פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

איפה אפשר לעשות אבחון פסיכיאטרי לנוער באופן פרטי? כמה זה עולה בערך? תודה

שלום רב
יש לי ילדה בת שנתיים ו 3 ילדה מאוד מאוד חרדתית היא מפחדת כאשר ילדים מתקרבים אליה למשל אם היא עולה במגלשה וילד קטן מתקרב היא ישר בורחת ובאה אלי או שהיא קופאת במקום , מפחדת מפחי אשפה כאשר עוברים ליד פח אשפה גדול היא אומרת פח ומפחדת שנעבור,הילדה נמצאת איתי בבית חשתבי לרשום אותה לגן אבל זה בלתי אפשרי כי היא פשוט מאוד חרדתית בצורה לא רגילה, היא נמצאת בהתפתחות הילד והפסיכלוגית והיא המליצה ללכת איתה לפיסייכאטר בגהה, אני הולכת איתה לגינה אצלנו בפארק ומאז שהיא קטנה והיא חוששת להיות שם היא לא משחקת בחופשיות אלא לרוב צמודה אליה ואפילו שאני חושפת אותה לגן הציבורי כל יום ולילדים היא לא משתחררת מהחרדה שלה כלומר החשיפה לא משפרת אותה והיא נשארת במצב של חרדה, מבחינה דיבור יודעת להגיד מילים בודדות ומחינה מוטרית התפתחה בקצב איתי כלומר הלכה בגיל שנה ו 8 היא ילדה חכמה שמבינה הכל וכאשר היא נמצאת איתי בבית היא משחקת הרבה יותר חופשייה הבעיה מתחילה כאשר יוצאים מהבית לגן שיש ילדים והיא מראש מפחדת כאילו החרדה לא מאשפרת לה להנות בחוץ, יש מקומות כמו ג'מבורי שהיא כן משחקת ולא מפחדת אבל בברוב המקומות היא מאוד חוששת ולא מצליחה להתרגל,
מה עושים.
בגימבורי לרוב היא משחקת שמתקרב ילד היא גם חוששת אבל יותר טוב המצב ויש ימים שהיא יותר חרדה שם ופחות

תודה רבה

ערב טוב
יש לי אח בן 10, ילד מדהים, כישרוני (מצייר,שר,מנגן,רוקד), ילד חם,אוהב את כל הסובבים אותו,מרעיף אהבה ללא הרף, תלמיד טוב.
הבעיה התחילה לפני כשנה כשהחלו לו חרדות שהתבטאו בהקאות כל פעם שהיה צריך לצאת מהבית או לשנות את הסדר יום שלו (נסיעה פשוטה לסבתא הייתה כרוחה בהקאה לפני היציאה ובמהלך הנסיעה), לפני כל יציאה מהבית שלא למטרת בית ספר (אפילו לחבר קרוב, סרט בקולנוע, משפחה) הילד היה מתלונן שהוא לא מרגיש טוב, היה נעשה חיוור, היה הולך להקיא ומבקש לא ללכת. לקחנו אותו לאבחון שם נאמר לנו שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז (המליצו לנו על רטלין אך לא רצינו להמשיך את הבירור לכן לא נתנו לו). לקחנו אותו לפסיכולוגית שטענה שמדובר בחרדות שיש לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
לקחנו אותו להומאופט שנתן לו כדורים למציצה (כדור אחד בכל לילה), ובאמת המצב השתפר אך מהר מאוד המצב התדרדר, הילד עוד פחות מרוכז ממה שהוא היה קודם לכן, החל לדבר הרבה על רצון למות במונחים של "חבל אני חי", "עדיף שאני אמות", בהמלצת הרופא משפחה לקחנו אותו לפסיכיאטר ילדים שמטפל בבעיות קשב וריכוז, הפסיכיאטר המליץ על כדור אחד ביום של לוסטרל, מאז יש שינויים חדים במצב הרוח, יומיים הוא ילד טוב, ביומיים האחרים הוא מתהפך, מתנהג לא טוב בבית ספר וכשהוא מקבל הערות רעות מהמורה הוא מאשים את עצמו בזה, כועס על עצמו ושוב מתבטא במונחים של "חבל שאני חי", "אני טיפש" "אף אחד לא אוהב אותי" ...
באחד הימים הוא קיבל כמה הערות רעות מהמורה, ולא היה מוכן להמשיך את השיעורי בית שהוא קיבל. הוא החל לבכות ולצרוח ולהכנס לפאניקה ואמר שהוא כועס רק על עצמו שהוא קיבל הערות כאלה, ושהוא רוצה למות ולא אכפת לו מכלום, השארתי אותו כמה דקות להרגע אמרתי לו שימשיך את השיעורי בית כשיירגע.
לאחר כמה דקות ששאלתי אותו מה הוא עושה הוא ענה לי שהוא במטבח עם סכין.
רצתי למטבח והוא החזיק סכין ובכה וככשאלתי אותו למה הוא עושה את זה הוא אמר שהוא מרגיש לא שייך לאף אחד, לשום קבוצה.
שלחתי אותו לחדר שיירגע, הלכתי אליו והצעתי לו עזרה בסיום הכנת השיעורים. סיימנו את השיעורים ומהר מאוד הוא נרגע (עניין של כחצי שעה, 20 דקות)...
התקשרנו בערב לפסיכיאטר, הוא טען שאולי יהיה צורך באישפוז, כמובן שדבר כזה לא בא בחשבון הלא שמדובר בילד בן 10..
האם יש אפשרות שזו השפעה של הכדורים שהוא לוקח?
איזה טיפול ניתן לתת ואיפה ניתן לאבחן אותו ולקבל אולי הצעה לטיפול אחר?
יש לציין גם שכל הבעיות החלו לאחר שהוא ראה את הכלב של סבתא וסבא נדרס מול העיניים...

תודה והמשך ערב טוב

שלום דוקטור,
בני בן תשע מתנהג לפעמים בצורה עדינה משהו בדיבור שלו נראה לי עדין וגם בהתנהגות עצמה.הוא גם ילד רגיש. מצד שני הוא מתנהג כמו שבנים צריכים להתנהג, כלומר, כדורגל, חוג קראטה, משחקים וצעצועים של בנים וכו'. השבוע הוא סיפר לאישתי שהוא אוהב זמר צעיר מסויים ששר שירי ילדים והוא מעריץ אותו והוא גם אוהב אותו כי הוא יפה, וכי יש לו פנים יפות. השאלה שלי היא האם הוא מבין בגילו מה שהוא אומר (את המשמעות), והאם זה מראה על התפתחות בכיוון מסויים בנוגע להעדפות המיניות שלו בעתיד, אם אני מוסיף לזה את העדינות והרגישות שבו?
בנוסף, לפני זמן לא רב הוא סיפר לי שלעגו לו בכיתה וכינו אותו הומו. הוא לא בדיוק ידע מה זה אבל הבנתי ממנו, שכך הוא הבין, שהומו זה "אחד שנצמד לבנים", ובתגובה הוא טיפה התחיל להתרחק מקבוצת הבנים. בסה"כ הוא מאוד מקובל בכיתה , ודווקה אלה שלעגו לו הם חבריו הטובים. לכן אני לא נלחצתי מהמקרה ולמען האמת, גם הילד לא נלחץ או התרגש. איך וכיצד לנהוג? מה לעשות ולהסביר לילד? האם כול הסימנים הללו מצביעים על משהו או חשד מסוים? האם בגיל כזה גם אמורים להתאהב בבנות? או בבנים...
אודה לתשובתך,

בני בן ה-16 אובחן עי רופא כסובל מהרשום מעלה וקיבל מרשם לכדורי moroiul 25 בני לא מוכן לקחת את הכדורים האלו שאלתי האם קיימים מרכזים לטיפול בנוער באיזור מרכז הרארץ שלא בכפיה לטיפול במצבו אודה לתשובתכם בדחיפות
בכבוד רב אבא דואג

לאחר מתן ריטלין לבני הכדור גרם לו לטיקים חמורים וקראתי שאדרל הוא אופציה טובה שאלתי היא האם אפשר להמיס את האדרל מאחר ובני לא בולע כדורים.
תודה סיגל

שלום רב,
בתי בת 11 ילדה אינטלגנטית מאוד המאובחנת כבעלת הפרעת קשב ומטופלת בהתאם. לאחרונה אנו עדים לכעסים רבים שלה על כל דבר שלא מקבלת כשרוצה ואף איימה להתאבד כי לטענתה לא אוהבים אותה. אנו מנסים מאוד להיות עבורה, להבין , לתת אך מאוד נבהלנו מאיומי ההתאבדות. יש לציין כי בשנתיים האחרונות מאוד השמינה ודימוי הגוף שלה נמוך. היא חסרת מוטיבציה לימודית ומבלה את רוב שעותיה במחשב. עם זאת היא פעילה בחוגים ויש לה חברות.
אנו מעוניינים לפנות לייעוץ, מהי המלצתכם, כיצד ניתן לאבחן ולהתמודד עם איומיה?
תודה רבה מראש.

בני בן ה10.5 פדד בתפקוד בינוני מטופל מזה כשנתיים וחצי בריספונד(1.75 מ"ג) ופבוקסיל (50 מ"ג)
לאחרונה הופיעו אצלו לפתע טיקים מאוד קשים בראש / פנים ולאחר בירור והורדת מינון התגלה הקשר לריספונד ולכן הוחלט להוריד בהדרגה מינון ולהחליפו. אתמול קיבלנו את התרופה החדשה - זיפרקסה (5 מ"ג). לאחר שנטל אותה הוא נרדם ממש חזק ללא הצלחה מצידנו להעירו. הוא ישן 15 שעות רצוף.
רציתי לשאול האם זיפרקסה ופבוקסיל הם שילוב אפשרי וטוב עבור ילד בגילו?
האם העובדה שנרדם כל כך חזק מעידה על כך שהמינון גבוה עבורו (5 מ"ג לעומת 1.75 של ריספונד ) ? אולי כדאי להתחיל בהדרגה? האם עדיף לתת את התרופה לפני השינה בערב?

תודה מראש

אני סובלת מהפרעת קשב מהסוג השקט הייתי ילדה טובה שקטה אך לא מובנת קיבלתי הרבה מכות בגלל זה לא הצלחתי להכין שיעורים וכדומה עם דימוי עצמי נמוך ויכולת לראות רק את השלילי כל הזמן הראש שלי עסוק בלהכות אותי על כל מעשה הצלחתי לשרוד עד היום איכשהו ולצאת מזה די בסדר אני יודעת להסוות ולשחק מול החברה אבל היום כשאני אמא לתאומים בני שנתיים ואחד מהם הוא ממש ילד בכינוני ומסכנוני ולא ורחוק מלהיות צייתן אולי ככה הייתי אני בתור ילדה והוא גורר קשיחות וחוסר סבלנות מהסביבה כל דרך איתו לא עובדת וכל זה רק מגביר את תחושת הכישלון אצלי תחושת החרדה וחוסר היכולת להשתנות ולשנות ע ז ר ה בבקשה ע ז ר ה עתידו של ילדי חשות לי אני גם רוצה לדעת מה לומר למטפלות שלו בגן לפני כמה ימים ראיתי את אחת הגננות מושכת אותו בחולצה וצורחת עליו הכרחתי את עצמי להגיב לכך בחריפות כמובן שלבסוף הגבתי בחוסר פרופורציה ושרפתי עולם בלי לדעת עם כמה שניסיתי לחשוב מה יהיו ההשלכות של מעשי אבל גם לא הפתיע אותי באמת ההתנהגות שלה אליו ראיתי בברור את עצמי במצבים מסויימים איתו . אני הייתי מוכה בגלל הפרעת הקשב שלי ולפעמים אני מכאיבה לילדי תוך שאני מוחצת לו את היד או מתנהגת אליו באגרסיביות אז בקיצור אני צריכה מלא עזרה ואין לי את יכולת ההתמדה בקבלת העזרה ולא את הכסף והתורים וכל השיט הזה ע ז ר ה

בת משפחתי בת ה17 היא נערה אינטילגנטית ובוגרת לגילה שתמיד
הייתה רגישה מאוד ונטתה לחרדתיות.
מטופלת בריטלין מגיל 13 עקב בעיות קשב וריכוז.
בחצי שנה האחרונה היא הייתה שרוייה תחת לחץ גדול ומתמשך בעקבות עבודת גמר בבית
הספר.
אני חייבת לציין שלעיתים אפשר לראות שהיא מונעת כל כך ע"י החרדות שלה עד כדי כך
שהיא מפסיקה לחשוב בצורה רציונלית.
בכל אופן, בגלל הקשר הטוב שיש לי איתה היא סיפרה לי לפני כמה חודשים שהיא שמעה
כבר כמה פעמים בלילה קול של אישה ממלמלת דברים לא מובנים ובנוסף אמרה
לי שהיא רואה מדי פעם מין צלליות שחורות שעוברות מהר.
אני מקווה לחשוב שתסמינים אלו הגיעו בעקבות החרדות ובכל זאת, אני מודאגת
שמדובר בהתפתחות של פסיכוזה שעלולה להחמיר.
רציתי לשאול מה דעתכם והאם, אם מדובר בהתפתחות של מחלה ניתן למנוע
את החמרתה?

תודה רבה על ההקשבה ויום נעים,
מאיה.

יש לי שאלות לגבי ולגבי אחי.
אתחיל מהמקרה שלי:
כל פעם שיש איזה אירוע נגיד ראיון עבודה או כל דבר אחר אני חושבת על זה הרבה אבל אני לא מרגישה לחץ וזה מתבטא בכאבי בטן וריצה לשירותים. אני שונאת את המצב הזה אני רוצה להיות בחורה שלא נלחצת מדברים כאלה איך אני יכולה לטפל בבעיה?

עכשיו לגבי אחי:
אחי בן 7 והוא ילד שמאוד קשור לאמא. אם היא הולכת ועוזבת אותו הוא מתחיל לבכות, אם הוא נשאר באוטו איתי ואמא יצאה לרגע הוא שואל מלא שאלות כמו לאן הלכה, איך היא תחזור ואז מגיע הבכי. כיצד לכנות תופעה זו? יש לציין גם שהוא ילד שנלחץ מכל סיטואציה אם זה ממעליות או סירנות של אמבולנס ברחוב. איך מטפלים בו?

אשמח לקבל חו'ד על דפרקסנט כתרופה לקשב וריכוז לבן 8 (ריטלין לא ממש עזר). מהן תופעות הלוואי האפשריות? מהי יעילותו ואיזה עוד אפשרויות תרופתיות קיימות?

בתי בת 14 וחצי קיבלה השבוע לאחר פגישה אחת בלבד עם פסיכיאטר, טיפות נוילפטיל 4%.
נתבקשה לקחת 2 טיפות בבוקר עם כוס מים.
אבקש לדעת לאילו תופעות לואי לצפות שכן היא תלמידה בבית ספר בחטיבת הביניים לקראת בחינות למגמות בתיכון ולא הייתי רוצה שישפיע על ערנותה או יציבותה בעת הבחינות.

אחותי כאשר היתה כבת 12 אולי אפילו פחות .היתה מתארת תופעה הבאה: היא הרגישה כעסים חזקים עד כדי כך שבמחשבתה יכלה להרוג בן אדם. למרות שבפועל היתה ילדה שקטה. אך מה שהופיע כל פעם עם הכעס היו דמעות. היום כבת 20 אין לה את כעס הזה. אבל הדמעות תמיד יוצאות בריבים או ויכוחים.
יש הסבר כלשהו לתופעה.

ביתי בת ה13 עברה חרם כיתתי לפני כשנה בגלל היותה ילדה שמנה - במשך השנה עשתה דיאטה וכמעט הגיעה לאנורקסיה, במשך כחצי שנה היינו בטיפול רפואי ופסיכולוגי
היום היא בבית ספר אחר היא ילדה חיננית ומאוד בוגרת לגילה
הבעיה היא שקשה לה לבטוח בבנות גילה היא מפחדת להזמין חברות הביתה ויש לה פחד ללכת לחוגים אחר הצהריים .
בבית הספר היא אומרת שיש הרבה רעש וסובלת מכאבי ראש ומידי פעם צריכה ימים להרגע
בבית האנשים היחידים שהיא בוטחת זה המשפחה מה עושים ואיך עוזרים?