פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום לך,

הבן הבכור שלי בן 3, הוא מוצץ מוצץ ויש לך גם שמיכה עם מרקם צמר שהוא מאד אוהב.
הוא אוהב לשים את הידד של על השמיכה וללהזיז את האצבעות על המרקם.
לאחרונה בשבועיים שלושה האחרונים שמתי לב שהוא עושה את אותה תנועה על הבגדי צמר שלו, גרביונים בגדים שלי גם, הוא מרבה לעשות את זה כאילו שהוא התמכר לתנועה ולמרקם.
האם זה משהו בעייתי? כיצד עליי לנהוג?
תודה מראש

האם תינוק שנולד בסוף שבוע 36 מפותח פחות מזה שנולד בסוף שבוע 40 ?
האם תינוק שבגיל חודשיים ושבוע לא מחייך עדיין, מסתכל, בוחן בסקרנות אך לא עוקב אם מזיזים פנים מצד לצד או חפץ מצד לצד,צריך לעורר דאגה כלשהיא ? תודה. אמא מודאגת.

בוקר טוב

בתי בת שנה ו-3 חודשים. עדיין לא הולכת בכוחות עצמה.
לפני מס' חודשים התחילה להעמד בתמיכה כמובן ואף ללכת לצדדים.
באיזשהו שלב שמנו לב שכף רגלה הימנית מתעקמת פנימה בזמן העמידה.
אורטופד שראה אותה אמר שזה אמור להסתדר שתתחיל ללכת ולחזור אליו לביקורת.
חל שיפור קל מאז אבל עדיין לא התחילה ללכת.
מעבר לזה, בימים האחרונים שמנו לב כי הפסיקה לעמוד וכנראה שיש בעיה באותה כף רגל. היא לא מצליחה להשען על הרגל עם משקל הגוף וכשמסכימה/ מצליחה לעמוד זה רק על קצות האצבעות.
כנל כאשר אני מוליכה אותה בתמיכה בידיים היא גם דורכת רק על קצות האצבעות ברגל ימין ונראה שממש צולעת (יש לציין שלא קיבלה שום מכה וכאשר יושבת על הבימבה דוחפת עם הרגל במהירות ובחוזקה בלי שום בעיה)
היום יש לנו תור לאורטופד לשלול בעיה של דלקת או משהו אחר אבל האם זה נשמע כמו אפשרות לבעיה התפתחותית? (נראה כמו רגרסיה כלשהי)
אני מנסה להקדים את המאוחר במידה ולא תמצא שום בעיה פיזית.
האם אני יכולה לפנות למכון להתפתחות הילד בלי שום קשר כדי לבדוק את ההתפתחות שלה בנושא ההליכה?

בתודה מראש

שלום לכולם,

אני מחפשת המלצה לקלינאית תקשורת מוצלחת עם גישה טובה לילדים - לביתי בת ה-3

אני מחפשת מישהי לעבודה באופן פרטי

אשמח להמלצות מניסיון והצלחות אישיות

שלום רב!
בגיל שנה וחצי ילדתי אובחנה בהתפתחות הילד כסובלת מחרדה חברתית (הבעייה נגרמה עקב אישפוז בן שבוע ימים בבית חולים עם טיפול מאוד אינטנסיבי וטראומטי).
טופלנו אצל מרפאה בעיסוק ולאחר מכן גם אצל פסיכולוגית והשנה הילדה נכנסה לגן עירייה (הכניסה היתה הדרגתית ולא חסרו קשיים אבל כיום הילדה הולכת בשמחה ואוהבת את הילדים ואת הצוות המטפל). הגננת הסבה את תשומת ליבי לכך שלילדה יש "בעיית התארגנות" ולעיתים היא "מעופפת" כדוגמה הסבירה לי שכאשר למשל היא קוראת לקבוצת ילדים (כולל בתי) לשבת לעסוק בפעילות כלשהי הם כולם יושבים ועד שהילדה שלי מחליטה עם היא רוצה או לא - מועד הפעילות כבר עובר ולא נשאר זמן (מה שלעיתים מותיר אותה מתוסכלת). לטענתה הילדה מבלה את רוב זמנה לבד - אומנם בקרבת ילדים (וכבר ללא שום פחד או קושי) והיא שמחה להביט בהם ובמעשיהם אבל לא ממש באה איתם במגע (פרט ל-2 ילדות שאיתן לעיתים היא מתקשרת). היום למשל בתי ישבה לבדה מול שולחן עם פאזלים אבל העדיפה לשבת ולשיר לעצמה במקום להרכיב.
אציין שחזרנו לריפוי בעיסוק והמטפלת אמרה שישנו קושי במיקוד הקשב (ובאמת אני כאמא יודעת שנורא קל לשבור את הריכוז שלה בין עם זה רעש חזק או איזושהי פעילות מואצת בסביבתה או לפעמים די אפילו בחיפושית שהיא רואה על הריצפה - והנה הילדה כבר ממוקדת במשהו שונה לחלוטין.)
פרט כלכ מה שציינתי לפעמים יש לילדה גם נטייה לענות לא על השאלה שנשאלה אלא על מה שקורה בראש שלה באותו הרגע (כאילו בתשובתה פשוט ממשיכה את המחשבות שלה בקול רם), לילדה יש אוצר מילים גדול לגילה (והיא גם דו לשונית) אבל לפעמים יש לה קושי להוציא משפט או "סיפור" מכל המילים והיא מדברת מאוד קטוע (ראתה אתמול הצגה - מאוד אהבה וזכרה הכל אבל מאוד התקשתה לספר לאביה על מה היתה ההצגה). היא מתרשמת ממש בקלות מספיק שתשמע איזשהו משפט בטלויזיה והיא מסוגלת "לאמץ" אותו ברמה כזאת שבמשך ימים כל כמה שעות תצטט אותו.... כאשר הייתה קטנה יותר הייתה מרותקת ממילים שמתחרזות והיתה לה נטייה לצטט סיפורים וחרוזים.... היא נוטה גם "להנפיש" דברים דוממים ולהגיד דברים כמו: " החצוצרה אמרה לי..." או "הכדור דחף אותי..."
בכל המבחנים וההערכות הפסיכו' הילדה נמצאה תואמת את גילה ולפעמים אף מעל לגילה, לא נמצאו שום פתולוגיות ושום בעיות פרט למיקוד הקשב....

שאלתי היא : האם בגלל שילדתי רק השנה התחילה מסגרת חברתית (הייתה איתי בבית עקב החרדה) ורק לאחרונה התגברה על החרדה, פשוט יש לתת לה את הזמן "לספוג" וללמוד אינטראקציה חברתית ואז חלק מהבעיות (כמו הלבד שלה בגן, ההנפשה של הדומם והקושי לספר סיפור בעזרת אוצר המילים) ייפתרו מעצמן?
והאם העניין שהילדה נראית לפעמים מעופפת ועונה ללא קשר לשאלה הוא אכן עניין של בעיית מיקוד הקשב ואם אספק לה את הכלים ואקל עליה להתמקד גם זה יחלוף?
אודה מאוד לתשובתך וסליחה על כמות הטקסט, (אנחנו כמובן ממשיכות בטיפול שמוצע לנו בכל אופן). תודה מראש.

שלום דר יוכי!
שאלה לגבי בני בן ה 5 : בזמן האחרון בוכה הרבה , לא רוצה ללכת לגן ובוכה גם בחוג שהוא אוהב. בשיעור האחרון בחוג בכה מספר פעמים ואמר שכואב לו הגרון, כואבת לו הבטן ובכה ובכה. איך אני יכולה לדעת מה מפריע לו? מה מציק לו? מה מטריד? מה לעשות? הוא היה מאושפז לאחרונה בבית חולים , האם יכול להיות שזה קשור? אנו ההורים היינו לצדו כל האשפוז - פעם אני ופעם אבא שלו ..
שאלה נוספת: המליצו לנו על רכיבה טיפולית או טיפול בבעלי חיים או אפילו שחייה טיפולית. רציתי לדעת האם הוכח שהטיפולים הללו אכן עוזרים לילד מבחינה רגשית?
מה דעתך?
תודה רבה.

שלום
במפגש השני עם פסיכולוגית בהתפתחות הילד היא אמרה שתבחן אותו, האם התכוונה למבחן וכסלר ?
מה יהיה במבחנים האלה , אני מחפשת דוגמאות ולא מוצאת.
תודה

שלום, בני בן שנתיים ושמונה חודשים. בעל אוצר מילים באמת יוצא דופן לגילו. שפתו עשירה מאד והחל לדבר בסביבות גיל שנה. בחודש וחצי האחרונים החל לגמגם וזה הולך ומחמיר. שמתי לב כי הגמגום הוא בעיקר כאשר מתקשר עם אנשים. בזמן משחק עצמי כשמדבר לעצמו או כששר שירים אינו מגמגם. יחד עם הגמגום, אני רואה עד כמה קשה לו להוציא את המילה עד שהוא ממש מרים ומוריד ידיים ולפעמים מתכופף למטה מתוך מאמץ. האם יתכן וזהו שלב התפתחותי שבא לידי ביטוי בצורה זו? האם המוח חשוב מהר יותר ממה שהילד מסוגל לבטא או שעליי לפנות לטיפול אצל קלינאית תקשורת?
מודה מראש על התשובה...

שלום,
בני בן כשנתיים והייתי רוצה לדעת האם ההתפתחות השפתית / תקשורתית שלו תקינה... ברור לי שהוא לא מהמהירים (אני רואה ילדים בגיל שלו שמדברים ממש שיחות שלמות, ברורות ועמוקות) אבל הייתי רוצה לדעת האם אנחנו בנורמה או שיש צורך באבחון נוסף.
בצד החיובי - יש לו אוצר מילים גדול, מעריכה כ-500 מילים, סופר עד 10 כבר זמן רב, מכיר אותיות, אומר את כל הצבעים ויודע לומר למשל חתול שחור, רמזור אדום. שר עשרות שירים ומדקלם דקלומים.
רק לאחרונה התחיל לחבר מעט משפטים בסגנון - אבא בוא, אני רוצה X, אמא יושב בכיסא, לפתוח דלת, לאכול אמ-אמ, להדליק אור, לישון במיטה וכו'. המשפטים די חוזרים על עצמם ובד"כ אלו דברים שהוא שמע כבר, ולרוב אין הבחנה בין זכר/נקבה/יחיד/רבים.
בצד המדאיג - כאמור אין ממש שיחות, ונראה שהוא יותר מדבר מאשר מקשיב. פעמים רבות לא עונה לעניין לשאלות ומתעלם מקריאות. זו לא בעיה בשמיעה או חוסר הבנה כי אם זה משהו שמעניין אותו הוא יגיב, נראה שפשוט מתעלם כשלא בא לו (למשל כשאני אומרת לו ללכת לאמבטיה או למיטה).
בנוסף הגיה לא מאוד ברורה אם כי השתפרה לאחרונה. לא מצליח להגות את האותיות ק', ג' ו-ח'.

אשמח לחוות דעתך, תודה רבה.

שלום, בן שנתיים מתעורר בלילות האחרונים בהיסטריה, משתולל במיטה, מרביץ לעצמו ,בוכה וצועק. העיניים שלו פקוחות אבל הוא נראה לא "הוא" , כאשר אנחנו מתקרבים להרימו או מדברים איתו להרגיע הוא מחמיר את ההתקף ומרביץ לנו ומשתולל אף יותר. יש לציין כי הוא ילד מאוד נוח ושמח ביומיום , הולך בשמחה לגן
איך מתמודדים עם התופעה? קשה מאוד להרגיע אותו עד שנרדם שוב

שלום,

בתי בת 3 ו- 3 חודשים נמצאת בגן עירייה.
בבית היא צוחקת משחקת מדברת ומתקשרת איתנו ההורים, וגם עם אחיה הקטן (בן השנה).
עם מבוגרים אחרים היא מתקשרת יוזמת ומדברת, אך עם ילדים היא ממעטת מאוד לשחק ולתקשר.
אחר הצהריים אנחנו משתדלים להפגיש אותה לפחות פעמיים- שלוש בשבוע עם ילדים מהגן ואחרים, על מנת לאפשר לה להתנסות חברתית בסביבה בטוחה יותר. במפגשים אלה לעיתים רחוקות היא כן משחקת עם חבר/ חברה שמכירה, ולעיתים קרובות לא.
חשוב לציין שהיא רוצה שיבואו לבקר אותה חברים וללכת לבקר חברים ומאוד מתלהבת מכך.
בגן היא לא משחקת עם אף אחד מהילדים. ניסיון התערבות מצד הגננת "לתווך" ולקשר אותה לילדים אחרים יצר תגובת "אנטי" אצל הילדה, אשר מתעקשת שהיא לא רוצה לשחק עם אף אחד.

חשוב לציין שלהערכתנו וכן להערכת הגננת מדובר בילדה מאוד חכמה ומפותחת מבחינה שפתית ושכלית.

מיותר לומר שלנו כהורים מאוד עצוב לחשוב שהילדה כל היום לבד בגן.
האם יש מקום להתערבות/ אבחון מקצועי? האם יש צורך ו/או אפשרות לטיפול במצבים כאלה?

בתודה מראש, מיקה

שלום לדר יוכי
בני בן 5 שנים.מגיב בבכי ובסערה כאשר מתבקש לעשות איזה שהיא עבודת יצירה ,במיוחד בגן. הגננת אומרת שכאשר היא קוראת לו לעשות משהו הוא מתחיל לבכות כאילו מה קרה...
היא אומרת שזה קשור למוטוריקה עדינה ויש לו חגורת כתפיים קצת חלשה, מה שנכון גם לפי דעתי וגם שהוא אינו מאמין ביכולתיו , למרות שהוא כן יכול. יש לו סף תסכול נמוך , לא אוהב להתאמץ יותר מדיי ולצערי גם לא מסוגל להנות מהיצירות שלו ( רק בסוף כשסיים אז מרוצה).
פרט לזה ילד חברותי ואינטילגנטי,מקסים ולבבי.
אני עובדת איתו בבית על יצירות וגזירות וכו' וגם אומרת לו שדיי עם הבכי כי זה לא מתאים לגיל וגם לא רוצה שיתייגו אותו כבכיין. אגב, הוא ילד יחיד.
השאלות שלי הן:
איך לעזור לו לשנות גישה, שייקח את הדברים יותר בקלות?
האם אפשר לעזור/לשפר את ההתנהגות הזאת מניסיונך?ואיך כמובן
האם אפשר לחשוב על כיתה א כרגע או שבכלל לא ?כמובן שאינך מכירה את הילד אך הכוונה היא שאם כרגע הוא מתנהג ככה ויש עוד 9 חודשים בערך ב"ה עד אז, האם זה זמן סביר שילד יוכל להשתלב יפה? כי הגננת לא שוללת אך גם אמרה שאם הוא ימשיך ככה אז הוא עשוי להיכשל.
תודה רבה!

שלום
בני בן 4.5 , בגן טרום חובה . ילד מקסים חייכן אוהב וחברותי , נמצא בטיפול קלינאית תקשורת , אין שיפור 3 חודשים אחרי . הוא עובר אבחון מקיף יש גם מעט קושי במוטוריקה עדינה , גזירה בעיקר.
בעוד שבועיים יש תור לפסיכולוגית התפתחותית . כבר נאמר לי מרופאת התפתחות שהוא לא מבקש עזרה , לא מביע את עצמו בהתאם לילד בגילו , בבית הוא כן יבקש עזרה , אני מבולבלת כבר , מצד אחד אין ילד מושלם , לכולנו יש קשיים וכולנו יכולים להגיע לטיפול , היא רמזה שהוא כן יצטרך את העזרה של הפסיכולוגית , אני לא יודעת עד כמה הוא באמת צריך , אני מאמינה שהוא כן ילמד לעמוד על שלו עם הזמן , ולבטא את עצמו טוב יותר .
מישהו יכול להכריח אותי לקחת אותו לטיפולים האלה ?
מלבד הקושי השפתי אני לא רואה משהו שונה מילדים אחרים , לא כולם מתפתחים לפי הספר .
אני מקווה שהובנתי , הראש כואב לי כבר ממחשבות היום .
תודה

בני החל ללכת לפני 3 חודשים = בגיל שנה וחצי.
ההליכה שלו מוסורבלת וממש לוליינית. הוא לא מוצא שיווי משקל ואיזון כאשר הוא הולך מהר - והוא תמיד ממהר לאן שהוא - כך שמבחינתנו זה קורה מון. כמו כן מבחינת דיבור הוא רק ממלמל - את המילה אמא אני שומעת רק כשהוא צריך משהו וזה לא בתדירות יומית כלל.
כמו כן - יש לו מצבים שהוא הולך וממצמץ בנסיון להתפקס מחדש בראיה .
בבדיקות יפת חלב מצאו כי היקף הראש לו קטן מהגרפים אך הוא שומר על אותם קווים.
חוץ מזה הוא פעיל ומבין הכל - ותינוק מאוד שובב וחיוני.
האם תקין ? מה עושים ? למי פונים? או לחלופין - איך עוזרים לו ?

ילדי בן 4, ילד להורים גרושים. האב החליט להתנתק מהילד כליל ולא יצר איתו קשר כלל במשך מס' חודשים, עתה ללא התראה החליט האב כי ברצונו לחדש את הקשר ולשוב לראות את בנו. התנתקות פתאומית למשך מס' חודשים ולפתע חידוש הקשר מחדש גורמים לבלבול בילד לגבי אביו ובודאי פוגעים בהתפתחות הרגשית של הילד.
שאלתי היא האם למען הילד, אני צריכה לעצום עיניים מהתנהגותו המתעתעת של האבא ולאפשר לו כאילו כלום לא קרה לחדש מחדש את הקשר? איני יכולה לחנך את האבא, איני יודעת אם ינהג כך שוב, האם נכון יהיה להסכים לחידוש הקשר בינהם