פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

צהריים טובים,
בני בן 5 וחודשיים, נמצא בגן חובה. הגננת הבחינה שבני כותב/ מצייר וכו' מאוד חלש (כלומר לא מפעיל מספיק לחץ) ונתנה לי כל מיני אפשרויות לתרגול בבית ובנוסף ציינה שייתכן שיהיה צריך להישאר עוד שנה בגן (ולא לעלות לכיתה א'- כי יהיה לו קשה להעתיק מהלוח/ להכין שעורים ועוד). אציין שאחיזת העיפרון/ צבע של בני תקינה וכמו כן מבחינה לימודית- קוגנטיבית אינו מתקשה כלל.
דבר נוסף הילד נמצא בחוג שחייה.
שאלותי:
1) האם הגננת / פסיכולוגית הילדים אשר בודקת מוכנות לכיתה א' יכולה להחליט שאכן ישאר עוד שנה בניגוד להחלטת ההורים (כלומר האם הן הקובעות או ההורים?)
2) במידה וההורים מחליטים בניגוד לדעת הגננת/ פסיכולוגית האם יש צורך באבחון מסוים?
3) האם יש מקום ללכת למכון להתפתחות הילד על מנת לדרוש ריפוי בעיסוק?

תודה רבה ושבוע טוב

בני בן 4. בגן פרטי עדיין. ישן צהריים בגן. מאז תחילת שנה זו קשה לו מאד להירדם
בלילה. נרדם בין השעות רבע ל-10 עד רבע ל-11 במקרה הגרוע
אני מניחה שזה בגלל שנת הצהריים שבגן. האם ילד בגיל הזה כבר לא צריך לישון צהריים ? האם עדיף שלא יישן צהריים ויישן יותר בלילה (לא שיש לי הרבה ברירות...) ?
מה יותר חשובה- שנת הצהריים או שנת הליילה ?
בסה"כ ישן כ-8-8 וחצי שעות בלילה . האם זה לא מעט לילד בגילו ? האם זה יכול לפגוע לו בהתפתחות ? בגדילה ?
תודה

בני יהיה בעוד חודשיים בן 4. ילד חכם ונבון. הבעיה היא שהוא מאד מפונק
ומה שהכי מציק לנו זה שהוא מאד לא מתחשב באחרים....אתן מ"ס דוגמאות:
1. הוא קם באמצע הליילה. לא תמידברור למה.ולפעמים כן . בוכה בכי היסטרי, צועק, מבקש שנדליק לו קצת את האור. אני מנסה להרגיע אותו, מדליקה לו קצת את האור אבל הוא רוצה יותר חזק, ויותר חזק....אני מסבירה לו שלא ניתן להדליק אור מלא כי אחותו נמצאת בחדר והוא עלול להעיר אותה. אותו זה לא מעניין. הוא בוכה, וצורח ובסופו של דבר היא מתעוררת מהצעקות, ואח"כ אבא שלו...והבית כמרקחה...בכי של הילדים. צעקות שלנו ההורים....כעסים...
2. שבת בצהריים אחרי שחזרנו מטיול מעייף רצינו כולנו ללכת לישון. הילדה (בת שנה וחצי) כמעט כבר נרדמה אבל הוא לא רצה לישון. כולם במיטות שלהם ופתאום אנחנו שומעים שהוא פתח את התריס, נכנס לתוך המיטה של הילדה והתחיל להשתולל. כששאלנו אותו למה , הוא אמר שאחותו התעוררה ולא ישנה... כמובן שבסופו של דבר אף אחד מאיתנו לא ישן. כעסנו שהוא לא מתחשב באחותו, בהורים שלו....הסברתי לו שאם הוא לא נרדם או לא יכול לישון שילך לסלון וישחק במשהו אבל שלא יעיר אותנו...
3. כל בוקר אני נוסעת עם בעלי באוטו ומורידה את הילדים בגנים, כאשר הוא מחכה באוטו. היום לא הרגשתי טוב והייתי בדרכי לרופא. אמרתי לבני שהיום אבא יקח אותו ואמא תחכה באוטו כי היא לא מרגישה טוב אבל אותו כמובן זה לא עניין....בכי, צרחות...

שאלתי-
האם זה נורמלי לגילו להתנהג באגואיסטיות שכזו ? אני יודעת שיש שלב בהתפתחות שנקרא השלב האגוצנטרי אך האם לא אמור היה לעבור כבר את השלב הזה ? או שזה
נובע מפינוק ? מה עלינו לעשות ? בסה"כ מדובר בילד מאד חכם, פיקח חברותי עם קסם אישי (כך אומרים לי תמיד בגן) שרגיל לחלוק ולשתף (פעם היה עושה זאת יותר בקלות משום מה.... )גם עניין דחיית סיפוקים עדיין מאד קשהלו....
עליי לציין שבגן אין שום בעיות איתו והגננות לא מבינות על מה אני מדברת....
אנא עצתכם. תודה.

שלום
כיצד מלמדים ילד להתגונן ? בגן לימדו אותו שאם מישהו מרביץ לו או מציק לו עליו להגיד "זה לא נעים לי" , וכך אני רואה רוב הילדים אומרים...
השאלה : אם זה מספיק ? אני בוודאי לא רוצה לחנך את ילדי לאלימות, אך השאלה אם אכן מישהו מרביץ לו האם לא ראוי ללמדו שיחזיר בחזרה...? האם זה נכון לעשות לילד
הפרדה בין "אף פעם אל תתחיל, ואל תרביץ וכו" לבין "מותר לך להרביץ/להחזיר רק אם מישהו התחיל והרביץ לך....?
תודה

ביתי בת 3 שנים ו9 חודשים אחת מתאומים נולדו בשבוע 32 להריון....... הגמילה התחלילה ביוזמת הילדה שביקשה לעשות פיפי בשרותים. את תהליך הגמילה התחלנו רישמית בחג סוכות האחרון מאז הילדה במהלך היום רק עם תחתונים ובלילה עם חיתול. את נושא הפיפי היא קלטה דיי מהר ויודעת לשלוט ללא ספק, נושא הקקי מאוד בעייתי ואף התחיל להפריע בגן (פנו אליי בבקשה שאפסיק לה את הגמילה - דבר שלא הסכמתי כי הילדה לדעתי גמולה ב90%), בגן היא עושה קקי אך ורק בתחתונים למרות כל ההסברים שלי ותשובתיה החיוביות שהיא מבינה מה אני אומרת אך לא מייסמת זאת.
מה דעתכם המקצועית בעניין? אני ממש לא רוצה להפסיק לה את הגמילה כי לדעתי היא גמולה מלבד מחסום הקקי....

בתי בת 4 ורבע היא כל הזמן צריכה להתעסק עם פלסטלינה חול בוץ משחת שיניים שמפו כל זמן שאיני משגיחה עליה היא הולכת ונוגעת בדברים קרמים ועוד בשיחות עימה היא מביעה קושי עצום ביכולת שלה להשתלט על הצורך להתעסק עם דברים אני מאוד מאשרת לה במהלך היום להתנסות ולגעת בחומרים יש לנו תור לאבחון בהתפתחות הילד אך הבעיה לאחרונה החמירה מאוד היא קמה לפנות בוקר בשעה 5 בערך פעמיים שלוש בשבוע ואני מוצאת אותה או מורחת על כל האמבטיה את כל המשחת שיניים והבוקר היא לקחה חבילת סוכר חבילת מטרנה וסבון כלים עירבבה אותם ומרחה על כל המטבח יש לציין שהילדה מאוד מוכשרת בעלת יכולת ביטויי גבוהה ומאוד מעורבת חברתית בגן בבקשה תעזרו לי איך עלי להגיב במקרה כזה כל פעם אני אומרת לה אני מבינה שקשה לך אך תבקשי רשות אך לא מורחים על כל הבית הבוקר ממש צרחתי עליה כי זה היה קטסטרופה ממש בלאגן אדיר אודה מאוד לתשובה אמא מתוסכלת ודואגת

שלום רב,

בני בן ה- 3 אינו אכלן גדול בלשון המעטה. במהלך היום הוא אוכל מעט מאוד אוכל
מזין ובריא ובעיקר חי על פיתה עם שוקולד לארוחת עשר בגן ופסטה לארוחת הערב.
כבר מגיל חצי שנה, כאשר התחלתי לחשוף אותו למוצקים, הוא סירב לאכול את מרבית
הדברים ועד היום הוא מסרב לאכול ירקות, פירות ועוף.
מדי פעם הוא מסכים לאכול שניצלים ולעיתים נדירות קציצות.
בגיל 10 חודשים הוא התחיל ללכת ואז גם החלה "שבירת העקומות" והוא צנח
מעקוצה 40 לעקומה 25 ומשם לעקומה 5. הן בעקומת המשקל והן בעקומת הגובה.

אשמח לדעת האם העובדה שבחרתי בדרך שלא ל"דחוף" לו אוכל בכוח
היא זו שהביאה בסופו של דבר לכך שעד היום הוא נמוך יחסית לגילו.
האם יש לכך השפעה לכל החיים מבחינת הגובה.
שאלה שניה היא האם ניתן לטפל בבעיה שלא באמצעות מרפאות להפרעת אכילה,
בעלי מתנגד בכל תוקף לטיפול מסוג זה.

תודה רבה.

שלום לך בני בן 3.4 מדבר מגיל מאד צעיר (שנה וחצי), שמתי לב שכשיש אוירה מתוחה בבית ביני לבעלי הוא מדבר בחוסר שטף וחוזר לעיתים קרובות על ההברה הראשונה למשל- .אאאיך קוראים לך? קוקוקוקראים לי איתמר. אולם הבחנתי בכך שזה חלף כעבור יום יומיים כאשר האוירה השתנתה וחזר לדבר שוטף. זה קרה מחודש אוקטובר מס פעמים בהם יומיים לעיתים יום או שלושה ימים דיבר בחוסר שטף (כאשר אנו רגועים בבית הדיבור חזר להיות כפי שצריך) מה קורה פה?

אציין שבחודש מאי האחרון בגיל 2.9 הוא התגעגע לבעלי שנעדר נהבית ל 5 ימים ואז "גמגם" אולם כשבעלי חזר זה חלף.

בגיל 1.9 גם היתה לו מעין גמגום שחלף במהרה (חשב מהר משיכל להתבטא)


כמו כן היום בגן סיפרה לי הגננת שרצתה לתת לו תפקיד לממסיבת חנוכה ולמרות שדיבר שוטף כבר מספר ימים והא "נתקע" בהברה הראשונה ולא הצליח להוציא מילה אז היא ויתרה .(מזה שבוע הוא מדבר יפה וחלק) אולם כאשר היה עליו לחזור על המשפט עם עוד ילדים הוא דיבר שוטף. האם הוא "סתם"התרגש ואם היא היתה עושה חזרות איתו הוא היה מצליח ללא גמגום? היא חששה כיוון שלא רצתה שהוא יתרגש ויגמגם במסיבה מול כל ההורים. האם היה עליה לגלות יותר סבלנות ולחזור איתו עוד כמה פעמים או שטוב שויתרה ולמה הוא לא הצליח להומיא משפט מהפה כשהיה לבד? זה נורמאלי?

אציין שבני הוא פרפקציוניסט ורוצה שיהיה הכל מושלם יכול להיות שהוא פשוט ניסה לבטא זאת בדרך המושלמת ופשוט לקח לו זמן והיא לא היתה מספיק סובלני?

אשמח לתשובה במהרה מאד מאד דואגת.:

שלום רב,

בני בן 3 גמול כבר שנה מחיתולים. בהתחלה התמודד יפה מאוד עם הנושא וכבר הגיע לשלב שהוא הולך לבד לשירותים בלעדינו ומבצע את צרכיו. בגן כל הזמן "בורח" לו קקי בתחתונים ואפילו לא מודיע על כך (כרגע גם בבית בורח לו קקי ולא מודיע על כך) לפעמי בגן גם בורח לו פיפי (בבית כמעט ולא בורח לו פיפי רק כאשר מתרגש. אני ממש לא יודעת מה לעשות בנושא כי אני לא רוצה להחזיר לו את הטיטול כיוון שהיה כבר ממש בסדר. אפילו התחלנו לגמול אותו בלילה ובהתחלה היה ממש טוב אך בימים האחרונים כל יום בורח לו פיפי בלילה.

אשמח אם תייעצו לי מה לעשות אני כבר מיואשת

בני בן ארבע וחצי. בגן מאד שקט , פסיבי ולא אוהב לשחק עם ילדים. בבית הוא נפגש לעיתים קרובות עם חבר אחד בלבד ( לא מהגן) והוא משתולל (כאילו מרוב התלהבות), מתעצבן כשהדברים אינם לפי רוחו , ואני נמצאת כל הזמן ומתווכת כדי שבכל זאת יהיה גם קצת משחק משותף. איך אני יכולה להקנות לו כישורים חברתיים בזמן שהוא עם החבר? באיזה משחקים לשחק איתם? האם להשתתף? האם להעיר על ההשתוללות?מה דעתך על הניגוד בין השקט המוגזם בגן לבין פעילות היתר עם החבר בבית?

שלום

הקטן והמתוק שלי בן שנה - ילד חיוני ותקשורתי מאוד

טרם אמר את המילה הראשונה.... רציתי לדעת איך אפשר לבדוק את הנושא של נוזליים באזניים והאם יש צורך?

השמיעה שלו מצויינת (שומע צלילים נמוכים מאוד), מזהה המון מילים (איפה דובי, איפה כדור - מצביע על התמונה בספר), מקשקש המון למרות שיש לו הברות אהובות שחוזרות על עצמן המון - קה, קה.... טה, טה (במגוון אינטונציות) ויש עוד צלילים והברות אך הן פחות "פופולאריות"...
מחקה דיבור של אחרים לעיתים רחוקות יחסית

האם מעיד על בעיית שמיעה כלשהי? האם עליי לעשות משהו?

אודה להתייחסות

בת שנתיים. מפותחת , בריאה ומקסימה. קשורה לאמא שלה באופן אובססיבי. לא מוכנה ללכת עם אף אחד ללא בכי, כשאמה בסביבה אף אחד לא קיים , בבית מחפשת את אמה כשהיא בחדר אחר, כל הזמן בפוקוס מלא ואבסולוטי על אמה. כשעם סבתות או אחרים שואלת על אמה ומתי תבוא וכו' וכו'...
תיאור מצב: יש לה מטפלת מגיל חצי שנה. אמה עובדת ומסיימת פעמיים בשבוע יותר מוקדם כדי להיות איתה אחה"צ. כעת אמה בחופשת לידה ונמצאת איתה המון אלא שהמצב רק מחמיר. לאחרונה - לפני כחודשיים עברו דירה ונולד להה אח. לפני שבועיים התחילה גן.
מה התופעה ואיך לנהוג?

ערב טוב,
בני בן 10 וחצי חודשים. מבחינת התפתחות המוטורית הוא זוחל, נעמד, הולך סביב רהיטים ועובר מרהיט לרהיט. עדין אינו מתיישב לבד. מבחינת הבנה הוא מגיב לשמו, בדרך כלל מסתכל על אחיו ששואלים אותו איפה הם. לפני זמן מה התחלנו ללמד אותו איפה האור? (אך לרוב ששואלים אותו אינו מרים את ראשו למעלה), למחוא כפיים לעשות שלום וכו' אך עדין אינו יודע ומגיב רק בחיוך כאשר שומע את השאלות הללו.
אציין שהילד מאוד אוהב חברה, לשחק ולהתעסק בהכל בהתאם לגילו, מבין כאשר אומריםמלו לא או אסור יילד חייכן ומרבה "לדבר" בשפתו.
שאלותי:
1) האם זה שעדין לא יושב מעיד על איחור התפתחותי? האם יש דרך לעזור לו לשבת?
2) באיזה גיל אמור כבר לדעת למחוא כפיים/ לעשות שלום? האם זה שרק צוחק לשמע שאלות אלו לא מעיד על משהו?

תודה מראש ושבוע טוב

שלום,
בתי בת שנתיים וחמישה חודשים. ילדה נבונה, מדברת באופן שוטפת, מאד רגישה וערנית לכל מה שקורה סביבה. היא מבין הילדים הגדולים יותר בגן ועדיין עם חיתול. נראה כי יש לה יחס אמביוולנטי לנושא הגמילה - מדי פעם אני מציעה לה לשים תחתונים כמו ילדים אחרים בגן שכבר גמולים. לעיתים היא מסכימה ולעיתים מסרבת בתוקף. הגננת הציעה להתחיל בכל זאת בגמילה, תוך עידוד וגמילה משותפת עם ילד נוסף בגן.
אני בעצמי אמביוולנטית. חשבתי שזה יגיע ממנה בצורה מובהקת. ייתכן שזה טרם קרה ועלי להמתין בסבלנות (באופן אישי ממש לא אכפת לי שהיא עדיין לא גמולה), אך אולי בכל זאת יש מקום להתחיל ולראות מה קורה?
בכל מקרה לא הייתי רוצה להיכנס אתה למאבק בעניין, אבל אני חוששת שהיא רואה את האחרים בתהליכי גמילה ואולי זה מפריע לה (או אולי זו סתם השלכה...?)
סליחה על הבלבול בהתנסחות, זה מבטא את המצב...אשמח לשמוע את דעתך
תודה ושבוע טוב!

שלום,
הבן שלי בן 4 ולפני כחודש רשמתי אותו לחוג התעמלות המתאימה לגיל שלו.
בתחילת כל חוג - 10 דקות ראשונות מותר להורים להיות נוכחים באותו אולם התעמלות עם הילדים. לאחר ב- 10 דקות ההורים יוצאים מהאולם.
באותם 10 דקות יצא לי לראות כי בני לא מתעמל כמו יתר הילדים כלומר התנועות שלו מגושמות והוא לא רץ כמו כולם, לא קופץ כמו כולם וכו'.
לפני כשבוע ביקשתי מהמדריכים של החוג להיות נוכחת לאורך כל החוג על מנת לראות איך הוא מתעמל וראיתי כי הוא מתקשה לבצע תרגילים שילדים אחרים בני אותו הגיל עושים ללא כל בעיה.
חוץ מזה - באותו חוג שאני הייתי נוכחת המדריך אמר לילדים לקפוץ על רגל אחת. בני התקשה בתרגיל, וכשהמדריך שאל אותו - עשית, הבן שלי ענה לו - כן. בזמן שאני עומדת שם בצד ורואה שהוא לא עשה (כי קשה לו). כלומר הבן שלי שיקר למדריך שהוא עשה את התרגיל.
יש לציין כי לבני היתה בעיית התפתחות גסה מאוחרת. הוא הלך עצמאית בגיל שנתיים וחודש. היינו מטופלים בזמנו במכון להתפתחות הילד.
בני הולך לחוג הזה פעמיים בשבוע כי חשוב לי שהוא ילמד לבצע את התרגילים בצורה תקינה.
כמו כן אנחנו לוקחים אותו לגן משחקים בסופי שבוע והוא עומד ולא זז. קשה מאוד לגרום לו לעלות על מגלשה ולעשות איזשהי פעילות.
מה אפשר לעשות כדי לגרום לו להתעמל כמו כולם.
האם יש דרך אחרת לקדם אותו בנושא ההתעמלות?