פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

תור ברמב"ם ניתן לקבל אצל מזכירתי ב048543181
אם את רוצה דרך מושלם 048732227
בברכה

ברוב המקומות בארץ ובעולם עזבו מתיחות.לא הוכך ששחזור ללא מתיחה פחות טוב .
אם שחזור יצליח או לא זה לא קשור בד"כ למתיחה

רותי שלום. כפי שאת רואה גם אמצעי ההדמיה היותר חדשים הם רק הדמיות. אבן במקרים רבים לא ברור "מה הולך" בתוך הברך בחבלה סיבובית וצריך לפי ה- MRI להמשר אם יש פגיעה ממשית בסחוס שעוטף את עצם הירך (MFC) או לא. אני מניח שכוונת הרופא שלכן לאסוף עוד דעות בקשר לצורך בארתרוסקופיה. אם הוא ימליץ על כך - זה יהיה כנראה עקב מחשבה שיש חלקי סחוס קרועים בהם צריך לטפל. יש בזה אכן מרכיב מסוים של הימור אבל הפעולה הניתוחית היא מאוד מוגבלת והסיכון בה מזערי לעומת התועלת הרבה שהיא יכולה להביא. לגבי טיפולי הביניים - אין לי מה להוסיף למעט דעתי (הקבועה..) שאין טעם לתת הוראות שאי אפשר לקיים אותן (כמו ללכת על קצות אצבעות) אם מומלץ לא לדרוך - צריך ללכת עם קביים.

סד"כ גם אם הכל בסדר ספיקה למשך 3 חודשים ( 6שבועות + 6 נוספות )
אין אלטרנטיבה טובה לספיקה .

היי מירב
שלחתי לך במייל את מספרי הטלפון שלי
אשמח מאוד לשוחח איתך !

סיגל שלום, אני מקוה שגם דר' אידלמן יענה כי כמו שנוכחתם ההבדלים הם מהקצה לקצה - ואני עוד יותר קיצוני. אכן, הטיפול במחלת פרתס הוא האתגר שלנו באורתופדיה של ילדים. כשאני מרצה לסטודנטים אני מסביר להם שמתחת לגיל 6 שנים אנחנו לא עושים כלום ומעל 6 - אנחנו לא יודעים מה לעשות (בודאי כבר כתבתי את זה כאן...)
מחקרים רחבי היקף הראו שמעל גיל 6-7 שנים מאוד קשה לחזות מה יקרה לראש הירך. לכן נחלקים המטפלים לכל מיני גישות, כל מיני שיטות בירור ומהן נובעים טיפולים שונים מהקצה לקצה. אני סבור שילד מעל גיל 6-7 שיש לו מחלת פרתס בשלב מוקדם, ועירוב ראש הירך הוא משמעותי - צריך לעבור טיפול ניתוחי - בו אנחנו מכופפים את צואר הירך כך שכל הכדור בתוך המכתש (יש מנתחים שיעדיפו דוקא לסובב את המכתש, זה אותו רעיון). אני פועל מתוך הנחה שמחלת פרתס בגיל כזה בדרגה כזו נגמרת רע (ראש לא עגול), אני מוסיף לזה הארכת גידים כדי לקבל טווח תנועה טוב אחרי הניתוח. זו גישה שמקובלת במרכזים מסוימים, ואי אפשר לומר שיש לה פחות צידוק מאשר לגישת ה-"אל תעשו כלום ונראה מה יהיה" (הידרו-תרפיה וכו'). גישת המכשירים היא גם לדעתי ממש בלתי אפשרית לילד בן 9. היא גורמת קושי חברתי ותפקודי הרבה יותר גדול מניתוח, והצידוק המחקרי לא מבוסס יותר מאשר לא לטפל. אני מציע את גישת ה"לא לעשות כלום" למי שלא רוצה ללכת בדרך המפחידה של ניתוח. טוב שאתם קוראים ומבררים. בקשו מכל רופא מטפל שיסביר למה הוא מציע טיפול ספציפי, שותפות בטיפול חשובה מאוד לצורך השגת המטרות. קיימות עוד אפשרויות, החליטו לפי מי שמשכנע אותכם ולכו איתו בהתמדה.

ד"ר לבל - תודה על חוות דעתך.
ד"ר אידלמן - אשמח לשמוע גם את חוות דעתך.
יום נפלא
סיגל

לרופאים ולסיגל שלום
בני בן 8 שנים ו-4 חודשים סובל מפרתס מגיל 7 ברגל שמאל. בני נמצא במעקב חצי שנתי אצל אורתופד קופת חולים ובמקביל בדקו את הבן גם שני מומחים פרטיים באורתופדיית ילדים. כל הרופאים ממליצים את השיטה של "אל תעשה כלום", דהיינו טיפולי פיזיותרפיה (בבית פעמיים ביום), שחייה בכלל (משתתף בחוג פעמיים בשבוע) וטיפולי הידרותרפיה בפרט (אחד לשבוע), רכיבה על אופניים וכמובן המנעות מפעילויות "קשות" כגון ג'ודו, כדורגל, ריצה, הליכה רבה ומאומצת וכדומה
יחד עם זאת, אורתופד קופת החולים וגם אחד המומחים ממליצים, אם כי לא בחום רב, לבצע התערבות כירוגית להארכת השרירים והגידים וקבוע העצם אל תוך ה"מכתש" וזאת במידה ולאחר כשנה ומחצה או שנתיים לא נראה שיפור במחלה
אציין שבני אובחן כסובל מפרתס ברמה B, גם הוא פיתח לעצמו סוג של הליכת צליעה, שרירי הגב התכווצו וחלק מתרגילי הפיזיותרפיה הם להארכת שרירי הגב וחיזוק הליכה ישרה. בצילום כף יד שמאל שבצענו השבוע אובחן גיל העצמות לבני כמתאים לילד בן 6 ובצילום האגן הובחנה החמרה הדרגתית.
אשמח לקבל את חוות דעתם של הרופאים לגבי בני ולשתף את סיגל בדרכי הטיפול ולנסות למצוא סדר והגיון בטיפול בילדים ובהתמודדות (רגשית וחברתית) של ההורים ושל הילדים בתופעה.
תודה מלי

אני בן 40 והחלמתי ממחלת הפרטס בגיל צעיר ללא טיפול משמעותי.

אני מבקש לדעת מהו המעקב המומלץ ואצל איזה רופא- אורטופד מבוגרים או ילדים?

איתי שלום. בגיל 40 המעקב הוא אצל אורתופד שעוסק במפרקים - אם אתה מרגיש טוב, ולא מוגבל זה נהדר.

אני מאוד אודה לכל ההורים שיגיבו אך הייתי גם מאוד שמחה לשמוע את דעתו של אורטופד בעיניין הזה
תודה

אלה שלום, לא עניתי כי ממש אין לי מידע, אני לא מכיר מחקר משמעותי בתחומים האלה (מנשאים, עגלות מזרונים) וכבר כתבתי כאן בעבר שהנושאים האלה נזנחו על ידי המחקר הרפואי, אולי בגלל שאינם חשובים או מסיבות כלכליות או אולי בגלל שיש דברים יותר בוערים לחפש להם פתרון, אני לא יודע. לעצם שאלותיך על תנוחת שכיבה והרמת הרגליים - כאורתופד אני מעדיף מצב בו התינוק ישכב כרצונו ויוכל לנוע, להתהפך, לכופף ירכיים וברכיים וכדומה. כאמור אין לי מידע מבוסס שיתמוך בזה. היו תצפיות על עמים בהם היה נהוג "לארוז" תינוקות בשמיכות עבות במצב של רגליים ישרות ומצאו שם בעיות במפרקי ירכיים בשיעור גבוה מהרגיל. לעומת זאת, הצמדת תינוק לגב האם כל היום בלי לזוז לא נמצאה בעייתית. אם כי היות שזה באפריקה יתכן שלא נבדקו הפרטים לעומק. אני חושב שכדאי למצוא עגלה שתתאים לתינוק המאוד קטן שכמעט לא זז וגם לקצת יותר גדול שכבר מתחיל לנוע ולעקוב אחר הסביבה.

יש לנו עגלה של ABC DESIGN ויש לה בעיות עם הגלגלים וקושי בקיפול.

קודם כל מזל טוב, באם נולד התינוק...

הבחירה של העגלה צריכה לבוא עם האינסיטינקטים שלך כאם.
מה שחשוב הוא נוחות הסגירה, לא עגלה מסורבלת.
לקיץ לאאאאא הייתי ממליצה בכלל על עגלה עם אמבטיה, בשל החום הנורא ששורר בארץ הקטנה שלנו.
וחוץ מזה שזו עגלה מסורבלת וגדולה.
העגלות עם שלושת הגלגלים מכל הסוגים קצת מסורבלות להכנסה לפעמים לתא המטען, תקחי זאת בחשבון...
לגבי טיולון, הילד גדל לאט לאט, והרגליים יהיו שמוטות כלפי מטה, כך שמכך אין מה לדאוג...
מה שחשוב שלילד יהיה מספיק מקום בעגלה, שלא יהיה צפוף בעגלה, שהוא יוכל להתהפך ולנוע בכייף בעגלה... שלך תהיה נוחה האחיזה בעגלה, תנסי תטיילי מעט עם העגלה בחנות ותתרשמי...
רותי

שלום ,

לנו יש עגלה של מקסי קוזי עם האמבטיה הקשיחה ואנחנו מאוד מאוד מרוצים ממנה (אחרי שנה של שימוש במוצר) .

אשתי עבדה בשילב וקיבלה המון סופרלטיבים על העגלה מהלקוחות שקנו אותה .

מקווה שעזרתי.

דודו.

רונית שלום. אין מה להבהל אבל לכי איתה לרופא הילדים, תני לו להחליט, למה להשאר עם דאגות.

גם בתי בת השמונה כבר כמה ימים מתלוננת על כאבים בצוואר , בהתחלה לא התייחסתי אבל עכשיו זה מתחיל להדאיג שאלתי היא האם מספיק רופאת ילדים או לקחת אותה לאורטופד ישירות

רונית שלום. רופאי הילדים מתמודדים עם זה בקלות

ציפי שלום. מאוד קשה להעריך במסגרת הפורום כמה המצב משמעותי. הטיה קלה של כף הרגל שמקורה בכף עצמה - לרוב לא דורשת טיפול ולעיתים כן - פשוט לכו לשמוע עוד דעה.

שלום. יש ויכוח בלתי נגמר בקשר לכמה קרינה מכיל מפוי עצם. הבעיה היא שמזריקים חומר שפולט קרינה אך הוא נפלט בשתן מאוד מהר, ולכן קשה מאוד לחשב כמה קרינה למעשה הגוף חוטף. אן לי תשובה... צריך להשתדל להמעיט בשניהם.
מנסיוני הדל, במקרים רבים אנחנו, הרופאים, ממליצים על בדיקות מסוג אלה מכמה סיבות גרועות - הכי נפוץ - אין לנו סבלנות להקשיב ולחפש את הסיבה לבעיה של המטופל וקל לשלוח לעוד בדיקות, סיבה אחרת - אנחנו חושבים שבאמת אולי יש בעיה ובטח ההורים מאוד דואגים ולכן כדאי לבצע בדיקה מזיקה ובלבד שנשקיט את החרדה - במקרה זה אני מוצא שאפשר להסביר להורים את המצב (חרדה קשה מול בדיקה מזיקה) ולשקול אם אפשר להמתין, לעקוב, ולרוב לברר את העניין בלי הבדיקות הלאה. סיבה נוספת שתמיד מדברים עליה "כסת"ח" , שפירושו הסיפרות הרפואית אומרת שצריך מפוי או CT כדי לשלול בעיה מסוימת, ועכשיו למי יש אומץ לא לבצע את הבדיקה (מושפע מאוד ממדיניות התביעות הרפואיות בארה"ב).
שאלת שאלה קטנה וקיבלת פילוסופיה שלמה בלי תשובה... דברו על העניין עם הרופא, בהרבה מהמקרים הבדיקה לא הכרחית.

שלום לאמא של עומר. שבר בעצם הבריח עלול לכאוב מאוד. אולי כדאי להשתמש במשכך כאבים יותר חזק. הירדמות בכף היד לא מאוד אופיינית (אלא אם כן הניחו לו איזשהו מכשיר לקיבוע). אם זה לא חולף תוך יום-יומיים כדאי שיבדק שוב אצל אורתופד. לגבי מיעוט התזוזה. לרוב עם מתלה רגיל, הכאב צריך להיות נסבל והניידות ללא הגבלה. הבעיה אינה סיבוכי ההישארות במיטה אלא הצורך לתפקד רגיל.

ואתה אכן צודק, יש לו מתלה, וחוסר התזוזה, כנראה, גורם לתחושת ההירדמות. ושאלה נוספת, ברשותך: האם עלינו להישמר מתזוזות מסויימות, כאלו שמכאיבות לו, על מנת למנוע הסתבכות של השבר או עיכוב באיחוי העצם ? (היום לקחתי אותו לסיבוב בים, וכנראה שהנסיעה ברכב הכאיבה לו. אני חוששת שהמעשה הזה הזיק יותר מאשר הועיל.....)
ושוב, תודה על תשומת הלב
אורלי

אין צורך להשמר משום פעולה. השבר יחלים בלי בעיות. אל תעשו דברים שמכאיבים לילד. גם על המתלה אפשר לוותר ברגע שהילד לא מרגיש שהוא עוזר

אמאלה שלום. אשתדל לענות באופן יותר כללי כדי לכסות את הנושא. שברים בעצמות הגפיים מתאחים במקרים רבים באופן מעט "עקום" . עולה השאלה מה יתיישר וכמה. ראשית כמה עקרונות - ככל שהשבר שהתאחה-עקום קרוב יותר למרכז צמיחה (קצות העצמות) התיקון מהיר יותר, שנית ככל שהעיוות מתאים (באותו המישור) לכיוון תנועת המפרק - הוא יתוקן מהר יותר, שלישית - ככל שהצמיחה מהירה יותר התיקון מהיר יותר, רביעית - עיוות סיבובי (פיתול) מתוקן מעט, ולסיום - עיוות שמקורו בלוחית הצמיחה עלול להחמיר. לסיכום יש הרבה גורמים במערכת הזו, ולזה צריך להוסיף שעיוותים בעצם "עמוקה" (מכוסה בהמון רקמה כמו עצם הירך או הזרוע) כמעט לא נראים.
למקרה שלך... שברים אצל ילדים לפני גיל 11-12 שקרובים לשורש היד ומגיעים לכ- 20 מעלות לא דורשים לרוב תיקון, הם יתוקנו עם הצמיחה. ככל שהילד צעיר יותר - ניתן להשאיר עיוות משמעותי יותר. באמה, העיוות בעצם האולנה תמיד נראה בולט יותר כי היא קרובה לעור בעוד הרדיוס מצויה עמוק. אבל בשתיהן התיקון יסדר הכל

רוב תודות על התגובה המהירה (מאוד)
הבן בן כמעט 13 והאמת שלא כלכך הצלחתי להבין בנוגע לעצמות אך הבליטה נראה בחלק עליון של היד ולא הפנימי. מצרפת צילום של השבר ביום המקרה .העצם השמאלית היא זאת שבה קיימת היום הסטיה.

אמאלה, בלי למדוד - הייתי מניח על זה גבס, זה לא דורש דבר מעבר לכך וייתאחה מצוין ללא כל עיוות

קשה מאוד לבדוק באופן מדוייק אורך גפיים בגיל מתחת לשנה.
לא הייתי עושה שום דבר עד גיל שנה לפחות ולאחר מזה אם יש חשד קליני יש לבצעה צילום גפיים בכל אורך.בכל מקרה כעת הייתי רק עוקב עח המצב (לפחות עד גיל שנה ).
בברכה

יתכן ובת שלך סובלת מטורטיקוליס(קיצור שריר בצוואר).עד 20 % ילדים עם בעיות פרקי ירכיים סובלים גם מהגבלה בתנועות הצוואר.אני ממליץ לך לגשת שוב לאורטופד ילדים.
הטיפול לבעייה בד"כ פיזיותרפיה
בברכה

נועה שלום ,
האיים כאב בקדמת הברך מעל הפיקה?או או אולי באיזור איפו גיד הפיקה מתחבר לשוק עליון?

ליאור שלום. כמו פעמים רבות בעבר בפורום זה, אני ממליץ לקרוא את החוברת להורים שכתב אחד המובילים בתחום אורתופדיה של ילדים - וניתן להוריד מאתר המחלקה שלי בשערי צדק. בגדול הפרעות סיבוביות ברגליים מחולקות לפי גובה הבעיה (ירך,שוק, כף רגל) השפעתן של נעליים מועטה מאוד.