פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

ישנו איזה אדם שהוא הכיר שם שמתסיס אותו ומדליק אותו ולאדם הזה אין אף אחד שמבקר או מדבר איתו וחבר שלי כ הזמן מבקש גם שאתקשר לאנשים שקשורים לאדם הזה... האדם הזה משפיע עליו מאוד לרעה במצבו ושהוא לא לידו חבר שלי מתנהג בנורמליות יחסית אך כשהוא לידו הוא אחר לחלוטין האם יש דרך להרחיק בינהם? למי עלינו לפנות? ההשפעה שלו והנוכחות שלו בסביבתו מאוד חמורה וכל הזמן מדרדרת את המצב...

שלום עדי.

אכן, את מתארת מצב קשה מאד.

ישנו משהו שאני בטוח שכדאי שתכונני אליו, וזה שהוא בסוף יגלה שלא עשית את מה שביקשת ממנו, ולא דיברת עם האנשים שהוא ביקש ממך לדבר איתם, אני אפשר לסדר אף אחד.

אינני רוצה להעביר ביקורת עלייך, אני לא חושב שמה שעשית זה לא טוב, אבל אני מציע לך להתכונן לזה. יכול להיות שכדאי לחכות עד שמצבו יתייצב, אבל מתי שהוא זה יקרה.

אינני יודע אם ניתן לעשות משהו כדי להפריד אותו מהחבר שמדרדר את מצבו.

אני מאחל לך כל טוב.
שמוליק.

כמי ששהה הרבה במחלקות פסיכיאטריות שכקראתי את התגובה השניה שלך הבנתי.
בהתחלה התכוונתי לפצוח לך שדברי תוכחה על כך שאת לא מתייחסת אליו כשהוא מאושפז אך כשהבנתי שמדובר על עזרה שלו למטופל אחר הכל נפל על מקומו.
אז דבר ראשון, להביא מחשב למחלקה סגורה זה לגמרי לא הזוי, חשוב רק שיהיה מקום לסגור אותו כאשר אין השגחה ושלא יתנו לאף מטופל אחר לגעת בו אחרת תוך יומיים שהוא שבור.מחשב הוא פתרון נהדר לשעמום הרב המאפיין מחלקות פסיכיאטריות.

אני רוצה שתחשבי טוב האם זה לא זלזול באדם לנפנף את הבקשות שלו? האם החבר שלך לא מרגיש שאת מזלזלת בו בכך שאת מנפנפת אותו?
האם המצב שלו הנוכחי(מאושפז במחלקה פסיכיאטרית) הוא זה שמאפשר לך לזלזל בו?
את צריכה להתנהג אליו כמו שהיית מתנהגת לאדם בריא לחלוטין....הוא צריך אותך והוא יודע את זה...הביקורים שלך מחיים אותו ונותנים לו כוחות נפש.
אחי התנהג אלי אותו דבר בטענה שהוא עובד ואינו יכול למלא את הבקשות שלי כל הזמן ורק פניה לגיסתי מניעה אותו להביא לי את הדברים שאני צריך.
לאחר השחרור האחרון שלי ובעקבות נתק של כמה חודשים ביננו יזמתי פגישה גישור במחלקה לקישרי משפחה שקיימת כמעט בכל בית חולים...בפגישה הזו אני הבהרתי לו
שאם הוא רוצה לאשפז אותי מיוזמתו שיקח אחריות גם לצרכים שלי במחלקה באם אין לו זמן לדאוג לצרכי במחלקה שלא יראה דאגה רבה רק באישפוז שלי ואיימתי עליו שאם זה קורה עוד פעם אני מתחיל להריץ אותו לבתי משפט( הוא חייב לי 80 אלף דולר).
לכן,תנהלי עם החבר שלך שיחה רצינית ותביעי את הערכתך לעובדה שהוא רוצה לעזור לחבר במחלקה ושזה מראה גם את הצד הבריא שבו אך את לא יכולה להיות הכלי שהוא מפעיל כל הזמן היות שגם לך יש חיים מעבר לשהות שלו במחלקה...תבקשי ממנו שיכין רשימה של דברים חשובים שהוא צריך ורק אותם תשדלי לעשות.
עדי, הבעיה היא שאנחנו כלואים במחלקה, אנחנו צריכים אספקה שוטפת של כביסה,ספרי קריאה, משחקים,מוסיקה,מחשב, סוכר, קפה, כוסות חד פעמיים..פינוקים..
כל מה שצריך בכדי להנעים את הזמן....
ואם את רוצה ליזום תביאי לו לוח ששבש ותבהירי לו שאם הם מאבדים את הקוביות זו בעיה שלהם ושיהי האחראי לשמור.
חפרתי

אוי אני מצטערת... כנראה לא הצגתי את הדברים כמו שהם... אני חלילה לא מתעלמת מבקשותיו בכוונה או מזלזלת בו בשום אופן! ההיפך הוא הנכון הוא כל הזמן רצה ליצור קשר עם אנשים נורא שליליים מבחוץ וההתחמקות שלי מלעזור לו בזה היא בכוונה לעזור לו שלא יצור עימם קשר. כל מיני עבריינים למינהם. אני בקשר איתו כל היום ומעודדת ותומכת ומקשיבה להכל אבל ההתחמקויות שלי הן כדי להגן עליו. אין לו קשר לאנשים האלה ביום יום ומכיוון שהוא אינו צלול בדעתו כרגע הוא מבקש לדבר איתם ואני לא נענת לבקשתו! בכוונה שלי היא טובה, כל בקשה הגיונית אחרת אני ישר נענת אליה. הוא היה גר איתי ואני שולחת לו כל הזמן בגדים נקיים ואוכל ופינוקים שהוא אוהב לשם עם המשפחה שלו כי לי לא נותנים לבקר אותו לצערי כי אני לא קרבה ראשונה וזה הורס אותי... הוא נעזר בי המון ואני עושה את זה מכל הלב והנשמה ואוהבת אותו כמו תמיד ושם בשבילו בכל מה שיצטרך רק לא בדברים שיזיקו לו... הוא נחשב "כמסוכן לעצמו ולציבור" לפי התיק שלו ולכן עדיף שלא יצור קשר עם אף אדם שלא קרוב אליו... מצטערת שמדבריי הבנת משהו אחר , הכוונות שלי היו אחרות לגמרי. אעמוד לצידו תמיד לטוב ולרע! פשוט לא רוצה לסכן אותו... בגלל זה התייעצתי פה אם נכון לבקר אותו או שזה יעשה לו יותר רע, יש לו משפחה מדהימה שלא עוזבת אותו לרגע, רק לי לא נותנים לבקר אותו לצערי, היום הוא נשמע הרבה יותר טוב מקווה שאם יועבר מהמחלקה הסגורה יתנו לי אני בטוחה שזה יוכל לעזור לו המון... תודה רבה לכולם על התשובות ושבוע מצויין

את נשמעת לי בחורה נחמדה מאוד וחברה אוהבת לכן דברי לא באים ממקום של שיפוטיות אלא לנסות להציג לך את זוית הראיה של המאושפז.
"הוא כל הזמן רצה ליצור קשר עם אנשים נורא שליליים מבחוץ וההתחמקות שלי מלעזור לו בזה היא בכוונה לעזור לו שלא יצור עימם קשר"-באיזה זכות את מקבלת את ההחלטה בשבילו...את לא מעוניינת ליצור עימם קשר, תנהלי עימו דיון או שפשוט אל תסכימי ...זאת זכותך! אבל הגישה שלך היא גישה אל ילד קטן חסר שיפוטיות וזה מזלזל ופוגע.(אולי הוא באמת חסר שיפוט אבל הוא עדיין בוגר ולכן לדעתי המעשה חייב לבוא בהסבר והסכמה).
"ומכיוון שהוא אינו צלול בדעתו כרגע הוא מבקש לדבר איתם ואני לא נענת לבקשתו! בכוונה שלי היא טובה, כל בקשה הגיונית אחרת אני ישר נענת אליה."- את לא רוצה להענות לבקשתו? תגידי לו..הוא אדם בוגר....הוא לא ילד קטן.
"כי לי לא נותנים לבקר אותו לצערי כי אני לא קרבה ראשונה וזה הורס אותי... " - לא מובן...מי לא נותן לך? הצוות? אין מגבלה לביקורים..גם לחברים מותר לבקר ...בכל ששת האישפוזים שלי מבקרים אותי בתוך המחלקה הסגורה מלא חברים...תבדקי את הנושא...הם פוגעים בו!.
מתוקה....ההגדרה שלי כאשר מעלים את הת.ז. שלי במשטרה היא "חולה נפש אלים ומסוכן" ואף פעם לא אמרו לי אסור להכניס חברים..חסר להם שהיו מעיזים.

עדי , קהילת נפגעי הנפש זו קהילה נרמסת כל חייה הן בגופה(קשירות,חשמל, זריקות) , הן בכבודה (בדיחות על כדורים ועל חולי נפש שנחשבים לגנאי) והן בממונה (מינוי אפוטרופוסים מושחתים הן חיצוניים ולעיתים גם בתוך המשפחות) ע"י החברה והסטיגמה...תעשי מה שאת יכולה שהחבר שלך ירגיש אדם בעל כבוד..תתיעצי איתו, שתפי אותו בהחלטות שלך כשווה בין שווים..רק כך תרכשי את אמונו ואהבתו הבלתי נדלית....לפחות את.
איזה כיף לחבר שלך שיש לו אותך :-)

התשובה תלויה במה שאת חשה והאם הביקר יכול לתרום למצבו הנפשי, לעודד ולשמח. באם את משוכעת שהביקורים יובילו למתחים ומצבי דחק, אז כדאי לוותר ולדחות את הביקורים.

אביליפי נוגד פסיכוזה דור 3 , מייצב קולטן דופאמין, במינון נמוך יכול להיות יעיל בדיכאון.
בשלב ראשוני יכול להיות מלווה אי שקט קשה, אשר מחייב לעתים נוגדי חרדה.
נשירת שיער לא תופעה שכיחה.
יש לברר את נושא הדיכאון, מיפוי תרופתי מסודר ( תרופה, מינון , תקופה, תגובה ?? )
יש לברר מצב גופני ותזונה ולפעול בההתאם.
לעתים נוגד פסיכוזה מאוד יעיל, במיוחד במצב של ייאוש וחוסר תקווה.
סרווקאל XR מאוד יעיל במינונים של 300 מ''ג ( ומעלה לפי הצורך)
בהצלחה !

שלום ד"ר,
תודה על המענה!
-מתי רצוי ליטול אותה?
כאמור פרט לנרדיל אף תרופה לא סייעה לי.
-בכל מקרה עם מה מומלץ לשלב את האביליפיי?

בברכה ותודות רבות לך!

שלום רב,
מהודעתך עולה כי המרכיב המשמעותי במצב שאתה סובל ממנו הוא קודם כל חרדה. כדי להבין יותר טוב את מה שעובר עליך, כדאי להתייחס לנסיבות בהן התפתח המצב, למשל האם חווית מצבי דחק לאחרונה, שינויים משמעותיים (ואולי לא מאוד משמעותיים) בחיים, שינויים במצב הבריאותי שלך או של הקרובים לך, מעברי מסגרת וכד'. חשוב לציין כי גם שינויים חיוביים בחיים מהווים לעיתים גורם דחק ועלולים להביא לשינויים במצב הנפשי. לא ניתן לאבחן את המצב דרך הפורום וללא בדיקה, אך ללא ספק, ניתן לעזור לך ומומלץ כי תפנה לאיש מקצוע.

אני מרגיש שאין חיבור בין הפנים המחשבות שלי, למי שאני,כאילו מחשבה טורדנית השתלטה עלי פתאום.אכן נפגשתי מהחברה שלי לאחרונה אבל לא משהו ריגשי מידי.אני טובע במחשבות ומפחד להכנס לסוג של מצב של שיגעון מחלה נפשית.בגדול לא נראה לי שמישהו יבין או אוכל להסביר.אבל קשה לי ממש,עד בילתי אפשרי. .

אני חושב שזה די דחוף

שלום רב,
כל התרופות הן תרופות הרגעה מקבוצת בנזודיאזפינים. השפעתן של כולן מתחילה כעבור כ-20 דקות חצי שעה מרגע נטילתן. משך ההשפעה לעומת זאת הוא שונה. לוריוון משפיעה למשך כ-3-6 שעות, קלונקס כ-8 שעות ואסיוול מעט יותר מזה. חשוב לציין כי משך ההשפעה מושפע גם ע"י גיל המטופל (ארוך יותר אצל אנשים יותר מבוגרים), משקלו ומאפיינים רבים נוספים. הבחירה בתרופה הספציפית נעשית על סמך מאפיינים של הבעיה ממנה סובל ועל סמך מאפיינים של המטופל (גילו, מחלות נוספות וכד').

שעות וקלונקס מעל יום אז למה הוא משפיע רק 8 שעות?

החומר הפעיל אמור להיות זהה.
יש להייעץ עם רופא מטפל, לבדוק ולהעריך את השפעת התרופה הנוכחית, ולשקול שינוי טיפול לפי הצורך.

אכן לפעמים יש צורך לעלות מינון. עליו להיבדק באופן מסודר, לברר את המצב הגופני , נפשי וסביבתי, להעריך את המצב הקליני והסיבה להחמרה ולבנות תוכנית טיפול בהתאם בעזרת איש מקצוע.

היי מיכאל ניתן להבין את הייאוש.
חשוב לברר ראשית את המצב הגופני, בירור טסטוסטרון והורמונים אחרים, יש לברר את מצב התזונה ותוספני המזון, בדיקה של וויטאמינים בדם ואו הומוציסטין יכול לכוון רבות במקרה של עמידות לטיפול בדיכאון,
המרכיב הפסיכולוגיי חשוב והכרחי, אתה מוזמן לקרוא באתר שלי לגביאפשרויות שונות.
הטיפול התרופתי חייב להיות ממוצה כולל נוגדיפסיכוזה ומייצבי מצב רוח לפי הצורך.
בהצלחה

מדובר במינון סביר למצבי דחק וחרדה קשים.
תופעות הלוואי שרשמת לא שכיחות , התופעה היותר שכיחה, ישנוניות, ירידה בריכוז, איסור לערבב עם אלכוהול, דיכוי נשימה.
אך אם נוטלים את התרופה בזהירות ותחת מעקב רופא לזמן קצר , אין סכנה ממשית בדר'כ.

המטרה ליטול לאחר אוכל זה לימנוע תופעות לוואי הקשורות למערכת העיקול, אם אין תופעות לוואי אין בכך סכנה.

האם התופעות שהכדור גורם זה כאבי בטן?

בהחלט, לכן חשוב להתחיל במינון נמוך ולאחר אוכל ( כמו בכדורים ממשפחת SSRI )

אכן יש מניעה ואסור לשלב, סכנה לסרוטונין סינדרום, מצב מסכן חיים.

בגלל המורכבות ותופעות לוואי הרבות, אין , פרט למצב פסיכוטי עמיד או מצב קשה של אובדנות ואו שתית מים קומפולסיבית עמידה לטיפול.

רק אוסיף, שלא אושפזתי מעולם בבית חולים פסיכיאטרי.

שלום נועם.

אני בהחלט מסכים עם דבריו של ד"ר דוידאור.

עם זאת, אני חושב שזו אפילו מעלה.

עצם זה שהתמודדת הן עם הקושי שהיה לך, והן עם החשש מסטיגמה חברתית, מעיד על יכולת להתמודד עם קשיים.

זוגיות תמיד מלווה בקשיים, ואת תדעי להתמודד איתם טוב יותר ממי שלא יודע מה זה קשיים.

כל טוב,
שמוליק.

היי
אם הכוונה שלך רצינית, מומלץ שתשתפי אותו ובהקדם, אם הכוונה לא רצינית, חתונה, אז לא חובה.
ממליץ לך לקרוא קצת בווקיפדיה , מפורסמים והפרעה דו קוטבית, הרבה מפורסמים סבלו וגם ראשי ממשלה, ניתן לחיות באופן נורמטיבי כל זמן שמאוזנים.
לאחר שתכירי את החומר המעודד( פחות מפחיד) , תנסי להציג לו בזמן המתאים, את הנתונים, לשים דגש על נורמטיביות ולא החולי ...
אם הוא אוהב ומכיר אותך מספיק, לדעתי יקבל זאת.
בהצלחה !

לא מומלץ נהיגה, באם קיימת מסוכנות לפגיעה עצמית- אסור להשאיר לבד.
יש לערב רופא מטפל, משפחה , עו'ס מקופ'ח, רווחה, משפחה.
בהצלחה !

כאשר נוטלים נוגדי דיכאון וחרדה , לא מומלץ להוסיף תוספות( פרט לוויטאמינים) , לא ברור מי הכין ומה בדיוק מכיל, סיכון לתופעות לוואי מיותרות.

עדין, תוספי מזון עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות בשילוב עם נוגדי דיכאון, לדוגמה , L טריפטופאן בשילוב עם SSRI = סכנה לתסמונת סרוטונין.

איך אני יכולה לדעת שכל התוספי תזונה שלי לא מתנגשים עם התרופות?

במקרים של דיכאון וחרדה לקחת לקטיום זה כמו לשים כוסות רוח למת.
לקחתי תקופה ארוכה לקטיום ובתקופה אחרת רגיעון של הדס. קשקוש אחד גדול

קראתי שבמידה ויש נדודי שינה שמלוות בהפסקת נשימה ו/או בעיות נשימה מומלץ לא לצרוך חומרים סדטיבים. האם הלקטיום נכלל בזה או שאפשר לנסות?

לקחתי לתקופה של 4 חודשים,בכל הבל הבלים, אם את רוצה שינוי תתחילי עם כדורים על בסיס קבוע נ-ק-ו-ד-ה

אני לוקח לקטיום נגד חרדה וסטרס וזה עוזר לי מאווד הרבה יותר טוב מה קולנקס ומכל התרופות הכימיות שמכניסות עוד יותר לדיכאון השם ישמור לא לגעת הכימי כלום זה יגמור לכם את החיים וכל מפעלי התרופות השם ישלם להם על הסבל שהם גורמים לאנשים ביודעין

איך אתם מסוגלים ...
בידיעה שזה גורם כך כך הרבה נזק, להמשיך להמליץ לאנשים לקחת תרופות כימיות במקטם תוספי תזונה טבעיים שיכולים לעשות נפלאות עם הגוף?

לכו לעזעזל כולכם
אתם צריכים להתבייש

שלום מור.

אינני רופא.

הנסיון האישי שלי עם תרופות לא היה טוב, ותאמיני לי, כשהתחלתי לכתוב בפורום לפחות לפני שלוש שנים, הייתי משתמש בביטויים הרבה יותר חריפים. את מוזמנת לעשות חיפוש בפורום ולראות בעצמך.

מה לעשות שישנם מטופלים שבשבילם התרופות הן ממש בגדר הצלה...

אני יכול להבין ולהכיל את הכאב, אבל נראה שצריך להסתכל עלהדברים בצורה יותר נרחבת ואמיתית.

כל טוב,
שמוליק.

מאד, ואף אחד לא יעיז לגלות אותה לאזרח הפשוט. זאת תעשייה שמגלגת המון כסף,וההשפעה שלהם על המוח זה דבר שלא הייתי ממליץ לאף בן אנוש לעבור,זה ףשוט לא פייר לקחת כאלה כדורים.

שלא משנה מה האמת עך התרופות האלה ושהם לא ידידותיות לבן אדם,זה לא יעזור,מי שיכול לא לקחת שלא יקח שיברח ולמי שאין ברירה אין ברירה.

תיאורית הקונספירציה לא מחזיקה מים.
העובדות הן, שרוב רובם של המטופלים מדווחים על שיפור משמעותי באיכות החיים בעזרת תרופות, בהשוואה למצבם ללא טיפול.
אתה כנראה שייך לאותם החולים שלא זכו לטיפול טוב . מומלץ לבדוק פעם נוספת כיצד להשתפר. מומלץ מאוד חוות דעת נוספת, רפואה זה לא מדע מדויק.

פשוט לא נכון החרטות שאתם מנסים למכור!
כדורים פסיכיאטרים זה דבר פוגעני! לא אומרת שזה לא יכול להועיל או לשפר מצב רוח ...אבל זה משבש בדרך 1001 דברים אחרים בגוף! אני נסתי כמה כדורים וכמה פסיכיאטרים-כל כדור היה יעיל כדי לשפר לי את המצב רוח אבל כל כדור גם גרם לי לעייפות נוראית וחולשה ! מי שיכול להימנע -שימצא פתרון אחר! ולדעתי אנשים שלא בדיכאון נוראי קשה קיצוני ועובר כל גבול כן יכולים להימנע מלקיחת כדורים פסיכיאורים והתמכרות להם!פשוט ככה!
אין מה להמשיך את הדיון

שלום.

אני כבר כתבתי את דעתי.

אני כמו מור. התרופות הזיקו לי יותר מאשר הועילו, אבל כל מטופל מגיב אחרת, ומנוסה הוא אחד מהם, ויש עוד הרבה כמותו.

עם מנוסה כבר היה לי בעבר דיון סוער, ויצאנו ממנו מיודדים :-).

לדעתי, העובדה שכל אחד מהמשתתפים בפורום עבר התמודדות עם קשיים נפשיים נותנת תמריץ ועידוד למשתתפים אחרים בפורום, וזו עובדה שהיא הרבה יותר חשובה מאשר השאלה האם להתמודד עם תרופות או לא.

צריך לכבד כל מתמודד, בין אם הוא משתמש בתרופות ובין אם לא.

כל טוב,
שמוליק.

כל תחום הבעיות הנפשיות פשוט מתסכל..
זה כבר ידוע ואין מה לדסקס על כך שהידע על הבעיות הללו עדיין בחיתוליו ויותר לא ידוע מאשר ידוע.

הפסיכיאטרים במיוחד בכל הענף הזה ברפואה הרשו לעצמם לשחק עם המוח האנושי במכות חשמל ,התערבות כימית וכדו..

וזאת למרות שהם יודעים היטב שמה שהם עושים זה בסופו של דבר ניחוש...ניחוש שפוגע לרוב במוח ובגוף.

לפסיכיאטרים אין אף כלי אובייקטיבי לקביעת בעייה נפשית ולכן אסור להם לטפל

אני מקווה שיקומו יום אחד רופאים אובייקטיביים ומדעיים יותר אשר יחליפו את הפסיכיאטריים והאנשים אשר כל כך סובלים מהבעיות הללו יהיו יותר בשלווה.

מור שלום,
עייפות מאסטו או SSRI אחר או SNRI זה מאוד נפוץ ומתסכל וגורם לאנשים לפתח "'אנטי" חזק מאוד נגד כדורים, ובצדק. הפתרון: מוסיפים אדרונקס או וולבוטרין והבעיה נפתרת (טיפול משולב של 2 כדורים). זה מאוד מקובל. נסי למצוא רופא מומחה שמכיר את אופן הטיפול הזה, תחזרי לפה ותודי לפורום ובעיקר לרפואה.

אני אידיוט חסר מוח שחושב שאנשים יקשיבו לי בלי לתת בכלל פרטים על עצמי..

אני אוהב להמליץ על כדורים פסיכיאטריים כי משעמם לי בחיים

תעשו טובה אל תקשיבו לי

שלום.

ברור לי שמי שבדרך כלל כותב תחת הכינוי מנוסה לא כתב את ההודעה הזו. הייתה הודעה קודמת שאני זוכר שנכתבה תחת כינוי אחר בדיון הזה, ופתאום הכינוי השתנה ל"מנוסה".

פשוט מאוד, מי שמנסה לשנות את הכינוי שלו - אז בכל ההודעות הקודמות שהוא כתב הכינוי שלו משתנה לכינוי החדש.

צר לי, אבל אני רואה את המעשה הזה בחומרה רבה, ואני מגנה אותו מכל וכל.

שמוליק.

אינך יכול לעשות דבר בעניין ילד ..

נשמע מייאש.
תלוי באבחנה, ידוע כיום ששימוש קבוע בתרופות בהפרעות נפשיות כרוניות, יכולות להגן על המוח ולאורך הזמן לישמור על תפקוד סביר ולמנוע תהליך של ירידה תפקודית.
שוב זה תלוי באבחנה כמובן.
ממליץ לנסות לקבל הסבר מרופא מטפל, מה האבחנה, למה חשוב טיפול קבוע? מה הסכנה להפסקת הטיפול ..
מותר לך לברר ולהשיג חוות דעת נוספת מעוד רופאים לגבי הצורך בתרופות.
בהצלחה ולא לוותר על הנאה ושמחה, אפילו עם תרופות, אין סיבה למנוע זאת.

שלום מתוקה.

אי אפשר לכפות טיפול תרופתי על מי שלא נמצא באישפוז בכפייה.

אני בהחלט יכול להבין אותך. אם בכלל יש איזו תועלת מהתרופות, היא הרבה פעמים מעטת מאד ביחס לתופעות הלוואי הקשות שלהן.

השאלה היא האם את בגירה ועומדת ברשות עצמך ויכלה לעזוב אותה או שאת עדיין תחת חסותה.

כל טוב,
שמוליק.

בגירה ,לא מדובר בילדה קטנה שאמא שלה יכולה להכריח אותה לקחת כדורים. אז כפי שרשמתה ואני באמת חושבת כמוך, אין לה את היכולת להכריח אותי לעשות את שאיני רוצה. אני אומרת זאת אחרי שנים של טיפול אצל פסיכיאטר שממש הרס לי את כול החיים
עם הכדורים המזויינים שלו (סמי הרגעה) שאלו הם סמים. אנשים פה ניראה לי לא מבינים באמת את ההשלכות של הסם ,ושל כדורים פסיכיאטרים וחושבים שלמה לא יש לי קצת חרדות אז אלך לפסיכיאטר יתן קלונקס ניקח כמה שנים קלונקס או כדור הרגעה אחר ואיזה יופי, החיים יפים והשמש זורחת בבוקר ,הציפורים מצייצות את ציוצן על הבוקר והכול נפלא וורוד. לא לא הכול ניפלא וורוד ורחוק מיכך אפילו הכדורים האלה יכולים להרוס לך את כול האיברים החיונים בגוף שזה- כליות, כבד, לב ועוד ועוד אם אני היום אלך ליבדוק את הכבד שלי או את הכליות שלי הרופא שיקבל את התוצאות שלהן יבהל, בטח כבר הכבד שלי הרוס וכך הכליות ממש מצב להשתלות עוד כמה שנים. כלומר לקיחה של כדורים כאלה לשנים מרובות יכולה להביא את הלוקחים אותם למצב של השתלות תוך כמה שנים (10 ,15, אולי יותר ...) כאילו הם הולכים לפסיכיאטר ומה הם רוצים שיגיד להם? תיראו תיקחו את הכדורים האלה והאלה אבל תיקחו בחשבון שבערך תוך 10-20 שנה מהיום הכבד או הכליות או הלב שלכם יהיה הרוס עד למצב של השתלה מידית, ניראה למישהו שזה מה שהפסיכיאטר יגיד להם, אבל לא עלינו זה באמת יכול להיות המצב אחרי נטילה של כול כך הרבה שנים של תרופות פסיכיאטריות חזקות, כמו סמי הרגעה לסובלים ממחלות פסיכוטיות ועוד מחלות רבות למחביר.