פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

שלום שמי אתי. ברצוני להציע את עצמי כמטפלת לתאומים. הטל. 0545615435

התינוק הכי קטן שטיפלתי בו עד כה היה בן 8 חודשים.
אני פנויה מ20 באוגוסט ועד תחילת נובמבר, יש לי המלצות ( אני נתנייתית).
אם אתם מעוניינים תשאירו מייל ואני אחזור אליכם.

סליחה על ההתפרצות לשרשור המטפלת....רצוני לשאול בערך מה הסכום שמשלמים עבור מטפלת לתאומים בני שנה וחצי (המטפלת של ילדיי מקבלת 35 לשעה ורוצה להעלות ל40 ...האם זה בסדר או יקר מדי?תודה ושוב סליחה:)

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=186 id=link]הריון בסיכון גבוה[/a].

שלום לך נאווה. ראשית שיהיה לך הריון קל ומשעמם...
למה כוונתך קבוצות שאפשר להתייעץ? את מחפשת קבוצת תמיכה או מידע? או ייעוץ רפואי מקצועי?
שולחת לך בינתיים רשימת פורומים של הורים לתאומים. להתראות

http://www.twins.org.il/index.php?sid=444&lang=he&act=links&cat=1313

נולדו לי שתי בנות בנות חודשיים וברצוני לדעת..
מתי אני יכולה לעשות להם סדר יום קבוע? ואיך?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=186 id=link]הריון בסיכון גבוה[/a].

שלום ניצן
בדרך כלל בכיתות בית ספר תאומים מופרדים זה מזה, אולם לא בכל המקרים
הרעיון הוא לתת לכל אחד להתפתח באופן עצמאי ללא תלות באחיו התאום.
מהגיל שבו ילד מתחיל ללמוד בבי"ס (תקופת החביון), הנושא המרכזי הוא קבוצת החברים, תחרותיות, מי שייך לקבוצה ומי לא.
נראה שזוג התאומות האלה חוששות שלא לפעול בתיאום זו עם זו, ואם הן כן פועלות כך, ברור שהן כוח משמעותי בכיתה.
כדאי לעשות שיחה עם ההורים על המצב (עם היועצת), לשמוע על היחסים ביניהן בבית ולראות כיצד ה"ביחד" שלהן לא יפגע בהתפתחותן, ולא באקלים הכיתתי
בהצלחה
סיגל לוי

שלום דניאלה. את מציגה דילמה לא קלה, ולמרות שכמובן שאין ביכולתי להקיף בתשובה את המורכבות של המצב, אנסה להתייחס לנקודה חשובה: הפרדת תאומים בבית ספר מאד מקובלת, ויש לה סיבות טובות, אבל חשוב לזכור שזוגות תאומים רבים למדו יחד מאז ומתמיד, ו"עם כל הכבוד" - עברו יפה את שנות בית הספר, והצליחו לפתח ולחזק זהות נפרדת. כך שההפרדה לא נכונה בכל מחיר. את מספרת על תחרות והשוואות, אבל ישנן הרבה דרכים שניתן לכם ההורים ולסיוע מקצועי כמו שאתם משתמשים בו, כדי להתמודד ולמצוא דרכים מתאימות לכל אחד ולשניהם יחד. על כן אני מציעה להתייחס למכלול הנתונים בשיקוליכם לגבי שנה הבאה. מה דעתך? מוזמנת להמשיך. להתראות

ורד,
תודה על התשובה. אני מניחה שנצטרך להחליט בזמן הקרוב- לא פשוט בכלל.

שלום נטע
לא ציינת אם התאומים זהים או לא
אם הם זהים, יותר שכיח שיש נטיות דומות
אם הם לא, אז הם דומים כמו כל זוג אחים (לעיתים יותר לעיתים פחות)
ובנוסף, השני המקרים, הרבה פעמים הם יבחרו דברים שונים כדי להבחין ביניהם, כעבודה על כך שכל אחד מהם נפרד מאחיו
זה תהליך טבעי
סיגל לוי

שלום לך. ובכן, כמובן שאין תשובה אחת ובוודאי לא חד משמעית בעניין זה, אבל כעקרון - נסי לחשוב על יום ההולדת כעל משהו אישי, גם עבור שניים שנולדו יחד. לכל אחד היסטוריה משלו, ובגיל ארבע יש כבר הרבה מה לספר עליה.... כך שגם אם החגיגה משותפת, נראה שכדאי ליצור משהו ייחודי עבור כל אחד מהם, בהתאם ליצירתיות, לאפשרויות ולאופי של כל אחד. את בוודאי מרגישה שחשובה להם ההתייחסות הנפרדת, ואין כמו יום הולדת להאיר ולהדגיש את היחס המיוחד. מה דעתך? מפנה אותך למאמר בעניין.

http://learn.snunit.k12.il/galim/horut/upload/.twins/teomim5.html

שיהיה שמח ובמזל טוב!

היי,
לי היתה אותה בעיה: כבר בגיל שנתיים, כשהילדים שלי (בן ובת) היו בגן, התלבטנו בשאלה.
מצד אחד, כדאי לחוד (ברור למה) ומצד שני זה בלבול מח כפול (2 עוגות, 2 הפתעות וכו').
החלטנו ללכת על יום הולדת נפרד בגן (למרות שהגננות הופתעו...), ובדיעבד ראינו שזה היה כדאי:
לכל ילד את האופי שלו וכך בהתאם גם החגיגה: לבן שלנו, שהוא מופנם יותר, התאימה חגיגה "עדינה" יותר, ואילו הבת אוהבת להיות מרכז העניינים. אם היינו חוגגים יחד, היא היתה המוקד ולא זו המטרה ביום ההולדת. בנוסף, כל אחד בחר את העוגה שלו , את ההפתעה שחילקו לילדים האחרים ועוד.
בנוסף, חשובה גם התפיסה של הסביבה: ההפרדה הזו מחזקת גם את התפיסה של הסביבה והילדים האחרים בגן שלא מדובר באותו ילד...לכן גם בימי הולדת לאחרים אנו מביאים 2 מתנות (לא דומות)- אחת מכל אחד.
היום הם בני ארבע, ועם הזמן אני רק רואה כמה זה היה חשוב. יחד עם זאת, כשחוגגים במשפחה, אנו עושים יחד, היות ונהוג ממילא כשיש אחים שנולדו בסמיכות לחגוג יחד (גם אם אינם תאומים), ואופי החגיגה הוא שונה.

נוית היקרה
אם תתחתנו, הוא לא יכול לגרום לך להרות תאומים
אך אם יוולדו לכם בנות, וזה תורשתי במשפחתו, אולי הן יהיו אמהות לתאומים...
האמת - אין לדעת...
שלך
סיגל לוי

שלום פאני
ריבים הם חלק מהגדרת הנפרדות של תאומים
"אני זה לא אתה, אני לא רוצה מה שאתה רוצה". לא ללכת יחד זו בדיוק דוגמה
מההיבט הזה, הכל בסדר, לא צריך להתרגש
מהצד השני, מספר שבועות זה זמן רב. כדאי לנסות לעזור ולתת להם כלים להדברות, להתפייסות, לסליחה, כדי שהכעס והקנאה הטבעיים לא ימנעו מהם גם להנות זו מזו
בהצלחה
סיגל לוי

שלום אורלי
כדאי להוועץ ברופא משפחה כדי לדעת האם הוא חורג מנורמות התפתחות של פגים שנולדו בשבוע שלו ובמשקלו, ולא להשוות לאחיו התאום אף שהם בני אותו הגיל...
סבלנות ואופטימיות גם עוזרות מאד... (אך לא במקום הבירור)
סיגל לוי

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

שלום לך
הם עדין קטנטנים. ההבנה שלהם היא עדין חלקית
דווקא זה מעודד שפעם חששתם שהיא זו שתכה והיום זה הוא - זה אומר שכל אחד מהם חופשי להיות בתפקיד ה"חזק"
צריך פשוט להיות עקביים - לומר "לא", "אסור" לשחרר את השיער, שהטון יהיה ברור שאינך מרוצה ממה שהוא עושה. להערכתי עונש בלול אינו תורם, כי הוא אינו מסוגל לקשר בין מה שהוא עשה לעונש כך שלא נראה שיש בכך תועלת. כן אפשר להניח אותו אם הוא על הידים ולומר "די, זה כואב לי", או "לאחותך".
זה גיל שבהדרגה לומדים את הגבולות. כל אחד מנסה. כל אחד צריך לשמוע את ה"לא" בנפרד. "לא" אחד משותף אינו מספיק לשניהם.
בהקניית גבולות צריך עקביות והמון סבלנות ובעיקר שמדובר בתאומים
בהצלחה
סיגל לוי

שלום אולגה
הפערים האלה הם טבעיים ובאמת קשים עבור התאומים שמבחינים בהם
צריך פשוט להעביר שוב ושוב מסר:
לכבד זו את זו ולא לפגוע
לכל אחת נקודות החוזקה שלה (ונסו לאתר את הנקודות בהן האחות השנייה דומיננטית בהן)
ההשוואה היא בלתי נמנעת
תפקידנו כהורים לא לחזק אותה
בהצלחה
סיגל לוי

שלום לך. הסוגיה הקשה שאת מעלה אמנם לא קשורה לתאומים, אבל אולי מה שמטריד אותך כאמא לכאלו היא שאחת "הצליחה" עם ההפרדה והמקום שהיא נמצאת, השני ממש לא, והצורך לאזן ולהשוות רק מקשה על המצב המורכב ממילא. ה"כובע" שלי כאן לא מתאים לסוגיה הסבוכה שהעלית, ואני מציעה לך להפנות אותה לפורומים מקצועיים שעוסקים ביחסים עם בית הספר בגילאי ההתבגרות, ולנסות להתייעץ מה עלייך לעשות. ממליצה לך על הפורום כאן שעוסק בהורים ומתבגרים, או פסיכולגיית ילדים. בהצלחה!

שלום ך איריס. ראשית, היות ואין "שיטת חינוך" אחת מומלצת לתאומים בכלל או לזהים בפרט, וכל ילד וזוג הם "מקרה פרטי", וכנ"ל ההורים... נכון הוא, שכאשר מדובר בתאומים זהים, הסביה כולה, ממהורים ועד הדודות ברחוב נוטות לייחס תכונות ואופי ולכן פידבקים דומים, ומכאן שצריך להדגיש ולעבוד הרבה יותר על זהות אישית ומובחנת, על לימוד של הסביבה הרחוקה יותר (גננות, משפחה מורחבת, ילדים) על הייחודיות של כל אחד וכו. מוזמנת לשאול שאלות יותר סםציפיות, אולי נוכל לעזור. בהצלחה! ורד