פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

מוקדים אקוגניים אין להם משמעות מבחינת הלב. הדבר היחיד ה"רע" שאמרו עליהם שזה מעלה במקצת הסכוי לדאון.
אם זה הממצא היחיד , לא מתייחסים לזה.
הרחבה קלה של אגן כיליה גם היא ממצא לרוב לא משמעותי אך חשוב שתפני לגנטיקה כדי שיעברו על כל הנתונים וייעצו לך אם יש מקום לברור נוסף או בדיקות אחרות

אני לא גנטיקאי וכדאי לך להתייעץ אתו אך נראה לי בגדול שיש סיכוי טוב שאין כל בעיה. יתכן שצריך להיות זהיר ולעשות עוד בדיקות לפי המלצת גנטיקה אך איני רואה סבה להשתגע

נראה לי שאת לחוצה מדי. מוקדים אקוגנים הם חסרי משמעות קלינית ומשמעות גנטית קלה ביותר.
לכי לבקר את הגנטיקאי והוא ימליץ לך אם יש מקום לבדיקות נוספות

אני לא אמרתי שלא צריך ברור.
צריך לדבר עם גנטיקה שיעברו על כל הדברים ויתנו לך העצה הנכונה.

האזור הגבוה של המחיצה הבין חדרית (הממברנוטי) הוא מאד דק וקרוב לו יש יציאה של כלי הדם הגדולים וגם המסתמים בין הפרוזדורים לחדרים. כל האזור מאד קטן וצפוף בעובר לכן קשה לעתים לאבחן בודאות VSD באזור זה (לעתים חושבים שיש מעבר ובאמת אין, ולעתים חושבים שבסדר ובאמת יש מעבר.
לכן חשוב לעשות אקו לב עובר ולעתים לשמוע גם דעה נוספת.
יש חשיבות למציאת VSD כי זה מעלה במדה מסוימת את הסכוי לבעיה כרומוסומלית. לכן אם בטוחים שיש מעבר בין החדרים במיוחד באזור זה יש הוראה לעשות מי שפיר וציפ גנטי.
הבעיה היא לא כל כך הלב, כי פגם במחיצה אינו ספור גדול , יש שנסגרים לבד ויש שצריך לסגור ואז הילד בסדר גמור.
הבעיה החשובה פה היא העניין הגנטי.

לא הבנתי מה מצאו.
כדאי שתצלמי את התשובה של הסקירה ואנסה להבין

גם אחרי שקראתי לא ברור לי העניין. זה הזמן לעשות אקו לב עובר.
זה חשוב גם כי הבודק ציין שהיה קושי בבדיקה (הדמיה קשה)

פיסטולה קורונרית שאובחנה בעובר יכולה להסגר לבד אך בחלק המקרים אם היא משמעותית יהיה צורך לסגור אותה בצנתור או נתוח באיזה שלב לאחר הלידה.
לגבי הדוקטוס, לא הבנתי למה התכוון הרופא, יהיה טוב יותר אם תצלמי התשובה ותעבירי אותה כדי שאוכל להתייחס

פיסטולה קטנה היא בד"כ לא בעיה.
לגבי הדוקטוס, הממצא שנמצא מרמז על הצרות קלה אולי של הדוקטוס, דבר שיכול להופיע אחרי תרופות מסוימות.
כדאי לחזור על הבדיקה ואם זה לא מחמיר ואין הצרות משמעותית לא נראה לי שיש צורך להרבות בדאגה

קודם כל כדאי לוודא שאין טעות בסימון הצד בצילום.
אם אכן זה נכון כדאי לעשות אקו לב.
יש מספר סבות לכך שהלב נמצא ימינה מהרגיל ולעתים בלי שתהיה בעיה בלב, בין השאר: ראה הימנית שאינה מפותחת , לעיתים יש הפוך של כל אברי הבטן (נקרא סטוס אינברסוס) ולעתים חוד הלב הוא מרכזי או פונה מעט ימינה מהרגיל ללא בעיה בלב. אקו לב יבדוק שאין בעיה במבנה הלב ויוכל לאמת את מקום הלב וסיכוי טוב שיסביר את הסבה לכך.
לאחר שנדע אם הדבר נכון ומה הסבה נוכל לדעת גם את המשמעות.

ראיתי מקרים שהמפל נעלם אך הוא יכול גם לגדול.
מה שחשוב יותר הוא שמפל כזה על המסתם הראתי אין לו חשיבות קלינית ואינו מגביל את הילד כלל.

יכול להשתפר אך כמו שאמרתי זוהי בעיה מינימלית ללא משמעות קלינית

רשרוש או אוושה הוא רעש של זרימה שאנו יכולים לשמוע עם הסטטוסקופ בנוסף לקולות הלב הרגילים.
מאחר והלב הוא משאבה נתן לשמוע אוושה או רשרוש בחצי מהילדים הנורמלים ואין זה אומר שיש בעיה. צריך לשלול את מעוט המקרים שהאוושה נובעת מבעיה כלשהי בלב.
במקרים שמופנים לקרדיולוג, הוא יעשה בדיקה וכנראה גם אקו לב ואם הכל תקין ישחרר אתכם ממעקב.

הצרות המסתם הראתי בדרגה בינונית מחייבת במיוחד בגיל זה מעקב צמוד. אם יש החמרה בהצרות יהיה צורך בהתערבות.
אם ההצרות היא במסתם אנחנו בד"כ מנסים טפול ע"י הרחבה עם בלון בצנתור. בהרבה מקרים זה פותר את הבעיה. במקרים שלא מצליחים הולכים לניתוח.
אכן זו תופעה ידועה שהצרות של המסתם הראתי יכולה להתפתח ולהחמיר במהירות בחודשים הראשונים לחיים.
אני מכיר מקרים שאקו לאחר הלידה לא הראה מפל כלל על המסתם הראתי ובגיל 3 חודשים כבר הייתה הצרות נכרת שהצריכה צנתור.
VSD אפיקלי זעיר ו PFO הם חסרי משמעות קלינית.
בגדול , אפילו אם יהיה צורך בצנתור או ניתוח אני מאמין שמבחינת הלב יש פתרונות טובים ואין סבה לדכדוך

בשנה הראשונה הדברים יכולים להשתנות לרעה ולעתים אף לטובה אך קשה לי להאמין שזה יעלם ממש.
אם המפל ישאר סביב 40 -50 ולא יעלה אפשר יהיה לעקוב בלבד ולהמנע מהתערבות

המלה אוושה אינה אומרת הרבה. חצי מהילדים עם לב נורמלי לגמרי יש להם אוושה.
לדעתי אם הניתוח אינו דחוף כדאי להיבדק קודם אצל קרדיולוג ילדים. אם הניתוח דחוף אז לדעתי יש לעשותו. בכל מקרה המרדים ירצה כנראה ייעוץ קרדיולוגי לפני הניתוח

קודם כל כמובן צריך לראות האם מדובר בבעיה כרומוסומלית כמו למשל תסמונת דאון. בעיה כרומוסומלית לא ניתן לתקן . בהנחה שאין בעיה כרומוסומלית אנו מניחים שיש VSD גדול ואולי CLEFT MV.
בסה"כ זה ניתן לתקון ניתוחי. נכון שיש סכון לתמותה והפרעה בהולכה אבל בסה"כ ברוב המקרים נתן לתקן.
כמובן החלטה לגבי הפסקת או המשך ההריון תלויה הרבה גם באמונות ופילוסופית החיים של כל זוג

הייתי שמח לראות את תשובת האקו לב האחרונה. אך בגדול, אם הילדה אינה כחולה וללא סימפטומים כמו שתארתם אז לא נראה לי שיש בעיה בטיסה

זוהי הצרות קלה שאינה גורמת כל בעיה ואינה מפריעה בחיים. הצרות של המסתם הריאתי נוטה להחמיר בחלק מהמקרים ב 1-2 שנים הראשונות אך לאחר מכן השינויים הם לרוב קטנים. יש צורך כמובן במעקב כי בכל זאת יתכנו שינויים אך איני רואה סבה לדאגה ויש סיכוי לא רע שלא יהיה צורך בהתערבות בהמשך ושלא תהיה הפרעה לתפקוד רגיל

התור סביר ואת צריכה להרגע

Tof הוא מום שבו יש פגם במחיצה הבין חדרית והצרות במוצא חדר ימין (לכוון עורק הראה) יש דרגות חומרה שונות ממחלה יחסית קלה שניתנת לתיקון מלא בניתוח אחד וזהו וגם מקרים שמצריכים ניתוחים נוספים בהמשך. נתן להגיע לאבחנה בחלק מהמקרים בשבוע 16 להריון ( תלוי כמובן באיכות ההדמיה)
נראה לי שכדאי לחזור על בדיקת אקו לב עובר גם בשלב מאוחר יותר ליתר בטחון (לרוב רואים טוב יותר). כאשר נמצא מום כזה חשוב לעשות ברור גנטי וצ'יפ לודא שאין בעיה כרומוסומלית.
איכות החיים בהנחה שאין בעיה כרומוסומלית תלויה בחומרת המום (ואלה פרטים שפרופ קפוסטה שעשתה את הבדיקה תוכל למסור לך).

ראשית, כדאי להשלים גם אקו לב עובר כדי להיות בטוח בעוד בדיקה שזו האבחנה.
אם אכן זו האבחנה חשוב מאד לעשות ברור גנטי כולל דקור וצ'יפ כדי לשלול בעיות כרומוסומליות. במדה וכל אלה תקינים, מדובר במום לב לא קל אך ניתן לתקון. במהלך החיים יהיה צורך במספר ניתוחים וצנתורים.
קשה לתת ייעוץ מפורט יותר במסגרת כזו וזה ינתן על ידי קרדיולוג הילדים שיבצע את האקו לב עובר