פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

שלום לך,
נדמה לי שאת חוששת שהקשר לא יצליח או עלול להיות משהו שישפיע לרעה על עאתידו של הקשר.יש מקום לברר לעומק מדוע את חוששת.
אם מדובר במחשבות טורדניות שמעיקות עלייך ומשפיעות לרעה על התיפקוד היומיומי שלך,אני ממליצה לפנות לייעוץ בנושא.
בברכה,
דפנה הלמן

תשובה הינה מספר שבועות להיות נקיה לגמרה קנאביס
לגבי מאמרים ממולץ באנגלית להכנס ל NIDA או NIH
בעברית אל סמים, רשות המלחמה בסמים

ישנם טיפולים תרופתיים שלא קיימים בארץ אבל עוזרים לגמילה מאלכוהול
בנוסף טיפולים אלו מונעים ממנו לשתות לאורך זמן
המלצה היא לפנות לפסיכיאטר מומחה בנושא באיזור צפון ד"ר לרנר
איזור המרכז ד"ר מרצבסקי או אילו למיינד קליניק
בדרון ד"ר קפצן

בהצלחה

שאנחנו מנהלים קמפיין " נגד תרופות" ?

עד כדי כך הבנת הנקרא של הנהלת BEOK לוקה בחסר?

הפורום נועד לתת מידע וייעוץ בנושאים הקשורים להתמכרויות.
התפתח דיאלוג שאינו קשור לעניין הפורום.
אני מציעה להיות צמודים למטרה שלשמה נועד הפורום.
במידה ויש לך שאלות ספציפיות בנושא הינך מוזמן לפנות אלינו.
בברכה,
דפנה הלמן

ירון שלום,
מסוכן זו הגדרה יחסית שקשורה למינונים.
באופן עקרוני השימוש בחשיש ובאלכוהול מסוכנים מבחינה גופנית ונפשית
בברכה,
דפנה הלמן

החשיש ממכר מבחינה נפשית(לפעמים גם זה לא)
אלכוהול ממכר נפשית וגם פיזיולוגית.
שוב הכל במידה.

שלום רב !

חשיש נחשב לסם קל ולא מסוכן יחסית, לא ממכר אצל מרבית האנשים שמשתמשים.

לגבי השאלה מה יותר מסוכן, הייתי אומר שחשיש, למרות שצריך לקחת כמויות גדולות וזמן ממושך בשביל שזה באמת יתחיל להזיק, בדיוק כמו אלכוהול.

שלום רב !

חשיש נחשב לסם קל ולא מסוכן יחסית, לא ממכר אצל מרבית האנשים שמשתמשים.

לגבי השאלה מה יותר מסוכן, הייתי אומר שחשיש, למרות שצריך לקחת כמויות גדולות וזמן ממושך בשביל שזה באמת יתחיל להזיק, בדיוק כמו אלכוהול.

אני ממליץ לדבר עם הורים ולעשות שיחה משותפת איתם אצל יועץ

לאנונימי,
העובדה שאתה מודאג בהחלט לגטימית ומותאמת.
במדינת ישראל ניתן לכפות טיפול נפשי כאשר מתקיימים קריקטריונים מתאימים להפעלת התערבות כפוייה על פי החוק לטיפול בחולי נפש.כדי להתרשם אם אחיך במצב נפשי חריף יש לפנות למישהו שיראה אותו,או ניתן לזמן איש מקצוע לביתכם.ניתן גם באמצעות 101 אשר מפעילים כוננים פסיכיאטריים.
אני מופתעת ומצטערת לשמוע שהגורמים החינוכיים לא עושים דבר.
גם אם אחיך מסרב לכל טיפול,הכרחי שהוריך יפנו לכל גורם מקצועי שניתן לסייע לאחיך ולכם.
ניתן לפנות לאיש מקצוע פרטי ואף למרפאות לבריאות הנפש באחריות משרד הבריאות. באזור המגורים שלכם.רצוי לתאם עם יועצת בית הספר שבו הוא לומד.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,
דפנה הלמן

מצער מאוד שאת ממליצה על אשפוז כפוי (למרות שאת מעדנת את הדברים ולא כותבת את הדברים במפורש).

אם הוא יאושפז בכפייה, הסיכון יהיה גדול הרבה יותר: אולי יקשרו אותו ו/או יסממו אותו ויגרמו לו לנזקים נפשיים. לדעתי הסיכון הוא עצום. למה לא לחשוב על אפשרויות אחרות? כמו להתייעץ עם איש מקצוע (ואם הוא מסרב להשתתף, אפשר להתייעץ בלעדיו). אולי יש אנשי מקצוע מספיק טובים שיוכלו לתת עצות טובות.

אני עצמי אושפזתי במחלקת ילדים נס ציונה כשהייתי ילד, כי היו לי התנהגויות מוזרות, והאשפוז לא עזר לי, הוא רק הזיק לי.

לדעתי, את פשוט אשה כוחנית שמאמינה בפתרונות אלימים במקרים שאין הצדקה לכך

מן הסתם היא זאת בפועל שחותמת בשרירותיות על צוי אשפוז בכפיה של בני אדם שמעולם לא פגשה אישית.

למה שהיא תנסה לחשוב על פתרון הומאני ועדין יותר ?




(אלא אם כן הפתרון הוא טיפול ב"מיינד קליניק" ב400 שקל לשעה, ואז יש עדיפות לטיפול פסיכותרפי כמובן.
הפורום הזה הוא שיווקי בעיקרו . דנון והלמן לא מהססים להזכיר בכל הודעה שניה את הטלפון במכון הפרטי שלהם. )

בין אחים....

ישר לרוץ ולערב פסיכיאטר מחוזי, כונני פסיכיאטריה במד"א , אשפוזים כפויים, תרופות בכפיה , תיכף גם תבקשי מעצר מנהלי במרתפי השב"כ או שישריינו לו חדר בגוואנטנמו.

על יועצת בית ספר שמעת?
שיחה עם המורה? המחנך?
על פסיכולוג קליני בקופת חולים ?
על יעוץ משפחתי ?
על שיחה משפחתית עם ההורים ברוגע ?

כולה ריב על פייסטיישן מחורבן...

בעולם המושגים של הגב' הלמן כפי הנראה יש רק אמבולנסים עם אחים מאשפזים ובתי חולים מוקפי גדרות תיל ושומרים . מצער ומצמרר שככה מתנהל יעוץ בפורום סוציאלי\פסיכולוגי

עמיתך לפורום מבין שאין כאן מקום להתערבות פסיכיאטרית כפויה וכוחנית, ושאפשר להתחיל בשיחה עם ההורים. רק הפסיכולוגית הלמן קופצת עם הצעות לטלפן למוקד מד"א ולהזמין פסיכיאטרים באישון לילה הביתה.

למה?

כולה ילד בן 14 שקצת משחק בפלייסטיישן.
אין לכם גבולות

לפעמים בא לי לכתוב למשרד הבריאות על מה שהולך בפורומים האלה . בעיני זו שערוריה

אבל ואלי תלמדו קצת לקרוא קודם?
הילד כבר כמה חודשים לא מגיע לבית הספר בגלל זה...
אבל טוב, אתם בטח לא רוצים שהילדים ילמדו בכלל,
ככה לא ידעו לקרוא את השטויות שלכם...

אני קראתי את הכל והגבתי על הכל בצורה עניינית.

אתה הוא זה שעושה את עצמו שלא יודע לקרוא (או שאולי אתה באמת לא יודע לקרוא כי ברחת מבית ספר ועכשיו אתה מתחרט על זה שלא אשפזו אותך בכפייה...)

לא טיפול פיסיכיאטרי שום אישפוז.
אחיך הקטן פשוט מכור.
תפנה לייעוץ בנושא התמכרות בהתמחות וחשוב, ב ה ת מ ח ו ת לילדים.
אחיך ילד קטן וחסר אונים ,אין לו רשות להביע את דעתו ולהתנגד.מי שצריך להגן עליו הוא אתה, אחיו הגדול.אם תפנה את הילד לשרותי הפסיכיאטריה חרצת את דינו למשול למת,רמסת את חיי אחיך לעפר,זיכית אותו לחיי השפלה ודיכוי עד יום מותו.אתה רוצה להיות אחראי לכל זה?רק בגלל שהוא רב איתך על הפלייסטיישן?
את כל האנרגיות שאתה מפנה כלפי אישפוזו של אחיך תפנה למאמץ לעזור ,הוא לא מודע להתמכרות שלו ויש חשש שאפילו שהוא לא מבין מה המשמעות.

תמצא איש מקצוע טוב המתמחה בנושא,אולי אפילו יגיע לביקור בית ותטפל באחיך.
תנסה לפנות להמלצה מדר' אליהו סמואל מפורום ילדים,רק בבקשה תנסח את ההודעה שלך ממקום של דאגה ואהבה ולא נקמה.
רספוטין

ראשית, זה נראה לי רעיון טוב למנוע ממנו את הגישה למסכים, לפחות חלק מהזמן, כפי שהבנתי שאתם עושים.

התמכרות מסוג כלשהו היא בעיה. עם זאת, ההשלכות המעשיות שלה (מעבר להתמכרות עצמה) היא בכך שהילד לא הולך לבית ספר, שזה אמנם לא רצוי, אבל זה לא אסון. האמירה ש"חייבים לעשות משהו ומהר" שנאמרת ע"י פסיכיאטרים - צריך להתייחס אליה בערבון מוגבל. גם להורים שלי אמרו בשעתו שיש לי בעיות קשות ושצריך לעשות מיד צעד דרסטי. התוצאה היתה שהכניסו אותי למוסד והזיקו לי.

גם אם אתה מצדד, ברמה העקרונית, באשפוזים כפויים, דעתי היא שצריך לחשוב כמה פעמים לפני שנוקטים בצעד הזה, שהוא קיצוני במהותו, ויש בו סיכונים. לעניות דעתי עדיף ללכת על פתרון פחות קיצוני, גם אם הוא יימשך זמן רב יותר.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה, ונקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב, יהיה הפתרון אשר יהיה.

עופר

עקב חייזרים ודימיונות שמדמיין הוא חייב להגיע חטיפול פסיכיאטרי

אני מבין את המצוקת המשפחה לכן צריך "לנצל" את נוכחות עו"ד כדי להכניס אותו לטיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי בהקדם

ישנם שתי בעיות.
האחת ,המשפחה שלך והתייחסותה לנושא(חשיש אינו סם ממכר ולרוב אינו מסוכן).
השניה,אחיך צריך להבין שהוא נקלע לצרה,הסתבכות עם החוק אינה דבר של מה בכך,אומנם העברה קלה באם לא נתפסה אצלו כמות מסחרית אבל אם הוא יעמוד לפני שופט הוא יקבל את עונשו.
תנסי לשכנע אותו שיוותר על החשיש עד שיעבור זעם,שיגמור עם המשפט ואז יחליט מה ברצונו לעשות.
בהזדמנות זו הוא יוכיח לכם שהחשיש אינו ממכר.
אחיך עצבני מסיבותיו הוא והחשיש רק מרגיע, לכן,יש ראשית לפתור את בעיית העצבנות שלו.
אחיך פשוט מאוהב בחשיש כמו רוב המעשנים.

כדי לפנות לקבוצות תמיכה וטיפול במרפאת בריאות הנפש באיזור מגורך
אלו שרותים שלא עולים כסף

בהצלחה

היי גם אני מכור ולא יודע לאן לפנות למקום חינם מצאת כבר מקום כזה?

מריחואנה רפואית רלוונטית אצל חולים שסובלים ממחלות קשות. אין פרדוקס צריך להקל על סבלם. . .

עו"ס יכול להיות מטפל טוב עבור בעלך כמו פסיכולוג בתניי שיש לו מספיק ידע וניסיון לטפל במהמרים
אך עו"ס אינו רופא ולא יכול להחליף את פסיכיאטר

קבוצה לגמילה מהימורים בפרומט AA ו NA ללא תשלום בגבעתיים
מי שרוצה להפסיק להמר מוזמן להגיע.
גבעתיים:
רחוב משמר הירדן 18, גבעתיים.
הקבוצה מגוונת ופועלת על פי עקרונות 12 הצעדים.
גברים ונשים בכל מעמד, דת, מין וגיל שרוצים להפסיק להמר.
שעות הפעילות:
יום ב': 19:30-21:00
יום ד': 19:30-21:00
יום ה': 20:00-21:30
יום ו': 14:30 - 16:00
יום שבת (3 פעמים בחודש): 20:00-21:30
בירושלים:
בגבעה הצרפתית ברח' בר כוכבא 66.

זו אחת מהתמכרויות נפוצות לאחרונה.
כמה הוא בעצמו מעוניין בטיפול זו השאלה מרכזית !
האם כן אפשר להתחיל בהפסקה של אינטרנט והגבלה של כרטיס אשרי כשלב ראשוני
בהמשך אפשר לפנות ליעוץ פסיכולוגי

בהצלחה

לא מדובר בכסף אלא בזמן שנגרע מהמשפחה והולך למחשב.
כל המשחקי פוקר בפייסבוק הם וירטואליים וממכרים מאוד.
עד כדי כך כשהוא כבר קם מהמחשב, זה רק כדי ללכת לשירותים כל השאר לא מעניין אותו, ושהבן הקטן שלנו פונה אליו ומנסה לעניין אותו במשהו זה מכעיס אותו.

תודה.

אודה לך אם תצרי עימי קשר במייל לשמוע איך זה התפתח אצלכם,בעלי סובל מאותה בעיה בדיוק!!!
לי

לפי הדווח שלך ישנן בעיות בתקשורת במשפחה מעבר להתמכרות לכן ממליץ על טיפול פסיכולוגי אפילו משפחתי

ניתן לפנות לקופ"ח או מרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריכם
או טיפול פרטי כמו מרפאת הבטים ומיינד קליניק באיזור המרכז

בהצלחה

שלום לך,
אני סבורה שכל עיסוק שיש בו כפייה ומשפיע על התיפקוד הינו בגדר התמכרות.
לפיכך, אם ההתנהגות הזו מפריעה לך,זו הזדמנות להבין את הפשר ולחשוב על שינוי .
בברכה,
דפנה הלמן

"אני סבורה שכל עיסוק שיש בו כפייה ומשפיע על התיפקוד הינו בגדר התמכרות. "


ועל זה אמר רבי יוחנן לריש לקיש בגמרא:

"ליסטים בליסטיותו ידע"

ואידך זיל גמור



יום נעים

אלעד שלום,
לו היית קורא את דבריי בצורה פחות שיפוטית,היית יכול להבין שאיני שולחת בצורה שרירותית אנשים לאישפוז.זאת למרות היותי ע.פסיכיאטר מחוזי.
מטרת הפורום וכוונתי הייתה להציג את רפרטואר ההתערבויות.
כפי שציינתי בעבר ועדיין אני סבורה שיש מקום להתייעץ עם אנשי מקצוע,כאשר נער או אדם מסתגר בביתו מזה תקופה.
כפי שציינו,הפורום נועד לתת מידע או ייעוץ בנושאים הקשורים להתמכרויות ואינו פורום לנושאים אחרים.
צר לי שלקחת זאת למקום רחוק ואף צר לי שהתבטאת כלפיי בצורה שיפוטית.
בברכה,
דפנה הלמן

את יודעת מה, בסדר, אני לא אכתוב כאן יותר בצורה שיפוטית, או בכלל.
את מה שהיה לומר לך ולשאר העולם כבר אמרתי.
דעי לך שאני עברתי חוויות קשות באדיבות הפסיכיאטר המחוזי והמחלקות הסגורות שבתחום השיפוט שלו, וכנראה שאני לא לבד. שום דבר לא נכתב בעלמא או נובע מדעות קודמות .

אני לא יודע למה את קוראת שיפוטיות ולמה לא, ואני לא אכנס איתך לויכוח העפש הזה, כי את הסמינריון שלי בנושא הזה כבר עשיתי תודה לאל.
אני רק אגיד שאם להסתמך על קריאת התגובות שלך לאורך הפורום באמת שאין לי כבר מושג שיפוטיות מהי (פרדוקס פנימי אבל נאלץ לחיות עם זה)

בכל מקרה, בעצת חברתי החלטתי להפסיק לכתוב כאן בעתיד הנראה לעין.
אני עדיין עומד מאחורי דעותיי העקרוניות ומה שכבר נכתב . עם זאת לענ"ד אני חושב שאת , כיועצת באינטרנט (ועל אחת כמה וכמה כפסיכולוגית בעלת רישיון) , צריכה להיות זהירה פי עשרות מונים במתן העצות הוירטואליות, כי הן משתמעות, במקרה הטוב, לשתי פנים .


בברכה,
אלעד

שלום לך,
לקחתי לתשומת ליבי את הערתך,
בברכה,
דפנה הלמן

לא כאן המקום להכנס לפרטי פרטים, אבל אני מסכים עם ענבל שמנהלת את הפורום "די לכפייה" שאשפוז כפוי וכל הכרוך בו - כלומר הטיפול הכפוי - זה סוג של אונס.

את כותבת "אני לא שולחת אנשים לאשפוז באופן שרירותי".

אז אני רוצה להגיד לך, שגם אנסים סדרתיים לא אונסים באופן שרירותי: הם בוחרים את הקורבנות שלהם על-פי קריטריונים שונים: קוי גוף, צבע עיניים, צבע שיער, קווי פנים וכו'. אז זה הופך את האונס למוצדק?

שלום לך,

כפי שצויין ,הפורום לא נועד לפתח דיאלוגים בנושא אישפוזים כפויים.
במידה והינך מעוניין לשאול שאלות הקשורות לנושא הפורום,הינך מוזמן.
אבקש לכבד את בקשתינו.
בברכה,
דפנה הלמן

מפיה של מי ש"לא מכבדת בקשות של אחרים" ועוד במשרה מלאה. הרי כל תפקידו של פסיכיאטר מחוזי הוא לא לכבד בקשות של אחרים, לכפות עליהם כליאה, סימום תרופתי, חדירה לגופם בניגוד לרצונם. זה משעשע שהגברת הנכבדה שעוסקת באופן יום יומי בלא לכבד בקשות של אחרים (לדוגמא, שלא יחדרו לגוף שלהם), היא זו שמבקשת בפורום שלה ש"יכבדו את בקשתה". כמובן, אם תכבדי את בקשתם של אזרחים שלא יחדרו לגופם ושלא ישללו את חירותם בניגוד לרצונם.

אגב, זה משעשע כיצד דפנה הלמן, כאישה, שלו איתרע מזלה לחיות לפני כמה עשורים, החוק היה שולל ממנה זכות על גופה (עד לפני כמה עשורים לגבר הייתה זכות, מכוח חוק, לכפות קיום יחסי מין על אשתו, כנגד רצונה) - עושה את אותו הדבר לאחרים - תוך שהיא מובילה לאשפוזם הכפוי ששולל את זכותם על גופם.

אבל העולם אינו חסר מדוכאים לשעבר (לדוגמא נשים) שמפעילים את אותן שיטות דיכוי שהופעלו כלפיהם (חדירה בכוח לגוף, שלילת האוטונומיה האישית וכו') כלפי אחרים.

אה, כמובן, כשהגברת הלמן לא מכבדת בקשות של אחרים - קרי מאשפזת אותם בכפיה ומובילה לכך שיחדרו לגופם בניגוד לרצונם, ואותם אחרים מתנגדים לכך, התנגדותם נתפסת כ"חוסר תובנה למצבם".

אם נלך לשיטתה של הגבת הנכבדה, כלומר אם היינו נוהגים כמוה וכמו חבר מרעיה לעבודה - היינו מכנים את קריאתה לכבד את בקשתה "חוסר תובנה למצבה".

אם אני חושבת על כך - דפנה היא חסרת תובנה למצבה. דפנה אינה מבינה שכפי שהיא, לו איתרע מזלה להוולד לפני כ 100 שנה, הייתה, כאישה, נטולת זכות חוקית על גופה, בשם חוקים שהחברה הפטריארכלית יצרה, כך היום מי שתויגו כ"משוגעים" נחשבים כחסרי זכות על גופם.

דפנה סבורה שמה שהיא עושה הוא חוקי. אבל לפני 150 העבדות הייתה חוקית. לאנוס נשים (כל עוד האנס הוא ה"בעל" החוקי) היה חוקי, ובכלל, לפני 100 שנים אישה נחשבה רכוש של הגבר.

לפני 100 שנה, אונס של אישה נחשב לעבירה - אך לא כלפיה, אלא כלפי "בעלה" - זו הייתה עבירת רכוש כלפי בעלה, שכן אישה נחשבה מבחינת החוק כקניין של הגבר. דפנה היקרה חסרת תובנה (אם נשתמש בז'רגון הפסיכיאטרי) לעובדה שאת אותן שיטות דיכוי שהופעלו כלפי נשים לפני כ 100 שנה, היא מפעילה כיום כלפי מתויגים פסיכיאטרים - שלהם כיום לפי ה"חוק" אין זכות על גופם.

בכלל, הפער בין בני סלע (אנס סדרתי) לבין הפסיכיאטר המחוזי (חודר סדרתי לגופם של אחרים, באמצעות מזרקים, תרופות, טיפולים כפויים וכדומה) הוא הרבה יותר קטן ממה שאתם חושבים. בני סלע חודר מינית בכוח לגוף קורבנותיו, בניגוד לחוק. הפסיכיאטר המחוזי נותן הוראות שתוצאתן היא חדירה בכוח לגוף קורבנותיו, לא מינית אלא רפואית, ולכאורה בהתאם לחוק . אבל אונס הוא אונס הוא אונס.

דפנה היא בהחלט חסרת תובנה.

מדוע שלא תכבדי בקשותיהם של עשרות אנשים בשבוע שלא להכלא, שלא להיחדר בכוח, שלא לקיים אינטראקציה עם פסיכיאטרים שהם אינם מעוניינים בחברתם? נסי, זה לא קשה. אפילו תרגישי טוב אחר כך.

זה שהגברת הלמן מטפלת ב"טראומות". למשל טראומה של קשירה? הזרקה בכוח לאדם שהוא קשור? תוך שלא מאפשרים לו להרפות את השריר? תוך שמפשיטים אותו? תוך חילול צנעת הפרט שלו? תוך שלא מתירים את קשריו לשעות ארוכות עד שהוא נאלץ לעשות את צרכיו על עצמו?

שעוזרת פסיכיאטר מחוזי, שאינה אלא בית חרושת לייצור טראומות, תטפל ב"טראומות" (שהיא בעצמה מייצרת בשפע) - מצחיק ( או עצוב!!!) ממש כפי שאנס סדרתי יטפל בטראומות של קורבנות תקיפה מינית.

יתכן וההשוואה לאונס מזעזעת את יפי הנפש, אך לא - אונס הוא חדירה בכוח לגוף. יחסי מין יכולים להיות האירוע המהנה בעולם, אם הם מתקיימים מרצון, והאירוע הטראומטי בעולם, אם הם מתקיימים בכפייה. הטראומה מאונס אינה נוצרת מעצם האקט המיני (שכן, רובנו עושים זאת באופן קבוע - כשאנו בוחרים) אלא מעצם החדירה בכוח לגוף, מעצם הפקעת השליטה על הגוף, מעצם חילול האוטונומיה האישית וחילול הרצון. ודפנה היקרה, שמתיימרת לטפל בטראומות, עושה במסגרת תפקידה כע. פסיכיאטר מחוזי בדיוק מה שאנס עושה - חודרת בכוח לגופם של אנשים, מפקיעה מהם את זכותם על גופם, את האוטונומיה האישית שלהם, את רצונם, את השליטה על גופם - וההבדל בין אנס סדרתי למי שעוסק בכפייה פסיכיאטרית הוא קטן, קטן מאד.

יטען הטוען שאונס פסיכיאטרי הוא "חוקי". נכון, גם אונס של אישה לפני כ 100 שנה, היה "חוקי" (כל עוד האנס היה בעלה החוקי). האם עצם העובדה שהפלישה בכוח לגוף היא חוקית מכוח חוק שנוצר על ידי הצד החזק והאינטרסנט (את החוק לטיפול בחולי נפש קידמו לוביסטים מטעם משרד הבריאות תוך שהם מביסים את עמדת האגודה לזכויות האזרח) - עושה את הפלישה פחות כואבת? דומה כי דווקא כאשר האונס הוא מטעם רשויות ה"חוק" כביכול (נניח לרגע בצד את העובדה שמרבית האשפוזים בכפייה אינם עומדים אפילו במבחני החוק) הוא כואב יותר.

דפנה, ברור לי שתמחקי את ההודעות, אבל אולי יום אחד תסתכלי בראי ותחשבי "מה אני עושה". אולי יום אחד הודעות אלו בפורום תחדורנה למצפונך ותשאלי את עצמך אם זה נכון לקחת חלק בגוף (משד הפסיכיאטר המחוזי) שאינו אלא אנס ממלכתי וממוסד. ישנה סתירה עצומה בין עבודה עם קורבנות טראומה לבין עבודה במשרד הפסיכיאטר המחוזי שמייצר טראומות לאנשים לכל החיים. דווקא כאישה, אשר אמורה להבין את המשמעות האיומה של אונס, עליך להסתייג מן התפקיד שאת ממלאת, כי בשורה התחתונה, אשפוז כפוי אינו אלא אונס.

לא כאן המקום להכנס לפרטי פרטים, אבל אני מסכים עם ענבל שמנהלת את הפורום "די לכפייה" שאשפוז כפוי וכל הכרוך בו - כלומר הטיפול הכפוי - זה סוג של אונס.

את כותבת "אני לא שולחת אנשים לאשפוז באופן שרירותי".

אז אני רוצה להגיד לך, שגם אנסים סדרתיים לא אונסים באופן שרירותי: הם בוחרים את הקורבנות שלהם על-פי קריטריונים שונים: קוי גוף, צבע עיניים, צבע שיער, קווי פנים וכו'. אז זה הופך את האונס למוצדק?

יות להודעתו של נחום לפני כמה ימים?

נחום כתב הודעה סאטירית, ולפיה הוא מכור לשליטה, לוקח אנשים מביתם באישון לילה וכולא אותם במחלקות סגורות, קושר אותם, מסמם אותם בכוח. הגם שהיה ברור מדבריו כי עסקינן בסאטירה על עיסוקך החולני משהו (יש משהו חולני בלהיות שותף לכליאת אנשים בניגוד לרצונם וחדירה בכוח לגופם, חולני), את השבת לו - תוך הסתתרות קטנונית מאחורי החצאית של האבחנה הפסיכיאטרית כי "נראה כי הוא לא מאוזן נפשית וזקוק לטיפול". את שמתבכיינת בהודעה זו על שיפוטיות היית סופר שיפוטית כלפי אותו נחום אומלל, שמצא את עצמו נופל לתוך הפה-מעיין-חודדה שלך הבעיה איתך שלא זו בלבד שהיית שיפוטית כלפי נחום, אלא הסתתרת מאחורי החצאית של האוטוריטה הפסיכיאטרית כאשר טענת שאינו "מאוזן נפשית" בתגובה להודעתו שמתחה ביקורת על תחום עיסוקך (נסי אולי בדיקות נשים פלשתיניות במחסומים, אם את ממש בקטע של להפר זכויות אדם).

ואם כבר אנו נזכרים בתקרית עם נחום, את טוענת שאת לא "מאשפזת בשרירותיות". אבל בתקרית עם נחום השתמשת בנשק של אבחון פסיכיאטרי בכדי לדכא דיעה שלא נראית לך (ביקורת על סוג עיסוקך, שהוא באמת מבחיל, במחילה, לעסוק מתוך משרד ממוזג בשליחת אנשים למקום שבו נשללת מהם כל זכות על גופם - איכסה!) - ובכך הראית לנו כיצד את משתמשת באופן שרירותי לגמרי באבחונים. נחום כתב סאטירה. בחרת לאבחן אותו במקום להתעמת עם אי הנוחות שההודעה שלך גרמה לו (אגב, חיילים בוגרי המחסומים והמרדפים הקימו ארגון שקרוי 'שוברים שתיקה', שבו הם מתמודדים באומץ עם הדברים שעוללו. מה דעתך להתמודד באומץ עם מעשיך? במקום לאבחן בגחמנות קטנונית את מי שמתח ביקורת עליהם?)

ואם את משתמשת באופן כל כך שרירותי באבחונים, לדוגמא כדי לבזות בפומבי אדם שמתח עליך ביקורת ("אתה לא מאוזן נפשית") איזו ערובה יש שאת עושה שימוש מושכל, ראוי וסביר בתפקידך שאת כה אוהבת לכנות "ע." פסיכיאטר מחוזי?

שם אוהבים אנשים שבורחים מבתי חולים....

בהודעה קצרה, מבישה, ומנוסחת היטב במסגרת המגבלות הרטוריות

למה פסיכיאטרים כל הזמן מדברים על סיינטולוגיה ? מה יש להם מהתנועה הזאת ? אנשים מוזרים מאוד, הפסיכיאטרים.

פסיכיאטרים? מפיצים עליהם שקרים? מתארגנים כדי למרר להם את החיים? ... כי הם חושבים שכל מי שמתנגד להם הוא פסיכיאטר?
הרי מטרת הססינטולוגיה היא להשמיד את הפסיכיאטריה...

שלום לך,
אני פחות מתפתה להשיב לשאלותייך כי יש מספיק מידע באינטרנט לגבי השפעת אלכוהול.
יותר מוטרדת למה זה מעסיק אותך.
בברכה,
דפנה הלמן