פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום לך,

שאלתך לא ברורה לי. אם תפרט יותר אשמח להתיחס שוב לפנייתך.

בברכה,

שלום לך,

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) משולב עם ביופידבק יכול מאוד לעזור לך.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

יש לי התיעצות לגבי זוג .

שלום לך,

כדי לעזור לבני המשפחה להתמודד עם המצב, גישה של טיפול ממוקד-משפחה מציעה מספר דרכים יעילות. ראשית, כדי לעשות שינוי לא חייבים להתחיל מהחולה עצמו. השינוי מתחיל במשפחה, מתוך הנחה שבשלב מאוחר יותר היא תצליח לגרום לחולה להגיע לייעוץ. לפי גישה זו, מלת המפתח שמביאה לשינוי היא אמפתיה וכן מניעת התנגשויות עם החולה. גישה אוהדת כלפי הסובל בסופו של דבר תאפשר להתגבר על התנגדויות מצדו ותגרום לו לפנות לעזרה מקצועית. אין להיכנס לעימותים - לא עם הסובל ולא עם בני משפחה אחרים. יש ללמוד להתמודד עם החולה בצורה אוהדת ובלתי שיפוטית. יש להפסיק לבוא בדרישות, בתלונות ובטענות, כי בכל מקרה הן זוכות להתעלמות מצד החולה. זה לא מועיל וגורם להתנגדות ולהתרחקות.
ניתן להפעיל דרך נוספת באמצעות רופא משפחה. אפשר להציע לאדם לגשת לרופא המשפחה כדי להתייעץ בקשר לתוספי מזון טבעיים שיאפשרו לו יותר כוחות ואנרגיה או במטרה לבצע בדיקות דם כדי לעלות על קיומה של מחלה גופנית הגורמת לחולשה. רופא המשפחה יידע לאבחן שמדובר בסכיזופרניה ויפנה את האדם לטיפול מיידי. תחושת דאגה שמעביר הצוות הרפואי, משקלה של הסמכות הרפואית, פחד ממחלות נוספות, תחושת פגיעות עקב המחלה - כל הגורמים האלו תורמים ליצירת חלון הזדמנויות שבו עולה הסיכוי שאדם יתפוש את הבעיה ויקבל טיפול הולם.

חשוב לזכור כי אחד מהגורמים החשובים ביותר המשפיעים על האדם לבקש עזרה הוא האהבה והדאגה הכנה שמעבירים המתערבים. אין מקום לכעס או הענשה בהתערבות, הם רק יגרמו לאדם להתגונן יותר ויפחיתו את הסיכויים לכך שהוא יבקש עזרה. קודם כל המשפחה צריכה לעשות שינוי וזה מה שיגרום בסופו של דבר לאדם להסכים ולקבל טיפול. המשפחה היא רבת עוצמה ולכן השינוי מתחיל במשפחה ולא בחולה.

אני ממליצה לפנות לרופא פסיכיאטר שיתאים את התרופות למצבך.

בברכה,

קורין שלום,

כדי להבין ממה חברך סובל נדרש אבחון מקצועי ומעמיק. לצערי, אי אפשר לעשות זאת דרך הפורום. אני מאוד ממליצה לפנות להתיעצות רפואית. יתכן וטיפול תרופתי מתאים יכול לשפר את מצבו.

בברכה,

שלום לך,

אכן כן, הרופא המטפל, פסיכולוגית שמטפלת בך או עובדת סוציאלית יכולים למלא מסמכים לביטוח הלאומי ולבקש עבורך. וועדה של ביטוח הלאומי תקווה מה וכמה מגיע לך.

בברכה,

ענבל שלום,

מצב שאת מתארת מתאים לתופעות של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). בבסיס ההפרעה מצויה מחשבה אובססיבית המאיימת שמשהו רע עומד לקרות. בכדי "למנוע" את האסון ו"לבטל" את האיום – מבוצעים טקסים (קומפולסיות) מסוגים שונים. אחד המצבים של ההפרעה הינו בדיקות שבא ילידי ביטוי בטקסים של בדיקות נובעות מתוך הפחד שאדם יתרשל ויגרום לסכנה. כגון, שכח לנעול את הדלת או לסגור גז, לנתק מכשירי חשמל. ישנם שבודקים כביש שנהגו בו כדי להיות בטוחים שלא פגעו במישהו או גרמו לתאונה.
טיפול תרופתי משולב עם פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) מאוד יעיל בהתמודדות עם OCD.
טיפול התנהגותי הוכיח את עצמו כטיפול יעיל ביותר בהפרעה טורדנית – כפייתית ונחל הצלחה מרשימה בטיפול בהפרעה. הטיפול מתמקד בסילוק תסמינים ספציפיים והתנהגויות בלתי מסתגלות ובפיתוח מיומנויות שליטה בהפרעה. הגישה המומלצת ביותר היא טיפול בחשיפה ומניעת תגובה. חשיפה – למצב מעורר הפחד ומניעת תגובה – מניעת קומפולסיות (טקסים) מרגיעים. את עיקרונות הטיפול ניתן להדגים על מקרה של א. בן 23 רווק, סטודנט לאדריכלות. הוא התלונן על טכסים של בדיקות עקב פחד שהתרשל במעשיו ויצר סכנה. כגון: שכח לנעול את הדלת, או לסגור גז, לא ניתק מכשירי חשמל. הוא היה בודק שוב ושוב בכדי להיות בטוח שאכן סגר את הכול והטכסים היו אורכים זמן כה רב עד כדי שא. היה מאחר ללימודים. בנוסף, א. נהג לבדוק שוב ושוב כביש בו נהג כדי להיות בטוח שלא פגע במישהו או גרם לתאונות. עם הזמן הפחד גבר וא. נמנע מנהיגה ברכב, הפסיק להפעיל מכשירי חשמל בבית, והיה נעזר בהורים כדי להרגיע את פחדיו. לאחר ניתוח והערכה של הפחדים מהם סובל דירג א. את פחדיו על פי היררכיה בסולם מ – 1 עד 100 על פי מידת הפחד. הם קבעו תוכנית עבודה בו א. יתרגל בהדרגה חשיפה למצבים מהם הוא נמנע עקב הפחד – מבלי לבצע את הטכסים המרגיעים הקבועים שלו (קומפולסיות). במשך ביצוע חשיפות אלו נדרשו כוח רצון, החלטיות ואיפוק והוא למד להפסיק את הטקסים המציפים ומגבילים את חייו. א. למד שדווקא הפסקת ביצוע הטקסים (וויתור על הבדיקות חוזרות ונשנות) מפחיתה בהדרגה את המחשבות האובססיביות ואת את החרדה הנובעת מהן.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

יש לי בעיה ואף אחד לא עונה לי .הודה לכם על ההתיחסות. סיפרתי את הסיפור שלי בכותרת דואגת ומוטרדת.

שושנה שלום,

ויאפקס , תרופה נוגדת חרדה ודיכאון, המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. שייכת לקבוצת SNRI . תרופה זו נמצאה יעילה בטיפול בחולי דיכאון, חרדה ובמצבי דאגנות יתר (generalized anxiety). תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו כוללות בחילה, כאב ראש וסחרחורת. בדרל כלל הן קלות וחולפות בהמשך הטיפול.

בברכה,

תודה רבה דר'. שאלה נוספת, האם תרופה זו כלולה בסל התרופות? ובנוסף, בד"כ אחרי כמה זמן רואים/מרגישים את ההשפעה של תרופה זו?

התרופה אכן נמצאת בסל. ייתכן ויחלפו מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.

בברכה,

ויפאקס נמצאת בסל הבריאות ועלי היא התחילה להשפיע אחרי כחודש וחצי חודשיים שבאמת התחלתי להרגיש

אני לוקח ויאפקס XR מג 75 כבר חודש זוהי תרופה זהה לאפקסור ? אין לי תופעה של הזעה האם יש תופעה מוכרת של הזעה בהפסקה ??

קח לדוגמה את הסוליאן , היא מטפלת בסימנים חיוביים ביעילות גבוהה מאד

היא מטפלת בהם בצורה יעילה? מה באמת יעילות התרופה בסימנים החיוביים?

ביעילות יתרה מכיווןשהיא תרופה מהדור החדש אז היא עובדת באופן יותר ממוקד על המקומות בהם היא צריכה - קישור לדופמין ולכן הטיפול הוא מתמקד רק בסימני המחלה ללא כל תופעות הלוואי שיש בדרך כלל כמו ישנוניות וכאלה

התקפי הדופק שמדברת עליהם וקרו כבר בערך 4 פעמים (בערך על חצי שנה) אומרת שאינם חרדה מכיוון שדבר ראשון מכירה כבר התקפי חרדה.. (לכל סוגייהם נראה לי ;-) וזה שונה לחלוטין. אני יכולה בוודאות לומר שזו לא חרדה, זה דופק גבוה וחזק הרבה יותר (200) שמופיע בפתאומיות ועובר בפתאומיות אחרי כמה דקות ולא מלווה בשום תופעת חרדה, אפילו לא מתח. (ולא הזעה לא רעד לא תחושה ש "קורה משהו נורא", כלום)

בדיקות הולטר ואקו לב תקינות לכן נאמר לי שעלי להקליט את זה עם מכשיר בזמן שזה קורה כדי לאתר במה מדובר.

אני פשוט לא רוצה לחשוש מהקלונקס שדווקא מרגיע אותי במיוחד במצבים כאלו, אבל בתופעות לוואי שלו ראיתי "הפרעות קצב" והתחלתי לתהות אם זה יכול להיות הגורם...

תודה והמשך שבוע נעים

לא ידוע לי כי קלונקס יכול לגרום להפרעות קצב אם כי נטילתו באופן קבוע אינה מומלצת וככל הנראה אינה משפיעה כבר בשל התרגלות.
בברכה,
דר' הראל

אך האם נטילת כמות כזו (כפי שאמרת לא מומלץ קבוע) אך כשזה רק עד 0.5 מג... עדיין אינה מומלצת? הפסיכיאטר אמר לי שזה בסדר שלוקחת... אני יודעת שאומרים שזה לא משפיע לאחר הרבה זמן של נטילה קבועה, אבל אני לוקחת כבר 4 שנים, בשעה קבועה כל יום ולמרות שאין לי חרדות כמעט בכלל אני מרגישה שהקלונקס מרגיע אותי פיזית- גופנית... שההשפעה עדיין קיימת. אולי הגוף התמכר לזה ולכן כל מה שזה עושה זה בעצם "להרגיע" את הצורך לזה? האם בכמות הנל זה יתכן?

שוב תודה :)

הילה שלום,

על מנת לצמצם תופעות לוואי כדאי להפסיק את התרופה באופן מאוד הדרגתי. כלומר, באופן הדרגתי להוריד את המינון עד להפסקה. כשמפסיקים בצורה מיידית יכולות להופיע תופאות לוואי של כאבי ראש, בחילות אך הן חולפות עם הזמן. בנוסף, כאשר מפסיקים תרופה קיימת אפשרות שסימפטומים של ההפרעה יחזרו.
טיפול התנהגותי- קוגניטיבי (CBT) קצר וממוקד משולב עם תרופות מאפשר לרכוש כלים ומיומנויות של שליטה מירבית בסימטומים בהווה וגם לטווך הארוך. במידה ומפסיקים תרופות, השליטה מסייעת במניעת הישנות ההפרעה.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אמביוולנטים היא התשובה היותר נכונה