פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

הי אור
החששות הם טבעיים לגמרי למצבך
את כבר יודעת מה זה לגדל ילד אבל לא שניים בבת אחת
אף אחד לא באמת יודע מה זה עד שהוא שם
אבל
אפשר לשאול, לקרוא לברר לשמוע לשתף בחששות
יש גם פורמים של הריון תאומים ושל אמהות לתאומים ואפשר לשאול לחלוק להתייעץ להקשיב
ההריון הוא מסע הסתגלות ואת נמצאת בתוכו

אם יש חששות ברורים שאינם מקבלים מענה, את יכולה גם לקבוע פגישת התייעצות אישית או ללכת לסדנה אצל מי שמתמחה בנושא

הריון בריא ושליו

סיגל לוי

אני אמא לתאומים בנים בני 5.5 שנים ובת בת 9.
כשילדתי את הבנים שלי, ביתי הייתה בת 4 בדיוק כמו שקורה אצלך.
אתן לך קודם עיצה לגבי הבן של בן ה- 4. אני לא יודעת באיזה חודש את, אבל את ביתי שיתפתי בכל ההריון, לקחתי אותה איתי לטיפת חלב, לבדיקת אולטרסאונט ונתתי לה להרגיש שותפה מלאה לכל התהליך, גם בבחירת השמות. כל הזמן נתתי לה להרגיש קרובה אלי. כשהבנים נולדו (נולדו פגים ואחד היה חודש בפגיה והשני חודשיים) היא קיבלה אותם באהבה גדולה, בשמחה ענקית וכל הזמן אמרה - "איזה כיף שיש לי אחים ואני לא לבד".
גם כשהם נולדו עם כל הקושי, נתתי לה להרגיש שותפה ולתת לה את הזמן איכות שלה למרות שלא יכולתי להיענות לה מייד כמו לפני שהם נולדו.
לגבי טיפול בשתי תינוקות - אני לא יספר לך סיפור ורוד עכשיו, לטפל בתינוק אחד זה לא כמו בשניים. אני יגיד לך משפט ושחברה טובה שלי אמרה לי שהיא בעצמה תאומה ולה יש תאומות. "הקושי לא עובר, הוא רק משתנה". לטפל בשניים זו עבודה קשה מאוד אבל האושר הוא כפול פי שניים.
היום הבנים שלי בני 5.5, שנה הבאה בכיתה א' ואני מסתכלת לאחור וחושבת איך הזמן טס.
היום יותר קל כי הם יותר עצמאיים אבל יש דברים שהיה איתם יותר קל כשהיו קטנים.
בקיצור, עבודה לא קלה מחכה לך אבל גם אושר גדול. ובמידה ואת יכולה להיעזר בבני משפחה תיעזרי בהם זה מאוד חשוב.
מאחלת לך לידה קלה ואושר גדול עם הרחבת המשפחה.
במידה ויש עוד משהו שאת רוצה לישאול - זה האי-מיל שלי - [email protected]

קרן שלום
אני מבינה שילדיך הם ילידי ספטמבר, כך שהם יחסית מהקטנים בשכבה
את מתארת מצב שכיח בו לכל תאום יש את קצב ההתפתחות שלו

מצד אחד, חשוב לתת לכל אחד את הגירוי המתאים לו
מצד שני, כדאי מאד לא ליצור פערים שיפרו ביניהם את האפשרות להתאזן כך שאחד תמיד יהיה החזק והגדול והשני הקטן והחלש. יש מקום להתייחסות שונה כשמאתרים שהאחד הוא ילד חינוך מיוחד והשני לא, ואז במילא יש לו צרכים מיוחדים והוא לא ילמד באותה מסגרת עם אחיו.
אם אין בעיית חינוך מיוחד, ילדיך עדין צעירים וצריך לתת להם הזדמנות קודם כל להפרד, אחר כך להבשיל

חטיבה צעירה היא די מחייבת. היא קצת כמו בית ספר. זו תהיה מטלה לא פשוטה גם להפרד לראשונה מאחיו וגם להיות באוירת בית ספר. עבור האח הלא בשל, ברור שחטיבה צעירה לא מתאימה עדין.

בכל מקרה בשל גילם, יתכן שיהיו שנתיים בגן חובה. במקרה שיש שני גני חובה טובים, יש אולי אפשרות שהאחד יעלה לגן חובה כבר בשנה הבאה, ויהיה בו שנתיים, והשני ידביק את הקצב בשנה הבאה. בדרך כלל, ממליצים לשהות שנתיים בגן חובה ולא שנה נוספת בטרום חובה.

במקרה שתשובה כללית כזו אינה מספקת, כדאי לפנות ליעוץ ספציפי בשאלה, שמתייחס ישירות למצב של כל אחד מהתאומים

מקוה שעזרתי

סיגל לוי

דני שלום
לרוב, ההוצאות על תאומים הן כבדות מאד לסל הבייתי. אמנם אלה שני ילדים, אולם ההוצאות על הגיל הרך הן הכבדות ביותר לסל המשפחתי - חיתולים, מזון תינוקות (ההנקה בשניים אפשרית אך קשה ביותר) ובעיקר הוצאות גן. בדרך כלל כשילד עובר שלב זה, מוקל מעט הלחץ הכלכלי על המשפחה, אך כששניים נמצאים בו בו זמנית, זה אכן מכביד על התקציב.
מה שאולי "נחסך" זה מטפלת לשני ילדים (אף שזה קשה לה הרבה יותר ויתכן שזה יעלה יותר) בהשוואה למטפלת לילד אחד.
בנוסף, מומלץ שיהיו לתאומים חפצים אישיים (אפשר גם חפצים מסוימים במשותף) כדי שילמדו להבחין ולזהות שהם אינם ישות אחת אלא שונים זה מזה
סיגל לוי

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=61 id=link]רפואת ילדים[/a].

שלום לך. לא ידוע לי על נתון סטטיסטי כזה. להתראות

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

שלום לך. לא ידוע לי על נתון סטטיסטי כזה. להתראות

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

שלום לך שירי. השאלות שלך הן השאלות המרכזיות בגידול וחינוך תאומים. הנושא כמובן הוא האם מדובר בשניים שהם אחד, כלומר זהות משותפת בעלת טעם זהה, או שני אנשים (גם אם קטנטנים...) שונים וייחודיים. כשמלבישים שני ילדים באופן קבוע באותם בגדים, ונותנים להם את אותן מתנות בדיוק, נראה שהנטייה היא לאפשרות הראשונה. מאידך, אין כל רע בלבוש ורכוש זהה, במידה הנכונה, כשהמשותף לא משתלט על הנפרד. אז אם מתייעצים אתכם לגבי מתנות - זו ההזדמנות "להזכיר" שהם שניים. אם לא מתייעצים - תקבלו בשמחה ותגידו תודה, כי הרי אי אפשר לחנך את כל העולם... מה דעתך?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=37 id=link]הריון ולידה [/a].

שלום יואב
תאומים באמת נוטים כל הזמן להשוות את עצמם לאחיהם וכמובן שמחים מאד לגלות כל נקודת יתרון. הדבר קשה ומורכב יותר כשיש פערים התפתחותיים.

פשוט תהיו עקביים במסר שכל אחד והקצב שלו, ושאין תחרות. כוונו את ה"מהירה" יותר להשגיה שלה. פערים יכולים לעיתים להצטמצם עם הגיל, וגם אם לא, גם התאומה ה"חלשה" תגלה בהדרגה את נקודות החוזק שלה (למשל, אולי היא טובה בספורט...).

בקיצור, זה לא פשוט, אבל זו המציאות. יש פערים והילדים מבחינים בכך. צריך להשתדל שזה לא יהיה "נשק" האחת כלפי השנייה.

בהצלחה

סיגל לוי

הי דנית
לכל ילד בן 4 קשה שנולד אח, אבל תאומים זה סיפור לגמרי מגייס את ההורים ומשאיר לפחות בהתחלה ממש מעט זמן לאחרים...
אני מציעה להמשיך לתת לה תשומתלב אישית לה, ולא לתת לה משהו שמיועד לאחים שלה. אפשר לראות איך משתפים אותה, למשל אם היא רוצה לפתוח את האריזה למתנה שלהם כי הם קטנים ולא יכולים, אך לא להציג את זה כאילו היא נותנת להם ממנה, כי היא היתה רוצה דברים בשבילה ולא בשבילם.
כחברה טובה, תמיד גם טוב לשאול את חברתך במה היא צריכה עזרה...

יום טוב

סיגל לוי

הי לי
סליחה שפסחתי בטעות עליך
השאלה שלך דומה מאד לשאלה של אהוד על קשיי השכבה של תאומים זהים.
אני ממליצה לך מאד לקרוא את מה שכתבתי לו
וגם את המאמר באתר שלי שנקרא "שינה בשניים" שמדבר על הקניית הרגלי שינה לתאומים.
זה קשה, מתיש, דורש תמיכה של בן הזוג, עקביות והתארגנות, אך תראי שאפילו אהוד אומר שזה עבד להם.

המון סבלנות ובהצלחה

תודה על התגובה המהירה
לא כל כך הצלחתי להפנים שיטה מיכוון שהבנות לא רוצות לאכול ולא ידוע לי למה שיר (הבכורה) מתעוררת כל כך הרבה פעמים בלילה (אולי חרדת נטישה????)
מחפשת מעין מתכון להקנות הרגלים לשניים ומקווה למצוא אותו במאמר שלך אך אני לא יודעת היכן למצוא אותו וכיצד- אשמח אם תקשרי אותי:)

יתכן שההתעוררויות הרבות קשורות גם לזה שאת מוציאה את הבוכה מהחדר כדי שלא תעיר את אחותה. זו שמתעוררת "מבינה" שמשהו מרחש ושהיא צריכה לעמוד על המשמר, או שהיא מפסידה זמן הורים.

כדאי לקרוא את כל המאמר באתר:
www.sigal.name
[a href='http://www.sigal.name' id='link'][/a]

קראתי את המאמר ואכן יש לנו טקס שינה ועד לפני שלושה שבועות לא היינו מרימים את הבוכה מהמיטה שלא נדבר על להוציא אותה מהחדר (ועדין היתה מתעוררת כ 5 פעמים בלילה בממוצע. אך בשלושה שבועות האחרונים, כנראה משיניים או וירוס שעברו הבכי שלה הפך לצרחות איימים שאף אחד לא יכול לישון על פניו. והבכי נמשך שעות אלא אם אנחנו עומדים בדרישות שלה (משחקים איתה, מנדנדים אותה וכו'..)
הבעיה שלנו קשה עוד יותר כי אחת ישנה טוב ולא מתעוררת מכל פיפס אבל בשלושה שבועות האחרונים הבכי קשה מנשוא וחל בכל חדר בבית. היום אני יודעת כמעט בוודאות שבימים האחרונים לא מדובר בכאב של הבוכה אלא רצון לשחק לכמה שעות (2-3) באמצע הלילה. בדרך כלל משעה 00:00.
אני מתכננת לעשות "סדרת חינוך" היום בלילה אך אני לא שלמה בהחלטתי ב100% מה שגם אני לא יודעת כל כך איך. על כן אני מתכננת להתקשר אליך הערב אלא אם תקראי את ההודעה שלי היום ותביעי התנגדות.
במידה ואין התנגדות אשמך לדעת איזה שעה סבירה ומקובלת עליך.

תודה על התגובה המהירה
לא כל כך הצלחתי להפנים שיטה מיכוון שהבנות לא רוצות לאכול ולא ידוע לי למה שיר (הבכורה) מתעוררת כל כך הרבה פעמים בלילה (אולי חרדת נטישה????)
מחפשת מעין מתכון להקנות הרגלים לשניים ומקווה למצוא אותו במאמר שלך אך אני לא יודעת היכן למצוא אותו וכיצד- אשמח אם תקשרי אותי:)

תודה על התגובה המהירה
לא כל כך הצלחתי להפנים שיטה מיכוון שהבנות לא רוצות לאכול ולא ידוע לי למה שיר (הבכורה) מתעוררת כל כך הרבה פעמים בלילה (אולי חרדת נטישה????)
מחפשת מעין מתכון להקנות הרגלים לשניים ומקווה למצוא אותו במאמר שלך אך אני לא יודעת היכן למצוא אותו וכיצד- אשמח אם תקשרי אותי:)

הי ליאור
ברור שהקושי גדול יותר כשהם יכולים לצאת בחופשיות ממיטותיהם
האמת שהצד הטוב בכל הסיפור הוא שהעצמאות שלהם מתפתחות, ועדיף כך מאשר שהם היו לומדים לצאת בקפיצה מסוכנת ממיטת התינוק.
ככל שהעצמאות גדלה, המשימה שלכם כהורים הופכת מורכבת יותר ואין ברירה אלא להמשיך וללמד בסבלנות, בעקביות...
צריך להחזיר אותם למיטות בלילה, להרגיע, להפעיל סמכות בהתאם לצורך - אין דרך אחרת. אם תתמידו ולא תתיאשו, המסר יקלט בסוף

בהצלחה

סיגל לוי