פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

היי ד"ר
אני בת 21 וכבר כמה שנים שרציתי לפנות לפסיכאטר אבל פחדתי.
אמא שלי כבר שנים סובלת מעצבים, "פיוז קצר", מכל שטות מתעצבנת, "נובחת" על כל העולם, מאשימה את כולם בהתנקלות בה..אבא שלי, אחי ואני מאוד סובלים מההתנהגות שלה
אחי מאומץ מגיל קטן ואני יודעת שאם אחי לא היה, ההורים שלי היו מתגרשים.
בעצבים שתוקפים אותה היא מקללת אותי ואת אבא שלי..זורקת אימרות כמו: תמותו, תשרפו בגהנום, אתם השטן בהתגלמותו, שיהיה לכם סרטן, אני לא רוצה אתכם בבית..היה טוב שהיית בצבא, לא היית איתנו בבית במשפחה
אני חושבת שהיא לוקחת כדור פסיכאטרי אבל המצב הרבה יותר גרוע ופעם אחת אמרתי לה בעדינות שהיא צריכה טיפול והיא התחילה בעצבים שלה.
אני אוהבת אותה מאוד והיא חשובה לי ורוב הזמן היא בסדר עד שהיא מתעצבנת על משהו קטן ומתחילה.
החיים איתה מאוד קשים ועצוב לי על אבא שלי ועל אחי.
מה אפשר לעשות???

שלום רב, אני יוצאת עם בחור כחודשיים, כבר בתחילת הקשר הוא סיפר לי שהוא מאובחן כחולה במאניה דיפרסיה. ואכן הופיעו כל הסימנים אצלו וגם בתוך הקשר. (בזבוז יתר, תוקפנות, חוסר צורך בשינה, פעלתנות נמרצת, צחוקים כל היום, העדר עכבות חברתיות ועוד.) כעת, לפתע (או שלא) לאחר שבילנו סוף שבוע מענג יחד, הוא שלח לי הודעה ובה הוא מבקש לנתק איתי כל קשר. שאלתי: האם שלב כזה של ניתוק יחסים בצורה מפתיע הוא עוד שלב "טבעי" של המחלה? האם עניין הניתוק הפתאומי קשור למעבר לשלב הדיפרסיה? ואם כן, האם השלב שהוא יחזור להיות מאני, תגביר אצלו את הדחף לחזור לקשר למרות שהוא בעצם הודיע מיוזמתו על הפסקתו?

שלום אני בן 30 מזה שנה אני נוטל ציפרלקס. הרופא העור לפני שבועיים נתן לי אנטיביוטיקה מסוג רפדין 150 2 כדורים ליום ו4 כדורים של דיסלין בגלל דלקת. האנטיביוטיקה מאוד קשה ואני מרגיש שהיא מבטלת את ההשפעה של הציפרלקס אפילו אני מרגיש תופעות של גמילה !! האם יש בזה משהוא כי אני מרגיש שהציפאלקס ממש הפסיקה לעבוד

מה כוחה הסדטיבי של תרופה נירבקסל בהיותה בנזו

שלום רב לרופאים

שמעתי שאת התרופה לניטין לא משווקים יותר בארץ

השאלה היא בשביל אבי, הוא מעוניין לדעת אם יש תחליף גנרי לתרופה עם המרכיב

Bromazepan

תודה

אנלא יודע כל כך איך להסביר את זה, אבל רעשים קטנים שחוזרים על עצמם בקצב קבוע ממש מחרפנים אותי, נגיד אנלא יכול להיות בחדר עם השעוני המחוגים שעושים טיק טוק
וגם אחת הסיבות שהפסקתי לנגן בגיטרה היא שמתרונום מחפרן אותי, גם רעש של מפלי מיים ושל גשם יכול ממש להציק אומנם הרבה פחות משל שעון
ואני חושב שזה קצת מוגזם אצלי,כי אתמול הייתי באיזה מקום והיה שם שעון קוקיה כזה שמחוגים שלו עושים רעש פי 2 יותר מהיר משעון רגיל(כאילו על כל פעימה של שעון רגיל יש 2 של השעון קוקיה) זה לא היה חזק והיה גם מוזיקת רקע בחדר אבל עדיין זה גרם לי להתעצבן,לסחרחורת וכאב ראש, וגם קורה לי שבאמצע זה מרגיש כאילו המהירות נעשת מהירה יותר למרות שהיא לא משתנה...
אז מה אפשר לעשות לגבי זה?
ויש לזה שם בכלל?

אני מרגיש תחושה שכאילו אולי אני לא קיים והמציאות שאני חווה זה דמיון שלא באמת קיימת.יכול להיות שזה קשור לחרדה?מה זה יכול להיות

שלום רב, לפני כשנה הפסקתי ליטול בהדרגה ציפרלקס, אותו נטלתי במשך כ-9 שנים עקב התקף חרדה, עייפות קשה ודכדוך(10 מ"ג). לאחר ההפסקה התחלתי לחוש חוסר שקט נפשי קיצוני, חוסר מנוחה, מתח תמידי, חרדה, יקיצות בלילה וחוסר אוויר. לאחר כחצי שנה מיום ההפסקה, כשכלו כוחותיי, התחלתי ליטול ויאפקס בעצת הרופא, אך משכדור זה גרם לי לתופעות לוואי, חזרתי ליטול את הציפרלקס, ומאז ועד היום התחושות שהזכרתי ממשיכות ללוות אותי מידי יום ביומו והדבר גורם לי לסבל נורא ולאיכות חיים ירודה. אני מנסה כמעט כל דבר אפשרי כדי להפיג את המתח והחרדה, לרבות דמיון מודרך, תרגילי נשימה ועוד ועוד, אך ללא הועיל. שאלותיי הן, האם הדבר מעיד על כך שהציפרלקס הפסיק להשפיע? האם עלי לשקול נטילת כדור אחר? ומה בכלל אפשר לעשות כדי להפסיק את המתח, החרדות וחוסר השקט הבלתי נסבלים הללו. אודה מאוד על תשובתכם.

שלום,
אני גבר כבן 32 , לפני מספר חודשים התחלתי טיפול בציפרלקס עקב התקפי פאניקה קשים וחרדות המלוות בדיכאון קל,בשבועיים שלושה הראשונים היתה החמרה ולאחר מכן הגיע שיפור כאשר בסביבות החודש חודשיים לאחר תחילת הטיפול הרגשתי חדש ממש, עם בטחון גבוה , לאחר מכן התחלתי להרגיש עייף מהרגיל והזכרון נחלש אז התחלתי ליטול מספר תוספים: מולטי ויטמין של סולגאר, אומגה 3 ופוספטידיל סרין, וממש בשבועות האחרונים התחלתי להרגיש שוב את התחושות הפיזיות של החרדות חוזרות של הלחצים בחזה והתחושה הלא נעימה הזאת...

האם ייתכן שזה מהתוספים שלקחתי?האם יש להם אינטרקאציה עם התרופה? או שייתכן שהציפרלקס פשוט הפסיק להשפיע עליי?

שלום,

אני לוקחת אלטרול כבר כ-4 חודשים: בחודשיים הראשונים אלטרולט ובחודשיים האחרונים אלטרול 25 מ"ג, לטיפול בפיברומיאלגיה.

כשהתחלתי לקחת את התרופה, הייתה לי תופעת לוואי של הפרעות בקצב הלב, שחלפה תוך כמה שבועות.
אתמול בלילה דווקא שכחתי לקחת את הכדור, והיום פתאום שוב הרגשתי הפרעות בקצב הלב - פעימה חזקה מאוד מדי פעם וכו'. האם ייתכן שזה קרה דווקא כי שכחתי לקחת את הכדור?

שלום,
האם ביקור רופא באופן פרטי נרשם גם בתיק בקופת חולים?

לקחתי במשך 5 חודשים רמוטיב 500 מ''ג.
עכשיו אני רוצה להפסיק והרופא המליץ לי לקחת במשך יומיים 250 מ''ג וזאת תהיה ההפסקה.
לא כדאי לקחת במשך חודש 250 מ''ג וזאת תהיה ההפסקה בהדרגה?

שלום רב,
בת 25 אובחנתי כPTSD ובשבוע האחרון אחרי טיפול של 6 שנים בכדורי שינה זודורם / סטילנוקס הפסקתי לקחת את הכדור שינה הזה... כמובן שהשינה התערערה לי ומצאתי את עצמי לא זוכרת מה עשיתי לפני שבוע... קבעתי עם אנשים פגישות... שוחחתי איתם... קרו כל מיני דברים ואני לא זוכרת ...
השינה שלי עכשיו בלי הכדורים, כוללת המון התעוררויות והיא באה לי מאוד קשה אחרי שהייה של כשעה במיטה.. מאוד קשה לי בלי הכדורים אבל ההורים שלי אומרים שזה לא טוב ושאני מכורה [10 מ''ג מדי יום]
בקיצור, האם התופעות האלה נורמליות? מתי הסיוט יגמר? האם עלי לשוב ולקחת את הכדור הזה ולהפסיק לשחק עם עצמי משחקים של גמילה?

אודה לתשובה,
רוני

שלום

(חשבתי שכבר שאלתי את השאלה הזו, אבל לא קיבלתי תגובה, ואני לא רואה אותה בפורום. אז אשאל שוב)

קרובת משפחה שלי, בשנות החמישים המאוחרות לחיה, סובלת משילוב של הפרעות נפשיות משנות העשרה שלה. האחבון הוא הפרעה דו קוטבית + סכיזופרניה פרנואידית. דברים רבים וקשים עברו עליה ועל המשפחה במהלך השנים. בגיל צעיר היו נסיונות התאבדות. היו כמה אישפוזים ארוכים (חצי שנה).

האשפוז האחרון היה לפני עשור. מאז היא נמצאת באיזון סביר, לוקחת תרופות ולא מגיעה הרבה למצבי קיצון.
עד לאחרונה.

בחצי השנה האחרונה היא עוברת פאזה מאנית, שהולכת ומחריפה. היא מלאת אנרגיה (דבר טוב כשלעצמו). מתקשה לישון. הפסיקה לקחת תרופות מכיוון ש"היא בריאה וכל האנשים כאן מסביב חולים". היא מתזזת כמו חיה פצועה, מתקשרת לאנשים שהיא בקושי מכירה, פונה לאנשים ברחוב. אקטיבית מאד, חלק ארי מזה אקטיביות סרק. אגרסיבית (מילולית, לא פיסית - אף פעם).

היא חיה עם אמה שלה בעשור האחרון, ועכשיו תעבור לגור לבד כי החיים אתה הפכו בלתי נסבלים עבור האמה.

ועתה לדילמה.
במשפחה יש קולות שקוראים לאשפז אותה. במצבה זה כנראה אומר אשפוז כפוי, כי היא לא חושבת שהיא צריכה עזרה כלשהי.
אני חושב שזו אפשרות איומה. לא בהכרח שגויה בכל מצב, אבל איומה. אשפוז כפוי זו פעולה אלימה ברמה כזו, שצריך סיבות מאד ברורות וקיצוניות למה לעשות אותה. זה גרוע בהרבה מכליאה בכח, כי באשפוז תהיה התערבות כפויה במערכת העצבים שלה.
ואני רוצה להבין בבירור מה הסיכונים. נכון, היום קשה מאד לתקשר אתה, היא עצמה מתקשה לתפקד, מבזבזת כסף שאין לה, שכנים נרתעים ממנה. אך היא לא מוצאת לנכון לקבל טיפול רפואי, ואני לא מוצא בינתיים במצב הזה הצדקה מספקת לאלימות הקיצונית של אשפוז כפוי.

אז, מה גרוע מזה יכול לקרות? אם היא ממשיכה לא לקחת תרופות, והמצב ממשיך להקצין - לאן הוא יכול להגיע? מה המחירים שהיא משלמת על המשך המנעות מטיפול רפואי?

תודה רבה

נ.ב. ברור לי לחלוטין שהתשובות שמתקבלות כאן לא מהוות עצה רפואית מוסמכת מכיוון שאין היכרות עם החולה. עם זאת הן מהוות עצה מועילה. תודה

תרופה הנוגדת הדיכאון החזקה ביותר במדעי הפסיכופרמקולוגיה הנמצאת היום בשימוש