פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב!
אחיינית שלי בת שנתיים ו8 חודשים, והיא ללא ספק ילדה מיוחדת במינה. מדברת ללא הרף, דמיונה מפותח ביותר, זכרון פנומנלי לדברים למשל שראתה רק פעם אחת, חייכנית וחיננית, קשה להתעלם ממנה..
אני סטודנטית לפסיכולוגיה ולכן אני ממש מודעת לדברים הקטנים. יש לי הרגשה מסויימת שמשהו לא תקין אצלה בהתפתחות. היא פוחדת מרעשים, כאשר מישהו מצלצל בדלת היא מיד שמה את ידייה על האוזניים, עד שהבן אדם נכנס הביתה והיא מזהה אותו, נמסר גם שהיא אינה משחקת עם ילדים בני גילה בגן, כאילו עושה רושם שהיא אינה מתעניינת בהם, משחקת בעיקר עם עצמה ועם הוריה או קרובי משפחה. אין לה בעיה ללכת לגן ולהיפרד מאמה. כמו כן עדיין לא נגמלה מחיתולים. היה ניסיון מצידה של אחותי אבל הילדה בקצב שלה- התעסקה עם הצרכים שלה, הכניסה יד לחיתול, אז אחותי הפסיקה את הגמילה. נערכה תצפית בגן של הילדה והומלץ ללכת לאבחון התפתחותי. לאחותי מאוד קשה עם זה כי היא חושבת שהילדה מושלמת, ואכן כך היא. בבית היא מדהימה, פעילה מאוד ותמיד משחקת ומעסיקה את עצמה ללא הרף. נכון שיש לחכות לאבחון ולפגישה עם הפסיכולוג לאחר האבחון אך האם יש אפשרות שהילדה נמצאת בספקטרום האוטיסטי?

ד"ר יוכי הקרה, תודה רבה על הפורום המיוחד!

שאלה: יש לי 2 בנים בני 3 ושנה ו10. הגדולה התחיל להציק לקטן, הוא ניגש אליו בהתלהבות כשהוא שמח או משהו ומושך לו בשיער או מתיישב עליו, לא במריבה או משהו אלא סתם גם כשהוא שמח. הוא נדבק אליו המון ומחבק אותו (והקטן מתנגד למרות שגם הוא מאד אוהב אותו..)

מה עושים כדי שההצקות תיפסקנה? אני מזדעזעת מזה!..

תודה מראש- אשמח אם תרחיבי..

שלום,
יש לי ילד חמוד בעוד חודש יהיה בן שלוש. בגיל שנה וחצי פניתי לטיפת חלב בטענה שהילד לא מדבר.פנינו למכון להתפתחות הילד בקופת חולים ועשינו לו אבחון. הילד מאובחן באיחור שפתי מובהק שגורר אחריו עיכוב התפתחותי. יש לציין שעד גיל שנה וחצי ההתפתחות היתה תקינה לחלוטין הן מבחינה מוטרית פיזית. יש לנו עוד ילדה בת 5.5 עם התפתחות תקינה
לחלוטין. מאז אנחנו בטיפולים אצל קלינאי תקשורת ומרפאה בעיסוק וההתקדמות טובה. הצמדנו לו סייעת בגן וזה מאוד עזר. השנה הכנסנו אותו לגן טיפולי לעיכוב שפתי במסגרת
החינוך המיוחד לא במקום מגורינו למרות כל הקשיים עם ההסעות החלטתי לעשות את הצעד בתקווה שהעזרה האינטנסיבית הזאת תוכיח את עצמה לאור כל המאמרים שקראתי בנושא.
אני מעוניינת לקבל חוות דעת נוספת במכון פרטי או רופא להתפתחות הילד מכיוון שהאבחון בקופת חולים היה מאוד לא אנושי לא כלפי הילד ולא כלפינו כהורים. אני בעצמי עוסקת בתחום הרפואה והיחס כלפינו היו כמו סוג של אשמת ההורים שיש לכם ילד כזה. אני מאוד רוצה לעזור לילד כמה שיותר ולפעמים נדמה לי שאני לא עושה מספיק. אנחנו גרים בשוהם
ויש לנו ביטוח רפואי פרטי ומוכנים להרחיק לכת למען הילד.
אודה לך על תשובתך.
קרן.

דר' שלום רב,
בני בחודש הבא יהיה בן 4 ,לציין שהתחיל ללכת למרפאה בעיסוק לפני כחודשיים באופן פרטי בעקבות חשש שלי לנושא אחיזת הצבע - אינו אוחז את הצבע/טוש/מכחול בצורה טובה לפעמים מלמעלה ,לפעמים מלמטה ,לפעמים עם כל היד .שיתפתי את הגננת בחששותיי ותמכה בהם .
מספר נתונים לגביי בני :
1.צבעים - יודע את הצבעים שחור,חום,צהוב,אפור - לענין צבעים כגון אדום ירוק,כתום ,ואדום הנושא נמצא בבירור
2.לענין מספרים - לא עבדו איתו על זה בגן ,התחלתי לעבוד איתו על זה השבוע נכון להיום יודע את המספרים 1 ו2
3.יודע למנות עד 10
4. הגננת טוענת כי קיימת בעיה של קשב וריכוז ,כשנשאלה כיצד באה הבעיה לידי ביטוי לדבריה בשערת ריכוז יושב יפה ולא מפריע לאחרים ואינו קם מהמקום אך אינו מקשיב לה מרוכז יותר בעצמו .לציין כי בכל לילה הוא מקשיב לשני סיפורים בקשב רב
5.אני יחזור לענין אחיזת הצבע , לבני אין בעיה מוטורית או פיזית המסבירה את אי אחיזת הצבע בצורה נכונה , את כל התרגילים שהמרפאה בעיסוק נתנה לו לעשות הוא עשה בצורה טובה מאוד לדעתי האישית מדובר בהרגל לא טוב זאת אומרת במשך כל חייו אחז את הצבע בצורה לא נכונה ולא תיקנתי אותו ולכן מדובר בהרגל לא טוב .
6.יודע למנות בצורה טובה עד 10

מה מצופה מילד שעדיין לא בן 4
כמות צבעים שצריך לדעת
עד איזה מספר צריך לדעת לספור
קשב וריכוז - כמה זמן יכול לשבת בריכוז ולהקשיב לסיפור
אותיות - האם צריך לדעת
כתיבת השם באיזה גיל מצופה
אם פיספסתי משהו אודה שתמייני אותו

בוקר טוב ד"ר יוכי בן ינון
במידה ויש בעיה של ריכוז או קשב.. איך אני יכולה לעזור לילד ..
בכדי שיהיה לו קל יותר וחס וחלילה לא אצטרך רטלין.. אני אומנם מרחיקה לכת אבל הייתי שמחה לקבל כילים בכדי לדעת איך לטפל

שלום רב,
יש לנו ילד בן 4 וחצי, חד וחריף , חברותי ומלא במרץ ואנרגיות. מאז שהוא קטן והיינו מגיעים לקחת אותו מהגן הצוות תמיד היה מתריע על כך שהוא נוטה להשתמש בידיים כל מנת לפתור בעיות. _(יש לציין כי הגננת בגיל שנה של הילד ציינה בעיית ויסות חושי במגע, רק שבגיל שנה זה היה נראה לנו לא רלוונטי). חשוב לציין כי הוא ילד הבודק גבולות כל הזמן במיוחד כאשר מדובר באיש צוות חדש בגן.
אנחנו בבית חשים שהקושי מתבטא בחוסר הקשבה (נולד לו אח לפני כחצי שנה), אך מבחינת אלימות כלפינו מעולם לא קרה.
מעבר לכך הבעיות הרגילות הקיימות בכל בית, לא משהו חריג, אינו משתולל או צורח כאשר אומרים לו "לא", מקבל "פסקי זמן" ומקבל זאת בהבנה, אוהב ספרים אך שמקריאים לו סיפור מעבר לפעם אחת נוטה לאבד ריכוז וצריך להחזיר אותו לספר (נוטה לשאול שאלות תוך כדי... אבל רק בהקראות חוזרות).
במפגשים עם חברים אחה"צ, אין מקרי אלימות או שימוש מיותר בידיים, גם אשר משהו אינו מוצא חן בעיניו.
במסיבות גן אנחנו רואים שהוא מנסה להצחיק ולהשתולל אבל לא משתמש באלימות.
מאז שאמצע ההיריון החל לרחרח את ידיו בכל פעם שנוגע במשהו. נושא הריח הפך להיות משמעותי (יש לציין כי אני, האמא, נוהגת להריח הרבה את הבגדים ואת ידי מדי פעם - לא במודע, רק לאחר ששמתי לב לבני התחלתי לשים לב שזה קיים גם אצלי אבל לא בתדירות הקיימת אצלו).
הילד נוהג לחבק ולנשק אותנו וברוב מהמקרים אינו אוהב חיבוקים של סבא, סבתא, גננת. חיבוקים מחברים מאוד אוהב.
אין לו רתיעה מדשא (בהיותו בן שנתיים נרתע קצת ועבר), חול, צבעים, מרקמים שונים או תוויות של בגדים.
מחיפושים באינטרנט ראיתי כי כחלק מבעיית ויסות חושי נושא הריח גם כן קיים.
הייתי מעוניינת לדעת האם קיימת סיבה לדאגה? האם נושא הריחרוח הינו נורה אדומה כלשהי? (חייבת לציין כי בעברו היה ממצמץ בעיניו ולאחר תקופה שבה לא התייחסנו זה עבר והיתה תקופה בה היה נוטה לכווץ את גבותיו לעיתים תכופות וגם עבר ללא התייחסותינו)
האם אכן יש צורך לבדוק את נושא הויסות החושי במגע? ואם כן, במה זה מתבטא? מה זה אומר על הבן שלנו?

תודה !

שלום רב,
אנסה לצמצם למקסימום...
בתי בת 4.10, מבקרת החל מגיל שנתיים וקצת במכון להתפת' הילד, אחת לחצי שנה, עקב חשש שלי ושל הגננת שלה מהפעוטון בשעתו, על בעיית קשב וריכוז.
במכון אובחן שאין דבר. נבדקה גם אצל מרפאה בעיסוק.
אני חשה שהילדה נמצאת מתחת לנורמה המקובלת אצל בני גילה בכל הקשור להתפת' המנטלית והקוגנטיבית.
בבית בעיקר היא מתנהגת כילדה קטנה יותר. לא מעוניינת לשבת ולעבוד בחוברות עבודה או צביעה וכשעושה כך היא לא צובעת בתוך השבלונה הנתונה. היא לא אוחזת בצבע פרק זמן ממושך ע"מ לסיים לדוג' ציור, עוזבת באמצע וזורקת את הצבע. אני מנסה לשבת איתה בדרכים שונות ע"מ לאתגר אותה להמשיך ולסיים את מה שהתחילה אך ללא הועיל, היא פשוט לא מעוניינת אפילו להקשיב. (אני אפילו לא מכניסה כאן את נושא לימוד אותיות ומספרים, לעבור למשל על אות מקווקוות כדי ללמוד לכתוב אותה) הציורים שלה מסתכמים במה שנראה כשירבוטים שמזכירים לי את הציורים של בני בן ה 3.
בגן היא לא ממהרת לגשת למשימות שהגננת נותנת. מעדיפה את החצר, משחק חופשי וכד'.
שהגננת מנסה לדרבן אותה לגשת לאחת הפינות ולעשות מטלות היא לרוב לא מסיימת אותן ועסוקה יותר לפטפט עם חבריה.
בביקור אחרון אצל רופאת ילדים במכון להתפת' הילד, היא הפנתה אותנו שוב למרפאה בעיסוק וזה בשל דברים שהעלתי. מעבר לכך היא רק אמרה שהילדה נמצאת בנורמה תקינה לילדים בני גילה.
אז מה אני מתלוננת? פשוט, שבבית ובגן היא לא עושה ולו חצי דבר ממה שביצעה במכון.
הרופאה אמרה שיש לעבוד מעט על חציית קו אמצע וזהו.

אני מנסה בדרכים שונות "להגיע" אל הילדה, גם בעלי מנסה, אך ללא הועיל.
אולי כדאי להוריד הילוך ולתת לה לגדול בשקט? אבל, אני חוששת שיש מן התחושה הזו שלי כאמא כמשהו "לא תקין" אצל הילדה.

איך מצליחים להגיע אליה?
האם אני יכולה ואם כן לאן לגשת לאבחון נוסף?
היא נולדה בתחילת חודש דצמבר ולכן השנה היא בגן חובה, מה שאומר ששנה הבאה היא אמורה לעלות לכיתה א'. אני רוצה לתת לה את הכלים הטובים ביותר ולא יודעת איך לעשות זאת. (אין לי שום בעיה במידה ויהיה צורך להשאיר אותה שנה נוספת בגן ע"מ שתתבשל עוד קצת מבחינה קוגניטבית ואף מנטלית, עם הדגש על המנטלית).

תודה מראש,
אמא ח.

ביתי בת השנתיים נכנסה השנה לגן נעמת לפני כן אימי הייתה מטפלת בה שמתי לב שהיא לא מוצאת את עצמה בגן היא בוכה הרבה לא משחקת עם ילדים אחרים היא כל היום לוקחת את התיק שלה ולא עוזבת אותו היא רכושנית גם לנעליים שלה השבוע כשהגעתי מוקדם ראיתי את אחת המטפלות
צועקת עליה ותופסת אותה בזרוע כמובן שהערתי על זה בגן ביקשתי גם שייקחו ממנה את התיק והם טוענים שהיא בוכה ולכן הם משאירים לה את התיק כדי לא להיכנס איתה לעימותים האם לא תפקידם למצוא לה משחק חלופי ? או שהם צודקים ועליהם להשאיר לה את התיק?
בנוסף היא מרבה להצמד למטפלת ולהשאר לידה המטפלת מצידה ולא עוזרת לה להשתלב אלא משאירה אותה לידה ביתי היא ילדה חייכנית שאוהבת לשחק במיוחד בגן שעשועים ושם היא כבויה בנוסף בבית היא רק צועקת מגביה באגרסיביות כשאנחנו מחתלים אותה יש לה המון התקפי בכי שלא פוסקים
והתקפי זעם אינני יודעת מה לעשות ואיך להתנהג איתה ?
אודה להכוונה.

היי, ראשית תודה על הפורום המעולה!
מדובר בילד בכור ויחיד (לבנתיים) בן שנתיים ו7 חודשים.
ביום שישי הגננת זימנה אותי ואת אשתי בכדי לדבר איתנו,
וסיפרה לנו שהילד משחק לבד בגן, לפעמים יוצר קשר עין עם ילדים אחרים, אך באופן כללי הוא משחק לבד, גם אם זה בתוך הגן, וגם אם זה בזמן חופשי בגינה.
היא אומרת שהיא לא מצפה מהילדים יותר מדי - אך לכל ילד יש את השניים שלושה חברים שאיתם הם נמצאים ומשחקים ביחד, והוא תמיד לבד, וציינה שזה קצת מדאיג ובגלל זה היא משתפת.
בנוסף היא אומרת שהוא חוזר על דברים הרבה פעמים, למשל היא הגישה פסטה לארוחת צהריים, והוא אמר איזה 20 פעם במהלך הארוחה - פסטה,פסטה,פסטה,פסטה..
אנחנו מכירים את החזרות האלו שלו, אך ייחסנעו את זה תמיד להתהלהבות שלו, שבכך הוא למעשה מראה שהוא למד את המילה החדשה, משום שהוא התחיל לדבר מאוחר (שנתיים ו 4), ועד היום לא מדבר ממש ברור.

אנחנו בדרך כלל לא הולכים לחברים שלנו (בעלי ילדים) כי דיי עייפים מהשגרה, אז הילד לא נמצא בסביבת ילדים במסגרת הביתית.
אך חשוב לציין שהוא ילד שמח מאוד, סקרן, מקשיב להוראות, אוכל מצויין ישן מצויין.

רק העניין החברתי הזה שהגננת העלתה..

מה כדאי לעשות לדעתך? (הגננת המליצה על מרכז להתפתחות הילד)

תודה רבה!!
וסליחה על הפוסט הארוך..

בני בן השלוש וחמישה חודשים גמול כבר מגיל שלוש פלוס משתן עושה בשירותים כלומר עומד אך קקי אינו עושה בשרותים אלא רק בתחתונים כבר לא יודעת מה לעשות כל פעם שעושה קקי בתחתונים אנו אומרים לו קקי עושים בשרותים הוא גם יודע כאשר שואלים אותו איפה עושים קקי מאד פוחדת מה יהיה בהמשך לא עלה לגן מועצה בגלל בעיה זו באופן כללי ילד ביישן חומוד עקשן נעלב בקלות מטופל בקלינאית תקשורת
אנא ייעצתי לי מה עליי לעשות אני אובדת עצות 1528

שלום רב,
תעזרי לי בבקשה.. ותנחי אותי
אני אמא לילד בכיתה א' בן 6.5 וילדה שאותותו בת 5
אני מרגישה שאין לי מילה בבית,
אני מגדלת אותם לבד, ומהרגע שניכנסים הביתה הם זורקים ומשתלולים, גם שאבא שלהם מבקר הם מתנהגים ככה.. פשוט מרגישה שהילדים לא שמים עליי, אשמח אם תגידי לי מה עליי לעשות ? כיצב לנהוג? מרגישה שהם מתפזרים ואני לא מצליחה לעצב אותם,

שלום.בני בן שלושה חודשים בדיוק.נולד בשבוע 36. הוא עולה יפה במשקל.יונק ומקבל חלב שאוב.הוא מרים ראש להרבה זמן ואפילו התהפך מספר פעמים.מאוד תקשורתי וחייכן. אבל עדיים לא גילה את הידיים שלו.מעולם לא הסתכל עליהם ולא הכניס אותם לפה.כשאני שמה אותה בטרמפולינה הוא מזיז משחק גדול שקרוב אליו אך בלי להסתכל. האם זה אומר משהו?יש ה לעשות בעניין?תודה

שלום.
בני נולד בניתוח קיסרי , היה חיוור ונשימתו היתה בלתי סדירה והיה באינקובטור מספר ימים.
הוא נולד עם מספר TAGS על הפנים והאוזן והיה מעט חיוור .
כמו כן היה לו שער שחור ומקדימה היה פגמנט לבן ז"א פס לבן בשער מקדימה .
עד היום הוא בן 10 והפס הלבן קיים , מלבד הזעת יתר הוא מתפתח בסדר .
רציתי לשאול האם הפגמנט הזה בשער לא קשור לבעיית הזעת היתר שלו
כי הוא מזיע חזק ללא קשר לקיץ ולחורף בכפות ידים , רגלים ובקרקפת כאשר ישנם ימים שאנחנו נאלצים להחליף לו כרית , שלא לדבר על הנעלים המסריחות ודאודורנטים שהוא נאלץ להשתמש .
האם הפגמנט מצביע על בעיה רפואית כלשהי אצלו שתצוץ בעתיד .
תודה

שלום,

לבני בן השנה והאבעה חודשים יש כמה בעיות שמדאיגות אותי שמא מדובר בבעיה התפתחותית. לכל אחת מהבעיות בנפרד יכול להיות הסבר הגיוני ומניח את הדעת, אך בגלל שהן ביחד, זה מדאיג.
קצת רקע עליי כאמא ועל הילד, זהו בני השני (הבן הראשון בן שנתיים וחמישה חודשים) ומן הסתם, בכל דבר התפתחותי אנו משווים אותו לבן הראשון. שני הילדים באותו גן בקבוצות גיל שונות. הקטן נכנס לגן לפני כשלושה חודשים, אחרי שהיה איתי בבית שנה וחודש.
הילד מאוד תזזיתי ושובב, ב90 אחוז מאוד שמח וחייכני, מאוד קשור לאבא שלו, ונראה שהוא מאוד אוהב לשחק עם אחיו הגדול.

הבעיות:

1. הילד אינו מדבר כלל, המילה היחידה שהוא אומר היא אבא, אך אני לא חושבת שהוא בכלל מבין את המשמעות כי אלא בין הצלילים היחידים שהוא : אה,בה ומה. לעיתים הוא נשמע כאילו הוא מנסה להוציא צליל והוא נתקע איפשהו.
2. הילד לא הולך, הוא עומד המון בתמיכה וזוחל בכל הבית במהירות מסחררת, אך מבחינת התקדמות להליכה, אני לא רואה התקדמות כבר 3 חודשים. לאחרונה הוא התחיל להסכים ללכת כשאבא שלו מחזיק לו את שני הידיים מעל הראש, אבל זה רק איתו.
3. זה קשור לבעיה השנייה, אך מקריאת כתבות ופורומים, זו בעיה בפני עצמה. הילד עומד על קצות האצבעות, ככה נוח לו. מדי פעם הוא עומד עם כל כף הרגל אך לרוב זה על קצות האצבעות.
4. הילד נושך אותנו, ההורים, ואת אחיו הגדול. עם אחיו הוא גם מושך בשערות כדי ל"השיג" את הנשיכה.
5.זה נראה כאילו לא מעניין אותו שום דבר. עם הילד הראשון, קראנו ספרים, הלכנו לגן חיות והוא ממש התעניין. בשביל הקטן, ספרים נועדו לקרוע אותם וחיות לא מרגשות אותו.
6. הילד מאוד היפראקטיבי, הוא לא מסוגל לשבת במקום לשנייה, ומחפש כל הזמן פרוייקט חדש להרוס. המצבים היחידם בהם הוא נרגע הם כאשר הוא רואה טלויזיה או מקבל בקבוק.
7. הוא חוטף לעיתים קריזות של עצבים, יחסית קיצוניים, כשלא עושים משהו שהוא רוצה. לוקחים לו צעצוע לדוגמא.

הייתי רוצה לדעת, קודם כל, האם יחסית לגיל הזה כל התופעות האלה ביחד מדליקות נורת אזהרה גם לך, כאיש מקצוע?

האם עליי לחכות עוד, או לקחת אותו כבר עכשיו לטיפול מקצועי?

במידה וכבר עכשיו, לאיזה סוג טיפול/אבחון? קלינאי תיקשורת, פיזיותרפיה, אורטופדיה, רופא התפתחותי?

תודה מראש

הבן שלי בן שנה וחודשיים תינוק דיי חברותי אך לאנשים שהוא לא מכיר לוקח לו זמן "להתחמם" ולעיתים הוא נראה המום ומבוהל.
כרגע הוא איתי בבית אך אני שוקלת אם להכניס אותו למסגרת אבל חוששת שבגלל שהוא תינוק דיי המום ומבוהל מסיטואציות חדשות אני רק אגרום להחמרה במצב. האם לחכות לגיל קצת יותר מאוחר ואז להכניס למסגרת או לעשות זאת כבר עכשיו?