פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

ענת שלום,
נראה כי יש מקום לבצע בירור ראומטולוגי הכולל מספר בדיקות דם בסיסיות: שקיעת דם, CRO, ANA ו- Rheumatoid factor. בדיקות אלו אמורות להצביע על נוכחות של מחלת מפרקים דלקתית (או על העדרה). רצוי להצטייד גם בהדמייה של עצמות האגן, עמוד השדרה המותני, כפות הידיים והברכיים - על ידי צילומי רנטגן.
צפיפות העצם אינה מסייעת ברוב המקרים כיוון שגם אם קיימת ירידה בצפיפות העצם, הגבר אינו גורם בד"כ לכאב, אלא לסכנת שברים.
בנוסף, עקב האופי הפתאומי של הכאבים ניתן לחשוב גם על כאב ממקור עצבי וכדאי להתייעץ גם עם נוירולוג בהקשר זה. יתכן שבדיקת EMG הבודקת הולכה עצבית תסייע לאבחון בעיה מסוג זה.

שיר שלום
Ankylosing spondylitis גורמת בדרך כלל לעלייה במדדי הדלקת (שקיעת דם ו - CRP) אבל עלייה זו אינה "דרמטית" כלומר אינה מגיעה לערכים מאד גבוהים. גם ערכים תקינים לגמרי אינם שוללים את האבחנה, אם כי הם פחות אופייניים.

שלום לבן,
לצורך האבחנה כדאי להצטייד בבדיקות דם המעידות על דלקת (שקיעת דם, CRP) ובבבדיקות RF ו - ANA האופייניות לדלקות מפרקים ספציפיות. כמו כן יש מקום לבצע צילום של המפרקים המעורבים.
הראומטולוג עשוי להמליץ על ניקור של מפרק נפוח כמו ברך כדי לשלוח נוזל למעבדה וגם כדי להזריק סטרואידים לתוך המפרק. כמובן גם הבדיקה הגופנית עשויה לסייע באבחנה ל דלקת מפרקים.

רוני שלום,
כללית, תרופות ביולוגיות הן תרופות אשר "מהונדסות" על פי תכנון על מנת להשיג אפקט ביולוגי מסוים. כך למשל תרופות אלו עשויות לנטרל חלבון מסוים של מערכת החיסון או לפגוע בתא מסוים במערכת. זאת בניגוד לתרופות ישנות יותר, אשר רובן התגלו כיעילות לטיפול בדלקת באופן די מיקרי, וגם מנגנון פעילותן אינו תמיד ידוע בבירור (לדוגמה: פלקווניל, תרופה לטיפול במלריה, נמצאת בשימוש שנים רבות כטיפול בזאבת ובדלקות מפרקים). לעתים קרובות התרופות הביולוגיות עשיות מנוגדן מונוקלונאלי, כלומר נוגדן שכולו אחיד בהרכבו (בניגוד למגוון הנוגדנים שמערכת החיסון שלנו מייצרת) אשר מכוון כנגד המטרה אותה רוצים לנטרל. בראומטולוגיה משתמשים במספר תרופות ביולוגיות (והמספר הזה הולך ועולה) כולל תרופות המנטרלות את חלבון ה - TNF (רמיקייד, אנברל והומירה), תרופות הפועלות נגד לימפוציטים מסוג B (מבטרה) ועוד.

שושי שלום,
נראה על פי התיאור שיש צורך בבדיקה זהירה על ידי נוירולוג כדי לשלול חוסר נוירולוגי ממוקם. כמו כן ה - MRI חשוב על מנת לראות אם קיימת הגדלה משמעותית של בלוטת ההיפופיזה אשר עשויה להסביר הן את העלייה בפרולקטין ואולי גם חלק מהתסמינים.
אם לא תמצא בעיה נוירולוגית ספציפית וה - MRI יהיה תקין ניתן לחשוב על אבחנות נוספות (כולל פיברומיאלגיה) אבל ברור שאת צריכה להיבדק על מנת להגיע לאבחנה מדויקת.

תודה על הפיד בק!

ויקי שלום,
אם אמנם מדובר בסקרואילאיטיס הרי ככל הנראה מדובר בביטוי של אחת מהמחלות הדלקתיות הגורמות למעורבות של מפרק זה - Ankylosing spondylitis, דלקת מפרקים פסוריאטית או דלקת מפרקים המלווה מחלת מעי דלקתית. הטיפול במחלות אלה הוא על ידי תרופות אנטי דלקתיות ארוכות טווח ויש יעילות גבוהה לטיפול בתרופות ביולוגיות מקבוצת האנטי TNF (רמיקייד, אנברל והומירה). הטיפול במטוטרקסאט עשוי לעזור אבל זה לוקח זמן (עד 6 שבועות). אם אין תגובה מספיק טובה כדאי מאד לשקול את הטיפול הביולוגי.

תודה רבה על התשובה.

שיר שלום,
הקליניקה עשוייה להתאים אך ככל הנראה מי שפענח את ה - CT לא חשב שהממצאים הם חד משמעיים. במיקרים כאלו בדיקת הבחירה היא MRI מכוון למפרקי הסקרואיליאק - הבדיקה הרגישה ביותר כדי להדגים דלקת פעילה במיקום זה.

שיר שלום,
בדיקת ה - HLA אינה חיובית לאבחנה. אמנם בדיקה זו חיובית אצל רוב החולים אך לא אצל כולם ומצד שני גם לא כל מי שנושא את הגן הוא חולה. האבחנה מתבססת בין השאר על הקליניקה - נוכחות של כאבי גב בעלי אופי "דלקתי" (מוחמרים בלילה ובבוקר, מוקלים בפעילות) ועל ממצאים בהדמייה - בעיקר סימני דלקת במפרקי האגן האחוריים - סקרואילאיטיס - בצילום או ב - MRI.

עינת שלום
קשה לי לקבוע אם מדובר בהחמרה כי לא ציינת איך היו בדיקות הדם קודם לכן. בכל אופן, שקיעת דם של 50 מרמזת על נוכחות של דלקת פעילה, אם כי ה - CRP כמעט תקין. כמובן צריך לוודא שהאבחנה היסודית נכונה ושאכן מדובר בדלקת מפרקים מסוג דלקת מפרקים שגרונתית (Rheumatoid arthritis). אם זה המצב ואם אין תגובה מספקת לטיפולים אלו, ניתן לשקול מעבר לתרופת חלופיות ובעיקר לתרופות ביולוגיות מקבוצת האנטי TNF.

אלי שלום
מובן שאתה צריך להיות במעקב ראומטולוגי ואם מצבך מחמיר צריך להתאים את הפרופיל בהתאם.

הפרופיל מקווה שהוא יעזור תודה לך

מקובל לקחת בדיקות דם בעקבות תלונות החולה וממצאים בבדיקה גופנית.
בנוסף בנוכחות התוצאות שהתקבלו אצלך סביר להניח שיש גם תסמינים.
ולכן אם יש אבחנה של לופוס ותסמונת נוגדי פוספוליפידים- יש צורך בטיפול.
אשה בהריון וסובלת ממחלות אלו זקוקה להיות במעקב של הריון בסיכון גבוה.

אין לי כאבים בכלום-לא חום-ולא פריחה...
לגבי האנטיפוספוליפיד-----הבנתי שרק במצב של הריון/טיסה וכו'-יהיה צורך במדללי דם-קלקסן ואספירין, ומעבר לזה אין שום טיפול..
כמובן שאני עושה ב.דם כל חצי שנה-אבל חוץ מהנוגדנים--אין לי שום תסמין..אני עושה גם ב.שתן כל 3 חודשים...
התשובה שלך משתנה ביחס לנתונים שנתתי?
תודה רבה!!!!!

בדרך כלל עושים בירור עם בדיקות דם מיוחדות כשיש סיבה. בדיקה ל-ANA אינה בדיקה שגרתית.
אבל.... אם קיים כבר תוצאות חיוביות אז כדאי להיות במעקב כי יתכן שיופיעו תסמינים. קיימים מחקרים שמצאו נוכחות של נוגדנים כמה שנים לפני הופעת תסמינים.
במידה וקיימת תסמונת נוגדי פוספוליפידים אז צריך לטפל באופן קבוע.

שרון שלום
בהחלט כדאי לבצע פעילות גופנית. אחד הדגשים הוא לבצע תרגילי גמישות (מתונים) על מנת לשמר טווחי תנועה. כמו כן פעילות אירובית כמו הליכה רצויה ומועילה בכל המישורים. כמובן לא רצוי להגזים ולבצע פעילות שגורמת לכאבים חזקים.

מאיה שלום,
השילוב של כאב בצוואר ובחגורת הכתפיים יחד עם עייפות מעלה חשד לפיברומיאלגיה - בייחוד כשכל הבדיקות האחרות תקינות. מומלץ לבצע פעילות גופנית סדירה והדרגתית ולהתייעץ עם הראומטולוג בנוגע לאפשרות זו.

ההנחיות:
בחולה מתחת לגיל 65 עם מחלה אוטואימונית ומטופלת בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון רצוי להתחסן נגד שפעת חזירים.
הכוונה שאם החולה מטופלת בפרדניזון לפחות 10 מ,ג או יותר או מטופלת בציקלופוספמיד או אימוראן או סלספט או לחילופין סובלת ממחלה פעילה עם מעורבות מערכות חיוניות- ההמלצה היא להתחסן נגד שפעת חזירים.

כלומר במצבי כיום העדיפות היא להימנע מהחיסון מאחר והמחלה ברמיסיה והתרופות הינן נמוכות מהמינון המומלץ לחיסון..?

אני רוצה להדגיש שאין הנחיות ברורות לגבי כך.
בהנחיות האמריקנית לראומטולוגיה מציינים שכל החולים עם מחלה אוטואימונית (שכולל לופוס-זאבת) צריכים לקבל חיסון. מוסיפים שחולים שמקבלים כל סוג של תרופה שיכולה לדכאות את מערכת החיסון כמו מתוטרקסאט אמורים לקבל את החיסון. לא התיחסו למידת פעילות המחלה.
אני סבורה שחולה עם זאבת בהפוגה, ללא עדות למחלה וגם בבדיקות מעבדה תקינות ומקבלת פלקווניל בלבד- אין צורך בחיסון נגד שפעת חזירים.