פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

לקלונקס יש גורם ממכר ויש לקחת זאת בחשבון

גיא שלום,

התופעה שכיחה למדי. סימבלטה נמצאה מאוד יעילה לטיפול בדיכאון שמלווה בכאבים.

בברכה,

זה נפוץ שלדיכאון מתלווים כאבים שונים, יש תרופות לדיכאון שיכולות לעזור עם הבעיה הזאת למשל ויפאקס שגם יקרה פחות מסיבלטה 

שלום לך,

נטילה חד פעמית קרוב לודאי תגרום לעייפות מרובה ולשינה. נטילה למשך תקופה ארוכה לא נבדקת ברמה מחקרית.

בברכה,

יש אומרים שאם אדם בריא לוקח תרופות פסיכיאטריות אותם הוא אינו צריך, אז מלבד תופעות הלוואי מהתרופות, הוא עלול לפתח סימפטומים של מחלת נפש. את הטענה הזו שמעתי מחברים שעוסקים במכירות של מוצרים עבור חולי נפש והם אמרו את הטענה הזו בתשובה לשאלה מדוע אסור למטופלים עצמם לקחת יותר מהמינון המומלץ של תרופות גם אם ההגברה במינון אינה מביאה לחריגה מהמינון המירבי. זאת אומרת, השאלה שהם נשאלו היתה: "אם חולה נפש מעוניין לקחת יותר מהמינון המומלץ ליתר ביטחון, כאשר ההגברה במינון אינה חורגת מהמינון המקסימלי עבור התרופה - האם זה כדאי?" התשובה היתה: "בפירוש לא, כי נטילת מינון מעבר למה שצריך יכולה לגרום להופעת סימפטומים".
אני בעצמי לא הבנתי את זה, אבל אולי אני יכולה להבין את זה על רקע הניסיון שלי: מעולם לא סבלתי מדיכאון. רק היה לי מאניה. הפסיכיאטר נתן לי תרופה נגד דיכאון כי הוא קיווה שזה ישפיע איכשהו על מערכת העצבים וזה אולי ישפיע על המאניה [לא ברור, אבל נניח]. כשלקחתי את התרופה אז קיבלתי מאניה. אני מכירה את עצמי אז ידעתי שזה לא היה המאניה ה"טבעית" שלי אלא מאניה מסוג אחר אז דיברתי עם הרופא והתעקשתי על זה. לבסוף הרופא הסכים שנפסיק את התרופה. כשהפסקתי לקחת את התרופה, המאניה עברה. אני מכירה עוד סיפורים כאלה.
אולי ניתן להבדיל בין אנשים שהם רגישים לתרופות לבין אנשים שהם אינם רגישים לתרופות, אבל זה ההתנסות שלי. רגישות לתרופות זה כמו רגישות לסמים: יש מי שיעשן מריחואנה כל חייו וזה יעשה לו היי וזהו, ויש מי שיעשן וזה יעשה לו מחלת נפש.

מירב שלום,

אם האדם מסרב להתחיל מיידית בטיפול, ניתן להפעיל דרך נוספת באמצעות רופא משפחה. אפשר להציע לאמא לגשת לרופא המשפחה כדי להתייעץ בקשר לתוספי מזון טבעיים שיקנו יותר כוחות ואנרגיה או במטרה לבצע בדיקות דם כדי לעלות על קיומה של מחלה גופנית. רופא המשפחה ידע לאבחן שמדובר בבעיה פסיכיאטרית ויפנה אותה לטיפול מיידי. תחושת דאגה שמעביר הצוות הרפואי, משקלה של הסמכות הרפואית, פחד ממחלות נוספות - כל הגורמים האלו תורמים ליצירת חלון הזדמנויות שבו עולה הסיכוי שאדם יתפוש את הבעיה ויקבל טיפול הולם. לפני הפגישה אצל רופא המשפחה כדאי לעדכן אותו במה מדובר ואתם מבקשים לסייע לכם להפנות את אמא להתיעצות פסיכיאטרית. בדרך כלל אנשים נוטים לסמוך על רופא משפחה ולבטוח בו ולכן מקשיבים לעצותיו במיוחד כאשר הוא מביע דאגה לגבי המצב.

בהצלחה,

ניקול שלום,

ישנן דעות מוטעות בציבור באשר לסיבות המחלה. הורים רבים חשים רגשות אשם כאילו הם גרמו למחלה וגם ילדיהם עלולים להאשים את ההורים בפרוץ המחלה. כיום ברור כי המשפחה לא "אשמה" בגרימת המחלה. מדובר במחלה מורכבת שהינה תולדה של שילוב בין הגורמים תורשתיים, ביולוגיים, התפתחותיים ופסיכוסוציאליים ואשר מהלכה תלוי בגורמים סביבתיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים.
לאירועי דחק בחיים ולאווירה משפחתית טעונה ומלחיצה יש תפקיד חשוב בעיתוי בו פורץ התקף חריף. גורמים פסיכוסוציאליים פועלים על האדם הרגיש בתקופות חיים פגיעות המאופיינות בלחצים גדולים כמו גיל ההתבגרות. גורמים נוספים הם ארועי חיים הבאים באופן בלתי צפוי ויוצרים לחץ נפשי. דוגמאות ללחץ כזה הם חוויות קשות וטראומטיות בילדות, מוות במשפחה, אובדן פרנסה, פרידה וגירושין. גורם לחץ חשוב הוא האווירה המשפחתית. ביחוד כשזו ביקורתית, דרשנית ותוקפנית. כל הלחצים האלו יכולים להביא להחמרה במצב המחלה ולהתפרצות התקף. אולם יש להדגיש כי אין להם חלק ביצירת המחלה. אין אדם שניתן "להאשים" אותו באחריות לגרימת הסכיזופרניה אצל אדם אחר.

בברכה,

אז מדברייך אני מבינה שאם החולה הפוטנציאלי לא חווה שום טראומה או לחץ כלשהו , גדל במשפחה נעימה ותומכת וכו, בקיצור - לא היו סיבות מסביב, האם, למרות שיש לו נטייה גניטית, המחלה אצלו תישאר רדומה ולא תפרוץ? או שבכל מצב זה יתעורר מתישהו.

ישנה אפשרות שאם לא היו סיבות מסביב, למרות שיש נטייה גניטית, המחלה יכולה להישאר רדומה ולא תפרוץ וישנם מצבים שהמחלה פורצת גם אם אין תריגר אלא פשות מתפתחת. גם שינויים ביולוגיים (הריון), גיל ההתבגרות, גיל המעבר יכולים להיות תריגר למחלה.

בברכה,

הזנחה והתעללות חסרת רסן שאינה מקבלת התייחסות או טיפול אולי מגבירה את הסיכוי לחלות במחלת נפש או שאולי מחמירה מחלת נפש קיימת. לפי ההגיון.

מלבד אולי אימא דומיננטית ושתלטנית.
הורים חסרי יכולת ורצון להתאמץ למען הילד.
זה בגדול כשאני סורק בזיכרוני את ההורים של מטופלים שפגשתי בחיי(יש הרבה )
רספוטין

ניקול שלום,

כפי שכבר עניתי לך, להורים אין חלק ביצירת המחלה ואין אדם שניתן "להאשים" אותו באחריות לגרימת הסכיזופרניה אצל אדם אחר.

בברכה,

היא שהמחלה גנטית

יותר נכון שילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכוסוציאליים.

בברכה,

אומרים שיש גורמים סביבתיים למחלות נפש, אבל קשה מאוד להצביע בבירור על קשר סביבתי מכיוון שאותם נסיבות מביאים שני ילדים שונים לחיים שונים לגמרי: אותם הורים מגדלים ילדים וילד אחד חי חיים בריאים והשני לוקה בסכיזופרניה. אז איך אפשר להגיד שזה בגלל הקשר בין ההורה לילד?
בעיות פסיכולוגיות קיימים אצל כל בנאדם, אם לזה השאלה מתכוונת, אבל ניתן לומר שחולי נפש רגישים יותר לבעיות פסיכיולוגיות כי התנהגותם היא בעייתית מראש. אבל להגיד שבעיות פסיכיולוגיות הם הגורם למחלת הנפש זה נשמע קצת מרחיק לכת, לא? במיוחד על רקע העובדה שיש חולי נפש רבים שתרופות לבדם עושות את כל מה שצריך כדי להביא את החולה לאיזון.

ניקול שלום,

החולה שקוע בתוך עולמו הפנימי ונסוג מיחסי גומלין ברמה החברתית. נסיגה חברתית נובעת מצמצום רגשי כמו אדישות ואפטיה, קושי ביכולת התקשורת, צמצום ביכות ההנאה.

בברכה,

שירז שלום,

בדרך כלל דפלפט נסבל היטב על ידי מרבית הנוטלים. כדאי שתתיעצי טלפונית עם הרופא שלך לגבי תגובתך לתרופה והמשך מטילתה.

בברכה,

לילך שלום,

אין הבדל זה אותו כדור בדיוק. יתכן וסיבת ההתגברות של ההחרדה איננה קשורה למרכיב הכימי של הכדור אלא בגלל דאגה בשל החלפת שם התרופה או בשל מתחים ולחצים אחרים.

חשוב לציין כי טיפול משולב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית בשילוב עם ביופידבק הינה הדרך היעילה ביותר להתמודד עם לחץ, מתח, חרדה, דאגנות ועוד.

בברכה,

ניקול שלום,

הסימנים השליליים לא דומים לסימנים של דיכאון. הביטויים הרגשיים של החולה לא תואמים את הנסיבות. הוא יכול לצחוק לא לעניין או להשאר זמן רב במבט אטום בוהה.

ומה הם הסימנים השליליים בסכיזופרניה?

מיכל שלום,

מונח זה מציין היעדר או חסך של התנהגויות הקיימות בדרך כלל במלאי ההתנהגויות של האדם. הם מתבטאים בצמצום רגשי כאשר האדם עשוי להיראות כמעט חסר רגש ואפילו האירועים המרתקים והדרמטיים ביותר מחוללים לכל היתר הכרה אינטלקטואלית במתרחש. במקרים אחרים האדם יכול להראות רגש חזק שאינו מתיישב עם המצב בפועל. ליקוים אלו בשל הקשר המתפורר עם העולם החיצוני ובשל ניתוק מהמיציות שמאפיין את המחלה. לפעמים נדמה כי ההסתגרות מפני המציאות מכוונת וכרוכה בהתנתקות פעילה מן הסביבה. לעומת זאת אדם שסובל מדיכאון נשאר מחובר למציאות. הסימנים השליליים יותר דומים למצב של אוטיזם.

בברכה,

אחת מתופעות הלוואי של סרקוואל היא סדיטיביות (ישנוניות). יש תרופות שאינן גורמות לסדיטיביות כמו למשל סוליאן.

יוסי שלום,

הדרך היעילה ביותר לטיפל בתופעה היא שילוב של תרופות, פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) וביופידבק.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלי שלום,

לדעתי, כדאי לשוחח בנושא עם הרופא המטפל שמכיר אותך ואת מצבך.

בהצלחה!