פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

שלום אורי. ישנן גישות שונות הנוגעות ליצירת נפרדות אצל תאומים, ובאילו דרכים לעשות זאת. כשמדובר בשמות - נהוג לראות בהם כיוצרים זהות, היות ואנחנו "מטעינים" אותם בציפיות, זכרונות, הקשרים משפחתיים ועוד. לכן, כששמות שני ילדים קשורים בצורה ברורה כל כך אחד בשני - כאילו ואמרנו בכך משהו לגבי הזהות המחוברת שלהם. עם זאת - לא השמות הדומים הם אלו שמשפיעים בסופו של דבר, אלא הגישה העמוקה יותר של ההורים לגבי ההתייחסות השונה והייחודית לכל אחד מהילדים. ובקיצור - אם מתאים להורים לקרוא כך לילדים - מצויין, רק לא לשכוח את העיקר! בהצלחה!

הי אורי
אני מצטרפת לכל מה שורד אמרה
רוצה להוסיף עוד נקודה למחשבה - הסביבה נוטה במילא לראות בתאומים צמד ולעיתים לכנות אותם בכינוי משותף "התאומים" או משהו דומה. שמות שיוצרים דפוס כמו "עמי ותמי" למשל, עלולים ליצור בסביבה דפוס משותף שיקשה על אנשים לראות אותם כנפרדים, ולא יגרום להם להתאמץ ולהבחין מי הוא מי.

לשיקולכם...

סיגל לוי

שלום אוהד
אכן מטלה קשה ביותר להעביר לילה עם תאומים בני שנה...
הבעיה היא שבשל העומס, נקלעתם למצב שבסופו של דבר מכביד עליכם יותר, וגם אינו טוב עבור התאומים
כפי שאמרת, הם כבר מבינים שיותר נעים עם אבא ואמא במיטה וזה מועדד אותם להתעורר מס' פעמים בלילה ולכן, גם אם אינם אוהבים זאת, חשוב להרגילם לחזור לישון במיטותיהם.
זה נכון שתאום לעיתים מעיר תאום אחר, אך עדין מומלץ מאד לא להוציא את הבוכה מן החדר, כי אז התאום שמתעורר גם עלול להבהל שאחיו נעלם וגם כאשר הוא מבין שאחיו עם הוריו, הוא חש שהוא מחמיץ משהו וגם זה מעודד אותו להתעורר.
אני חושבת שזה הזמן לאסוף כוח ולהקנות להם הרגלי שינה במיטתיהם. טקס שינה מסודר ואישי לכל אחד מהם ובלילה לתת את מינימום הטיפול הנדרש ולהחזיר אותם למיטותיהם (מומלץ להתייעץ עם רופא אם הם זקוקים לכל-כך הרבה האכלות. יתכן שירגעו גם עם מים או מוצץ אם יתרגלו לכך).
המשימה קשה ודורשת התארגנות וכוחות אך התוצאה תהיה טובה לכולכם
]

עשינו שינוי מקיף על פי עצתך, ובתוך 3 לילות חל שפור עצום.

תודה!!!

אכן, העומס הוא רב בחודשים הראשונים, בעיקר שיש עוד אח צעיר יחסית בבית שגם זקוק עדין לתשומת לב...
ככלל, זכרי שאין "תשובות נכונות" ואת יכולה לסמוך יותר על האינטואציה שלך. כל אחת נוהגת אחרת לפי מה שמתאים לאישיותה, לכוחותיה, לתקציבה, למידת העזרה שמקבלת וכו'...
1. אכן יותר קל להאכיל אותם יחד מבחינת העומס וסביר שהם גם יתרגלו לכך. עם זאת, לא כדאי להיות נוקשה - לא כדאי להעיר תינוק ישן כי אחותו אוכלת וכו'...
2. בנוגע לגזים, כדאי אולי לשאול בפורום רפואת ילדים
3. לגבי השינה, זה אמנם מאמץ גדול יותר לקום מהמיטה שלך, אך חשוב ליצור להם פינה משלהם, לכל אחד בנפרד, שיתרגלו אליה, דבר שעוזר להם לבנות את הזהות שלהם כנפרדת זה מזו. אולי בהתחלה יקל עליך אם תשימי 2 עריסות, או מיטה בה ישנו במשותף, עד שתעבירי על אחד למיטה משלו בחדר משותף. יהיה לך גם יותר קל להקנות להם הרגלי שינה במיטות משלהם.
4. הכי טוב אם היתה לך מטפלת שאת רוצה מאד, בסביבה הטבעית שלהם, בביתם, אך אם אין ברירה, הגורם האנושי, כלומר מי המטפלת, נראה לי הכי משמעותי
בהצלחה
ממליצה לך להעזר בכל מי שרק אפשר כדי להקל על העומס...
סיגל לוי

שלום לך ליהי. את מתארת מצב מאד מוכר להורים לתאומים, כך שחשוב שתרגישי ותדעי שאת "בחברה טובה" , שהחוויה שלך אופיינית לכל מי שהיה או עודנו שם. אין ספק שהחלום על הורות שקטה ומסתדרת בקלילות נתקל במציאות מורכבת הרבה יותר כשמדובר בטיפול בשניים, ואין הרבה ניסים או דרכים לעקוף את זה. אבל מה שכן ניתן - להתאים את הציפיות למצב. סביר שלשניהם "יש מה להגיד" כל הזמן, והם לא מסונכרנים, וטוב שכך. ילדים הם יצורים סתגלנים ומקבלים את המציאות, והם פחות "מתרשמים" אם אמא לא פנוייה כל הזמן, אם צריך קצת לבכות ולחכות. הקושי הוא אצלנו ההורים.... חשוב שתמציא זמן לעצמך, ואם בעלך עסוק בוודאי ניתן למצוא דרכים להתאוורר אפילו לזמן קצר, לבלות עם חברה, לשתות קפה לבד, ועוד כמובן. אולי יש לך חברה שיכולה לתת לך "מתנה" שחברה ולשמור על ילדייך לזמן מה ? או לטייל אתכם בגינה? חשוב שתהיי יצירתית במציאת פתרונות, כי אי אפילו ה"מכונה" המסורה והאוהבת שנקראת אמא צריכה תיקון וחידוש עם הזמן...
כך תוכלי לשקול ללא לחץ את אפשרויות המעון או המשך הטיפול הביתי, שיתאים למה שאת רוצה ומאמינה, ולא רק כתשובה לעומס המתמשך. מה דעתך?

שלום דקלה
ורד בן פורת התייחסה בתשובתה לגורמים המגבירים את הסיכוי ללדת תאומים (בשאלה המתייחסת לנושא התורשה). אולי התייעצות עם הרופא נשים שלך על ההיסטוריה המשפחתית תניב עוד מידע. בסופו של דבר, הטבע יקבע...
בברכה
סיגל לוי

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

קשה להרגיל תינוק בוכה להרגע ולהרדם, על אחת כמה וכמה שניים.
אני מפנה אותך למאמר שלי "שינה בשניים" באתר www.sigal.name
בינתיים כמה נקודות מתוך המאמר:
צריך ליצור את ההרגל של הכנה לקראת שינה, של טקס שינה מרגיע (סיפור, שיר) ולעשות זאת בנפרד לכל אחד מהתאומים (בנוכחות השני). כך זה נותן לכל אחד זמן משלו עם ההורה, והוא יכול להרגע לקראת הלילה.
גם אם תינוק מוחה ובוכה לא צריך להתרגש יותר מדי. התארגנו מראש (צריך כוח וסבלנות) ביחד עם בן זוגך וגשו בכל 5 דקות. הרגיעו, השכיבו, אמרו "לילה טוב" וצאו שוב. הם יגלו שאין להם ברירה אלא לישון ושהבכי לא משתלם. חשובה סבלנות ועקביות. אפשר גם לסדר להורה מזרון בחדר שלהם ולהחשיך את החדר אולם הם בוודאי ינסו למשוך את תשומת ליבו בכל דרך אפשרית. חשוב לזכור שגם אם זה קשה באותו הרגע, בהדרגה הם ילמדו להרגע ולהרדם לבד וזה מה שחשוב.
חשוב מאד לא להוציא תינוק בוכה מן החדר, כי אז הוא ילמד שכדאי לו לבכות, וגם אחיו התאום ירצה לאמץ שיטה זו כדי לזכות בתשומת לב.
זה על קצה המזלג - פירוט במאמר.
הרבה כוח, עקביות וסבלנות - זה קשה, אך משתלם בסוף...
לילה טוב...
סיגל לוי

שלום נילי,
האמת היא שאני לא יודעת אם זה נחקר באופן מדעי. יכול להיות דמיון רב בצורת החשיבה בשל שני גורמים: תורשה (אצל תאומים זהים, שיכולה לגרום לנטיות דומות) וסביבה - אותם הורים המתייחסים בדרך כלל אל הילדים ביחד, במצבים דומים...
הסביבה אוהבת מאד את הרעיון הזה ומצאה דרך לבטא זאת בפתגם "נפש תאומה" שהיא כמו בבואה של האדם עצמו.
בראיונות מצולמים, לעיתים ראיתי זוגות של תאומים הנכנסים זה לדברי זה ומשלימים אותם.
בכל מקרה, אין ספק שזה טבעי שתאום יחוש שיש לו קשר קרוב במיוחד אל אחיו התאום.
מעניין לשאול את הגולשים התאומים האם הם חשים מן קשר שכזה, והאם הם זהים או לא...

הי דנית
קודם כל, זו שאלה לגמרי תאורטית, כי אנחנו לא ממש בוחרים אם יהיו לנו תאומים או לא, כך שמי שאין לו, זה לא ממש רלוונטי לו...
יש שנים שבהן יש יתרונות שמקלים על הטיפול בתאומים, כמו בגיל שבו ההתפתחות החברתית יותר משמעותית, ובדרך כלל לתאום יש חבר קרוב מאד ויחד הם יוצרים עולם ומלואו.
מעבר לכך, ההתמודדות היא קשה ביותר. ההבדל בין אחים קרובים לתאומים היא שהכל קורה בו זמנית ולכן בגילאים הצעירים, העומס הוא קשה מנשוא, חייבים עוד זוג ידים, וגם אז, העומס הכפול נגמר בתשישות קשה. מעבר לכך, ההתמודדות היא גם מורכבת מבחינות נוספות - יש כאן שני ילדים שאמנם מטפלים בהם יחד אך צריך לתת לכל אחד לבנות עולם משלו, יש גילויי קנאה קשים, וכל משימה התפתחותית כמו גמילה מחיתולים, כניסה לגן וכו' הופכת מורכבת כשמדובר בשניים העוברים אותה בזמנים פחות או יותר שווים.
למרות הקושי, יש ייחוד רב ונפלא באתגר זה
מעניין לשמוע מה חושבות שאר הגולשות
סיגל לוי

שלום לך. ממליצה לך לחפש נתונים בספרים או אפילו בגוגל. בינתיים - שולחת לך מידע על סיכוי ללידת תאומים, לקוח מכאן:[a href=http:// id=link]http://www.ifeel.co.il/page/177[/a]
שכיחותם של תאומים בלתי זהים משתנה באזורי עולם ‏השונים, ותלויה בגורמים אחדים:‏
‏1. תורשה - הסיכוי לתאומים עולה במקרים שלקרובים ‏מדרגה ראשונה של האם יש תאומים. לאם עם תאומים ‏בהריון קודם יש סיכוי גבוה פי שניים(!) ללידת תאומים ‏בהריון נוסף. לעומת זאת, ההיסטוריה המשפחתית של ‏האב אינה תורמת לשכיחות היווצרותם של תאומים.‏

‏2. גזע האם - משפיע על שכיחות התאומים. השכיחות ‏הגבוהה ביותר היא בקרב שחורים (10-40 ל1000- לידות), ‏נמוכה יותר בקרב לבנים (7-10 ל1000- לידות) והנמוכה ‏ביותר בקרב הגזע האסייתי (3 ל1000- לידות).‏

‏3. גיל האם - השכיחות עולה בקרב יולדות מעל גיל 35.‏

‏4. משקל האם - נשים שמנות הן בעלות סיכוי גבוה יותר ‏ללידת תאומים.‏

‏5. שימוש בתרופות להשראת ביוץ במסגרת טיפולי פריון ‏לאם - הסיכוי להריון תאומים עולה עד ל-10% לאחר ‏שימוש באיקקלומין, ועד ל-30% מכלל ההריונות לאחר השראת ביוץ באמצעות פרגונל ‏ודומיו.‏

עקב הצלחות טיפולים אלו בשנים האחרונות וריבוי ‏השימוש בהם, יש עלייה מתמדת בשכיחות ההריונות ‏מרובי העוברים.‏

שלום לך. את בעצם מתארת מצב של בדיקת גבולות אופיינית לגיל שנתיים, שה"בונוס" הוא שזה כפול שתיים! אני בטוחה שיש הרבה (!!) הורים לילדים בגילאי בנותייך שמרגישים ממש כמוך, ובוודאי כשמדובר בהתמודדות שלך, בחיקוי שלהן אחת את השנייה, בצורך האישי של כל אחת לבדוק בנפרד אותך ואת עצמה. מפנה אותך למאמר רלוונטי, מקווה שיסייע לך גם בהתמודדות. מוזמנת לחזור ולהתייעץ. להתראות
[a href=http:// id=link]http://learn.snunit.k12.il/galim/horut/upload/.twins/twins22.html[/a]


ואגב - מוזמנת לסדנא להורים לתאומים בגילאי שנתיים -שלוש שנפתחת השבוע בתל אביב. הפרטים כאן. להתראות
[a href=http:// id=link]http://www.vered10.net/45647/הסדנאות_הבאות_[/a]

לילו שלום
מתאורך נשמע שזו אכן תקופה עמוסה ומתוחה מאד בחייך...
לא ציינת אם אלה ילדיך היחידים. אם כן, הרי שקודם לכן מעולם לא היית אמא וזה באמת מלחיץ, במיוחד עם שניים כה קטנים. חשוב לציין ששניהם שהו בפגיה ובוודאי חששת לא מעט לבריאותם. יתכן שהתרגלת שמשגיח עליהם צוות רפואי 24 שעות ביממה. אולם כעת שחררו אותם הביתה, כך שכנראה אין בעיה שיהיו ללא השחה רפואית צמודה. אם לא נאמר לך אחרת, אין לך מה לחשוש כשהם נרדמים (סוף סוף). את לא צריכה לעמוד שם ולשמור את שנתם, אלא להפך, לנצל רגע לנוח. הם כבר ישמיעו קולם כשיתעוררו...
גם זה שאת בבית הוריך מצד אחד עוזר ומצד שני מוסיף ללחץ שאינך במקום משלך. כשתעברי לבית משלך, חשוב שתארגני לך הרבה תמיכה, או ע"י המשפחה או בתשלום, עד שתתרגלי ותראי שאת מתחילה להסתדר. צריך הרבה כוח וסבלנות וזה קשה לכולם!
בהצלחה
סיגל לוי

שושי שלום
שניהם בנייך. את עושה מה שאת צריכה ותומכת בשניהם. למרות היותם תאומים, כל אחד התפתח לכיוון שונה בחיים ואולי לכן הם מתרחקים זה מזה כעת. נראה שלאחד חשוב להגדיר את עצמו כהומו ולשני חשוב להגדיר שהוא אינו כזה. הגדרה של זהות מינית כהומו מכתיבה לרוב גם את החברה שאדם מסתובב בה, ולכן כעת אין ביניהם הרבה מן המשותף מבחינה חברתית. אם תמשיכי לשדר מסר של כבוד הדדי, אולי בעתיד יוכלו גם לחוש שוב את הקרבה שיש ביניהם, או שלפחות הייתה ביניהם כשני אחים תאומים. מותר לריב ולכעוס, אך אם יכבדו זה את זה, אולי בעתיד גם יתפייסו. נקווה...
בברכה
סיגל לוי

סיגל שלום
לא היה ברור לי מתוך ההודעה שלך למה הכוונה "חוסמת את הנשואה להיכנס להריון" - מבקשת ממנה? באיזה אופן היא חוסמ?
זה אכן קשה לאחות רווקה הרואה את אחותה נשואה ורוצה משפחה, אך... כל אחת היא עולם בפני עצמה וצריכה לנהל את חייה שלה. אם קשה לרווקה, היא צריכה לראות כיצד היא פועלת להשגת זוגיות, ואם קשה לה בתחום זה, היא יכולה למשל לפנות ליעוץ, לתמיכה. אם תרצי לפרט עוד, אולי אוכל לעזור יותר...
בהצלחה לנשואה בהריון...
סיגל לוי