פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
בני בן שנתיים ושבעה חודשים. מדבר שוטף מגיל מוקדם מאד. בעל אוצר מילים עשיר מאד.
בשבועיים האחרונים החל לגמגם מאד.
האם זה נורמלי בשלב זה או שעליי לבדוק זאת, ואם כן היכן?
תודה רבה מראש:-)

בוקר טוב,
בני יהיה בן 4 בעוד שבוע.
הוא גמול מחיתולים ביום כבר שנה וחצי ושולט היטב בסוגרים.
בלילה הוא עדיין ישן עם חיתול והחיתול בבוקר מלא (!) למרות שהוא עושה פיפי לפני השינה (בערך בשמונה בערב) ובמהלך הלילה הוא לא שותה. לפני יש כל כך הרבה פיפי שזה אפילו בורח מהחיתול.
השאלה היא מה אפשר לעשות על מנת לגמול גם מחיתול בלילה?
האם להעיר אותו לפיפי לפני שאנחנו הולכים לישון או באמצע הלילה?
או שהוא פשוט עדיין לא בשל ואנחנו צריכים להמתין?
יש חיתול מיוחד שמסוגל לספוג הרבה ושלא יברח?
תודה ויום טוב.

יש לי תינוקת בת 3 היא מחייכת ומוציא קול כמו של זאב שמיילל. הבעיה היא במבט.
הוא ממוקד לזמן קצר

שלום לבני בן השלוש עשו אבחון מקיף בהתפתחות הילד עם פסיכולוג ניורולוג וקלינאי תקשורת והגעיו למסקנה כי יש לו איחור התפתחותי רב תחומי משמעותי כאשר התוצאה של מבחן הביילי שלו הייתה dq 53 . השאלה שלי היא האם זה אומר שיש לו פיגור שכלי כי התוצאה לפני הבנתי ממש נמוכה . כששאלתי את המומחים במכון הם טענו כי הם לא יודעים עדיין כי הילד לא טופל ביינתים ואין לדעת כיצד יגיב לטיפול אינטנסיבי . הוא אמור להיכנס למעון יום שיקומי ולהישאר במעקב בהתפתחת הילד . האם את חושבת שזה עדיין מוקדם לדעת או שתוצאה כזו אומרת בוודאות כי לילד יש פיגור שכלי ?? תודה מראש

בני בן שנתיים+5
התחלנו בתהליך גמילה מחיתולים בסביבות ספטמבר.
הבעיה היא שהוא סובל מעצירויות יותר משנה (מטופל באבקה) ולכן מסרב לעשות קקי בשירותים. גם אם מסכים לשבת, לא יוצא לו דבר.
הגענו למצב שהוא ללא חיתול, אך כאשר יש לו קקי עושה בתחתונים או מבקש ממני לשים לו חיתול כדי לעשות קקי.
אני מחזירה לו את החיתול עד שיוצא לו קקי (אך זה יכול לקחת שעה ויותר).
האם אני מבלבלת אותו בהחזרת החיתול? מה ניתן לעשות?
תודה- סיון.

שלום,
בני בן החודשיים מגיב לפעמים בחיוך כאשר מדברים אליו אך לא מחייך בתגובה למבט.
אני רואה שהוא עוקב אחר תנועה של חפצים אם כי קשה ליצור איתו קשר עין אנושי.
באופן כללי נראה שאיננו מתעניין במיוחד בסביבה.
זה לא משהו שאני רגילה אליו מהאחים הגדולים שלו.
האם יש סיבה לדאגה?
תודה

שלום רב,
יש לי ילדה בת שנתיים ושלושה חודשים. בגיל צעיר יותר שנה וחצי הייתה אוכלת שערות ובולעת אותם. כיום היא מנסה למרוט שערות מהריסים.
יש לציין כי יש עיכוב התפתחותי היא אינה מדברת באופן ברור (מילה או שתיים בקושי), אינה יכולה להעסיק את עצמה לבד ואינה רגועה.
אני מאוד מוטרדת מהעיכוב שלה וממריטת השערות שלה.
אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

תודה רבה
רינה

שלום,
בני בן 5, הולך כיום לגן חובה, מגלה קשיי תפקוד בתחומים מסויימים שבאים לידי ביטוי הן בבית והן בגן. יש לו בעיות אירגון , דעתו מוסחת לעיתים כשיש גירויים מסביב וכתוצאה מזה הוא מתקשה להשלים בזמן או בכלל את המשימה שקיבל.
הגננת הציפה גם בעיות עם העצמאות שלו ואני רואה את זה באופן קבוע בזמן הארוחות:
מאוד בררן במאכלים, אם מישהו מאיתנו לא יושב לידו הוא יכול לאכול במשך שעה!
לגבי מוטוריקה גסה, לעיתים נראה שיש לו בעיית תכנון במרחב,הוא יכול להיתקל בדברים, למעוד (לפעמים נראה שעושה את זה בכוונה).
מצד שני, הוא ילד לא היפראקטיבי, לא מגלה התקפי זעם או עצבים או תסכול, עם אינטלגנציה מפותחת, עומד בקצב הלימוד ויכול לשבת ולהתרכז לאורך זמן במשימה כלשהי (אם היא מספיק מעניינת).
לדעתה (הלא מקצועית כמובן) של הגננת היא לא מזהה מאפיינים של בעיות בקשב וריכוז.
אנחנו בבית ניסינו לעבוד איתו על בעיות אירגון ודברים נוספים אך נראה שזה לא עוזר.
מתוך ייאוש וחשש שהמצב ילך ויחמיר (אוטוטו הולכים לכיתה א') התחלתי לבדוק אפשרויות לקבל איבחון מקצועי וכלים לנו כהורים לעזור לו בתחומים אלה.
אבל יש אלפי מכונים, מטפלים מסוגים שונים פרטיים או במסגרת הקופה (בודדים).

אני לא מכירה את התחום הזה ומאוד מבולבלת מרוב המידע.
מאיפה מתחילים? מרופא ילדים או הישר למכון שמבצע איבחונים? איזה איבחון צריך במקרה שלו?

אני מאוד אודה לכל פיסת מידע ממי שמכיר, חווה ויכול להמליץ.

תודה!

נכדי בן שנה ותשעה הולך מסביב הלול, נעמד יציב לבד, אך חושש לעשות פסיעה מבלי שהוא אוחז בידיי. אני יכולה להעמיד אותו במרכז החדר והוא כאילו חיברו אותו לרצפות, ממאן לעשות פסיעה, מקובע בריצפה. מה עושים ואיך מדרבנים אותו ללכת?? תודה על העזרה. אגב, הוא אומר רק אבא ואמא. האם זה מספיק??

שלום, בתי בת 3 ואני מתלבטת האם יש לילדה בטחון עצמי נמוך... אנסה לתאר לך בקצרה :
בבית ובסביבת אנשים מוכרים הילדה מדברת, צוחקת , משתוללת אפילו...
שהיא פוגשת אנשים חדשים היא מתביישת .
בגן הגננת אמרה שהיא לא משתתפת בדיונים ויחסית שקטה , יש לה חברות והיא משחקת איתן אבל במפגשים לפני כולם היא מתביישת , וברגע שיליד פוגע בה (פיזית או מילולית ) היא נפגעת מהר.

האם זה חוסר בטחון או פשוט אופי הילדה?

תודה מראש על הבהרת התמונה....

שלום רב
השאלה שלי לגבי ביתי הבכורה בת שלוש . השארתי אותה עוד שנה בגן פרטי מפני שחששתי שהיא לא מוכנה , קצת מפונקת וילדותית . מאוד קשורה אלינו ההורים .

עכשיו אני רואה שרוב ילדים הגן קטנים ממנה ונותרו רק 5 ילדים בני גילה .
חבריה הטובים משנה שעברה עברו לגן עיריה ( בני 3.5 ) .

אני חוששת שזה יעצור את ההתפתחות שלה ושאין לה ממש עם מי לשחק . ישנם ילדים שנשארו בגן ואיתם אין לה כימיה כמו הם החברים הקודמים .

עצוב לי לראותה אותה עם קטנים . מדובר בילדה חכמה וגבוהה וזה לא עושה לי טוב לראות אותה עם הקטנים אבל יחד עם זה אני לא חושבת שהיא חזקה לגן עיריה ...לא מחזירה שמרביצים לה או חוטפים לה , רגישה , בוכה לפעמים מדבר קטן .

שלום רב,

בני הוא בן 3 מדבר שוטף חברותי התפתחותו היתה תקינה.
מזה זמן רב, שאני מוטרדת כי בכל הנוגע לשירים אפילו שהם קצרים וקלים הילד לא שר את המילים, הוא לא יודע לא קולט, לא זוכר, לא ברורה לי איפה הבעיה.
מה זה יכול להיות ? עם מי כדאי להתייעץ בנושא? האם כדאי לקחת לאבחון?

בני בן 4, ילד להורים גרושים. אני מגדלת את בני לבד מהיותו בן שנה. מאז היותו שנה אביו נהג להתראות עימו בצורה סדירה לפי הסדרים ראיה. עתה בצורה מפתיעה החליט האב לנתק כל קשר עם בנו, הוא לא מגיע אליו ולא מתקשר אליו. כחודשיים ימים בני לא שמע מאביו, במהלך החודש הראשון הוא לא שאל עליו כלל וזה הקל עלי, אך לאחר כחודש הוא שאל מתי אבא יבוא אלי. הסברתי לבני שאבא נסע לחו״ל לתקופה מאוד ארוכה ולכן הוא לא יגיע וגם לא יתקשר. שאלתי אותו איך מרגיש וכמובן עטפתי אותו בחיבוק חזק והדגשתי שאני נמצאת איתו ויהי לצידו תמיד. חלף עוד חודש ועקבות האב נעלמו. הילד לא שואל איפה האבא, שאלתי היא האם אני צריכה מידי פעם להעלות את נושא האב ולשאול את הילד איך מרגיש, האם מתגעגע או שבאם לא שואל יותר מידי עליו והודעתי לו כי נסע לחו״ל אין אני צריכה להעלות את הנושא מבחינתי? איך עלי להביא לכך שהילד יהיה פתוח איתי מבחינת רגשותיו. לפי התנהגות לא רואה התנהגות קיצונית שמעידה על כך שההעלמות האב פגעה בו ולכן חשוב לי להבין את רגשותיו טוב יותר

בני בן4, לי נראה שמתנהג כראוי לגילו, הוא חברותי, בעל בטחון עצמי, סקרן, מדבר ברמה שפתית מלאה כמו בוגר. מבחינה אינטלקטואלית הגננת מעריכה אותו מעל הממוצע, מבחינה רגשית היא צופה בעייתיות כיוון שאומרת שאינה רואה אותו בגן משחק משחק סוציו דרמטי עם חבריו. יש לציין שמרבית הילדים בגן הם בני 3 ולהערכתי בני אוהב לשחק עם ילדים שאף בוגרים ממנו. כמו כן בני אוהב להיות יותר בתנועה. משחק בגן משחקים נראה לי עדיף עבורו מאשר לשבת לשחק במשחק קופסה, למרות שאם יש משהו שמעניין אותו הוא בהחלט יסיים אותו כמו פזל או חיקוי של בנית צורה מסוימת. שאלתי היא האם העדר משחק סציודרמטי מבחינתו אכן מגלה בעייתיות רגשית מבחינתו? איך עלי לעודדו לשחק משחק זה? איך אוכל לדאוג לפתח עבורו את ההתפתחות הרגשית?

שלום רב,

יש לי ילד בן שנה ו- 8 חודשים. ילד בריא ופיקח ומאוד סקרן. מבין כל דבר שאומרים לו ומבקשים ממנו אולם יש משהו בהתנהגות שלו שמאוד מפריע לי ונראה לי חריג בהשוואה לאחיו הגדול . למשל: לפעמים כאשר קוראים לו בשמו או אומרים לו אסור או לבוא או להרים איזשהו חפץ הוא נראה כאילו הוא שומע ומתעלם. הוא נוגע בכל דבר ומחפש תמיד במה לגעת ואיזה ארון לפתוח ולאיפה לטפס. וכאשר אומרים לו אסור או בוא לפה או לא לגעת הוא פשוט מתעלם וממשיך בשלו. בנוסף כאשר נוסעים ברכב או אף פעם לא יושב בשקט, מחפש במה לגעת או שפשוט עושה פרצופים או מתנועע עם הראש והידיים והרגליים. הוא משדר תחושה כזאת שהוא לא רגוע וכאילו יש לו " קוצים בתחת". גם הגננת מספרת לי שיש לו בעיות של הקשבה.השאלה שלי האם זאת התנהגות אופיינית לגילו כי לי זה נראה כבר מוגזם. לדעתי זה לא קשור לשמיעה כי הוא כן נראה ששומע ומבין אותנו אבל פשוט מחליט לא להקשיב לנו. אני חוששת שיש לו בעיות של קשב והיפראקטיביות ( למרות שהוא כן יושב ומשחק או שומע סיפור אבל לא להרבה זמן) כיצד ניתן לאבחן את התנהגותו או שזה עדיין מוקדם לאבחן והוא פשוט ילד סקרן ועקשן ואםי זה בא לידי ביטוי בהתנהגות כזו?