פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

לרוב מומלץ לקחת סימבלטה בשעות הערב, על קיבה לא ריקה. בצורה זו ניתן להפחית את תופעות הלוואי העיקריות (בחילה). דבר זה נכון בעיקר בתחילת הטיפול, בעוד שבהמשך, לאחר שמתרגלים לטיפול - אין לכך חשיבות מיוחדת.

בשלב זה של ההריון ההחלטה היא בידיים של רופא נשים.
בהצלחה!

בדיקת ANA חיובי יכול להעיד על מחלה אוטואימונית אך יכול להיות מוגבר במצבים אחרים גם כן.
ככל שהרמה גבוהה יותר- הסיעוי שמדובר במחלה אוטואימונית גבוה יותר.
אין לקבוע אבחנה על פי בדיקת דם ולכן חשוב מהן התלונות והממצאים בבדיקה גופנית.

כתבת שזה יכול להעיד על דברים אחרים
הייתי רוצה לדעת מה למשל
תודה

ANA חיובי מופיע גם במחלות זיהומיות, תהליכים ממאירים ומחלות אוטואימוניןת אחרות.
ככל שהכייל גהוה יותר, הסיכוי שמדובר במחלה אוטואימונית כמו זאבת גם גבוה יותר.
יש להוסיף ב-5% האוכלוסיה ניתן למצוא רמה מוגברת של ANA. במצבים אלו, החולים מבוגרים יותר והרמה היא מעט מעל הנורמה.

שלום אורנה
מנסיון אישי בגאוט, אני מציע לבעלך לקחת כמוסות עלי מורינגה ערבה. למידע נוסף ראי באתר

רפואה שלמה
יאיר

אורנה שלום
הטיפול בראדון התפרסם במספר קטן של מחקרים בשפה הגרמנית ואינו נחשב טיפול מקובל ל - GOUT בספרות הרפואית הכללית. לא ידוע לי על טיפול כזה המתבצע בארץ.

טליה שלום
תופעות הלוואי הללו אמורות לחלוף בהדרגה לאחר הפסקת הטיפול בסטרואידים.

טליה שלום
זה נשמע תקין. שלוחצים דיסטאלית (כלומר על החלק התחתון של השוק) זה יוצר זרימה מוגברת בוריד הנבדק, וזהו ממצא תקין.

כאבים בכפות הרגליים הם לעיתים קרובות על רקע של בעיות אורטופדיות כמו רגל שטוחה, עומס יתר על הרגליים (עודף משקל), עמידה ממושכת בעבודה וכו'. לעיתים קרובות ניתן להקל על ידי מדרסים נכונים או טיפולים אורטופדים דומים. עם זאת בהעדר סיבה אורטופדית ברורה צריך לחשוב גם על בעיות ראומטולגיות, כלומר על מחלות מפרקים דלקתיות.
רופא המשפחה בהחלט יכול להיות הכתובת הראשונה לבירור כזה ויפנה אותך להמשך בירור על פי הצורך.

הן פרדניזון והן ההפסקה שלו עלולים לגרום חולשת שרירים. אם זה קשור לטיפול זה אמור לחלוף או להשתפר בהדרגה. אם אין שיפור כדאי להבדק ולראות אם קיימת בעיית שרירים אחרת.

הילה שלום,
סקלרודרמה היא מחלה סיסטמית, הפוגעת באיברים שונים (וושט, ריאות, מפרקים, כליות). עם זאת אחד הביטויים הראשונים של המחלה היא פגיעה עורית. פגיעה זו מתבטאת לרוב בתחילה בתופעת רינו, שנוי בצבע האצבעות (לבן, סגול, אדום) בזמן חשיפה לקור או במצבים אחרים. בהמשך מופיעה במקרים רבבים התקשות של העור, אשר נעשה צמוד יותר לרקמה התת עורית ופחות גמיש. תופעה זו מתחילה באצבעות ובידיים ויכולה להתפשט בהדרגה כלפי מעלה. כמו כן קיימת תופעה דומה בעור הפנים. בהמשך עשויות להופיע תופעות עוריות נוספות כמו הופעה של היפופיגמנטציה (אובדן פיגמנט ממוקם). הפגיעה כאמור אינה בכל הגוף, אך עשוייה להתפשט בהדרגה. לרוב לא תהיה פגיעה בעור הבטן והחזה.

בת אל שלום,
סימפטום כזה המוגבל ליד אחת אינו מעיד בוודאות על דלקת מפרקים וצריחך לחשוב גם על אבחנות אחרות כמו למשל בעיות עצביות (למשל" לחץ על העצב המדיאני הספק את כף היד).
יחד עם זאת כדאי לבדוק גם את הצד הראומטולוגי - אפשר בשלב ראשון לבקש לבצע בדיקות דם (שקיעת דם, CRP, RF, ANA) דרך קופת חולים כדי לראות אם יש סימנים של דלקת ובמקביל לקבוע תור לראומטולוג.

אליסף שלום,
תופעת רינו, מתאפיינת בשינוי צבע של חלק מאצבעות הידיים או הרגליים ברצף מסויים (הרצף הקלאסי הוא אצבעות שהופכות לבנות, אחר כך סגולות - כחולות ולבסוף אדומות). התופעה מופיעה לרוב לאחר חשיפה לקור או בזמן התרגשות קיצונית.
תופעת רינו לכשעצמה אינה מעידה על מחלה אוטואימונית. התופעה שכיחה יותר אצל נשים צעירות. עם זאת, אם התופעה מלווה סימפטומים נוספים (כאבי מפרקים, שינויים בעור, הפרעות בליעה ועוד) יש מקום לבצע בירור. גם כאשר התופעה מופיעה אצל גברים, או בגיל מבוגר יותר, רצוי לבדוק.
בנוכחות נוגדנים מסוג ANA , שהם סוג נפוץ של נוגדנים עצמיים, סביר לבצע בירור נוסף בקשר לתופעת הרינו כדי לראות אם היא מבטאת מחלה או לא. בדיקות הדם אליהן הופנית (LAC וקריאוגלובולינים) הם בדיקות אימונולוגיות אשר עשויות להעיד על מחלה אוטואימונית הגורמת לתופעה זו. בדיקת קפילרוסקופיה היא בדיקה מאד פשוטה, אשר במהלכה ראומטולוג (המיומן בכך) מתבונן דרך הציפורניים (באמצעות מיקרוסקופ) על כלי הדם הקטנים במיטת הציפורן. בבדיקה זו ניתן לאתר שינויים בכלי הדם האופייניים למחלות אוטואימוניות מסויימות כמו סקלרודרמה. התוצאה מתקבלת מייד.
בסיכומו של דבר נראה כי הבדיקות אליהן הופנית הן סבירות (ולא פולשניות) וכדאי לבצען על מנת לשלול את האפשרות, שתופעת רינו קשורה במקרה שלך במחלה אוטואימונית.

תודה.עזרת לי מאוד.
ועוד שאלה קטנה.כדאי לחכות עד שיהיו תוצאות לבדיקות הדם ורק אז ללכת לבדיקת קפילרוסקופיה ואז הראומטולוג יכתוב לי סיכום ע"פ כל הבדיקות?אני צריך סיכום לצה"ל,ואני מעדיף ללכת פעם אחת אליו ולא פעמיים.
ואם אפשר ממש בקצרה מה זה אנטי SCL 70.

תודה ויום טוב.

אליסף שלום,
ביצוע בדיקת הקפילרוסקופיה אינו מותנה כמובן בתוצאות הבדיקות. כמו כן איני בטוח שהראומטולוג אשר יבצע את הקפילרוסקופיה הוא זה שיעקוב אחריך בהמשך. הבדיקה מבוצעת רק במקומות מעטים - בעיקר במחלקות ראומטולוגיות בבתי חולים גדולים.
הנוגדן anti Scl70 הוא נוגדן אוטואימוני אשר מערכת החיסון מייצרת. נוגדן זה אופייני מאד למחלת הסקלרודרמה ומופיע רק לעיתים רחוקות במחלות אחרות. הנוגדן אינו מופיע אצל כל חולי הסקלרודרמה.

עינת שלום,
מבין התרופות שאת מקבלת פלקווניל היא דווקא זו שמחלישה את מערכת החיסון במידה הקלה ביותר, כך שספק אם היא אחראית לזיהמוים מהם סבלת. יחד עם זאת יש לציין שאם את אמורה ממילא להתחיל בקרוב טיפול בהומירה, שהיא תרופה חזקה ויעילה הרבה יותר מפלקווניל עבור דלקת מפרקים כמו שלך, ספק אם יש צורך בכלל במתן פלקווניל. בכל מקרה כדאי לעדכן את הראומטולוג המטפל ולהחליט ביחד אם באמת יש צורך בטיפול הזה או שאפשר להתקדם ישירות להומירה.

לא ידוע לי על אנידיקציה ללידה מוקדמת.
כדאי לשאול את רופא הנשים שלך.
רצוי להפסיק אספירין משבוע 36.
אפשר לקחת פלקווניל בהריון וגם בזמן הנקה.
בהצלחה.

יסמין שלום,
התיאור של אצבעות המתנפחות כמו נקניקיה הוא תיאור מקובל בספרות הראומטולוגית לסוג של דלקת מפרקים. העלייה בשקיעת הדם תומכת בקיומה של דלקת כלשהיא (כמובן בדיקה זו אינה ספציפית לדלקת מפרקים). דלקת המפרקים המלווה פסוריאזיס היא דוגמא טיפוסית לדלקת שעלולה לגרום ל"אצבעות נקניקיה" כאלו (אם יש לך היסטוריה של פסוריאזיס אצלך או אפילו אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה). אין ספק שעליך להבדק אצל ראומטולוג ולעבור בירור הכולל בדיקות דם רחבות (לסוגים שונים של דלקות מפרקים), צילומים של המפרקים הרלבנטיים והחשוב ביותר - בדיקה גופנית יסודית. בהתאם לכך ניתן יהיה להגיע לאבחנה ואם אכן מדובר בדלקת מפרקים - להתחיל בטיפול אנטי דלקתי יעיל.

מירב שלום,
מחלת ה - FMF כרוכה בשכיחות מוגברת לסיבוכי הריון כמו הפלות גם ללא טיפול בכולכיצין. מחקרים בהם בדקו את תוצאות הטיפול בכולכיצין על מהלך ההריון אצל נשים הסובלות מ - FMF הראו אמנם שכיחות מוגברת של הפלות, אך שכיחות זו לא היתה גבוהה יותר מהשכיחות שנצפתה בעבר, כאשר נשים החולות ב - FMF לא טופלו בכולכיצין. לא נצפתה עלייה בשכיחות של מומים מולדים. לכן ההמלצה המקובלת היא לא להפסיק את הטיפול בכולכיצין בזמן הריון. יחד עם זאת יש לשקול כל מקרה לגופו ולקבל את ההחלטה בהתסס על מצבה הקליני של האם (מידת הפעילות של המחלה בהווה ובעבר) ועל נתונים נוספים. כמו כן צריך לשקול את הצורך בביצוע מעקב מיוחד כמו בדיקת מי שפיר (אין הסכמה חד משמעית לגבי הצורך בביצוע בדיקה זו אצל נשים המטופלות בכולכיצין). ההחלטה צריכה להתקבל תוך התייעצות עם הראומטולוג המטפל בך, ובשיתוף עם גינקולוג שיעקוב אחר ההריון.