פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

איילה, כל קושי חושי מהסוג שאת מתארת (מרקמים, חומרים, קולות וכו') נכנס תחת הכותבת של בעיה בויסות חושי. אבל זה לא אומר שיש באמת בעיה הדורשת טיפול של איש מקצוע.
נראה שכל עוד היתה קטנה יכולת לשכנע אותה לאכול בדרך כזו או אחרת והיא הסכימה שספוג את "הסבל" שלה (כי בשבילה זה לא נעים). עכשיו היא לא מוכנה לעשות את זה וזה לא נורא, אולי יש פרות אחרים שתהיה מוכנה לאכול. וגם אם לא יתכן ואם תשחררי את הנושא היא תהיה מוכנה לאכול פירות בעוד כמה חודשים או שנים כי תראה חברות שלה עושות את זה.
היות ולא כל התזונה יושבת על זה, ואין בעיות אחרות הכל טוב.

אני יכולה לקרוא לה שעה מהצד היא לא תסתכל אבל אם אפעיל מוזיקה בנייד היא ישר מחפשת איפה זה, היא מסתכלת רק שאני מולה ומשעשעת אותה היא צוחקת בקול רם ומסתכלת ישר עלי.
רק היא לא מסתכלת עלי שאני מדברת איתה מהצד אלה רק אם מחאתי כף או שמתי מוזיקה.

קשה מאוד מהתאור הזה ומבלי לדעת פרטים נוספים על התפתחות הילדה לקבוע משהו. קושי אחד אינו נותן אבחנה כזו או אחרת. עם זאת, אני מייעצת לך ללכת כצעד ראשון לבדיקת שמיעה. יתכן והיא שומעת תדרים מסויימים ואחרים לא וזה יסביר למה שומעת מוסיקה או דברים חזקים אבל לא שומעת אותך. בדיקה של טיפת חלב אינה מספיקה. לכי לרופא אף אוזן גרון שיפנה למכון שמיעה לבדיקה יסודית וטובה.

זה לבדו אינו סימן לכלום, והיות והיא חוזרת לישון לבד זה אפילו מראה על דברים טובים כמו למשל שהיא יודעת להרדים את עצמה ולא צריכה אתכם בשביל זה.
אם כל שאר ההתפתחות בסדר אז אין מה לדאוג. היות והזכרתם את התחושה שמשהו לא בסדר עם התקשורת. למה לחיות עם הלחץ, לכו תבדקו מול אדם מקצועי.

זו אחת מהשאלות הכי אישיות והכי מורכבות שיש. ראשית נתחיל מהעובדה הבסיסית, ברגע שהילד יכול לאכול אוכל של "גדולים" והוא אוכל מגוון - ירקות, פירות, חלבונים, פחממות - הרי שהוא לא צריך יותר מזה כלום. לצורך העניין, הוא גם לא צריך תחליפי חלב. מה שאומר שאנחנו הרבה פעמים ממשיכים לתת את תחליפי החלב או ההנקה כי אנחנו מרגישים שהילד לא אוכל את כל אבות המזון וזה משקיט את מצפוננו (שחשוב להשקיט, אגב).
מעבר לנקודת הזמן הזו, הרי שכל מה שדיברת עליו קשור בעיקר לפילוספיות כאלו ואחרות. זה לא מדע מדוייק.
כל אמא צריכה לעשות את מה שהיא חושבת שהוא נכון עבור הילד שלה, בהתאם לפילוסופית החיים שלה.
עם זאת, כל אמא גם צריכה לעשות בדיקה עמוקה ויסודית, הכוללת כנות רבה עם עצמה - כמה ההנקה לאורך שנים היא צורך של האם וכמה זה צורך של הילד. לפעמים יראה כי זה הצורך של הילד (כי הוא רק נרגע ככה, או לא מוכן לאכול אם לא נותנים לו לינוק) אבל למעשה זה חשש של האם. זה יכול להיות חשש בריאותי או חשש מהפרידה וההתרחקות מהילד.
במצב כזה, אפשר לפנות לבעל מקצוע לעזור ולבדוק את הנושא ולעשות את התהליך בצורה נכונה.

ראשית יתכן וזה יעבור לו לבד כאשר יגדל וזה יפריע לו יותר מאשר יפריע לכם. אבל אם זה ממש בעיה כרגע, הייתי מנסה לברר למה הוא עושה את זה. האם יש משהו תחושתי או לחץ או חרדה שגורמת לו להתנהגות הזו. ואז מנסה לעזור לו בעניין המקור לקושי ולא בסימפטום.

אחד הנתונים שאני לא יודעת משאלתך, זה האם שפה אחת נלמדה קודם ואז הילדים נחשפו לשפה שניה? או האם שתי הילדים נחשפו לשתי השפות בו זמנית.
בכל מקרה, אם נניח הם נחשפו קודם לעברית ורק לאחר כמה שנים לצרפתית, ולא היתה כל בעיה ברכישת השפה העברית (דיבור והבנה). אז הקושי בשפה הצרפתית נובע מכך שזו לא שפת אם של הילד. בדיוק כפי שיהיה קשה למבוגר לרכוש שפה נוספת.
אם הילדים נחשפו לשתי השפות בו זמנית בערך. הרי שצריך לבחון האם הם מדברים בשתי השפות באותה רמה מבחינת דיבור והבנה. בעיקרון, ילדים יכולים ללמוד שפות רבות והעיכוב שחלק מהאנשים חושבים שיש, יהיה בשתי השפות והוא יהיה קל מאוד באם אין בעיות עקרוניות של רכישת שפה.

שיר הי,
כפי שדיברנו אתמול טלפונית למה שאת מתארת יש הסברים אפשריים שונים. אני כותבת לך תשובה בכדי שאמהות אחרות מודאגות כמוך יוכלו גם לדעת. הילד צעיר מאוד, ואני יודעת שהאינטרנט לעיתים מאוד מפחיד במה שיוצא כאשר עושים חיפוש לתאורים הללו. לתאורים הללו יכולים להיות מספר הסברים ולא את כולם החיפוש באינטרנט מעלה. כי האינטרנט הוא לא אדם שמסתכל על הילד ורואה את איכות התפקוד שלו. במקרים כאלו מאוד חשוב לפנות לאיש מקצוע שיראה את הילד ויעשה הערכה מסודרת.
הדבר החשוב ביותר שעשית עבור הילד שלך, זה שלא התעלמת מהדאגות שלך ובאומץ גדול (למרות כל החרדה שלך) פנית לבדוק את הנושא.

התשובה לשאלה הזו מורכבת מהמון נתונים, שחלקם אין לי כרגע. אבל אנסה לעזור בחשיבה. ראשית אני יוצאת מנקודת הנחה שהבן שלך הסתדר בסדר במשפחתון, וכי הגן אליו את חושבת להעביר אותו הוא גן שבדקת אותו ויש לך המלצות עליו והוא נראה לך גן טוב. יש כמה דברים חשובים לבדוק בגן פרטי - ראשית כמות המטפלות על קבוצת ילדים. בגיל שנתיים וחצי עד שלוש וחצי הייתי אומרת גננת או מטפלת על כל 6 ילדים לערך. צריך לבדוק שאכן היחס נשמר לאורך מרבית היום. צריך לדעת כי לרוב, גננות מחזיקות צוות גדול יותר בתחילת השנה ולאחר מכן כשדברים הופכים ליותר שיגרתיים לא כל המטפלות מגיעות בכל יום. זה לא אומר שזה יגרום בעיות בהכרח, אבל צריך להיות מודעים לזה.
ברוב המקרים תהליך הקליטה של הילדים החדשים בגן נעשה בספטמבר, הצוות מוכן לזה וערוך לכך. כל הילדים החדשים עוברים את התהליך ביחד ולכן אם יש אפשרות לדחות את המעבר לספטמבר עדיף.
האם תהיה רגרסיה? יכול מאוד להיות, אבל לא צריך לפחד מהדבר. צריך לקחת אותו בחשבון, להיות סובלניים יותר בתקופה הזו כלפי הילד, ולרוב תוך זמן קצר הכל מסתדר. אם דברים לא מסתדרים לאחר זמן, יש לזה סיבה או סיבות שאינן קשורות בהסתגלות למסגרת חדשה.

עפרה, ראשית קושי בשריכת שרוכים לא מעיד בכלל על בעיה שכלית. ואם זה הקושי המוטורי היחיד שיש לה (אין קושי בכתיבה, אחיזת עיפרון, קואורדינציה וכיו"ב) הרי שגם אין בעיה מוטורית. יש אולי עניין של מוטיבציה. אם זו הבעיה היחידה הייתי עוזבת את זה לגמרי, יש היום כל כך הרבה אופציות אחרות, החל מסקוטצ'ים וגם אפשרות להחליף את השרוכים בכאלו שנסגרים ללא צורך בקשירה (חפשי בגוגל "שרוכים ללא קשירה"). לא שווה להלחץ מהעניין הזה.

הילית הי,
למעשה את האבחנה הרישמית אפשר לעשות מגיל 5-6. אבל אנחנו יודעים שיש קשר בין קשיים שונים, שאפשר לראות כבר מגילאים מוקדמים יותר, שמנבאים שיהיו קשיים כאלו בעתיד. הסיבה שאין אבחנה מגיל צעיר היא העובדה כי ילדים שונים "מתבגרים" בקצב שונה ולעיתים דברים שנראו בעבר כמו היפראקטיביות מתבררים בסופו של דבר כשובבות או כדברים אחרים.
אלו אבחנות מתחת לגיל 6 יכולות לנבא קשיים בתחום הקשב והריכוז? בעיקר קושי בויסות חושי, אבל גם לעיתים קושי בויסות רגשי.
אין לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז חשיבות כל כך בגיל צעיר, מה שבפועל עושים זה מטפלים בסימפטומים. אם זה כעסים, או קושי בויסות החושי או כל דבר אחר.

ענבל הי, חסרים כאן המון פרטים בכדי להבין מה בדיוק קורה עם הבן שלך. בעיקר עולה לי השאלה איזה בעיות זה יכול להעיד עליהן? אבל אנסה לענות בצורה קצת כוללנית.
בעיקרון חיקוי זו תכונה שיש לרוב בני האדם (ובעלי החיים), והיא תכונה טובה, חשובה והשרדותית. אני מבינה שמה שמפריע לך זה שהוא בוחר לחקות את אחיו הגדולים ולא בוחר, נניח, לחקות אתכם המבוגרים.
השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול את עצמך, זה מה הרווח המשני שיש לו מבחירה הזו. הרווח יכול להיות אפילו העובדה שאתם מאוד בלחץ מזה או תגובות שליליות שלכם. אבל יכול להיות עוד המון אפשרויות אחרות.

ליה שלום, הנה כמה דברים מאוד אופטימיים מכל מה שכתבת. הילדה שלך מתמקדת בך ולא בשום דבר אחר כשהיא מסתכלת עליך. זה מצויין. זה חשוב.
אותי מעסיקה השאלה למה את לחוצה מהנושא הזה, ועוד אחרי בדיקת שמיעה תקינה. יש הסטוריה מילדותית בעייתית? האם היא אינה מגיבה אליך כשאת פונה אליה? האם יש ריבוי בדלקות אוזניים?
בדיקת שמיעה צריך לעשות באופן מאוד מסויים. שימי לב שבטיפת חלב, אם עשו את הבדיקה נכון, באו מאחור ולא מקדימה. השמיעו רעש מסויים, לא מפחיד, בצד אחד הפסיקו לאחר תגובה בעיניים ואז עברו לצד השני.
לגבי החיפוש של הצעצוע (חיפוש בעיניים) צריך להעביר אותו מאוד לאט. היא ילדה קטנה מאוד מאוד. היא עוד לא יכולה לעקוב מהר.
אם עדיין את מאוד חוששת. גשי לטיפת חלב ובקשי לעשות בדיקה שוב.

תודה על תשובתך,
אין הסטוריה מילדותית בעייתי, גם לא דלקות באוזניים, הילדה מתפתחת יפה מתעניינת רואה איתנו טלויזיה, אוהבת להסתכל בנייד שאני פותחת אותו אבל שאני משמיעה לה מאחורה צליל היא לא מחפשת אותו ולא תמיד( יש מקרים שכן) מסתכלת ימין שמאל, לא חושבת שזה בעיית שמיעה, אולי יותר בעיית ריכוז או משהו דומה. האם יש לי מה לעשות?

שהיא מתמקדת במשהו מעניין כמו משחק או צעצוע היא לא מסיטה מבט לא משנה כמה נקרא לה או נרעיש פשוט כאילו לא מגיבה חד לסביבה זה קורה לעיתים גם שאינה מרוכזת במשהו.

לפי מה שאת כותבת, נשמע שהילדה מתפתחת יפה מאוד. היא קטנה מאוד וצריכה עוד זמן בשביל לפתח יכולות שונות. מן הסתם אין אבחנה של בעיות קשב וריכוז בגיל כזה, ודווקא נשמע מדבריך שהיא יכולה להיות מאוד קשובה למה שמעניין אותה ולהוציא את שאר הדברים מפוקוס הקשב שלה. הייתי מחכה עוד כמה חודשים לראות לאן הדברים מתפתחים. הייתי גם מורידה טיפה לחץ ולא בודקת אותה יותר מידי. נותנת לה להתפתח. מדברת אליה הרבה, ומתקשרת איתה. אם עדיין יראה לך שיש בעיה, את יכולה לחזור לפורום ולתאר את המצב או לפנות לרופא ילדים.

אלפי תודות עזרת לי מאוד והוצאת ממני כל חשש בנושא
שיהיה לך חג שמח

עד כמה שאני יודעת, וכמו שאת מבינה אני לא רופאה אלא פסיכולוגית. זה לא בעייה התפתחותית, ואני לא בטוחה שזו בעיה באופן כללי. יש אנשים עם פטמות שקועות והם חיים חיים טובים ומלאים.
בכל מקרה אם את דואגת, שאלי את רופא המשפחה.

היום וחלפו כמעט חודשיים מאז פירסמת את השאלה. ואני רק עכשיו הצטרפתי. האם השאלה עדיין רלוונטית?

היום וחלפו כמעט חודשיים מאז פירסמת את השאלה. ואני רק עכשיו הצטרפתי. האם השאלה עדיין רלוונטית?