פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום יוכי, בתי בת 1.2 ויש לה אוצר מילים גדול של כ 60 מילים. היא גם התחילה לצרף 2 מילים כגון: אבא בוא, עוד פעם, מוצץ נפל וזהו. לדעתי היא מבינה הרבה יותר ממה שעדיין מסוגלת לדבר. שאלתי היא כזו- ניכר עליה שהיא מנסה לדבר יותר ממה שהיום מסוגלת וזה מתסכל אותה, איך אני יכולה לעזור לה? תודה רבה!
אביבה

שלום
בתי היום בת שנה וחודשיים
החל מהיותה בת מספר חודשים היא נוהגת לפני השינה ובהתעוררויות בלילה לחבוט את ראשה במיטה ולנוע עם גופה אחורה וקדימה, דבר שיכול להימשך גם שעה-שעה וחצי עד שהיא נרדמת.
למי עליי לפנות על מנת לטפל בנושא? מה עליי לעשות בנוגע לכך?
אשמח לכל הכוונה בנושא!!!
תודה רבה
אילת

היא עזרה לי בתקופה קשה , ותמיד תמכה והקשיבה ועודדה וכל זה בחינם בלי להכיר , תרמה מזמנה ומהידע שלה לעזור להורים מבולבלים שצריכים עצה .
ממש עצוב לי . את תחסרי לי המון. יהי זכרך ברוך

שלום , אני אמא לילד בן 3.5 ולאחרונה אני נתקלת במצבים שבהם הוא נבהל להיות בסביבת קהל רב.
הוא נלחץ כאשר הוא רואה הרבה אנשים באיזור אחד, יכול להיות בבריכה, בגן שעשועים, בהפנינג בבית של חברים ובכל מקום בילוי אחר. עד כדי כך שהוא מעדיף לא לצאת מהבית בכל סיטואציה הוא אומר״ לא רוצה ללכת יש שם ילדים״ גם כשהוא נכנס למקום שיש בו מוזיקה חזקה הוא נלחץ ומתחיל לבכות ודורש ללכת לבית או שהוא אומר שהוא רעב, עיייף העיקר לא להיות נוכח באותו מקום, אני ממש מוטרדת מהמצב.
אשמח לקבל יעוץ איך להתמודד.

אני המומה על פטירתה ,אישה מדהימה מקצועית שלא מפחדת להגיד את שעל ליבה
הלוואי וכל אנשי המקצוע ילמדו ממנה לתת אבחון אמיתי ולהקשיב להורים כי הם יודעים הכי טוב
יהי זכרה ברוך

קצת ארוך ומתסכל..מרגישה שבעלי לא מאמין בבן שלנו כמוני. מאז שהוא נולד, אפילו כשהיה בבטן הייתה לי אינטואיציה שהילד מבריק. מבחינה מוטורית הוא התפתח נורא נורא מהר, הלך בגיל 10 חודשים, את כל הצבעים ידע עד גיל 1.8, התחיל לשאול שאלות כמו איך דברים עובדים ואיך מכונות עובדות מגיל שנתיים, אולי לפני קצת ובאופן כללי סקרן בטירוף. המשחקים שלו מלווים בהמון דמיון, הוא ממציא כל הזמן משחקים ומדבר לצעצועים בלי הפסקה מגיל צעיר. מבחינה וורבלית הוא מדבר יפה מאוד לגילו ויש לו אוצר מילים וידע. מספרים ואותיות הוא ממוצע למדי, לא תופס אותם מהר כמו את הדברים האחרים. לעומת זאת הוא הכי מככב במשחקי חשיבה ומאוד מדייק בתשובות לעומת בני גילו. קניתי לו את המשחק הבדלון והוא תיקתק אותו במהירות וגם את המשחקים אוניברסיטה לגן מ1 עד 4, משחק הכנה לגן חובה. את 1+2 סיים תוך שעה, עם שלוש מצליח מאוד יפה אך צריך להשקיע מעט מחשבה (ב1 ו2 כמעט ולא), במיוחד מצליח את הלוחות שדורשים הבנה לוגית. השאלה שלי היא איך להתמודד עם זה שהסביבה סקפטית לגבי המבריקות שלו, חוץ מסייעת אחת וגננת קודמת שאומרות שהוא יוצא דופן אני לא שומעת כאלו דברים מבעלי ומהגננת הנוכחית רק שהוא קצת מעל הממוצע ומרגישה שנעשה לו עוול כי חשוב לי שיכירו ביכולותיו ויטפחו בהתאם. חשבתי אולי לקחת אותו לאבחון דידקטי פרטי. מבחינה חברתית הוא גם כן מדהים, מקובל , שמח ובעל הבנה חברתית מפותחת. אשמח לתובנות בעניין. תודה :-).

שלום,
בני בן 7 חודשים.
הוא מתהפך לשני הצדדים, ונימצא במצב של 6. ומתחיל להתקדם על משטח באמצעות כפות הרגליים.
כלומר הוא לא זוחל אלא מתקדם באמצעות כפות הרגליים, מעין הליכה על 6. ולעיתים מתקדם באמצעות קפיצות.
האם תקין? האם זה אומר שהוא מדלג על שלב הזחילה? או שזה סוג של זחילה?

תודה מראש,
גלית.

בוקר טוב,ראשית תודה ענקית על הפורום הנהדר והמקצועי,
בני בן הארבע (היום)מפגין התנהגות שונה מאוד בגן ובבית
כרגע יש קייטנה והוא עם הצוות של הצהרון שהמובילה מספרת בהתרגשות גדולה שהוא התחיל להיפתח לדבר לבקש,תמיד היו פערים בין הבית לגן .פערים ממש גדולים.מטופל 4 חודשים אצל קלינאית שיפור עצום ככל שהשפה מתקדמת מתקדם בתקשורת,מביע את עצמו מבקש .אבל עדיין קשה לו לתאר מה קרה בגן.מספר מה אכל ועם מי שחק וזהו.שרוצה משהו מבקש כמו שצריך"סא לי לאוכל"אני רוצה את המשאית".שמתאר משהו אוב הזמן מתאר בגוף שלישי ."ירין השתולל בגן"ושאני אומרת לו איך צריך להגיד.הוא ישר עונה אני השתוללתי בגן.באבחון נמצא שהקושי השפתי הוא ראשוני לתקשורת.הוא בגן רגיל הסעיה שלי שהגננת לא מנסה להעצים היא רק מראה קשיים
הוא בתייוך פשוט מסתדר יפה והיא טוענת שקשה לה לתווך שיש הרבה ילדים.מה עושים ?מדןע יש כל כך הבדלים בין הגן לבית?

בני בן שנה ותשע.עוד מעט עשר. מבחינת התפתחות ישנו עיכוב כללי.
הליכה- טרם הולך עצמאית. נמצא במעקב פיזיוטרפיה .
כרגע הולך סביב רהיטים, קירות, נשען על הספה עם הגב.באחיזה של יד אחת או שניים צועד איתנו מרחק מסוים. אבל עדיין נראה שלא מוכן מבחינת הביטחון ללכת לבד. גם שאני אומרת לו לעמוד לבד לבד.. הוא נעמד..לכמה שניות .. למשל אתמול עמד כמה שניות לבד. וראיתי עליו שהוא כנראה מפחד יחד עם זאת כל הגוף שלו היה נרגש אז אחרי כמה שניות הפיל את עצמו לישיבה
מעבר לכך אין לו הרבה מילים. אבא, אממ( לעיתים זה נשמע כמו אמה) את-זה, איה( דודה שלו) במבה ,והגננת אומרת שהוא אומר בגן לא ואוטו
אנחנו נמצאים במעקב א.א.ג. לגביי השמיעה ( כרגע יש ירידה קלה - בדיקה חוזרת בעוד חודשיים) כי לעיתים שאנחנו קוראים לו הוא לא מפנה את הראש. לא מתייחס. אבל שמתי לב שאני קוראת לו ויחד עם זה אומרת לו קח במבה, אוטו וכו הוא מסתובב. או בכלל כל רעש מהדלת או אוירון , טלוויזה ישר מפנה את הראש. יכול להיות שיש לו שמיעה סלקטיבית בגיל הזה?
מבחינת משחק. הוא לא אוהב לגו, לא בונה מגדל 3 קוביות קטנות. מהגדולות כן בונה
מה שכן אוהב ( גם בגן), -להכניס ולהוציא מקופסא ( מאוד אוהב), כדורים, מכוניות, חיות, כלי מטבח,
חוץ מזה הרבה פעמים זורק מהשולחן.גם אחרי שסיים לשחק. לי זה נראה שלפעמים יש לו הפרעת קשב וריכוז.
בנוסף הוא משחק עם השפתיים שלו הרבה.( נראה לי זה נראה שזה נקרא שרבוב. והוא מרייר הרבה.
היינו אצל מומחית בנוירולוגית והתפתחות הילד שרשמה שיש חשד לקשיים בתפקוד יתקשורתי כי היא שמה לב לשרבוב שלא אופייני לגילו, ולזה שלא תמיד מתייחס לקריאת שמו. או שהיא שמה לב לקשר עין קצר.
מצד שני עם כל העיכוב הזה. האינטואיציה האימהית שלי אומרת לי שמדובר בעיכוב התפתחותי כללי.(" לייט בלומר" ) ולא בעיה תקשורתית כי מבחינה מוטורית גם התעכב ,ביצע את כל השלבים פשוט מאוחר יותר..אולי גם בדיבור זה יהיה ככה? ובעוד דברים בהתפתחות
אני חייבת לציין שמדובר בילד חייכן, שמח, שמאוד אוהב אנשים, ילדים ובכלל חברה פנים של אנשים. שירים ( רוקד עם הרגליים) את החוגים בגן מאוד אוהב ובכלל ללכת לגן
שרואה את אבא שלו הוא מתלהב משמחה , כנ"ל לגביי סבא שלו. אז איך בדיוק בעיה בתקשורת?
ממה את מתרשמת? ולמה היא בדיוק התכוונה לקשיים בתפקוד התקשורתי? אשמח לתגובתך.

שלום ד״ר יוכי,

פונה אלייך לגבי בני השני בן השנתיים וחודשיים.
אתחיל ואומר שלפני 4 חודשים עבר ניתוח כפתורים עקב נוזלים וירידה בשמיעה של 40 אחוז בשתי האוזניים.
מאז , לפני חודשיים בערך התחיל לדבר, מילים בודדות, ובשבועיים האחרונים גם מחבר שתי מילים כמו - צה מי , שמשמעותם - רוצה מים.
איני מודאגת מהשפה, אנחנו מטופלים אצל קלינאית והדבר אינו מטריד אותי גם אם ידבר מאוחר.
אני פונה אלייך דווקא לגבי התנהגות בסיסית שלא באה לידי ביטוי בשפה ובשפת גוף והיא זאת שמדאיגה אותי מאוד.
ואתן לך דוגמה- אין אצלו ״ לא״ , לא בא לידי ביטוי בשפת גוף ובשפה כמובן. רק במקרים שאני כועסת עליו או הוא רוצה משהו ואני לא מסכימה ואני מנסה להציע לו אלטרנטיבה אז הוא עושה לא עם הראש. הוא מבין מה אני אומרת , אבל ההתנגדות היא באמצעות השתטחות על הרצפה, בכי, מכות - מרביץ לנו הרבה שלא מסכים עם מי שאמורים לו, אבל לא בשפת גוף או שפה אין.
רק בשביל לחדד, כשאני אשאל אותו אם הוא רוצה עוגייה, אז ישר יבוא למטבח שמח, אם לא ירצה עוגייה, פשוט יתעלם מהבקשה שלי וימשיך בשלו.
המילה כן- לפני שבועיים החל להשתמש בה, אני שמה לב שכמעט כל שאלה הוא עונה כן. אני חייבת לציין שרוב השאלות באמת מכוונות לכן או לא ולרובן הוא צריך לענות כן. לדוגמה- אתה רוצה שנשחק במטוס? יענה כן.
אבא, אמא- גם פה, הדבר חוזר על עצמו. הוא לא קורא לנו בכלל. כשאשאל אותו בתמונה איפה אבא ? יצביע או יראה לי.
יותר מזה, הוא עובר על יד התמונות שעל המקרר ואומר לי את השם של אח שלו מיוזמתו אך הוא לא קורא לו.
קח/ תביא/ בוא- גם אילו מילים שלא קיימות. מילים שנראות לי חשובות יותר מהשם של הבובה שאליה הוא כן קורא בשמה
אני לא יודעת איך להתייחס לעניין. הקלינאית נתנה לי הסבר שלא מתקבל על הדעת- שייתכן שהוא לא מרגיש צורך לקרוא לנו , כי אנחנו זמינים עבורו.
אני לא יודעת אם יש בעיה ואם כן מה היא ואיך לטפל.
אוסיף רק שהוא ילד שמח מאוד, שובב ביותר, אוהב מאוד לשחק עם אח שלו ואיתנו הוריו.
האם תוכלי לעזור?

דוקטור יוכי היקרה.

אני אמא לשלושה ילדים,
הגדול שלי בן 4 וחצי, הוא ילד מאד בוגר וחכם עם תפיסה מהירה, יש לו ביטחון עצמי (הוא אומר על עצמו סתכלו אני חתיך)
לאחרונה הוא התחיל לזרוק חפצים בבית כשמשהו לא הולך בדיוק כמו שהוא רוצה.
הוא מתחמן אותנו ואת אחיו הקטן, אני יודעת כשהוא עושה זאת, אך לא יודעת איך למתן או לעצור את זה..
בגן השנה הוא לא אהב את הגננת ונראה לי שהוא הרגיש מאויים מכמה ילדים, (הוא לא היה בזרימה ליד כל ילדי הגן, ראיתי שהוא מאד מנסה להרשים אותם..
אני מניחה שהתיאורים הראשונים נורמטיבים לילד שמגלה את עצמאותו וכוחו ובודק אותנו וכו'.
אבל מה שהכי מטריד אותי, ואני כותבת את זה בכאב לב עצום.
זה שכאילו הוא הפך להיות זר בשבילי, אני אוהבת אותו בכל ליבי אבל לא מוצאת דרך להתקרב אליו!! אני צריכה לדובב אותו המון, הוא מדבר הרבה אבל לא נפתח באמת. כך אני מרגישה בכל אופן, גם אני כאילו בוחנת ובודקת כל צעד שלו, וכל הרגשה שלו (והוא כנראה שם לב) אני עם יד על המצפון כל הזמן איתו..
אני מרגישה שהוא שם את עצמו כבוגר אבל מתרחק יחד עם זה.
(אולי תורמת לזה החוצפה, וזה שהוא מחליט לעשות מה שהוא רוצה!)

איך אפשר לאהוב את הילד בלי חסמים ?
איך אפשר להתעלם מהתחפושת המלחיצה שהוא שם את עצמו בתוכה?
ואיך אפשר לסמוך עליו ולהפסיק לבדוק את רגשותיו ותגובותיו?

אשמח לתושבה :)

מה שלומך ? רציתי להתייעץ איתך שוב בבקשה.
כתבתי כאן בעבר , תזכורת קטנה , בני אובחן asd קל בהתפתחות הילד , לא קיבלנו את את האבחנה כי אין לו שום בעיות תקשורת , פנינו לפסיכיאטרית בכירה בתחום ששללה לגמרי את האבחנה שלהם . במקביל עברנו טיפולים בריפוי בעיסוק ואצל קלינאית עקב קשיים במוטוריקה ומעט בהבעה בדיבור. זה היה לפני כמעט שנתיים שהתחלנו את התהליך שם . סיימנו גן חובה בגן רגיל , ההמלצות הן כיתה א רגילה .
לא מדברים איתנו מהמכון על מה קורה בהמשך , אני לא מוכנה שהאבחנה תישאר בתיק שלו , את התעודות הרפואיות קרעתי כשניתנו לנו , לא הגשתי שום תביעה לביטוח לאומי או למס הכנסה . הוא כבר בן 6 מה הנהלים לגבי גיל כזה במכון ? איך מוחקים את האבחנה ? מי מוחק ? אני מתכוונת לקחת שוב לאבחון אצל הפסיכיאטרית שבדקה אותו , זה ממש יושב לי על הלב וקשה לי הסיפור הזה. לבקש מהם אבחון חוזר ?
תודה על כל מידע .

לילד בן חמש מצאו חיידק סטרסטוקוקוס והשקדים שלו מאוד נפוחים הוא ואחותו התאומה קיבלו טיפול באוגמנטין ועדיין הנפיחות לא יורדת הם נמצאים בשליחות ברוסיה הרופא לא ביקשה לעשות משטח גרון חוזר והשקדים עדיין נפוחים מה לעשות