פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

אירה שלום,
יש סיבות שונות לכאבי גב אבל אופי הכאב שאת מתארת עשוי להתאים לכאב ממקור דלקתי. כאב כזה קיים בדלקות מפרקים כמו Ankylosing spondylits ומחלות דומות. כדי לאבחן מחלות אלו כדאי להתבדק על ידי ראומטולוג ועל פי הצורך לבצע הדמייה מתקדמת יותר של עמוד השידרה והאגן, כמו MRI.

שלום
תודה לתשובתך.
רציתי לדעת מה הבדל בין הבדיקה MRI לבדיקה מיפוי עצמות ומה עדיף לעשות?
תודה

אירה שלום,
MRI ומפוי עצמות הן בדיקות שונות הן מבחינת שיטת הבדיקה והן מבחינת המידע המתקבל. במפוי עצמות מזריקים חומר רדיואקטיבי המתפזר בכל עצמות השלד ומתרכז בצורה מוגברת באיזורים של דלקת, חבלה וכו'. בדיקה זו יכולה לתת סקירה כללית של העצמות. אם מפוי העצמות תקין לחלוטין זה מפחית את הסכוי לקיומו של תהליך דלקתי. אבל תוצאה פתולוגית במפוי עצמות אינה מאד ספציפית ואינה נותנת אבחנה מדוייקת. MRI היא בדיקה בה משתמשים בשדה מגנטי חזק מאד כדי לייצר תמונה מפורטת של העצמות והמפרקים (או של איברים אחרים). בדיקה זו נותנת מידע מדוייק הרבה יותר לגבי טיבו של תהליך דלקתי היקפו ומיקומו. הבדיקה יקרה הרבה יותר וכרוכה בשהייה יחסית ממושכת בתוך מכשיר צפוף למדי וסגור, מה שמהווה בעייה עבור אנשים הסובלים מקלאוסטרופביה.

הכתפיים כואבות קצת יותר במאמץ(אני כרגיל בעבודה פיזית וזה בעיה)אני בן 58

שאול שלום,
בסך הכל על פי התיאור נראה שהדלקת הולכת וחולפת "בכוחות עצמה" כך שיתכן שמדובר בתגובה חולפת של מערכת החיסון לגרוי כלשהוא (למשל לזיהום). יתכן שכדאי בכל אופן להיבדק אצל ראומטולוג ולו רק לצורך השוואה בעתיד - אם תהיה התלקחות של הדלקת. הייתי ממליץ לבצע צילום של כפות הידיים וצילום חזה, שוב בעיקר לצורכי השוואה בעתיד אם הדלקת תחזור.

נתי שלום,
התשובה היא חיובית. אנשים המטופלים בתרופות המחלישות את מערכת החיסון (ואנברל היא תרופה כזו) צריכים לקבל את החיסון.

כרמית שלום,
סקרואילאיטס היא דלקת מפרקים הממוקמת למפרקי האגן האחוריים (המפרקים הסקרואיליאקאליים) ובדרך כלל מערבת בנוסף את חוליות עמוד השדרה. גם מפרקים היקפיים עלולים להפגע (כתפיים, ירכיים, ברכיים). מעורבות כזו מהווה בדרך כלל ביטוי של המחלה המכונה Ankylosing spondylitis (אשר נקראה בעבר מחלת בכטרב). במקרים אחרים מופיעה סקרואילאיטיס כחלק מדלקת המפרקים המלווה את מחלת העור פסוריאזיס או כחלק מדלקת המפרקים המלווה מחלות מעי דלקתיות, כמו מחלת כרון.
מחלות אלו ניתנות לטיפול באמצעות תרופות אנטי דלקתיות חזקות, כאשר בשנים האחרונות יש שימוש גובר בתרופות ביולוגיות למטרה זו. תרופות אלו (הומירה, רמיקייד ואנברל) ניתנות בזריקה תת עורית או תוך ורידית ומביאות ברוב המקרים לשיפור מאד משמעותי במצב.
הסובלים ממחלות אלו צריכים להקפיד על פעילות גופנית סדירה עם שימור של טווחי תנועה על ידי תרגילי גמישות. פעילות אירובית סדירה כמו הליכה או שחייה מומלצת. חשוב להימנע מעישון, עקב האפשרות של התפתחות מחלת ריאות, כתוצאה מירידה בתנועתיות של בית החזה. סיבוכים אפשריים של המחלה כוללים דלקת עיניים מוסג אובאיטיס ובמקרים נדירים פגיעה במסתמי הלב ובאבי העורקים.
ברוב המקרים קיים מרכיב גנטי למחלות אלו. ניתן לבצע בדיקת דם לאיתור הסמן הגנטי HLA-B27 אשר קיים אצל רוב החולים.

כאשר תופעת רינו מופיעה ללא כל סימנים קליניים אחרים היא איננה נחשבת למחלה מסוכנת ולא ידוע על סיכון להריון. המצב שונה כמובן כאשר תופעת רינו הינה חלק ממחלה רב מערכתית כמו סקלרודרמה.

זו אינה תופעת לוואי מוכרת של איקקלומין, אם כי תמיד כדאי לשים לב להופעה של תופעות לוואי תחת טיפול הורמונאלי חדש.

שלום שלום
מכיוון שהומירה אכן מדכאת את מערכת החיסון חולים המטופלים בתרופתה זו עלולים לחלות בשפעת החזירים (H1N1) בחומרה קשה יותר מאנשים אחרים. משום כך, מומלץ לחולים כאלו להתחסן נגד מחלה זו.

ריקי שלום,
Rheumatoid arthritis (דלקת מפרקים שגרונתית) היא באופן טיפוסי דלקת מפרקים הפוגעת במפרקים רבים באופן סימטרי (פחות או יותר). מחלה הפוגעת רק בשני מפרקים כמו שאת מתארת פחות אפיינית לאבחנה זו, אם כי לא ניתן להוציא אותה מכלל חשבון. בדיקות הדם עשויות לתרום לאבחנה ואם קיימים הנוגדנים האופייניים, כמו RF ובייחוד anti CCP, עולה הסבירות שאכן מדובר בדלקת מפרקים שגרונתית. מאידך גיסא, שחיקת סחוסים (Osteoarthritis) בהחלט יכולה לגרום להצטברות נוזל בברכיים ובמפרקים נוספים. בשורה התחתונה אני מניח שהאבחנה אצלך נעשתה בין היתר תוך התבססות על בדיקות המעבדה ועל בדיקות הדמיה וקשה לי להביע דעה לגבי נכונות האבחנה, בלי שראיתי תוצאות של הבדיקות ובלי שבדקתי אותך.
לגבי הטיפול, חודשיים וחצי הן פרק זמן מספיק כדי להעריך את היעילות של טיפול בפלקווניל. התגובה לטיפול אמורה להתבטא הפחתת הכאב, ירידה בנפיחות, ירידה במדדי הדלקת בבדיקות הדם (שקיעת דם ו - CRP). אם אין תגובה מספקת יש לשקול טיפול בתרופות חזקות יותר, כמו מטוטרקסאט.

טל שלום,
באופן חד משמעי עלייך להפסיק את הטיפול במטוטרקסאט לפני כניסה להריון. מטוטרקסאט היא אחת התרופות לגביהן ידוע בוודאות שהן גורמות נזק בהריון, החל מגרימת הפלות וכלה בנזק לעובר ומקובל לא רק להפסיק את התרופה אלא אף להמתין מספר חודשים (בין חודשיים לשלושה) לפני הכניסה להריון. אף אם האב נוטל מטוטרקסאט מומלץ להפסיק טיפול זה לפני ההריון.

ב-40% מחולי זאבת-לופוס מופיעה תסמונת נוגדי פוספוליפידים (APS). התסמינים הם קרישיות יתר- קריש דם בוריד או עורק באירועים חוזרים או אצל אישה- הפלות חוזרות בנוכחות נוגדנים לקרדיוליפין או לופוס אנטי -קואגולנט. האחרון אצלך מעט מוגבר.
להמשך בירור כדאי להגיע לראומטולוג.
במידה ויש APS ו/או זאבת-לפוס ואת בהריון כדאי להיות במרפאה של סיכון גבוה.

תודה.

דנה שלום,
אמנם נכון שקיים קשר גנטי ברור בפיברומיאלגיה. כאשר אחד מבני המשפחה סובל מפיברומיאלגיה הסבירות לכך שבן משפחה נוסף יסבול מאבחנה זו עולה פי 8. יחד עם זאת לא קיימת כיום בדיקה גנטית ספציפית שניתן לבצע באופן מעשי עבור פיברומיאלגיה ואין השלכה טיפולית ידועה של הגנטיקה. כל זאת כמובן נכון לשלב הנוכחי. יתכן שבעתיד ניתן יהיה להיעזר במידע הגנטי גם לצורכי טיפול.

דנה שלום,
במסגרת הבירור של אלרגיות רבות ניתן לבדוק את ספירת הדם, ולמדוד את רמת האאוזינופילים. מדבר באחד הסוגים של כדוריות לבנות אשר אחראי בין היתר לתגובות אלרגיות שונות. בדיקה זו מתבצעת כחלק מספירת הדם הרגילה.
בנוסף ניתן לבדוק רמות של נוגדנים מסויימים כמו IgE - סוג נוגדן אשר גם כן משתתף בתגובות אלרגיות.
מבחינה ראומטולוגית ניתן לבדוק נוגדנים "כלליים" כמו RF ו - ANA וכן מסוג c-ANCA ו - p-ANCA אשר יכולים להצביע על מחלה ראומטולוגית (לאו דווקא אלרגית).
דרך אגב, יש רופאי אלרגיה המתמחים בתחום זה ורופאים אלה לרוב אינם ראומטולוגים אלא מגיעים מכיוון רפואת הריאות (פולמונולוגיה) או מכיוון האימונולוגיה הקלינית.

אכן בדקו לי IGE והוא נמצא גבוה(333) והכדוריות הלבנות גבוהות.אבל מה זה נותן בעצם?למה הבדיקה עוזרת?
לגבי רופא מתאים,האם אתה מתכוון לאלרגולוג?
שאלה אחרונה-האם יש לדעתך מחלה אחת שיכולה להסביר את האלרגיות הרבות?
תודה מראש

אכן, אלרגולוג הוא המומחה לבעיות מסוג זה. הרמה הגבוהה של IgE פשוט מצביעה על פעילות אלרגית מוגברת ואינה ספציפית למחלה מסויימת. יש מחלות ראומטולוגיות נדירות אשר יכולות לגרום לתופעות דמויות אלרגיה אבל לדעתי סביר יותר שמדובר פשוט באלרגיה והטיפול עשוי להיות בעזרת תרופות אנטי אלרגיות יעילות - כולל אנטי היסטמינים (ובמיקרים קשים גם סטרואידים).

השילוב של רמה גבוהה של נוגדנים ל-ANA ול-SMITH מצביע על אבחנה אפשרית של לופוס-זאבת. אען לקבוע אבחון של מעבדה על סמך בדיקות דם בלבד. בזאבת מופיעות תפרחות שונות. רצוי ביופסיה של העור מאיזור התפרחת.

רותי שלום
במיקרים בהם קיימים כאבים מפושטים ללא ממצא ספציפי בבדיקות הדם כדאי לחשוב גם על האפשרות של פיברומיאלגיה - מחלה שאינה דלקתית ואינה משפיעה על בדיקות הדם. בהקשר זה מומלצת מאד פעילות גופנית הדרגתית שמפעילה את כל הגוף. לעיתים כאבים אצל ילדים קשורים גם למצב של גמישות יתר. כמובן, בבדיקה של ראומטולוג ניתן להתייחס לאפשרויות אלו.

תודה על התייחסותך המהירה, שכחתי לציין פרט חשוב שבני מנוי בחדר כושר 3 שנים ולדעתי מרים משקלים גבוהים, כשאני אומרת לו שאולי יש קשר בין הכאבים להרמת המשקולות הוא כועס עלי ואומר שאני לא מבינה, שהמשקולות אינן יכולות לגרום לכאבים.
האם כן יתכן קשר ?
רותי

רותי שלום
מאמץ מוגזם המופעל על מפרקים מסוימים כמו בהרמת משקולות עלול לגרום לשימוש יתר ולכאבים ממוקמים. ניתן להתייעץ באורטופד ספורט או בראומטולוג בנושא זה.