

שלום ערן.
כפי שהסברתי בעבר - במידה ואין תגובה לIVIG יש לנסות טיפולים אחרים שאחד מהם הוא סטרואידים.
אין צורך לחשוש יותר מדי מתופעות הלוואי שכן לא בהכרח מדובר על שימוש ממושך, ולעמים ישנה תגובה טובה לאחר טיפול קצר יחסית. מאידך- ללא טיפול הסיבוכים מערכי טסיות נמוכים -עלולים להיות חמורים.
תופעות לוואי שישכולות להיות מסטרואידים- השמנה, תאבון מוגבר,תשעורת,
עדין לא מדובר במצב כרוני. ההגדרה של ITP כרוני היא לאחר חצי שנה.
לגבי הצורך בביצוע מח עצם לפני סטרואידים- זו ההמלצה המקובלת ( שאגב תפתור לך חששות מיותרים). אך תלוי במידת הנסיון של הרופא המטפל. לעתים מוותרים על כך.

שלום חיים,
בדיקת ה-FACS מאפשרת למעשה ( בשיטה של FLOW CYTOMETRY ) להפריד תאים ששונים מבחינה פנוטיפית מתאים אחרים, ע"י זיהוי החלבונים שע"פ התאים.זה מאפשר לגלות כמה מהתאים בטאו את החלבונים הנבדקים, ומהי כמות החלבונים שבוטאה. מאחר ובלאוקמיה התאים הממאירים- מקורם בתא אב אחד - נקבל תשובה שקיימת אוכלוסיה אחידה עם מאפיינים זהים.
בלאוקמיה אכן יש פגיעה בכל שורות הדם (לבסוף) . לפעמים ניתן לראות ספירת לויקוציטים (תאים לבנים) גבוהה,עקב יציאת התאים הממאירים ממח העצם אל הדם. אך לפעמים ניתן לראות גם ספירת לויקוציטים נמוכה, הנובעת מכך שנוכחות התאים הממאירים במח העצם באה על חשבון התאם התקינים.

שלום שוב,
לא הבנתי את תשבתך לגבי ה-FACS.
האם תוכל להסביר בצורה פשוטה להדיוט בנושא? מה משמעות תוצאה "לא נמצא ממצא פתולוגי"?
תודה.

במילים פשוטות- הבדקיה הזו בודקת כמה תאים מסוג מסוים קיימים למשל בקרב אוכלוסית התאים הלבנים.
"ללא ממצא פתולוגי" - הכוונה היא שהבדיקה תקינה. אין לך מה לדאוג.

שלום אסף.
למרות שהדבר נדיר יחסית, ישנם מצבים בהם ישנה פגיעה בשורה אחת בלבד במח העצם - למשל פגיעה בשורה האדומה בלבד (זה נקרא pure red cell aplasia ) והדבר לא "מתפשט" לשאר שורות הדם.
ואולם, המצבים היותר שכיחים- שבהם ישנה פגיעה בשורה אחת- הם מצבים דווקא של פגיעה פריפרית , במיוחד כשהדבר אמור לגבי הטרומבוציטים (טסיות) ובמיוחד בילדים- שם התופעה של ITP שכיחה יחסית.
רצוי לראות את כלל התמונה והבדיקות, ואם אכן האבחנה היא של ITP הרי שלא מדובר בבעיה במח העצם.
ראה תשובותיי בנושא ITP בהמשך.

כל טוב.

שלום משה,
אכן, לאוקמיה היא אחד הסרטנים הכמעט בודדים שניתן לזהותם בספירת דם.(גם בילדים וגם במבוגרים). מקור המחלה הוא במח העצם עצמו, שהוא מעין בית חרושת של הדם.
מאחר ובלאוקמיה ישנה התרבות לא תקינה של תא צעיר ממאיר במח העצם (הקרוי בלסט) -הדבר גורם לפגיעה ביתר התאים הנורמליים שבמח העצם . הדבר מביא לכך שיש ירידה ביתר שורות הדם: 1. פגיעה בשורה האדומה -מביאה לירידה בהמוגלובין ואז יש חולשה , סחרחורות, וכו'
2. פגיעה בשורת הטסיות - מביאה לירידה בערך הטסיות- דבר שיכול להיא לדימומים,
3. פגיעה בשורת התאים הלבנים- מביאה לכך שייתכן חום וזיהומים. בספירת הדם ניתן בד"כ לראות ערכי לויקוציטים נמוכים או גבוהים- עקב יציאה של התאים הממאירים ממח העצם אל הדם הפריפרי.


כל טוב,

שלום,
האם הפגיעה היא תמיד בכל שורות הדם? אם כן,האם הפגיעה מתרחשת בו זמנית או שיתכן פגיעה מתרחבת (תוך כמה זמן בד"כ תהיה פגיעה בכלל מרכיבי הדם)?
האם בספירה ניתן לראות נוכחות של תאים שלא אמורים להיות שם/ממאירים שאינם תאי דם רגילים שתפסו את מקום הרגילים?
תודה.

שלום משה.
הפגיעה לבסוף היא בכל שורות הדם, אבל בדרך כלל הדבר מתרחש באופן הדרגתי (תוך מספר ימים ) עם התווספות של שורה אחת אחרי השניה.
בספירת הדם בשלב מסוים- ניתן לראות תאים ממאירים שמקורם במח העצם (בלסטים)

האם לדעתך יש לשקול בדיקת מח עצם או שאין צורך? כלומר,האם יתכן שהירידה נובעת מבעיית יצור ולא נוגדנים או שבעצם זה שהגוף הגיב לטיפול הראשון שולל בעיה בייצור?
המטולגית הילדים משוכנעת בסבירות גבוהה כי מדובר ב-ITP.בוצעה גם בדיקת FACS.
תודה.

שלום ערן.
אני מבין לדאגותיך, אך כפי שהסברתי בעבר, לא כל אחד מגיב מיד לטיפול ב- IVIG, ולפעמים התגובה היא חלקית או חולפת.
כן יש הגיון לתת טיפול נוסף במינון גבוה יותר, כפי שהוצע לכם. לפעמים מנה נוספת במינון גבוה יותר אכן עוזרת.
לגבי הצורך בבדיקת מח עצם- אני מאמין כי ההמטולוגית אכן בטוחה באבחנה , ומלבד זאת- השיפור שהיה בספירת הטסיות בתגובה ךל-IVIG כאן מרמז כי מדובר בבעית הרס של הטסיות ולא בעיה בייצור.לפיכך לא הייתי מבצע כעת בדיקת מח עצם, אלא אם כן יהיו התפתחויות נוספות.
לגבי סטרואידים- לפעמים כן מטפלים בילדים ואז בד"כ מומלץ לעשות לפני כן בדיקת מח עצם.

מדוע נהוג לבצע בדיקת מח עצם לפני סטרואידים? איך מתבצע הטיפול בצורה כזו (עירוי,נוזל לשתייה) ומה תופעות לוואי אפשרויות?
תודה על תשובותך המפורטות ועל הקשב.

כאשר נותנים סטרואידים- הם יכולים למסך את התמונה האמיתית במח העצם, ולכן לפני מתן שלהם - מעדיפים לשלול שאכן לא מדובר בבעיה כלשהי במח העצם.
הסטרואידים ניתנים ב"כ דרך הפה -למשך כשבועיים.
ישנם גם קורסים קצרים של מתן מינון גבוה של סטרואידים דרך הוריד.
מצאתי לך מאמר מקיף מעולה המתאר את ההנחיות לטיפול ב-ITP במבוגרים ובילדים. ראה מעמוד 581.
מקווה שעזרתי.
בהצלחה.
http://www.bcshguidelines.com/pdf/BJH574.pdf

תודה רבה.