פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אבא שלי סובל מדיכאון כבר חצי שנה ומטופל בויאפקס(התחיל בריספרדל) - הכדורים לא עוזרים בכלל. כרגע לוקח ואיפקס 225
יש לי מספר שאלות בבקשה

1. האם בדיקת סיטי ראש היא הכרחית לאדם עם דכאון כדי לשלול דברים ?כמדומני עשה רק בדיקות דם
2. האם יש מצב ששום כדור לא יעבוד ?
3. האם יש כדורים טובים יותר שעובדים עם ריתמקס ?
4. האם טפול התנהגותי קוגנטיבי יכול להפוך את התמונה ?

האם 300 מ"ג לפונקס במשך חצי שנה עלול לגרום נזק למי שלא מיועד לכך (טעות באבחנה - או סי די קשה ולא פסיכוזה וגם לא סכיזופרניה)

היי,
בזמן האחרון אני מתעוררת כל לילה בערך כל 3 שעות עם חשק לאכול (לא בולמוס אלא רעב כזה שעובר אחרי שאני אוכלת משהו). בנוסף, במהלך היום אני ממש לא רעבה.. משהו מוזר.. יש לידי מלא אוכל ופשוט לא בא לי בכלל. אני מעבירה ככה בכיף 9 שעות ללא אוכל ובערב שוב בא לי לאכול וחוזר חלילה.
העניין של הנדודיי שינה עוד נסבל יחסית אבל מפריע לי מאוד הקטע של האוכל.. אני פחות שולטת ככה על הכמויות ואוכלת הרבה פחות בריא (בלילה אין לי עצבים להשקיע באוכל).. אני מפחדת להשמין בגלל האכילה הזו/ להזיק לעצמי בגלל החוסר באכילה לאורך היום.
איך אני יכולה לטפל בזה?
אשמח לתשובה מפורטת:)
תודה מראש!

שלום רב,
אני נוטלת 10 מ"ג ציפרלקס ליום כשנתיים וחצי.
לפני דקות אחדות נטלתי בטעות מנה נוספת כעבור כחצי שעה מהמנה היומית (התכוונתי ליטול בכלל גלולה למניעת היריון, שאקח אותה כבר בבוקר).
למיטב ידיעתי, לא מדובר במנת יתר.
שאלתי- מה כדאי לעשות מכאן ואילך?
האם אני יכולה לחזור מחר למנה הרגילה של מ"ג ליום, או שעלי לרדת במינון בהדרגה?
יש לציין שזו הפעם הראשונה (וכנראה גם האחרונה) שדבר כזה קורה לי.

תודה מראש,
לירון

אני נוטל סימבלטה כמעט כשבועיים במינון של 60 מ"ג ליום,
אני מרגיש פחות מדוכא אולי,אך מרגיש עייף מאוד וישנוני כל היום,אין לי כוח
כמעט לעשות כלום,מרגיש אפאתי ואדיש יותר מהרגיל,בעיות בזקפה,אלה תופעות שיותר מפריעות לי
מהיתרונות של התרופה,האם יש סיכוי שהמצב הזה ישתנה או שכנראה התרופה לא מתאימה?
בעבר ניסיתי רמוטיב והשיפור היה ממש תוך שבוע כמעט והרגשתי ממש הרבה יותר שמח ואנרגטי אך היתה לי תופעה של נשירת שיער אז נאלצתי להפסיק את התרופה..
האם יש סיכוי שישתנה משהו או שלהחליף תרופה?

שלום רב,
אני לוקח 40 מ"ג ציפרלקס ביום,שעוזר לי במניעת דיכאון,אך אינו עוזר לי כלל לדכא את הסימפטומים של ה-OCD שלי.
מכיוון שאני מאובחן גם כסכיזופרן,אני לוקח 20 מ"ג זיפרקסה,מה שבסופו של דבר גורם לי לשלם כ-600 ש"ח רק על תרופות כל חודש,כאשר אני מקבל קיצבת נכות,ואיני עובד.
אני יודע שציפרלקס הוא שיכלול של הציפרמיל,כאשר בודדו את האיזומר הפעיל.
שאלתי היא,האם ניתן לעבור למינון מקסימלי של צירפמיל,ולקבל את אותה תוצאה?
פשוט כבד עלי לשלם כ"כ הרבה כסף על תרופות כל חודש,בייחוד כאשר רק לאחרונה עברתי לגור בדיור מוגן,שזה עוד הוצאות בשבילי.
אם הפסיכיאטר שלי לא מוכן לעשות כזה שינוי(טרם שאלתי אותו,והוא לא שש לעשות לי שינויים יותר מדי),האם לרופא משפחה מותר לעשות את השינוי הזה?
בתודה מראש,
יוחאי.

אני לוקחת 100 מ"ג פבוקסיל כבר יותר משלושה שבועות, ומתחילת השבוע יש לי התקפי חרדה בלתי פוסקים. פתאום אני נתקפת בתחושות חרדה, אני חייבת להחזיק במשהו שלא אפול, בחילות, הקאות, יובש בפה, הרגשה של דופק מהיר, רעד וכו'... וזה לא נרגע עד שאני הולכת לישון.
זה הגיוני? מה אפשר לעשות? ראיתי שוליום עוזר לי, אבל אני לא רוצה לקחת כל יום. וזה גם עוזר לשעתיים-שלוש וזהו...

תודה מראש.

רציתי לברר מה ההבדל בין הישנוניות שגורם כדור שינה לישנוניות שגורם כדור אנטי-פסיכוטי כמו סרוקוואל. אני יודעת שסרוקוואל, כמו גם כדורים אנטי-פסיכוטיים נוספים, מיישנן. מה ההבדלהגדול בינו לבין כדור שינה פשוט? תודה, שירי.

עבר 4 שבועות מאז שהעלו לי את המינון מ-150 מ"ג ל-300 מ"ג
ואין שום שינוי!
יש עוד סיכוי?
או שעלי כבר לפנות לרופא המטפל?

שלום רב,
לפני שנה עברתי התקף פסיכוטי אקוטי חולף.
מהלך ההתקף היה שבועיים וההחלמה הסופית עוד שבוע-שבועיים.
מאז לא חזרו הסימנים והתפקוד חזר להיות רגיל.
כיום אני נוטלת ריספונד במינון מיליגרם אחד. ונמצאת במעקב פסיכיאטרי.
אני מאד מעונינת להפסיק הדרגתית את נטילת התרופה אך חוששת. אני יודעת כי מומלץ לכל הפחות לטול אותה למשך שנתיים. אך מרגישה שאני בריאה לחלוטין. האם הפסקת נטילת התרופה מסכן אותי?
והאם יש לי סכוי להתקף חוזר? ואם כן באיזו מידה ואיך להוריד הסכון?

תודה!

שלום רב,
מזה כארבע שנים אני נוטלת כשני כדורי רסיטל מדי יום.
בחודש האחרון הורדתי בהדרגה את מינון הכדורים (מדי כמה ימים הורדתי רבע כדור), במטרה להפסיק לקחתם.
החל מיום שישי האחרון (יום לפני הפסקה מוחלטת של הכדורים) מלווים אותי סחרחורות מטרידות במיוחד אשר לא מאפשרות לי לנהל את שגרת יומי.
אתמול ביקרתי אצל רופא המשפחה אשר בדק לחץ דם (תקין) ועבר על תוצאות בדיקות הדם האחרונות שלי (תקינות) וקבע כי לדעתו מדובר בתופעה הקשורה להפסקת נטילת הכדורים.
על מנת להצליח לתפקד כראוי כבר אתמול לקחתי חצי כדור. משראיתי כי הסחרחורות חלפו, נטלתי גם היום חצי כדור.
האם ניתן לומר בוודאות כי ישנו קשר בין הסחרחורות להפסקת נטילת הכדורים, ואם כן, מה ניתן לעשות בנידון (אין לי צורך נפשי בכדורים. האם הופך הצורך לפיזי ??)
אודה ביותר לתשובתך המלומדת.
בברכה.

הבן שלי לקח 3 כדורי לוריבל יחד. הוא בן 19, שוקל 66 קילו, גובה 180. האם זה מסוכן? מה לעשות?
אורית

בעקבות בעיות חרדה התחלתי טיפול בסרוקסט 20 מ"ג. נאמר לי כי אוכל להפסיק בהדרגה את לקיחת הכדור. לאחר כשנה ניסיתי להפסיק ע"פ יעוץ הרופא, וברגע שאני מגיעה לרבע כדור - החלו תופעות חרדה קשות.
התחלתי שוב לקחת את הכדור, ובהמשך החלפתי ללוסטרל.

ניסיתי להפסיק את הכדור עוד פעמיים, ובכל פעם הסיפור חזר על עצמו ונעשיתי חולה למשך חצי שנה בכל פעם. (עם לקיחת הכדור).


מעולם לא נאמר לי שאי אפשר להפסיק כדור מסוג זה.וכך הייתי חוסכת לעצמי את כל הסבל.

כעת אני קוראת במקרה מאמר שבו נאמר "שלכאורה תרופות ממשפחת ssri מפורסמות בכך שניתן להפסיק אותן מתי שרוצים. אך ע"פ ארגון הבריאות העולמי תרופה מסוג זה קשה להפסיק."

שאלתי היא: 1. מדוע לא מיידעים את החולה על כך?
2. כיצג אם בכלל, אפשר להפסיק את הכדור ?
אני מרגישה בסדר כשאני לוקחת חצי כדור וברגע שאני יורדת לפחות מזה , אני נעשית חולה עד כדי אי תפקוד.
אני מעוניינת להפסיק כי אני לא מרגישה שיפור בלקיחת הכדור, אלא רק הרעה בהפסקתו.

תודה

חזרתי לאחר שנה לכדורי הפריזמה, בשנה הזו שלא נטלתי השלתי מהמשקל העודף שהתווסף אליי בתקופה נטילת הכדורים, שאלתי היא: האם התרופטת עצמן מנפחות או משמינות , או שמא זה רק התיבון המוגבר? מאוד מפחדת להשמין שוב.

אני בת 35נשואה + 3ילדים ,בעלת תואר במדעים ועקרת בית. מצבנו הכלכלי טוב מאוד. מאז שהפכתי להיות אמא אני זוכרת שישבתי עם הילדים והייתי מלמדת אותם אותיות מספרים ומקדמת אותם מעבר למה שנדרש. לקראת בית הספר. כולם ילדים מחונכים ומצטיינים בלימודים. הבית תמיד מסודר(אני לא חולת נקיון אבל הסדר חשוב לי בבית כלומר אחרי שמשחקים מיד אוספים), אני מבשלת ארוחות צהריים לילדים. החברים של הילדים נפגשים אצלנו בבית והכל טוב ויפה. אך אני מוטרדת מכמה דברים שגם עכשיו שאני כותבת אני קצת מתביישת לומר אותם.
1. כשאני מתעצבנת מרעש וויכוחים בין האחים בבית אני פותרת את הענין לעיתים בצעקות ואיומים..
2. אם יש דברים שמעצבנים אותי (שקשורים לקרובי המשפחה שלי) אני טוחנת את הדברים יותר מדי בראש ומעוותת (מקצינה) את המקרים ואח"כ מתרגזת בתוך תוכי יותר. ולבסוף אני רואה שלעיתים לא כל מה שחששתי במחשבותיי זה באמת כך (אני יותר מדי מקצינה דברים, למרות שלעיתים החושים החדים שלי באמת נכונים)
3. לפעמים כשאני קונה בגדים לילדים או חפצים אחרים תמיד יש לי צורך ללכת שוב ולהחליף למידה יותר גדולה או לקחת משהו אחר. (כאילו שיש לי תחושה שלא עשיתי את הבחירה הנכונה. ולאחר
שאני מחליפה אני חושבת שאולי עשיתי טעות ולא הייתי צריכה למהר להחליף. אך אני יודעת לנתק את עצמי בסוף מהענין ושוכחת מזה.
4. דבר חדש ששמתי לב אליו הוא : שאם מבקשים ממני משהו. (כמו שכנים) אני מחכה בקוצר רוח שיחזירו לי את מה שלקחו. אני חוששת שזה נובע אצלי אולי מקמצנות .. אך כלפי חוץ אני מפגינה את ההיפך. כי אני מתביישת.