פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

בוקר טוב ,

אני בת 27 שנה , אבל נראית גדולה מזה בהרבה ..

את האמת, לא יודעת מאיפה להתחיל , זה ממש קשה , לא יוכלה לסבול אותו , כאב עצום , ייאוש נורה ,תסכול עצום ...

כמעט בחצי השנה האחרונה לא מסוגלת להתמודד עם מצבי הנפשיי , לא מוכנה לקבל הערות מאף אחד , כועסת מכל דבר , צועקת , אפילו אם הפלפון מצלצל זורקת אותו לרצפה ....

תיאבון על הפנים - בתקופה האחרונה ירדתי יותר מחמש עשרה קילו (לא עושה הדייט אלא בקיצור לא בא לי לאכול |) - אני עכשיו נמצאת בתת משקל חמור (כ-35ק"ג) ...

*-*איני מרוכזת בקריאה - למרות שלפני זה הייתי קוראת את הספר שמעל 500 דפים ביומיים -שלושה אבל היום דף אחד איני יוכלה לקרוא אותו בכלל (חוזרת על השורה כמה פעמים וזה לא עוזר ... ) ...

*-* דוגמה אחרת , הייתי רוב הזמן מבלת את הזמן עם חברות , טיולים , יציאות מחוץ הבית , שיחות , ציחוקים והכל היה בכיף ובשמחה ... אבל היום אנירגיה נמוכה בקיצור אין מוטיבטציה לשום דבר , אפילו יושנת יום ולילה על הספה מול הטליוויזיה (ודקות בדודות בכל כמה ימים מפעילה את הנייד) ,כמו משותקת לא קמה אלא לשירותים , כוס מים לא מביאה לעצמי , אוכל לא מעניין אותי (אפילו אם מביאים ואוכלים איתי) ... חבירות נתקתי ממהן , בקושי מדברת אפילו עם המשפחה "רק המילים ההכרחים" , ייציאות מהבית כבר נעלמו...

*-* והנה עוד דוגמה , הייתי "סופר הניקיון בבית" והיום אם כוס המים נשפך ממני זה לא מעניין אותי ויש מישהו שינקה את זה , בגדים בקושי מחליפה ומקלחת יותר גרוע כמו שאומרים פעם ב-...

*-* ואם רוצים עוד דוגמה , אז כך....

*-* סובלת מכאבי ראש עזים , גב , בטן ושרירים , תמיד חלשה ולפעמיים מתעלפת , לקחו אותי לכמה רופאים ואפילו אישפזו אותי אבל לא מצאו סיבה פיזיולוגית לך חוץ מאנימיה קשה( ההימוגלובין שלי ממש נמוך 4-7 למרות שהיה לפני כך מעל 14 (כמובן בב"ח נתנו לי מנות דם ואינפוזיה - אבל אח"כ המצב חוזר כמו שהיה...) ...כי בקיצור איני מטפלת בעצמי - זונחת אותה כמו זבל ...

*-* יש ימים , כן ימים שלימים שלא יושנת בכלל (אפילו כדורי שינה לא עוזרים) ואם יושנת אז שעה או שעתיים ולא רצופים - וזה בקושי רב ...

ויש עוד ועוד דוגמאות ודוגמאות ... אבל אין כוח לכתוב הכל ...

אני מבקשת לשאול בנוגע לאבי. הוא בן 65 ובשנים האחרונות ובמיוחד בשנתיים האחרונות הוא בטוח שכל העולם רוצה לעשות לו רע. הוא בטוח שאמא שלי בוגדת בו וממרר את חיי כולנו. הוא ניתק את הקשרים שלו ושל אמי באופן הדרגתי כמעט מכל בני המשפחה המורחבת (האחים והאחיות משני הצדדים) והחיים במחיצתו הפכו בעצם לסיוט.
הוא בטוח שהאמת שלו היא האמת האבסולוטית. השומר בקניון מנסה להרע לו, השכנה ממול, הכלה שלו וכו' (הרשימה ארוכה).
הוא מתקשר אליי ללא הרף בבקשת עזרה. שאני אדבר ואנסה לפתור את בעיותיהם הזוגיות אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות. קבעתי להם תור אצל הפסיכיאטר באיזור מגוריהם אבל הוא בטוח שהכל בסדר אצלו ואני מאוד מקווה שהוא ילך לתור שקבעתי בעוד שבועיים.
אני מבקשת לשאול שתי שאלות:
א. האם העובדה שהוא חולה במחלות פיזיות כרוניות (לב לחץ דם וסוכר) תמנע ממנו מלשתות תרופות פסיכיאטריות.
ב. האם יש אפשרות לשוחח עם הפסיכיאטר עמו קבעתי לו תור מראש ולספר לו את המצב לאשורו מאחר ואני בטוחה שהוא לא יספר את הכל.
ג. איך אני מתמודדת עם החרדה שיש לי בגלל הבעיות שלו.

שלום רב,

אני סובל ממצב רוח לא יציב;בלי אף אפיזודה מאנית,אלא להפך - דיכאונית.

- מהו המינון ההתחלתי של ליתיום?
- האם ליתיום יעיל בטיפול בהפרעה דו-קוטבית,ללא כל אפיזודיה של מאניה?
- מהן תופעות הלוואי של ליתיום השכיחות והנדירות?
- האם תופעות הלוואי של ליתיום - שייכות רק לתחום הגוף,כלומר,שעלולה להיות פגיעה בתיפקודי
הכליות,הכבד ו/או הלב,ולא כמו בתרופות:למיקטל,דפלפט וטופמקס - אשר שימוש בהן עלול לגרום לפגיעה ביכולות הקוגנטיביות של הבן-אדם?

בתודה רבה מאוד מראש.

יוסי.

שבוע טוב,

בתאריך 04.06 כתבתי הודעה עם אותה הכותרת - "ציפרלקס - עזרה בבקשה"וכנראה התשובה אליה התפספסה בטעות. אודה מאוד על עזרתכם.

אפשר להוסיף בינתיים שיש הטבה בכאבי הבטן לאחר הפסקת הכדור , מה שכנראה מעיד על כך (מקווה מאוד...) שהציפרלקס הפעם גרם לבלאגן .

אודה מאוד על כל תשובה ותגובה בנושא,

מרב.

שלום לרופאים

ברצוני לשאול:

יש לי תופעה שאני נזכר במשהו מהעבר (יכול גם להיות מקום), במקביל, מיד אני נזכר במה שחשבתי

באותו זמן שהייתי במקום זה, זה יכול גם להיות כמה מחשבות, יש לציין שהמחשבות כלל אינן קשורות.

אני מקווה שהתיאור ברור, האם התופעב ידועה? , יש לה שם?

תודה רבה.

האבא של בן הזוג שלי סבל ממחלת הרדיפה.
מה הסיכוי של הילד שלנו לחלות בסכיזופרניה?

אובחנתי כבעלת הפרעת אישיות חמורה, וכן במניה דיפרסיה קשה [שהמניה עם פסיכוזה וכד']. אני מקבלת: סרקוול, קלונקס, וובן, סימבלטה, מודל, מירו וכדורי שינה. מכל מה שאני קוראת על תרופות - בכולן רשום שלפי מחקרים ישנה עלייה גדולה במשקל. יש גם תרופות שבהן מצוין שיש חוסר תיאבון, אך גם עלייה במשקל. גם אני קצת עליתי והתחלתי עכשיו קצת דיאטה - השאלה שלי - אם יש סיכוי לחזור למשקל שלי, או שהתרופות יעכבו ירידה במשקל ומה שלא אעשה אשמין? כלומר, האם עם כל התרופות הללו אפשר לרדת במשקל ואף לשמור עליו, אפילו שכתוב שכולן גורמות לעלייה במשקל? לתשובתכם אודה...

לרופאים שלום רב!
רציתי לקבל המלצה ולמשוע חוות דעת נוספת..
אני בחורה סביבות גיל ה20..
מחלתי מוגדרת בחולה סכיזופרניה פרנואידית, כאשר הכל התחיל מהתקף פסיכוטי שנגרם כתוצאה משימום בסם הזייתי.
מאז האישפוז הראשון עברו 3 שנים, ובשנים אלו אני מנסה להשתקם!
כשפרץ "ההתקף" טופלתי בקלופיקסול 400 שעשה לי תופעות לוואי קשות ביותר, אך לפחות "הוציא אותי" מהמצב הפסיכוטי.
בהמשך הדרך נפלתי שוב קורבן לסמים וכדורים שונים שהוביל להתדרדרות המצב.
(אציין שעכשיו אני נקייה ולא נוגעת בכלום..)
מאז ניסו עליי את תרופות שונות, כגון: פרפנן, זיפרקסה, סרוקוויל, קלופיקסול, ורספרדל.
כיום אני מטופלת ברסרפרדל 50 קונסטה , אך המצב עדיין לא יציב.
ישנן מחשבות שווא לגביי המציאות, "הזיות", קולות, מחשבות טורדניות, מרגישה לא מחוברת למציאות וחייה "בעולם אחר".. ואני דיי מיואשת.. לא יודעת מה לעשות..
שאלתי היא, האם טיפול בלפונקס יעזור במצבי? מהן השלחותיו? באיזה רמה הוא מעלה משקל/מגביר תיאבון לעומת תרופות אחרות?
ומהן הצלחותיו לאור ניסיונכם המקצועי?

ודבר נוסף, מה אתם הייתם מציעים מלבד החלק התרופתי לשיקומי?

אשמח לתשובכתכם בהקדם,
תודה!

היי יש לי בעיה אני מרגיש שאני סובל ממנה כבר בערך 11 שנה והיא התחילה קצת ליפני הצבא בצבא עצמו פרץ לי התקף פסיכוטי ומאז אני מטופל תרופתי בתרופות אנטי פסיכוטיות ואין לי סימנים פסיכוטים אבל הבעיה שלי כרגע ואז היא יותר פסיכולוגית אני לא מסוגל לבטא את עצמי מול אנשים זאת אומרת בא לי לפעמים להתעצבן לפעמים להגיד משהו או לעשות משהו הרבה פעמים באופן אינסטנקטיבי ואני מונע מעצמי את זה. אני רוב הזמן מרגיש חלש ליד אנשים אחרים אני לא מוציא את הבטחון העצמי הכריזמטיות את הגבריות ועוד לדעתי שיש בי וזה כבר המון המון זמן ואני תקוע בחיים ביגלל זה עם זה מערכות יחסים עם נשים קריירה חברים וכדומה אני מרגיש שאני לא ממש את עצמי בעצם מכל הבחינות רציתי לדעת האם יש איזשהו מינון שאפשר לעשות בתרופות פסיכיאטריות שיכול לעזור במשהו ואם יש איזשהו טיפול פסיכולוגי ספציפי שיכול להתאים לבעיה הזאת אשמח אם תענו\תעזרו לי דרך אגב אני במשך הזמן הזה הייתי בטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי אבל זה עזר לי רק קצת ואולי זה ביכלל לא בזכות הטיפולים אולי זה רק ביגלל הזמן שעבר

בין לוסטרל לפרוזק לגבי טיפול באו סי די?

שלום אני בן 29 ורציתי לדעת אם יש לי הפרעה נפשית, אני מחלק את הבעיה שלי לשניים:
הראשונה היא שכבר די הרבה שנים אני סובל מהתקפות חרדה, אני מגיע למצבים שאני מרגיש שאני עומד להתעלף ואני מתחיל להיות ממש באאוט מהעולם הזה לאחרונה זה התחיל לתקוף יותר לאחר שהפסקתי לעשן
הבעיה השנייה היא שלפני כשנתיים בן אדם קרוב אלי טען שיש לי ריח רע מהפה ומאז אני נמצא כל הזמן במחשבות שזה כך וכל הפורומים שמסבירים על כך וכל הטיפולים לא עזרו לי להמנע מכל הזמן לחשוב על זה אני נמצא כל הזמן באובססיות שאני ליד אנשים שאני סובל מזה.
אשמח להתייחסותכם האם זאת הפרעה נפשית? ואם כן, האם יש דרך להתמודד עם זה?
תודה מראש

נרשם לי אדרונקס לטיפול בדיכאון.
לקחתי חודש. לאחר שבועיים זה התחיל להשפיע אבל לקראת הסוף כבר פחות
עשיתי הפסקה של שבוע ועכשיו שוב לוקח.
התרופה פוגעת לי בתפקוד המיני ובחשק.
ואני רק מרגיש רע יותר.
לא אראה רופא עד סוף החודש.
האם כדאי לי להפסיק לקחת את התרופה?

כבר כמה חודשים שאני נוטלת פריזמה, ואתמול נודע לי שאני בהריון בשבוע ה12..
יש סיכון? להפסיק עם הכדורים? יש תחליף?
תודה רבה.

שלום
אני בת 33 וסובלת מדכאון מג'ורי עמיד לתרופות 20 שנה.
לפני כחודש סיימתי סדרת טיפולים בנזעי חשמל שלא היתה אפקטיבית.
שנים ארוכות אני סובלת מסימפטומיים פיסיים רבים שנובעים הן מהמחלה והן מהטיפול התרופתי הממושך הכוללים דופק מהיר, סחרחורות, הפרעות בראייה ובעיקר חולשה מאד חזקה - אני לא זוכרת כבר מתי חשתי טוב. לעיתים אני מאבדת את ההכרה. בדיקות רפואיות שמטרתן היה לשלול משהו פיסי היו תקינות.
לאחר התמודדות ארוכה, יש לי לאחרונה מחשבות אובדניות שאני לא מוציאה אותן לפועל רק בגלל שאני לא מוכנה בשום פנים ואופן לעשות את העוול הזה למשפחתי אליה אני קשורה מאד ובמיוחד לילד שלי שהוא בן שנה ותשעה חודשים.
אבל הכאב הוא אינסופי ואני מפחדת שלא אעמוד בזה.
אני לא מוכנה להתאשפז כי אני שפויה לגמרי וזה רק יזיק לי להיות הרחק ממשפחתי.
לאחרונה הפסיכולוג שלי ממליץ לי להפסיק את הטיפול התרופתי (כרגע 300 מ"ג אפקסור, 200 מ"ג טרזודיל, כמו כן אני נוטלת 2 כדורי לוריוון וכדור וחצי סטילנוקס לשינה ביום) כי הוא טוען שהם לא מועילים ממילא והם גורמים לי לנזקים גופניים רבים (אותם פירטתי לעיל).
הפסיכיאטר שלי כרגע בחו"ל אז אני לא יכולה להתייעץ איתו אבל אני מניחה שהוא יתנגד בתוקף.
אני מבקשת לשמוע את דעתכם (למרות שבתור רופאים אני משערת שגם אתם תיהיו נגד)
תודה רבה

כיצד מתבצעת אכיפה של טיפול מרפאתי כפוי?