פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית - יש לך שאלה?

מנסה כבר יומיים לשלוח לא יכולה גם בקובץ מנסה בחלקים ותודה למי שיצליח לקרוא עד הסוף לא יודעת אם לתת לה או לא .פחדת להרוס

סביר להניח שאני לא אשלח לך את זה לעולם .

יש לי גוש ענקי בגרון והראש עובד שעות נוספות
מרגישה כמו תלמידה שלא מתאימה להקבצה שמכל עבר צועקים לה נכשלת נכשלת

אני יודעת שאני לא ממלא את מה שמצופה ממני והאמת לא יודעת מה אני צריכה לעשות מקפידה להגיע רוצה לבוא כל שבוע

משתדלת להגיד כל מה שעולה לי בראש ואם עולים דברים אחר כך מביאה גם אותם ועדין כאילו לא מספיק טובה לא מובנת
אוף נמאס לי מתי אני יהיה מובנת למישהו אומרת צועקת מדברת כמו שאני יודעת מה שאני יכולה לא יודעת אחרת
מה שווה טיפול אם המטפלת שלי מיואשת ממני או יותר נכון חסרת אונים מולי ולא יודעת מה לעשות איתי
יותר ממה שאני עושה יותר מלהודות שאני בתוך אזור הנוחות ואני מסכימה מראש שיכאיבו לי מה אני אמורה לעשות .

כמו שאמרתי לענת אני לא אשמה שהדברים לא יוצאים לא אשמה שחינכו אותי לא לכאוב ולא לבכות ככה אני יודעת לא יודעת אחרת
מצטערת באמת מצטערת שאני לא מטופלת לדוגמא . נמאס לי להתנצל על כל מה שאני עושה או לא עושה פשוט נמאס לי להרגיש כל כך לא בסדר .

זאת אני וזה מה שיש !!!!! טוב טוב לא טוב אני יכולה ללכת רגילה ללכת זה לא יהיה משהו חדש זה רק יהיה כואב יותר

דברי בכנות קחי אחריות מה אני לא כנה מה אני מרמה מישהו . אם כן אז רק את עצמי מה לעשות כנראה שזה הדרך שלי לחיות ולא למות לתפקד ולא להיות בבית משוגעים ..פאקינג כל כך כואב לי שאני מתה
נמאס לי לחיות החיים האלה דרק זה יותר טוב , הטיפול הזה לקח לי גם את השמחה בחיים .
ואני רוצה שקט וכל מה שאני מקבלת זה רק עוד ועוד כאב .

זה מזכיר לי שהייתי קטנה מעניין שזה זיכרון שכל פעם חוזר כשממש כואב לי הייתי יושבת על יד בדלת שלהם הדלת הייתה פתוחה לא הייתי נכנסת מכווצת על כנף אחת של הדלת כמו כלב רחוב עזוב ובוכה בלי כל במין יללה כזאת כי כאבו לי הרגליים או כי הייתי צריכה אותה ותמיד היא הייתה כועסת שאני אפסיק לילל ושאני אגיד מה אני צריכה איך יכולתי להגיד לה מה אני צריכה ....

הייתי צריכה הורים נורמליים .....

גם שאני שולחת את הדברים הכי כואבים שאני כותבת שאני בתוך שלולית של דם זה לא מספיק , את אומרת שכבר אמרתי את הדברים וכלום לא חדש

את צודקת אני לא כנה אף פעם לא הייתי כנה תמיד הייתי חייבת לחסות על משהו להתאים את הסיפור לנפשות הפועלות עוד עיוות של המערכת ....

אני כותבת וצד אחד שלי כל כך צריך אותך וצד שני רוצה לשבור את הכלים לא רוצה להרוס אני חושבת שכל כך חשוב לי הטיפול הזה ואני כל כך מפחדת שהנה אני הורסת הנה אני אומרת מה שלא צריך הנה אני מכאיבה הנה אני חוצה גבולות . כותבת יותר מידי רוצה יותר מידי מנסה להיות בסדר והורסת כמו תמיד .

בבקשה אל תיתני לי להרוס , אני מרחיקה את מי שטוב אלי מפחידה אותו שלא ישאר לא מגיע לי שיהיו טובים אלי אני כל כך מזוהמת אני כזאת מפלצת . אני חושבת שהנתינה שלי זה רק כדי שלא ידעו כמה רעה אני כמה טמאה ומגעילה ...ככה אנשים לא יודעים אני כל כך שונאת את עצמי אני כל כך שונאת את המשפחה שלי
אבא שלי פגע בי בהרגשה שלי אבא שלי אנס אותי אם זה פיזית או רק הרגשה זה לא משנה אני מלוכלכת אני פגומה אני סוג ד של בן אדם אני מישהו שבעבר היו סוקלים אותו באבנים .
אחי ניצל אותי לצרכיו הגופניים כמו בובה על חוט ולאחרים סתם נתתי שיעשו בי כרצונם
ואני נשארתי פצועה לחיות ואני חיה עם פצע מזוהם וכולם בורחים ממני עוד בסוף אני אשמה .
כי אני הצעקנית ואני השמנה ואני המטומטמת שלא עשתה כלום עם החיים שלה ואני זאת ששורדת כלכלית רוצה חיים נורמליים בלי פגיעה רוצה שקט רוצה שלווה .
אני רוצה להשמיד את הגוף הזה רוצה שימות רוצה חיים אחרים
רוצה זוגיות נורמלית רוצה לא לפחד מהצל של עצמי רוצה לא לחשוב עם אני בסדר או לא
רוצה לדעת מי אני ואיך להתנהג כמו בן אדם
אני כזאת אפס כל כך כלום
החיים שלי במיץ של הזבל זה מספיק כנה ...

מאיפה אני יודעת מה אני רוצה או חושבת שאת יכולה לעזור לי ...
אם הייתי יודעת לא הייתי כותבת לך אני לא כל כך נהנית לשגע אותך בסמסים
אני מרגישה כמו אדם חסר תקנה אני מרגישה שבסוף תתייאשי ממני אני יודעת שאת כאן בשבילי יודעת שאת מנסה לעזור לי עד כמה שאפשר .
וכשאני כותבת שבסוף תתייאשי ממני אני יודעת שזה לא נכון ..ואז לא כותבת לא אומרת אבל זה שם ואולי מכאן הדברים ניראים לא כנים.
המרחק בן ההגיון וההבנה של אדם בוגר לעומת הרגש המעוות הוא כמו בן שמים לארץ ובאמצע יש דברים ריקים כללים .

אני אבודה ........בים של כאב

בנתיים עברו כמה שעות והראש חושב שלא לטעות אני מעריצה אותך ואת כל מי שבוחר בתחום . אני יודעת שאני לא קלה ופשוטה ואני מודה כל יום על כך שאת בוחרת לעשות איתי את הדרך הזאת
אני יודעת שאת מהלכת כמו לוליין על חוט דק כי אני עלולה להפגע עלולה לברוח עלולה לעוות נו כבר אמרתי מוח מעוות ....אני משאירה אותך כל הזמן בן המובן ללא מובן בן הגבולות לגמישות בן פתיחות לסגירות בן אמונה לחוסר ביטחון מוחלט בן שתיקה לדיבור לא פוסק אני לא צפוייה ולא מובנת
הבעיה היא שהבנתי שהמוח המעוות הזה הולך להמשיך ולחיות איתי לעד .
זה נורא לקח לי זמן להבין שאני לא כמו כולם שאני שונה לא רגילה כל חיי חשבתי שאני כמו כולם ...חחח אלוהים צוחק
ואז היה בי המון תקווה ואמונה שאם אני יעבוד איתך מספיק קשה אני אצליח להציל את עצמי מאוד שנים אומללות והחלטתי להביט קדימה לעוד 40 שנה או פחות שמחכות לי ואז הפנמתי שזה לעולם לא יקרה אני יהייה יותר במודעות זה יכאב יותר אבל תמיד תמיד תמיד אני אשאר פרי בושר שנגעו בו מוקדם מידי ..........

אז למה להמשיך את הטיפול הזה למה לפגוע בהגנות שעובדות לי למה להיות פחות אופטימית למה לוותר על הניתוקים למה לוותר על ההכחשה וההדחקה אם גם ככה החיים שלי הולכים להמשיך להיות אבודים אם המשפחה שלי תמשיך לסבול מהתקפי הזעם שלי אם בן הזוג המדהים שלי ימשיך להפגע ממני כי בכל פעם שהוא יההיה ביקורתי כלפי או כלפי ילדי אני אזנק בטרוף כי זה יטרגר אותי בטרוף
אם בעצם הגוף ימשיך לכאוב לי כל הזמן כל תא ותא שצועק פגעו בי אנסו אותי ניצלו אותי ........

כן אני שונאת את כולם אני רוצה להתקשר אליו ולאחל לו שימות שיסבול רוצה לראות אותו סבל למה רק שאני אסבול ואני לא עשיתי כלום רק נתתי את עצמי כמו מטומטמת ...
למה לא עצרתי אותו למה לא דיברתי ומה היה עוזר אם הייתי מדברת הם ידעו אמא והוא ידעו ולא עשו כלום אלוהים איפה היית בכלל ...

הקלישאה אומרת שהכל לטובה מה לטובה פה מה ? הבודיסטים אומרים שהכל זה פעולות ותגובות כלומר כל אחד מקבל מה שהוא פעל עבורו אז מה הייתי כזאת מפלצת כי רק למפלצות לחיות אדם מגיע לעבור את מה שעברתי ויותר מזה את מה שאני עוברת עכשיו.

שלא תהייה לך טעות לרגע אני אוהבת שאת כאן בשבילי אני צריכה אותך כמו אויר לנשימה ומאמינה שיחד נצליח לגרום לחיים שלי להיות יפים יותר .
אבל אני כל כך פוחדת . מגלה שאני לא יודעת מי אני ולא יודעת מי אני צריכה להיות וזה כואב בטרוף לעולם אני לא יהייה אני ..................

אומרים כי אני, אינני אני
על כן אני נבהל
כי אם אני אינני אני
אז מי אני בכלל ......................

אני,

אני מודה על שחלקת איתנו את תחושותיך. נורא ואיום. יש לך יכולת תיאורית מרשימה. הכאב נדרש כי מעברו השני יש חיים ושמחה. אי אפשר להתחבר לרגשות השמחים טרם הרגשנו את ההופכיים להם. הדרך אכן קשה וארוכה. לא אגיד לך שהכל לטובה, ממש לא. דבר אחד אוכל להגיד לך מניסיוני כאדם וכמטפלת: יש לך ככל הנראה כוחות נפש עצומים שאין לאנשים אחרים. אכן, את שונה מאחרים לא רק בשלילה שעברת אלא גם בחיוב. בזה אני בהחלט מאמינה וגם אם את רוצה למות לפרקים, כשתצאי מזה באופן חלקי יותר או פחות ואולי לגמרי, תדעי שיש לך המון עוצמה. אני רוצה שתזכרי שיש לך אותה תמיד. בהצלחה.

תיראי לא יודעת אם אלו כוחות מיוחדים אבל כן אני חושבת שהחיים יפים עדין ולמרות הכל .וזה לא בסיסמא אני באמת מאמינה בזאת רגעי המשבר שבהם אני רוצה למות זה לא כי אני רוצה להפסיק לחיות זה כי אני רוצה שקט ויש איזו אמונה ששם יש שקט (לא בטוחה בזה)

ברור לי שאני חייבת להתחבר לכאב כחלק מהתהליך ועדין בלי קשר אני יודעת להרגיש שימחה אמיתית ולצחוק מכל הלב .
הכוחות האלה שאת מדברת עליהם הם גם מה שתוקע אותי בטיפול כי אני אף פעם לא בוכה ולא מתמללת כאב אני מתנתקת אני נוגעת בכללי אבל לא ממש ומכאן בעצם הגיע המכתב הזה שלא ידעתי להחליט עם להעביר למטפלת שלי או לא ..

וזו בעצם הייתה השאלה שלי האם לתת לה או לא בנתיים החלטתי שכן כי זה מהותו של הטיפול ואני לא מוותרת עליו בכל מקרה תודה

שלום,
אפשר יהיה לדבר איתך?
אני מאד מזדהה עם דברים שאמרת,
פחות עם סוג הפגיעה אלא יותר עם התחושות הנלוות.
עם התחושה שאני היחידה המוזרה והלא נורמלית, עם הראש שלא מפסיק לחשוב וכו'.
אשמח לדבר סתם כי נראה לי שזה יוביל לתובנות בונות ומעניינות ולא כדי לפרוק או להתפרק..
תודה.

עוד אחת שלום

בדיוק בשביל זה יש קבוצות תמיכה. בקבוצה פוגשים אנשים המתמודדים עם קשיים משותפים וכך מרגישים שאיננו לבד בתוך כל הכאב, יש גם אחרים שיודעים מה עובר עלינו. ממליצה לך לחפש קבוצה מתאימה, לדעתי קיימות קבוצות במרכזי סיוע תקיפה מינית. אם זה לא הנושא ממנו את סובלת יש מגוון קבוצות לעזרה עצמית או בשם הקיצור קל"ע.

האמת שיחסית אני בסדר כבר. אני מטופלת כבר הרבה זמן ומנסה להמשיך הלאה. אני מעדיפה לא להיכנס לקבוצות תמיכה כי זה פשוט יעמיד אותי שוב מול הסיפור.
אני לא יודעת למה ביקשתי ממנה לדבר איתה. התחרטתי בשניה ששלחתי.. פשוט המחשבות שהיא רשמה הן בדיוק הסיבה שאני תמיד מגדירה עצמי מוזרה ועניין אותי לגלות שאולי אני לא היחידה ככה.
תודה בכל זאת.

הי איריס
מה שאת מתארת הינו הטרדה מינית ונראה שהמפעל פעל כדין בעקבות תלונתך.
למפעל יש שיקול דעת באשר לסנקציות שהוא נוקט בעקבות מסקנה שהתקיימה הטרדה מינית - אלא אם קיים במפעל תקנון משמעת הקובע סנקציה שונה בגין מקרה כפי שתיארת.
בפני מי שעברה הטרדה מינית בעבודה עומדים מספר ערוצי פעולה:
1. הגשת תלונה לאחראית על מניעת הטרדה מינית
2.הגשת תלונה למשטרה
3.הגשת תביעה אזרחית לפיצוי כספי (או הגעה להסכם בדבר פיצויים אלה, מחוץ לכתלי ביה"ד לעבודה).
בשני הצעדים הראשונים כבר נקטת והם אינם מונעים ממך לנקוט גם בצעד השלישי.
במקרה כזה מומלץ שתפני בהקדם האפשרי לעו"ד המצוי היטב בתחום זה.
בהצלחה

המפורטת. אשמח להעזר בשירותיך בעניין ולכן ברשותך עו'ד ויינריך אפנה טלפונית ביום א'.תודה ושבת טובה.

איריס שלום

באשר להיבט המשפטי ניתנה לך תשובה ע"י עו"ד ויינריך. אם מבחינה רגשית תבחיני כי התנהגותך או רגשותייך כלפי גברים משתנים פתאום, תשימי לב! זה עלול להיות קשור לחוויה הלא נעימה שעברת, ואז יהיה כדאי לשתף מישהו/ מטפלת ולטפל בכך. בהצלחה.

הי יפית
את מתארת הטרדה מינית והתנכלות חמורות ביותר, וזאת כמובן לכאורה, במלוא הזהירות ועל סמך המידע המאד חלקי שמסרת.
מבחינה חוקית יש הרבה מאד מה לעשות עם זה, כולל אפשרות לפתרון דיסקרטי שיוכל לתת מענה טוב לרצונך למזער את הפגיעה (ואולי אף למנוע אותה) וכן למנוע חשיפה פומבית.
על מנת לתת ייעוץ מפורט אצטרך לשמוע את כל הפרטים הספציפיים (וזה כמובן בלתי אפשרי באמצעות הפורום).
בכבוד רב

שלום לך

אכן ההודעה נמחקה בטעות!
לשאלתך, מדברייך עולה כאב רב. הדברים שאת מתארת- חוסר יכולת להרגיש שמחה אמיתית או רגשות חיובים אחרים בעוצמה ומחשבות וזכרונות מטרידים- מאפיינים טראומה. ניתן בהחלט לטפל בזה מניסיוני הטיפולי ולשקם את היכולת להרגיש שוב חיים ורגשות חיוביים. אם זה דבר שאת סובלת ממנו תקופה ארוכה ואלו התחושות והמחשבות שמלווים אותך אני מציעה לך לטפל בכך כי זה אחד הדברים שהזמן לא מרפא בכלל, רק טיפול. שיהיה בהצלחה.

תודה רבה על התגובה..
אני מטופלת כבר במשך כשנה וחצי. יש התקדמות ב"ה ואי אפשר להשוות את המצב שהייתי בו בתחילה למצבי היום. אני נמצאת בשגרה אך אני מרגישה שאני כל הזמן נלחמת. נלחמת בכאב ובקושי, מפחדת ליפול. יש רגעי שמחה אבל אני מרגישה כאילו כל מה שעברתי, גם ההטרדה וגם התקופה הנוראית שבאה אחריה, עומדים מעליי כצל ותמיד מאיימים לחזור. יש בי פחד שקיים כמעט תמיד. בלי סיבה..
מכאן נבעה השאלה ששאלתי. מהתהייה שלי האם אוכל אי פעם לשוב ולחיות חיים רגילים..
שוב תודה.

שלום לך.
אכן לא נעים .את ההגדרה החוקית של מהי הטרדה מינית תוכלי לברר במרכז הסיוע באינטרנט . האם את מצליחה לחזור לסדר היום או שהאירוע הזה מטריד אותך מאד?

שלום
ככל שהבדיקה אינה מחייבת הורדת חזיה, אכן מדובר בהטרדה מינית. האפשרויות שבפנייך מגוונות, חשוב שתפעלי למצות את זכויותייך החוקיות.
בכבוד רב

הכאב העולה מפנייתך מעורר צער. חוסר יכולת להרגיש שמחה או רגשות אחרים חיוביים בעוצמה, ומחשבות וזכרונות מטרידים אופיינים לטראומה. אם את סובלת ממצב זה תקופה ארוכה- נניח למעלה מחצי שנה, אני ממליצה לך ללכת לטיפול בהקדם. זה לא אחד הדברים שניתן להגיד עליהם שהזמן ירפא, כי הוא לא מרפא כלום בהקשר הזה. מניסיוני הטיפולי אפשר בהחלט לצאת מטראומה ולשוב להרגיש חיים. בהצלחה.

שלום אבי
אני מאד רוצה לעזור אבל חסרים לי נתונים בסיסיים כדי לענות לך (כתבת לי מה המעשים שלא נעשו אבל לא כתבת מה כן קרה, לא כתבת בת כמה חברתך היום וגם לא מתי המקרה קרה).
אני מניח שקשה לכם לפרט באמצעות הפורום או אינכם רוצים לחשוף פרטים, אם הנחתי נכון, באפשרותכם למסור לי פרטים אלה באופן ישיר.
בכבוד רב

שלום לך

מדבריך לא ברור מה בדיוק קרה, חסרים לי נתונים על מנת שאוכל להתייחס לשאלתך.
מה קרה- לא חובה לפרט אלא באופן כללי, ובעיקר איך זה משפיע עליה רע.

שלום לך

את חווה וודאי סבל רב. אין מישהו שיכול להבטיח לך כי ילדך לא ייפגע חלילה. אך מה שבטוח הוא כי החרדות שלך בנושא הזה עוברות אליו ועלולות לגרום לו נזק מיותר. יש משפט שאומר 'אשר יגורתי בא לי' כלומר מה שאני מפחד ממנו הכי הרבה עלול לקרות לי. הדרך הבטוחה להבטיח את שלום ילדך הוא לא לראות סכנה בכל פינה כי יש נטיה כואבת לאמונות שליליות שיש לנו על המציאות להוכיח את צדקתן. עשי טובה למען בנך, לכי לטיפול על מנת שתוכלי לגדל אותו בשמחה ולא בפחד. בהצלחה.

חיים שלום

הודעתך מבטאת סבל רב וצר לי על כך. מכיוון שהעלת מס' נושאים מורכבים: עיסוק אובססיבי במין, הטרדה ע"י מפקד, וזהות מינית שכל אחד מהם דורש מענה מקיף, אני ממליצה לך להכנס לאתר מקום ולקרוא שם על ההשפעה הפסיכולוגית על גברים שעברו ניצול מיני. כמו כן יש שם רשימת ספרים מומלצת לקריאה שגם תוכל לעזור לך. אני מניחה שאחר כך תהיה קצת פחות מבולבל. בהצלחה

שלום
אין מדובר בעבירה על החוק.
הינה הסעיף הספציפי:
353. באישום בשל עבירה לפי סעיפים 346(א) או 347(א), תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

מייגן שלום.
תודה שחזרת, כלומר לפי גילך את כנראה תלמידה עדין, כך שיועצת בית ספר יכולה להיות כתובת נוספת לשיחה ולהרגעת הרגשות.
אין ספק שעברת חוויה מטלטלת, אולם חשוב שתזכרי שזה היה ונגמר.
מצאי דרכים לשתף אחרים במה שקרה ובכך לשחרר את עצמך מנטל הרגשות המעיקים וכמו שכבר אמרתי, אם יעבור זמן ולא תצליחי להירגע, תפני לעזרה דרך קו הסיוע לנפגעות טלפון 1201 מכל אזור בארץ.
מאחלת לך ימים טובים צביה

כן, צביה אני תלמידה.. אבל יועצת ביהס היא דווקא לא מקור להתייעצות,התייעצות שלי איתה עלולה להביא לכך שההורים שלי ידעו על המקרה וזה לא משהו שאני רוצה שהם ידעו,
אני לא רוצה שאף אלד ידע מזה.. רק להצליח לשכוח את זה.

מייגן שלום שוב.
קראתי שוב את פנייתך, ונדמה לי שלא ממש התייחסתי למצוקה הגדולה שאת משדרת.
שוב, כדי להיות יותר עינינית אליך, חשוב לי לדעת גיל, השתייכות כמו חילונית, מסורתית וכו'.
חשוב לי שוב לאמר לך, שהסערה הרגשית בתקופה הראשונית היא לגמרי נורמטיבית, עברת חויה קשה, אם הזמן עובר ועצמת הרגשות איננה יורדת, מומלץ לפנות לעזרה.
אם תרצי לפרט יותר באתר, אשמח להתייחס.
צביה כפיר

חנה שלום.
אני מבינה שדרך האתר את מעוניינת ליצור קשר עם נפגעת גילוי עריות, אולי אם תפני בקשה דרך האתר מישהיא תגיב אליך.
לנו אין דרך לעזור לך, לנו למנהלי האתר.
בהצלחה צביה

יש דרך אחרת לפנות דרך האתר חוץ מהפנייה שפירסמתי ?

לא שידוע לי, האתר אנונימי ויכולות להיות תגובות אליך רק על בסיס רצון אישי.
צביה

אני מוכנה להתראיין אצל הסטודנטית.לצערי אני עברתי פגיעה כזו.

גבי שלום.
שמחה עבורך שאת מוכנה להתראיין, ושמחה עבור הסטודנטית שזקוקה לעזרתך, שתתני לה אותה.
מקוה ש
היא תראה את הסכמתך באתר ותפנה אליך.
צביה

סטודנטית למדעי ההתנהגות, מחפשת בחור/ה שעברו התעללות מינית ומוכנים להתראיין, בצורה אנונימית כמובן ושמירה על הפרטיות.. אשמח להיענותכם...על מנת להעלות את המודעות למצבים מחמירים אלה ולהגביר את החשיבות של לשתף ולטפל בכך...

חנה שלום

את יכולה לפנות לאתר מקום שמפרסם פניות של סטודנטים ואחרים המעוניינים לצורך מחקר לראיין נפגעות

אני מודה לכל מי שהגיב ורצה לסייע.
הסתדרתי.
תודה ענקית בכל אופן.

שלום לך ענת.
אני מבינה את הקושי בקבלת האינפורמציה על בנך וגם כמו שאת כותבת, לא ברור אם היא נכונה.
אינך מפרטת מה הרווחה אמרו לך, האם הם פנו אליך כדי שתדעי? האם הם רק מיידעים אותך שהוגשה תלונה?גם לא ברור מדבריך היכן הוגשה התלונה וזה משנה לגבי המשך הטיפול.
אניח לעו"ד ויינריך לענות על ההבטים המשפטיים של תלונה והמשמעויות שלה, אבל אין ספק שאם יש אמת בתלונה הרי שגם בנך, זקוק לעזרה. משהוא גרם לו לעשות (אם עשה)את המעשה וככול שתקדימי לעזור לו כן ייטב.
עזרה כזו ניתן לקבל מפסיכולוגית בי"ס או באופן פרטי.
תפקידך הוא לשמור ולעזור לבנך, הרי מדובר בילד בן 10, וגם אם הומצאה לגביו התלונה חשוב להבין למה.
בהצלחה צביה

שלום ענת
ככל שתיפתח חקירה, החקירה יכולה להתבצע רק ע"י חוקר ילדים (אנשי מקצוע בעלי מיומנות והכשרה מיוחדת). חקירת ילדים הינה חקירה המתבצעת תחת מגבלות חוקיות חמורות שנועדו לשמור על הילד הנחקר. פרטים תוכלי לראות ב"חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955".
אני מקווה שיתברר שאין דברים בגו.
לגבי הפצת מידע על ידי ההורים לאחר החקירה (ככל שתתקיים חקירה וככל שחו"ח יתברר שיש אמת בטענות), אני מקווה שמדובר באנשים אחראים שיבינו את הנזק שיכול להגרם לילד שלכם כתוצאה מהפצת מידע כזו ושיימנעו מהפצתו.
כל טוב