פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום, אני נועה, בת 20, כרגע משרתת בצבא.
אני עוברת תקופה מאוד קשה מהרבה בחינות. קשיי הסתגלות נוראיים למערכת הצבאית שגוררים מצב רוח ירוד מאוד אבל זו לא הסיבה שאני כותבת
איבדתי את אבי לפני 6 שנים. האובדן היה קשה, כמובן, אך עשה רושם שאני מתמודדת עם זה סך הכל יפה. הבעיה שלי שעכשיו צצות לי המון מחשבות שמפילות אותי לתהום עמוק מאוד.
אני חווה פחד, ואעז לקרוא לזה אפילו חרדה ממוות. לא המוות שלי, האמת לא כל כך אכפת לי מהמוות שלי. הפחד שלי הוא מוות של הסובבים אותי. יש לי חבר כבר כמעט שנה. הוא הדבר הכי טוב שקרה לי, בחיי. מערכת היחסים שלנו נפלאה, עם הרבה הרבה אינטימיות. הוא ללא ספק החבר הכי טוב שלי.
אני לא מצליחה להשתחרר מהפחד לאבד אותו. זה בא לידי ביטוי גם בפחד אימים שהוא בוגד בי או ירצה להפרד ממני מתישהו (יש לציין שהוא מתייחס אליי מדהים ואף פעם לא בגד בשום חברה שהייתה לו), פשוט בשניה שאני מסתכלת עליו ומדברת איתו ולרגע הוא לא מחייך אליי כמו שהוא בדרך כלל מחייך, זהו. הוא לא רוצה אותי יותר. הוא בטח חושב על מישהי אחרת. המחשבות האלה נורא מטרידות ומין הסתם פוגעות במערכת יחסים שלנו. אבל זה עוד כלום לעומת הפחד שלי שמשהו יקרה לו. שהוא ימות. שהוא יהיה מעורב בתאונה. אני מרגישה כאילו כל חיבוק שלנו הוא כנראה האחרון.
זה מתסכל ומכאיב. הוא יוצא לשביל ישראל לבד עוד שבועיים, מה שאומר שהוא לא יהיה בבית ויטייל במשך חודשיים. אני לא יכולה להפסיק לחשוב על כל הדברים שעלולים לקרות לו בדרך. בבקשה, אני צריכה עזרה. תודה מראש

שלום,
לפני כשנה הייתה לי שנה מאד מאד קשה ומלחיצה. כשהשנה נרגעה, הגוף החל לשחרר וכבר כמה חודשים שני בתשישות, כל יום עם כאב אחר בגוף, לעיתים גם סחרחורות, חום נמוך,כבי חזה והתקפי חרדה קטנים. בנוסף גם הרגישות באוזניים עלתה וכאשר אני שומעת צעקה אני יוצאת משיווי משקל והראש שלי כואב. (יש לי סיטי אוזניים השבוע)
השאלה שלי היא האם יתכן שכל התגובות הפיזיות הללו הן פסיכוסומטיות או\ו כתוצאה מהשנה הקשה שהייתה
תודה רבה

שלום,
לפני בערך שלוש שנים עברתי תקופה שהייתה מאוד קשה עבורי. תקופה של כמה חודשים שחוויתי בה המון לחץ, פחד וחוסר וודאות. התקופה הזאת נורא השפיעה עליי ואני מרגיש שהיא מאוד טלטלה אותי.
עכשיו אחרי 3 שנים אני מרגיש הרבה יותר טוב ודברים השתפרו, אבל משהו בראש עדיין תקוע שם, עדיין כל הזמן זורק לי כל מיני תרחישים לא טובים על העתיד, עדיין מציק לי כל הזמן שצריך לפתור את מה שקרה, שעדיין לא פתרתי את זה וכל הזמן הראש מזכיר לי ומציק לי עם המון המון מחשבות, כמו תקליט שבור כבר הרבה מאוד זמן.
בגלל הדברים האלה, אני חושב שאני מרגיש גם תחושה של ניתוק, וגם דברים נראים לי קצת מוזר ואני יותר לחוץ ומצוברח.
השאלה שלי היא קודם איך אני יכול להגדיר לעצמי בשם את מה שחוויתי ומה שאני חווה עכשיו? השאלה השנייה איזו שיטה הכי מתאימה לפתור את זה? השאלה השלישית מה אני יכול לעשות בנתיים כדי להתנתק ממה שהולך לי בראש ולהיות מחובר למה שקורה לי עכשיו בחיים בהווה?
תודה רבה!!

שלום בני בן ה5 וחצי כמעט מפחד לגשת לשירותים, מפחד לקחת דבר מה מהחדר, נרדמתי בצהריים חצי שעה שביקשתי שנלך להתקלח ראיתי בתחתון קקי , ומסתבר שלא היה נקי ועשה בתחתון משהו שזה נדיר מאז שנגמל בגיל 3וחצי התשובה פחד, פחד לגשת לשירותים כל השאלות לא הבנתי מה הבעיה לפחד מה עושים בבקשה עצה(באשר לבחוץ ממש לא מפחד להיפך מסתכן אפילו,,)

הנני ספורטאי מקצועי בן 27.
לפני כ3 וחצי שנים עברתי פציעה, גילית במהלך הפציעה שאני מאוד חרדתי למצב בריאותי, בעקבות הפציעה והכאבים לא הצלחתי לחזור לפעילות ואף עברתי שני ניתוחים, הייתה זו תקופה קשה של שנה וחצי של ציפיה לחזור ודבר שלא הצליח.
בסופו של דבר בעזרת כוח רצון ועבודה קשה הצלחתי לחזור, היו כאבים מאוד מאוד חזקים, תמיד הייתה התחושה שהנה בעוד רגע שוב לא אוכל להמשיך לשחק.
תחילה לא היו שום סימנים רק תחושה כללית שזה עלול לחזור, לאחר כמה חודשים החלו נימולים באצבעות, עייפות כרונית וכאבים מופשטים.
לאחר בדיקות מקיפות שעשיתי שכולן יצאו תקינות האבחנה הייתה ברורה, מדובר בחרדה וסטרס.
מאז זה מתבטא בכך שיש לי לחץ בחזה(סוג של מתח מטורף כזה כאילו אני במשחק גמר וזה יכול לא לעבור הרבה זמן), עייפות שיכולה להופיע פתאום באמצע היום ומשתקת את הגוף, בספורט אני תמיד בכושר הכי חלש ביחס לשחקנים אחרים.
אם לכולם לוקח בתחילת העונה להיכנס לכושר תוך שבועיים שלושה, אז אני גם אחרי חודשיים עדיין בכושר ירוד ביחס לאחרים באופן משמעותי.
אני מתעייף הכי מהר.
היום כבר אין לי את הפחד להיפצע שוב כי אני מאחורי זה.
כמובן שבמהלך העונה זה מתחיל להתאזן אבל עדיין אני מרגיש מאחור בכל מה שקשור לכושר.
כעת התחלתי עונה שניה מאז הפציעה וגם כעת אני מרגיש עייף יותר מכולם, אחרי כמה ספרינטים אני תשוש ואין אוויר.
אני במהלך היום שלי עייף ובמתח.

לפני כחצי שנה ניסיתי לקחת ציפרלקס שלא ממש עזר, אומנם לא התמדתי אבל בלקיחה של כ3 חודשים לא הרגשתי שיפור ממש משמעותי, וזה גרם לחוסר חשק מיני בעיקר.
אציין שגם במהלך השינה שלי לעיתים אני ישן בסוג של סטרס ולחץ ומחשבות, וקם בבוקר עם זרמים בידיים וכו..
אני אציין שאני אדם מאוד חברותי, בדרך כלל שאני במצבים חברתיים עם אנשים אז אני מרגיש את התסמינים פחות ופחות.
אני כל כך רוצה להיפטר מזה, כבר לא יודע מה לעשות.
מה לדעתכם ניתן לעשות?
לא בא בחשבון ללכת לפסיכיאטר.

מה ההמלצה?

שלום חוויתי חרדה לפני כמה חודשים בעקבות פרידה מאישה שהייתי מאוד מחובר אליה ושהיא בעצמה גם פגעה בי מאוד קשה החרדות נראה כאילו הטשטשו עם הזמן אבל היום אני מרגיש תחושת ניתוק וחוסר ריכוז האם שיטת emdr מועילה בסיטואציה כזאת והאם אחרי טיפול שעבר בהצלחה יש סיכוי לחזור שוב?

שלום רב,אני בת 36 גרושה ללא ילדים,מגיל 18 סבלתי מתסמינים רבים שהוגדרו כחרדה/סומטזציה,התסמינים לוו בתחושה נפשית קשה של עצב ולעיתים דיכאון טופלתי בשיטות שונות שיחות(התנהגותי קוגניטיבי)כדורים,שאיתם היה לי ניסיון פחות טוב.ניתן לומר שלרוב אני מצליחה להתמודד עם תחושת החרדה היומיומית,אני עובדת ומתפקדת פחות או יותר ,תודה לאל.לצירי בשנים האחרונות בתקופה מסויימת מתחילה לי תחושת חרדה קשה,זה מין פחד איום כזה מלווה באי שקט חוסר שינה קמה לפנות בוקר מתהפכת מצד לצד אי שקט איום בגוף ותחושת ריקנות תהומית כאילו מונח לי בניין במרכז הלב,גם בתוך זה למדתי להמשיך ללכת גם אם זה צעדים קטנים וכואבים.לפעמים החרדה היא מתנה מול תחושת הריק האינסופית הזו.בתקופה הזו אני מזיעה הרבה הבטן כואבת בחילות איןמות חוסר תאבון הכל פשוט כואב.אני אוהבת את החיים למרות כל הקושי.אך החומה פארק הזה והפחד מהפחד שהנה הכל חוזר ושוב אני צריכה להערך לקרב נוסף נגד הדבר הזה מתישה.מה עושים?לנסות שוב כדורים?לעצור את החיים?להמשיך לצעוד בכאב הזה?
בעוד שבוע אני אמורה לטוס לרגל יום הולדתי ואני כל כך חסרת אונים מה לעשות?איך אתמודד בחול?איך אעבור את הטיסה?
אשמח לחיזוק ועיצה,המותשת.

רציתי לשאול.. אני סובל מהתקפי חרדה רק שבזמן האחרון אני סובל המון מהפרעות קצב בלב (פעימות מוקדמות) אם האם למישהו גם יש פעימות מוקדמות פה? מי שלא יודע מה זה , ההרגשה היא כאילו הלב מחסיר פעימה ,משנה את קיצבו הרגיל והרבה פעמים מרגישים את הפעימה החזקה בגרון וזה גורם לחנק כזה. לפעמים ההפרעה היא כמה פעמים בשניה וזה בכלל מלחיץ.

שלום, אני בת 29 נשואה ללא ילדים מאז ומתמיד הייתי חסרת בטחון ואולי זה הצליח לעורר אצלי חרדות ופחדים כמעט מגיל ההתבגרות, אני נמצאת בדאגנות יתר כרונית לגבי כמעט כל דבר בחיים וזה די נכנס לי למחשבות שהופכות להיות מקובעות על בסיס של דאגנות- דאגה לחיים, למצב המשפחתי, למצב הבריאותי של ההורים שלי, פרנסה, אפילו דברים שקשורים לעתיד הריון, הרחבת משפחה וכדומה. אני מרגישה שאם אני חושבת על משהו ומספיק מאמינה בו אני מרגישה שזה קורה לי ולאחרונה יש לי גם תופעות מוחשיות, לדוגמא פעם אחת במהלך נסיעה עם בעלי הרגשתי סחרחורת ותחושה של לחץ ומאז אני במחשבות מה יקרה אם שוב הוא ייסע וזה יקרה לי ואני ממש מרגישה שזה מציאותי כאילו התת מודע שלי נתפס במחשבה הזאת, או שקראתי באינטרנט על התקפי חרדה וכעת אני חוששת שזה יקרה לי מעין תחושה שחוויות שקורות לי במציאות תופסות מקום ובכל חוויה דומה קורה אותו הדבר אציין שאני כרגע לא עובדת כבר שנה זה התחיל מתחושות של חוסר בטחון וגם ביטויים פיזיים כמו רעידות בידיים שלא אפשרו לי לעבוד ועכשיו אני מרגישה שהתופעות האלה התחלפו באחרות שאם אני אצא לעבודה אני ארגיש זרמים בראש והזעה וזה לא יתאפשר. אני לא יודעת מה לעשות אני במעין מעגל סגור של מחשבות שמרגישות אמיתיות מה לעשות?? :( אציין שהתקופות הטובות בחיי היו כשהפסקתי לחשוב ופשוט זרמתי החרדה לא נעלמה אך היא תפסה מקום בצד והמציאות קיבלה את מקומה אך כרגע כל דבר מלחיץ אותי ולחץ יוצר עוד לחץ האם הפתרון הוא פשוט להפסיק לחשוב ולהניח לתת מודע וגם אם התופעות האלה יחזרו פשוט לא להתייחס??

שלום רב.מזה חודשיים אני מתנדבת במועדון לקשישים בדרום הארץ,ואני רוצה לעזוב.זאת גם פעם ראשונה שאני מתנדבת,וחתמתי על ביטוח.רציתי לשאול אם התנדבות כזאת זה מחוייבות?ודבר שני אני צריכה להתקשר למנהלת של המתנדבים ביום ראשון כדי להגיד לה שאני רוצה לעזוב ויש לי חרדה שהיא תחייב אותי.יש לי חרדה מהתגובה שלה.רציתי לשאול איך מתגברים על החרדה? אני מאוד אודה לכם על העזרה זה דחוף לי.

שלום אני צעיר בן 22 השתחררתי מהצבא בדיוק הפסקתי לעבוד כרגע רציתי קצת חופש ומנוחה
באחד הימים הרגשתי פתאום זיעה דפיקות לב חזקות סחרחורת חשבתי שקורה לי משהו ונסעתי מהר למיון במיון עשו לי בדיקות סיטי ראש לחץ דם בדיקות דם הכל יצא תקין ושחררו אותי. לאחר כשבועיים שוב הרגשתי ככה פניתי לרופא משפחה שיבדוק הוא שלח אותי שוב לבדיקות דם ושתן יצאו תקינות לחץ דם תקין. אני לא יודע איך להסביר את זה אבל בתקופה האחרונה אני מרגיש חלש יש לי חולשה מידי פעם אני פתאום מרגיש את הלב שלי דופק חזק סחרחורת לא נרדם ואני נלחץ מהמצב האח זה הוא התקף חרדה?

שלום,
אני נמצא בטיפול קרוב לשנה.
בהתחלה לא יצרתי קשר עין בכלל.
אני לא מרבה ליצור קשר עין עם אנשים ובפרט עם המטפלים שלי, שהיו.
כשהגיע אמצא הטיפול כן הצלחתי להרים את העיניים מהרציפה..
ועכשיו שוב, לאחר שנה.. אני לא מסוגל להסתכל בעיניים, אני מנסה, זה פשוט לא הולך. אוטומטית הן יורדות.
למה? מה הסיבה לזה? איך להתגבר?
האם זה משהו שהמטפלים עושים לא בסדר? האם אני דפוק? אני כבר לא מבין

שלום,
רציתי לדעת האם זה הגיוני שלחץ או חרדה או תגובה של פוסט טראומה
תתבטא בצורה גופנית של הרגשה של ברך תפוסה או כואבת?
תודה רבה

בת 44 כבר שנה לוקחת ציפרלאקס 20 ,אך מרגישה שהכדורים אינם עוזרים לי!!כל שבועיים יש לי את הספטומים הפיזים של התקף חרדה, בעבר לקחתי את התרופה הנ"ל והרגשתי מצויין. מה עושים?

שלום רב
רציתי לדעת מה פירוש המושג התנהגות מינית דיספונקציונלית
בהקשר של פוסט טראומה ותקיפה מינית ?
ואיך אפשר לדעת שהפוסט טראומה נגמרה ?

תודה