פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

מתי להתחיל לדאוג?
כשהחבר הדמיוני משמש תחליף לחברים אמיתיים ופוגע ביחסים החברתיים של הילד עם חבריו.
כשהחבר הדמיוני מסרב להיעלם, אחרי שנה למשל.
ההורים צריכים לערוך בירור ,יחד עם פסיכולוג ,כדי לברר מהו התפקיד של אותה דמות דמיונית בעולמו הפנימי של הילד,עם איזה פחדים או בעיות רגשיות הוא מתמודד בעזרת החבר ומדוע אינו רוצה להיפרד ממנו?

גיל הילד- ככל שהגיל עולה ,כך אמור החבר הדמיוני להיות פחות נוכח בחיי הילד.
מה שנחשב כהתנהגות נורמטיבית בגיל צעיר,צריך להדליק נורות אדומות באמצע בית הספר היסודי וגיל ההתבגרות.
בכל מקרה על פי התיאור שלך כדאי מאד להגיע להערכה פסכיאטרית מאחר והקשיים הם יותר מורכבים מאשר רק חבר דמיוני

ניתן לפנות לפסיכיאטר ילדים לאיבחון והוא יתאים טיפול מתאים לילדה . כדאי תמיד לבצע הערכה לפני שמתחילים בטיפול כלשהוא

שלום רב בגלל תופעות הלוואי והרגישות של הילד לתרופות כדאי מאד לשלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT ). בכל מקרה אין בעיה לשלב תרופות כמו אדרונקס אם כי חשוב תמיד ברגע שמטפלים במספר תרופות להיות במעקב רציף עם הפסכיאטר. בהצלחה

לילה טוב ד"ר שפירא,

ראשית תודה רבה על תשובתך המהירה.

רק הבהרה אחת קטנה ברשותך, האם האדרונקס כן יכול לסייע גם ל-ocd , כלומר, הוא
יהיה מבחינת "שתי ציפורים במכה אחת" או שאין מנוס להמשיך ולקחת כדור אחר להפרעה
הכפייתית בנוסף לאדרונקס?

מודה מאוד וליל מנוחה,

נופר.

מאחר ואדרונקס פועל על נוראדרנלין כניראה תצטרכו לשלב תרופות שמעלות סרוטונין כמו ציפרלקס

בד"כ ניתן לאבחן הפרעת קשב מגיל 4 אם כי ניתן לחשוד בהפרעה כבר קודם לכן
אני מציע שתפנו לפסכיאטר המומחה לגיל הרך כדי לבצע איבחון. תכתבי לי מייל ומקום מגורים ואכתוב לך על האפשרויות לכך
בברכה

לאיילת שלום

אין אנו ממליים מעל דפי הפורום על רופאים.
וזאת מסיבות מובנות. אין לנו את הסמכות לקבוע מי רופא מומלץ ומי לא.

חשוב לי להדגיש כי:
אין טפול בשום הפרעה פסיכיאטרית ללא טיפול נילווה שאינו תרופתי.
לפעמים אין כל טובת הנאה מטיפול מקסימאלי בתרופות להסרת קשב וריכוז שכן יתכן ותופעות הלוואי יעלו על התועלת של התרופה.

הצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

הי איילת,

שקראתי את הודעתך הרגשתי אמפטיה ואף הזדהות...
אני עוברת דברים מאוד דומים תקופה ארוכה מאוד עם בני בן ה-12 וחצי.

מתוך נסיון שלי גם עם עצמי, התרופות נגד חרדה יכולות לגרום לתופעות שונות אצל
אנשים שונים, גם ילדים כמובן. כל תרופה כזאת משפיעה באופן שונה על השינה וכדאי
לנסות ולראות מתי הכי כדאי לתת אותה. ציפרלקס יכולה לגרום לבעיות שינה לכן אם
לביתך יש בעית שינה, עדיף שתתני לה את התרופה בבוקר ואם את נותנת בבוקר, אולי
דווקא תחליפי לערב.... לפעמים אצל הילדים שלנו , הלא שגרתיים, הכל קצת הפוך...

הכל ניסוי ותהיה עם הבעיות קשב והנלווה אליהם, החרדות ובעיות השינה, ובהחלט מסכימה
עם דברי הד"ר, חייבים לשלב טיפול פסיכולוגי תומך מתאים למצב אם עדיין היא לא בטיפול.
ברחי מכל התרופות ממשפחת הרטלין, כוללל אדרל, הללו מגבירים חרדות אצל ילדים
שיש להם נטיה כזאת ! אנו ניסינו את כל סוגי התרופות, כולל יבוא מחו"ל של סטרטרה, שלצערי גם לא התאימה וגרמה לתופעות לוואי לא סימפטיות. שווה לנסות בכל זאת אם יש אפשרות, סטרטרה נותנת טווח רחב של 24 שעות השפעה, כי היא בעצם נוגדת חרדות ודכאון וגם יכולה להרגיע, מסייעת בבעיות קשב וריכוז. כדאי לשאול את הרופא המטפל שלך עליה או על האדרונקס שגם עוזרת לחלק מהמקרים ולא גורמת להחרפת החרדה. כפי שאמר הרופא, לפעמים הנזק בתרופות הללו עולה על התועלת אם בכלל, כמה שרוצים שהם יעזרו...

מחזקת את יידיך , מבינה את הקושי והתסכול, מאמינה שלבסוף ימצא האיזון פחות או
יותר... הרי לזה כולנו שואפים....

ליל מנוחה מקווה... (אני גם מאלה שיש להן בעיות שינה קשות... )

מרב.

יש סיבה לדאוג

ילד שמתמיד באי הליכה לבית הספר סופו לא לחזור רליו, ולכן הטיפול יעשה בצורה ברורה,אבל כמובן לא חבלנית ואגרסיבית.

חשוב הקשר בין הרופא הפסיכולוג ובית הספר, ניתוקי קשר ביניהם עלול לחבל בתהליך.
מדובר בתהליך הדרגתי ולכן האצות לא תמיד מצליחות.
יש גישות טיפול שונות, וגם כימיות שונות עם אנשי הטיפול. אין להרפות מההכוונה של אנשי המקצוע אולם יש כל הזמן לעודד את הקשר ביניהם.
גישת ההורים להמלצות חיונית להצלחה, על ההורים להתמיד בכיוון המומלץ, ולעודד את הילד לחזור לבית הספר. זה קשה אבל לרוב זה מצליח.

בהצלחה,

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לגימל שלום

התרופה מיועדת לעוררות במצבי נטיה לישנוניות.
המצב המתואר הפוך למטרת התרופה.

תגובות פרדוקסליות של תרופות מסוימות יתכנו. אולם הניסיון עם הכדור הזה למטרה ולמצב הזה אינו שכיח ולכן אין ניסיון רב בתחום.

הצעתי הכנה כי תפנה לרופא המטפל כדי לידע אותו. באם הרופא מכיר מצב כזה מה טוב ,ובאם לא הוא רשאי לפנות לגוף המייבא את התרופה ולבחון באם בארכיון המקרים של חברת התרופות דווחה תופעה כזאת, ואם לא, הרי אף כדי לדווח לצורכי כל הקהילה הרפואית.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאיילת שלום.

ובוודאי באם פנית לפורום של פסיכיאטרים, התשובה תהיה פסיכיאטר של הילד,ולו בגלל סיבה אחת, שתמיד יש גם מימד פסיכולוגי ואין מימד זה בהכשרה של נוירולוג.
יודגש כי האבחנה נמצאת בספר האבחון הפסיכיאטרי ולא בחינם.

אולם יש לדעת שהמציאות קצת אחרת כי הקופות מציעות נוירולוגיה של הילד בסל של הקופה ופסיכיאטריה של הילד אינה מצויה בסל ולכן לפעמים השירות ניתן בחסר.
ולכן מיקרים קלים יכולים להעזר גם בנוירולוג בלבד.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אכן, אכן טעות.

חובה מיוחדת כי הגמילה תעשה רק בתיווך רופא חי וקיים ולא דרך קריאת מאמרים או פורומים.
זאת הדרך ואין קיצורים.

בברכה והצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום
לקחתי במשך חודשיים כמעט כל יום קלונקס של חצי מ0.5 מ"ג ועכשיו ניסיתי להפסיק לכמה ימים אבל אני מרגישה חרדה מוגברת, וחום פנימי בכתפיים ,בצוואר ובפנים.
האם זה יכול להיות בגלל שהפסקתי ליטול את הקלונקס? ואם כן אז כיצד אפשר להקל על הגמילה בלי התופעות האלו?

שלום

אני מניח שאת בוגרת ולא נערה.
יש טכניקות שונות וכולן מבוססות על המרת בקלונקס בתרופות נוגדות דיכאון עם מרכיב נוגד חרדה.
יש לבצע את ההמרה בליווי פסיכיאטר הבקיא בכך .

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמנו

תנוחמו מן השמים

משברים דינם שהם לא מסתיימים בהרף עין, זה עניין של תהליך. צריך סבלנות ואמונה.
כמובן שהמטפל המשפחתי צריך לחוות את דעתו. לפעמים שווה ללכת לחוות דעת שניה.
יש לדעת שגישות טיפול הן עניין יחסי ,ויעוץ נוסף גם יכול לבלבל אותכם.

מקווה כי הישועה אך תבוא.
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום שמרית
ללא ספק הטראומה היא קשה לך ולילדים וחשוב לעבור את התקופה הקשה בעזרת תמיכה מקצועית. חשוב ביותר לדבר עם הילדים ולהדריך אותך מה להגיד , מתי להגיד איך להגיד מתי ללכת לבית הקברות . מאד חשוב שלא תהיי לבד עם התחושות והקשיים ותקבלי תמיכה מקצועית. בהצלחה ושלא תדעו עוד צער

המינון נקבע עלך פי פרמטרים שונים גיל משקל ויש גם שונות אישית בין אדם לאדם. יש ילדים שמגיבים למינון נמוך ויש כאלה שזקוקים למינונים יותר גבוהים. חשוב להתייעץ עם הפסכיאטר המטפל לגבי המינון.

חשוב ביותר לפנות לטיפול ולדעתי כדאי מאד לבצע הערכה פסכיאטרית לפני כן.

בדיקה פסכיאטרית דחופה
שלום רב אפשר לגשת בהקדם לבדיקה פסכיאטרית ולא לחדר מיון כדי לבדוק את חומרת המסוכנות. בהחלט התיאור שתיארת מחייב התייחסות דחופה ומעמיקה לנושא. לפעמים איומי אובדנות הופכים למעשים ובודאי לא תרצו להגיע לכך. בהצלחה

תקשר אלי למייל האישי ותשאיר שם מספר טלפון

בברכה ד"ר סמואל אליהו

ליורם שלום
אתה מתכוון קרוב לוודאי ל- NON VERBAL LEARNING DISABILITY
ובכן אבחנה זאת אינה מצויה בארסנל הפסיכיאטרי, מדובר בפרשנות נוירופסיכולוגית להפרעה על הרצף האוטיסטי .
אין למציאות זאת כל טיפול פסיכיאטרי תרופתי ספציפי - הטיפול הוא בסימפטום כלומר באי שקט, בחרדה, בכפיתייות וכדומה. הגישות לטיפול בילדים על הרצף האוטיטסי למיניהם יכולים להיות פיתרונות אפשריים , גם למצב זה.
האבחנה כאמור באה מגישה נוירופסיכולוגית . יש כמובן גם גישות אחרות.
וכמובן כל אחד מחזיק מהאדמו"ר שלו.

כפסיכיאטרים אנו יותר מפרשים את העולם הנפשי מבעד לעדשה של העולם הרגשי ופחות דרך החריר של ליקוי למידה. הרי אפשר לפרש כל התנהגות כליקוי התובנה של המציאות. ולפי תפיסת NVLD בעיות ההבנה החברתית מקורם בליקוי מוחי קוגניטיבי
כסוג דיסלקציה של הפרשנות החברתית. ואם כך הדבר אז יש ללמד את הילד את המציאות דרך מעקפים , ממש כמו שמלמדים ילד עם הפרעת למידה דרך הוראה משקמת.
בארץ יש קבוצה של אנשי מקצוע -פסיכולגים , ונוירולוגים המאמצים אבחנה זאת- שמקורה פרשני- יש כמובן לפנות אליהם לפתרונות ברוח האסכולה הזאת.

בברכה
ד"ר סמואל אליהו