פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

בתי נגמלה מלא מפיפי וקקי בגיל שנתיים ושלושה חודשים גם ביום וגם בלילה. הגמילה עברה טוב.
הילדה הראתה נכונות ורצון להגמל בתקופה זו.
בלילה - הייתי קמה ולוקחת אותה לשירותים כך שלא פספסה במיטה.
בחודש האחרון היא עושה פיפי במכנסיים ורק לאחר מכן מודיעה לנו שעשתה וזאת אחרי חודשיים בלי פספוסים. אנו כעת מנסים לא להגיב כשזה קורה כדי לא להעניק לענין תשומת לב אך בינתיים אין שינוי.
יש לציין כי בגן היא מפספסת בעיקר בשנת הצהריים והיא כן מבקשת לפיפי.
כל לילה היא מרטיבה (כבר לא עוזר שאני קמה כי אני מוצאת אותה כבר רטובה).
יש לציין שבחודש האחרון התחיל להיות לה אדום בפות והיא התלוננה שכואב לה שם - הרופא טוען כי ישנו זיהום קל, בבדיקת שתן שביצענו נמצא חידק בשתן ונתן טיפול משחתי. האם זה יכול להיות קשור?
עובדה נוספת שאולי קשורה אני בהריו בחודש חמישי - אמרנו לה שיש תינוק בבטן - אך לא נראה לי שהיא מבינה עדיין - מבחינת תשומת לב אליה לא השתנה דבר.
מה עלי לעשות לגבי הנסיגה ביום?
מה עלי לעשות לגבי הלילה?
האם לחזור לטיטול? האם זה לא תהיה חזרה אחורה והעברת מסר שהיא כבר לא גדולה ובוגרת? (זה מה שהסברנו לה במהלך הגמילה)
אשמח לתשובה בנושא

שלום,
בני בן 3 וחודשיים, הולך לישון עם מוצץ וישן איתו כל הלילה.
אם לא נותנים לו, בוכה ודורש אותו ולא מוכן ללכת לישון.
אם המוצץ נופל בלילה, מתעורר ומחפש אותו.
במהלך היום ללא מוצץ, חוץ משנת צהריים, אם ישן.
דרך אגב, אחיו התינוק, מעולם לא הסכים למוצץ, כך שהוא לא "מחקה" אותו
בעיה נוספת היא שתיית מטרנה.
הוא תמיד שותה בבוקר ובערב ולפעמים גם לפני/אחרי שנת צהריים
השאלה שלי איך לגמול אותו משני הדברים?
פשוט לקחת לו ולהגיד שאין? ולתת לו לבכות עד שיתרגל, או לתת לו להיגמל לבד?

תודה מראש,
אלה

שלום

בני בן 3 ו4 חודשים
תמיד ידענו שיש לו רגישות לחול, לכלוף וכו'
אבל התמודדנו עם זה...
כעת-הוא כבר שבועיים עם וירוס הקאות ושלשולים
כל פעם כשמקיא, לא מוכן לסגור את הפה! נותר עם שאריות קיא בפיו (סליחה על התיאור) ואז בכה ללא הפסקה, כי מן הסתם זה לא נעים לו. לא מוכן לשתות/לאכול
אותו דבר עשה כעת כשנתתי לו תרופה.
אני מותשת מאד מהשבעויים האלו...

האם יש לכם טיפים?
חשבתי לקחת אותו לאבחון של "רגישות חושית"

אציין שמעבר לכך-הילד מאד מפותח, חכם,חברותי, אוהב ליצור, לשחק וכו'

תודה

שלום רב,

בתי בת שלוש ורבע, מדברת במשפטים מורכבים (זמן, תנאי, סיבה) ובמבעים ארוכים באופן ספונטני. אך כשאני מבקשת ממנה לחזור אחרי על משפטים שבאופן ספונטני היא מפיקה אותם, היא מתקשה לחזור אחרי.
מה יכולה להיות הבעיה, זיכרון אודיטורי או בעיה אחרת?

הגננת אומרת שבתי אינה יודעת להשיב על שאלות הנשאלות על סיפור שמסופר בריכוז. מדובר בסיפורים מופשטים כמו סיפורי פרשת השבוע, או סיפור אנטיוכוס וחנוכה. האם ישנה בעיה?

לבתי ישנה בעיה להעביר חוויה בצורה מאורגנת, ואינה מספרת מעצמה על המתרחש בגן. על שאלות ספציפיות היא יודעת לענות.

לעיתים קרובות היא עונה ב"מה" על שאלות או על הוראות (שברור שהיא מבינה את משמעותן). לפעמים לאחר ה"מה" היא עונה בעצמה ולפעמים לא. בבדיקה אוטוסקופית נמצאו נוזלים, אבל טרם בוצעה בדיקת שמיעה. האם יש לחשוד בבדיקת שמיעה, או בבעיית הבנה.
יש לה גם בעייה בגזירה ובצביעה ולעיתים היא חולמת בזמן ביצוע פעולות אלו. האם אפשר לקשור את כל הקשיים בקושי באירגון.

בתודה מראש,

מימי

ב."ה
שלום רב,
יש לנו ילד בן פחות משנתיים ואנחנו די המומים לטובה מהתפתחותו השכלית. רציתי לספר קצת על מצבו ואנא אמרו לי 1. האם זו אכן התפתחות מעל הממוצע? 2. כיצד ניתן לפתח ילד שכזה. הפעוט שלנו יודע:
1. לזהות אותיות (עברית וקצת אנגלית) לספור עד 10 3. צבעים 4. צורות: משולש עיגול ריבוע מלבן ואליפסה (כבר מגיל שנה ומשהו...)-5. אומר כמעט הכל כולל פעלים, שירים וניואנסים קטנים כמו משפטי "יכול". 6. כל החיות הקיימות כולל יונה אפרוח ציפור תרנגול ברווז ברבור- יודע להבדיל ביניהם.
אם הוא רואה אדם חדש, או מסבירים לו מילה חדשה, גם אחרי 3 חודשים שלא הזכרנו את שם האדם או את אותה מילה הוא יזכור להפתעתנו. מקרים שקורים לנו איתו לדוגמא: היה פתק כתוב בכתב יד בארנק. הוא הוציא אותו והביא לי ואמר "הנה רשימה". יש לציין שזו לא מילה נפוצה אצלנו ולא לימדתי אותה, אך עצם היכולת שלו להבין מתי זה סתם "דף" ומתי זה "רשימה" זה מקסים.
האם זה באמת מעל הממוצע? כיצד והאם בכלל ניתן לקדם ילד שכזה?
תודה מראש,
מיקה.

שלום רב,
בתי בת שנה ו4 חודשים,אינה הולכת, זוחלת שש והולכת על הברכיים.
ישבה על הטוסיק בגיל 11 חודש והתחילה לזחול זחילת שש בגיל 8.5 חודשים.
מבחינת השפה היא אומרת אמא ואבא אך לא מתוך נסיון לקרוא לנו. מדברת ג'יבריש.
נבהלת מרעשי רקע קלים כמו צליל הודעה של פלאפון, צפצוף חלש של רכב מלמטה.
ממש קופצת ומתחילה לזחול בבהלה בבית, בד"כ לא מתפתח לבכי.
לא אוהבת מגע, שהבת של החברים נצמדת אליה תוך כדי משחק היא משדרת אי נוחות.
ובאופן כללי היא ילדה שמרבה לבכות, ועוצמת הבכי וההיסטריה לא נראית מתואמת למציאות.
לפני חודש הגעתי איתה לרופא התפתחותי שלא התרגש מהדברים, אמר שהיא לא מדאיגה אותו ונחזור לביקורת שתהיה בת שנה וחצי.
האם זה יכול להתאים לרגישות יתר תחושתית?
במידה ואכן מדובר ברגישות יתר תחושתית האם מרפה בעיסוק יכול לאבחן זאת?
תודה

שלום..
בתי בת 8 לומדת בכיתה ב ,תלמידה טובה,בשיעור היא מרוכזת,אבל כשהיא בחברת ילדים היא יוצרת התנהגות לא נעימה,מטרידנית,יוצרת חיכוכים סביבה,כמובן שזה קורה גם בבית עם אחיה הקטנים מימנה,היא אהובה על כולם ,ומקבלת המון תשומת לב ,אני רוצה לאבחן אותה ,ולא יודעת למי לפנות?אשמח לתגובתך..

הילד בן 3 ואחותו בת שנה.
הוא לא מכן לתת לה לשחק במשחקים שלו ואפילו את המשחקים שלה הוא לוקח ממנה ולעיתים קרובות גם בכח עד כדי מאבק בינהם כשגם היא לא מוכנה לוותר.
כל הניסיונות לשכנע אותו שיוותר לה ושהיא אחותו הקטנה לא מועילים והוא בשלו.
מה עושים.

שלום רב,
אני אמא לילדה לילדהבת 9 הסובלת מחגורת כתפיים רפוייה וזה משפיע על כל צורת ההליכה ואחיזת הגוף. היינו מספר פעמים אצל אורטופדים שונים וכולם אמרו שהיא גמישה מאוד באזורים מסויימים ולכן האחיזה הלא אסתטית. אני נואשת בעיניין זה ורוצה מאוד לטפל בילדה אך כולם מבשרים כי אין מה לעשות ופשוט להניח לילדה.
השאלה היא: האם יש מה לעשות?
דרך אגב, היא היתה במשך שנה וחצי בריפוי בעיסוק בכל הקשור למוטוריקה עדינה וגסה.


תודה רחל

בני בן ה-15 מסתגר בחדרו רוב שעות היום נוטה לתקשר רק באמצעות המחשב אינו נפגש עם חברים רק לשם משחק כדורגל נמנע מפעילויות שונות ומגלה עניין בתחום אחד בלבד וגם אובססיה לאותו תחום כאשר אנו מנסים לדבר איתו הוא מגיב בזעם עד היום חשבנו שמדובר בגיל ההתבגרות ובבעיית קשב וריכוז אשר אובחנה אצלו (מטופל בריטלין)
אך כיום כששמעתי על התסמונת הזאת אני מתחילה לחשוד .
שאלתי היא איך מאבחנים זאת מבלי לרוץ להרבה אנשי מקצוע ולהתאכזב?

הילד בן 4 וחצי. מאז שנולד הוא בוכה כשילדים זרים מתקרבים אליו (לא מבוגרים). בגן השעשועים כשהוא עולה על המתקנים הוא נתקף בהיסטריה כשנמצאים לידו ילדים.הוא אוהב לטפס ולשחק אבל נתקף בפחד היסטרי.בבית הוא תקשורתי, משחק, מדבר יפה.5 בגן הוא נמנע מלשחק עם ילדים כנראה מאותה סיבה. מה דעתך, האם לחשוף אותו למצב המתסכל הזה ואיך? אמרו לנו שזה קושי בעיבוד חושי וריפוי בעיסוק יכול לעזור. האם כל ריפוי בעיסוק או משהו מיוחד לתחום הזה? איך אני יכולה לעזור לו בחיי היומיום?

בעבר לא ישבתי איתה על הנושא כי הייתי בטוחה שעובדים עליו בגן
היום אני מנסה להזכיר לה שירוק זה כמו צפרדע וכו'
אני לא יודעת איך לעבוד איתה על הצבעים
אשמח לעזרה

אגב-אין בעיית עיוורון צבעים (הנושא נבדק)

הילדה לא מבינה מה יוצא דופן ומצביעה דווקא על השווים, האם זה חריג לגילה?

האם יש לה בעייה בהבנה?
בשאלות שליפה היא בסדר גמור, כמו: מה שט בים, מה לובשים בחורף וכו'.
מדברת באופן שוטף ומביעה רגשות.

תודה רבה,

שלום,

לבני בן השנתיים יש ניסטגמוס בעיניים.רופא העיניים קבע שהוא לא צריך עדיין משקפיים,למרות שהוא מתקרב כדי לראות.הגננת בגן שאלה אותי אם אני הולכת לרופא התפתחות הילד.שאלתי אותה אם היא רואה סיבה וענתה שהוא יושב קרוב אליה במהלך הריכוז אך היא לא רואה בעיות במוטוריקה העדינה.רציתי לשאול האם יש קשר בין הבעיה בעיניים להתפתחות התקינה שלו?איך אני יכולה לדעת אם הוא צריך עזרה?אני אישית לא רואה שום בעיה אצלו.

למי פונים אם אכן צריך עזרה?

תודה

אמא מודאגת...

שלום רב,
הלכתי עם בני בן השנתיים לאבחון אצל מרפאה בעיסוק. בדוח סיכום הפגישה רשמה המרפאה בעיסוק : " גילה מספר מחוות תקשורתיות, אך התקשה ליצור JA ".
רציתי לברר מה זה אומר? אני מאוד מודאגת. היא המליצה להפנות אותנו למרפאה בדיבור, כיון שהילד עוד לא מדבר.
בתודה, הדס