פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
אני בחור בן 32, נשוי, בריא בד"כ.
החיים שלי לכאורה די טובים - נשוי באושר, אקדמאי, עובד בעבודה טובה מאוד עם שכר טוב, ובמבט כללי מאוד מרוצה.
עם זאת, תמיד הרגשתי שאני חייב לדחוף את עצמי קדימה, לקחת אחריות, לא לוותר לעצמי (כמעט אף פעם). מרגיש שקשה לי ממש להרגע ולהנות, ושאני תמיד חייב להתקדם.
במשך חיי חוויתי שתי תקופות שבהן הייתי נתון לחרדה קשה. איך שאני רואה את זה, המשותף לשני המקרים הוא שלא הייתה לי שליטה על מצב מלחיץ. זה לא היה מלחמה או מחלה או משהו דומה. פעם אחת זו הייתה התמודדות מול אדם שהפחיד אותי, ופעם שניה משהו שבניתי כמעט והתרסק (זה לא משהו שהיה משפיע על חיי כלכלית או חברתית). לפעמים החרדה הזו נמשכת חצי שעה ולפעמים מספר שעות. במהלך שתי התקופות הללו החרדה חוזרת בתדירות של כל כמה ימים. במקרה הראשון, לפני כמה שנים, עם החרדה הגיעו הקאות בוקר, אבל זה עבר כלא היה אחרי שלושה חודשים..

כרגע אני בתקופה לחוצה בכלליות בגלל סיבות משפחתיות מובנות, אבל יש לי חרדות שבאות שוב ושוב בגלל שמשהו שחשוב לי כמעט וקרס (שוב - לא ישפיע עליי כלכלית או חברתית). פעם-פעמיים בשבוע, בעוצמות יחסית נמוכות - אבל עדיין, יש לי חרדות!

האם עליי לפנות לטיפול פסיכולוגי / פסיכיאטרי?
האם לחכות ולתת לזה לעבור ולקחת קלמנרבין מדי פעם?
אולי כדאי לפנות לפסיכולוג ולברר את הבעיה לעומק, או שאני סתם מגזים?

שלום,
מאז שאני זוכרת את עצמי אני עם מחשבות שליליית אך מנגד אדם מאד שמח, חברתי וכו׳
תמיד מחשבה קטנה גוררת מחשבות מאד קיצוניות בכל נושא שהוא..
שמחבלים יכנסו הביתה( אני לא גרה במקום בעל סיכון).
אם ההורים לא ענו לי טלפון מתקשרת לבתי חולים לראןת אם הם שם אולי קרה משהו.
אם כואב לי משהו ישר זה מחלה סופנית וכו..
אם אני עושה בדיקת דם ומשהו מחוץ לטווח אני רצה לבדוק באינטרנט וכמובן האינטרנט בשפע של מידע ...מלחיץ!
כל דבר בחיי משייכת לדבר רע.
לפני כשנה וחצי חוויתי במודע את הנתקף חרדה הראשון..
שכלל בין היתר צמרמורת דופק מהיר וחזק סחרחורות , כמו תחושה שאי אפשר לזוז קיפאון.
הלכתי לכל רופא אפשרי כמובן בדיקות הדם יצאו תקינות ואני המשכתי להאמין לדמיונות שלי... מאז הספקתי להכנס להריון (שכחתי לציין אני נשואה) בהריון זה חלף ולקראת הלידה חזר .
אני תשושה , עייפה בצורה קיצונית בדקתי אנמיה ואני לא אנמית הייתי קצת בהריון.
יש ימים שאני מתעוררת וממש בלי כח על הרגליים אני כבר לא חייכנית אפילו בעלי אומר לי כל הזמן אני בדאגה שמשהו קורה משהו הולך לקרןת חס ןחלילה..
מאד מאד מפוחדת.. עייפה וכמובן בגלל התינוקת שנולדה לפני חצי שנה אז יש לי מחסור בשעות שינה ( ואני מניקה בצורה מלאה).
החיים שלי הפכו למסובכים..
האם העייפות הקיצונית הזו חולשה כזו קיצונית מגיעות ממצב של סטרס?
אני חשבתי שהסטרס שלי התחיל בעקבות זה שנהייתי חלשה ולא הבנתי מה קורה( אז בהתקף חרדה הראשון שלי).
אשמח לתשובה .

האם תקופה ארוכה של מתח וחרדות יכולות להשפיע על הבטן? אני סובלת מריפלוקס וצרבות כבר קרוב לשנה; כרגע התחלתי לעבור בירור אבל אני חושבת שהכל החל לי בתקופה הקשה שעברתי.

פסיכיאטר נתן לי מירו 30 מג ללילה ואיקסל
האם הגיוני לתת את שתי התרופות יחד ממש בתחילת הטיפול ?
יש לי מן עיקצוץ בידיים האם זה מהמירו ??

אני בת 23 . בתקופה האחרונה אני פשוט איבדתי את כל שמחת החיים שלי,
בני משפחתי מתרחקים ממני ולא מדברים איתי
אני כל הזמן לבד אני מרגישה בודדה כל הזמן ולא מרגישה בנוח בחברת אנשים,
למה לא עדיף למות?

כל הסובבים אותי טוענים שאיבדתי את שמחת החיים שלי
עוברת עלי תקופה לא טובה, אני עצובה כל הזמן, מדחיקה את הכל, לא שלמה עם עצמי, עם הסטטוס שלי שנאר קבוע תקופה ארוכה ולא נראה שהולך להשתנות בקרוב
עצוב לי כי לא האמנתי שבגילי לא אהיה אפילו קרובה למטרה שלי בחיים, אני מרחיקה ממני את כולם אני נתקפת בחוסר ביטחון על יד אנשים, מאבדת את הצפון, מרגישה רע,
לא מצליחה לעצור את הדמעות ופשוט רע לי, אני כבר לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על התחושות שלי, על החיים שלי.
בבקשה תנחו אותי מה לעשות, קשה לי לחיות אין לי חברים. בחיים לא הייתה לי אפילו חברה אחת. למה אין לי חברים??? למה לכולם יש חברים ולי אין? איך משיגים חברים?
לא יודעת איך להתמודד עם החיים שלא מאירים לי פנים...
האם המצב שלי בלתי הפיך?

האם עדיף למות במצב שלי? כי אני עצובה מאוד כל הזמן מרגישה רע ובדיכאון קשה.
אין לי עבודה

אין לי חברים

אין לי עבודה

אין לי חיים!!! אם אין חיים אז איך אפשר לחיות?

שלום
שמי רועי אני בן 32 והסיפור שלי מתחיל לפני 8 שנים חודש לאחר מלחמת לבנון השנייה נתקפתי בהתקפי חרדה קשים ביותר הכללו הרגשת שריפה בידיים ובכל הגוף פניתי לרופא המשפחה שנתן לי כדורים מסוג פאקסט לקחתי משהו כמו 3 שבועות התופעות נעלמו והכל חזר לקדמותו אך שלאחר מכן ועד היום סימנם אחרים הופיעו וגרמו לי כיום לפחד מנסיעות ,נהיגה בין עירונית ,טיסות , עלייה לקומות עליונות עלייה במעלית ממש חרדות קבועות של יום יום איכות החיים שלי נפגעה... מה שהכי מפריע לי זה הנהיגה אני ממש לא מצליח לנהוג בכבישים בין עירוניים ומרחבים פתוחים אני מאוד רוצה לחזור לטייל ולנהוג מחוץ לעיר מה אפשר לעשות האם אפשר לשלב טיפול תרופתי וטיפול קליני? משהו יעיל בבקשה יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות
תודה רועי

פסיכולוג שמקבל מטופלים באופן פרטי וגובה מחיר של נגיד 300 שקל לפגישה. כמה כסף מתוך ה300 נשאר לו פחות או יותר בסופו של דבר. לאחר שלוקחים בחשבון את כל המיסים, שכר דירה, ביטוחים, וכ'ו?. עד כמה הקלישאה שפסיכולוגים מתעשרים על חשבון לקוחותיהם נכונה?

אשמח לתשובה כנה ולא מתחכמת.

אני בת 23 . בתקופה האחרונה אני פשוט איבדתי את כל שמחת החיים שלי,
בני משפחתי מתרחקים ממני ולא מדברים איתי
אני כל הזמן לבד אני מרגישה בודדה כל הזמן ולא מרגישה בנוח בחברת אנשים,
כל הסובבים אותי טוענים שאיבדתי את שמחת החיים שלי
עוברת עלי תקופה לא טובה, אני עצובה כל הזמן, מדחיקה את הכל, לא שלמה עם עצמי, עם הסטטוס שלי שנאר קבוע תקופה ארוכה ולא נראה שהולך להשתנות בקרוב
עצוב לי כי לא האמנתי שבגילי לא אהיה אפילו קרובה למטרה שלי בחיים, אני מרחיקה ממני את כולם אני נתקפת בחוסר ביטחון על יד אנשים, מאבדת את הצפון, מרגישה רע,
לא מצליחה לעצור את הדמעות ופשוט רע לי, אני כבר לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה שאני מאבדת שליטה על התחושות שלי, על החיים שלי.
בבקשה תנחו אותי מה לעשות, קשה לי לחיות אין לי חברים. בחיים לא הייתה לי אפילו חברה אחת. למה אין לי חברים??? למה לכולם יש חברים ולי אין? איך משיגים חברים?
לא יודעת איך להתמודד עם החיים שלא מאירים לי פנים...
האם המצב שלי בלתי הפיך? האם עדיף למות במצב שלי? כי אני עצובה מאוד כל הזמן מרגישה רע ובדיכאון קשה.
אין לי עבודה
אין לי חברים
אין לי עבודה
אין לי חיים!!! אם אין חיים אז איך אפשר לחיות?

במרץ 2013 קבלתי התקף חרדה ומאז אני נושמת לא כמו בן אדם רגיל,אני צריכה לקחת נשימה עמוקה מידי פעם, היתי אצל כמה פסיכיאטריות, הראשונה נתנה לי מרשם של רסיטל 10 מ"ג והעלתה לי ל20 מ"ג אם אני זוכרת טוב ובמקביל לקחתי כדור sos של אלפרוקס, ואז באוגוסט אשתקד פסיכיאטרית אחרת החליפה לי לציפרלקס 10 מ"ג וטופלתי בזה עד מרץ השנה וזה גם לא עזר, ביוני פניתי לפסיכיאטרית שלישית שהיא הגדילה לי את המינון ל20 מ"ג ציפרלקס ועדיין אני לוקחת נשימה עמוקה מידי פעם לפעמים ממש קשה לי לנשום. בהתחלה עשו לי בדיקות גופניות ושללו הכל והגיעו למסקנה שזה נפשי. אשמח לעצה מה ניתן לעשות עוד כי זה נראה לי לא נורמלי מצב כזה.

לפני 9 חודשים הייתי ב"סטוץ" ... אחרי מערכת יחסים ארוכה מאוד זה הרגיש לי נכון
במהלך המגע מיני הבחור החדיר את אצבעותיו עמוק מהרגיל שלא נאמר כמעט כל כף ידו, וזה הרגיש לי כאב וחודרני מידי עד למצב שביקשתי ממנו להפסיק ולהוציא.
לאחר ארבעה ימים ספורים (הכל מתועד בהודעות, אז יש לי את הזמנים) הרגשתי כאבים בבטן תחתונה חזקים שהתלוו להם הפרשות צהובות ללא ריח
עשיתי כמעט את כל הבדיקות האפשריות למחלות מין אולטראסאונד אין רגישות למישוש ואין ממצא דלקתי כלשהו. נמצאתי חיובית לבדיקת PCR לHPV זן 35 בדיקת פאפ תקינה קולפוסקופיה לא וביופסיה הראתה CERVICAL BIOPSY WITH REACTIVE CHANGES. במילים אחרות לא נמצא משהו שיכול להסביר את הכאבים החזקים והכרוניים בבטן תחתונה והרופאים מגידרים את ההפרשה כתקינה למרות שלהרגלים שלי היא לא. הרופאים טוענים שזה פסיכוסומטי, קשה לי להאמין אבל אני בוחנת את האופציה
כמו כן מאז כל הבדיקות והחקירה מעין מגיע הכאב אני חווה פלאשים חזקים לאותו הרגע בו הוא החדיר את היד שלו והתגובה שלי הייתה של כאב הרגשתי שהוא פלש לתוכי כמו שאף אחד לא עשה (למה זה היה נחוץ, אוף) ורגשות אשמה עצומים על כך שנתתי לו להרוס את חייגם עם הכאב הכרוני הזה וגם עם הHPV שבוודאות הגיע ממנו
החיים שלי הם לפני ואחרי. אחריו הרגשתי מזוהמת עד היום ועובדה שהחושים לא הטעו אותי
השאלה לי האם בטיפול לטראומה אפשר לתגבר על זה? ובהנחה שהכאבים הם פסיכוסומטיים (למרות שלא נראה לי, נראה לי שהוא פגע בי פיסית, אך גם הנפשי אצלי פגוע בעקבות כך) האם בהנחה זו אפשר להתגבר ולהתעלות על הכאבים בעזרת טיפול?

לפני 9 חודשים הייתי ב"סטוץ" ... אחרי מערכת יחסים ארוכה מאוד זה הרגיש לי נכון
במהלך המגע מיני הבחור החדיר את אצבעותיו עמוק מהרגיל שלא נאמר כמעט כל כף ידו, וזה הרגיש לי כאב וחודרני מידי עד למצב שביקשתי ממנו להפסיק ולהוציא.
לאחר ארבעה ימים ספורים (הכל מתועד בהודעות, אז יש לי את הזמנים) הרגשתי כאבים בבטן תחתונה חזקים שהתלוו להם הפרשות צהובות ללא ריח
עשיתי כמעט את כל הבדיקות האפשריות למחלות מין אולטראסאונד אין רגישות למישוש ואין ממצא דלקתי כלשהו
נמצאתי חיובית לבדיקת PCR לHPV זן 35 בדיקת פאפ תקינה קולפוסקופיה לא וביופסיה הראתה CERVICAL BIOPSY WITH REACTIVE CHANGES.
במילים אחרות לא נמצא משהו שיכול להסביר את הכאבים החזקים והכרוניים בבטן תחתונה והרופאים מגידרים את ההפרשה כתקינה למרות שלהרגלים שלי היא לא. הרופאים טוענים שזה פסיכוסומטי, קשה לי להאמין אבל אני בוחנת את האופציה
כמו כן מאז כל הבדיקות והחקירה מעין מגיע הכאב אני חווה פלאשים חזקים לאותו הרגע בו הוא החדיר את היד שלו והתגובה שלי הייתה של כאב הרגשתי שהוא פלש לתוכי כמו שאף אחד לא עשה (למה זה היה נחוץ, אוף) ורגשות אשמה עצומים על כך שנתתי לו להרוס את חייגם עם הכאב הכרוני הזה וגם עם הHPV שבוודאות הגיע ממנו
החיים שלי הם לפני ואחרי. אחריו הרגשתי מזוהמת עד היום ועובדה שהחושים לא הטעו אותי
השאלה לי האם בטיפול לטראומה אפשר לתגבר על זה? ובהנחה שהכאבים הם פסיכוסומטיים (למרות שלא נראה לי, נראה לי שהוא פגע בי פיסית, אך גם הנפשי אצלי פגוע בעקבות כך) האם בהנחה זו אפשר להתגבר ולהתעלות על הכאבים בעזרת טיפול?

אני סובל מאוסידי המלווה גם בחרדה לצאת מהבית. אני סובל מאוד מהבעיה וטופלתי בעבר ללא הועיל.

המשפחה טוענת כי אני אחראי לאוסידי שלי ואני יצרתי אותו במטרה "לברוח" מהעולם ובתור תירוץ לאי עשייה.

האם אוסידי הוא באחריות שלי?

תודה.

שלום, אני בת 26 עם הפרעת דכאון וחרדה כבר מגיל 18 . נטלתי 20 מג ציפרלקס והפסקתי לפני כ 4 -3 חודשים ולאחרונה יש רגרסיה האם אפשר לחזור לקחת את הציפרלקס רגיל?

שלום..אני בת 23 וסובלת מהפרעה טורדנית כפייתית כבר כמה שנים ..אני לא יודעת איך ולמה זה התחיל אצלי אבל מה שכן אני סובלת מזה ולא יודעת איך לטפל בזה..אני בחורה מצטיינת ומצליחה בחיים שלי ואני מנסה כל הזמן למנוע מעצמי לחשוב על זה אבל אני לא מצליחה..בבקשה תעזרו לי איך לטפל בבעיה שלי אני לא רוצה לנטול תרופות..ויש לי שאלה האם עודף משקל יכול להיות סיבה להפרעות כאלה?

אני סובל מהפרעת אישיות גבולית ומהפרעות של חרדה ודיכאון מספר רב של שנים בנוסף אני מטופל בטפול תרופתי וגם מטופל אחת לשבוע אצל פסיכולוג פרטי. העניין הוא שאני יודע שבשבילי באופן אינדיבידואלי הטיפול הכי יעיל הוא שיחות פסיכותרפיה. לפי דעתי ודעת המטפל שלי אני זקוק לטיפול פסיכותרפיה אינטנסיבי ביותר- משהו כמו שלוש פעמים בשבוע. האם קיימת איזו שהיא מסגרת שיכולה לספק לי באופן אינטנסיבי שיחות פסיכותרפיה מספר פעמים בשבוע? המטפל שלי יכול לראות אותי רק אחת לשבוע וגם לי אין הרבה כסף ללכת למישהו פרטי מספר פעמים בשבוע. לכן אני שואל מה עושים כאשר יש צורך בפסיכותרפיה אינטנסיבית האם קיימת מסגרת כזו בארץ שיכולה לספק את זה?