פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

חסויה יקרה,
אכן, את הטפול במטוטרקסאט חייבים להפסיק לפחות 3 חודשים לפני הריון. לכן, ההחלטה לגבי הריון צריכה להיות מתוכננת. במקרה כזה אין ברירה אלא למצוא טיפול חלופי במקום המטוטרקסאט, אותו ניתן לקבל בהריון. יש להדגיש שלמרות שכמעט אף תרופה אינה בטוחה ב - 100% בהריון, מטוטרקסאט היא מקרה קיצוני של תרופה שאסורה לחלוטין, בעוד שישנן תרופות אחרות אשר יכולות להינתן במידה יחסית של בטיחות.
דלקת מפרקים שגרונתית (Rheumatoid arthritis) היא מחלה כרונית, אשר חייבים להמשיך ולטפל בה ברוב המקרים על מנת למנוע פעילות של המחלה ויצירת נזקים. לכן, אף כי יתכן מאד שתצטרכי להחליף את הטיפול במטוטרקסאט לתרופה אחרת בשלב כלשהוא, סביר להניח שיהיה צורך בטיפול קבוע אחר.

הילה שלום,
ראשית כמובן צריך לבדוק ולוודא שלא מדובר בכאב על רקע של דלקת מפרקים (על ידי בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה). אם הכאב אכן קשור לשימוש יתר צריך להשתדל להפחית בפעילות זו ולהקפיד על סביבה ארגונומית אופטימאלית (גובה הכסא לעומת המסך, מקלדת נוחה, עכבר נוח, זווית ישרה של שורשי כפות הידיים בזמן העבודה וכו).

גידי שלום,
מטוטרקסאט היא תרופה בעלת טווח פעולה ממושך כך שניתן לצפות שההשפעה עדיין תהיה קיימת לפחות מספר שבועות (עד חודשיים) אחרי הפסקת הטיפול.

לחסויה שלום,
אם הפסקת הטיפול בפרדניזון גורמת להתלקחות הדלקת יתכן שצריך לעלות במינון התרופות האחרות. מינון המטוטרקסאט נמוך יחסית וניתן לעלות. עם זאת חייבים לחזור ולבדוק את כל בדיקות הדם הקשורות לתפקוד הכבד כדי לוודא שלא קיימת פגיעה כבדית כתוצאה מהטיפול במטוטרקסאט.

א. תודה על תגובתך.
ב. האם לפי תוצאת הבדיקת דם שכתבתי רואים אם יש פגיעה כבדית?
במידה ואיםן פגיעה בכבד לכמה אפשר להעלות את המטותרקסאט?
ג. מה עושים אם יש פגיעה כבדית? מה הטיפול התרופתי האלטרנטיבי?
ד. מישהו כתב פה בפורום שמי שנוטל את התרופה נמצא יותר בסיכון לשפעת החזירים....למה הכוונה? האם עד כדי כך המתוטרקסאט מחליש את המערכת החיסונית? האם יש משהו לעשות? ליטול משהו לחיזוקה או משהו כזה? יש סיבה ללחץ?
תודה

עלייה ברמת הבילירובין עשוייה לבטא פגיעה בתפקוד הכבד. במקרה שלך העלייה היא מזערית. בנוסף, צריך להסתכל לא רק על רמת הבילירובין אלא גם על האנזימים השונים של הכבד (GOT,GPT"GGT ו - ALK PHOS). אם כל אלה תקינים לא סביר שישנה פגיעה בתפקוד הכבד אבל צריך לעקוב אחרי העניין.
המינון של מטוטרקסאט עבור דלקת מפרקים מגיע עד 25 מ"ג לשבוע (בעוד שאת מקבלת 10 מ"ג).
אם יש פגיעה בתפקודי הכבד צריך להפסיק את הטיפול במטוטרקסאט. יש תרופות חלופיות יעילות לטיפול בדלקת מפרקים לרבות התרופות הביולוגיות רמיקייד, אנברל והומירה.
מטוטרקסאט ופרדניזון הן תרופות המחלישות את מערכת החיסון. זוהי למעשה התוצאה הרצוייה בדלקת מפרקים, מחלה אשר בה מערכת החיסון תוקפת "בטעות" את רקמות המיפרק. יחד עם זאת טיפול זה מחליש במידה מסויימת את יכולתה של מערכת החיסון להתמודד גם עם מזהמים חיצוניים כמו וירוסים. קשה לדעת בדיוק באיזו מידה המערכת מוחלשת, אבל ההמלצה כיום היא להתייחס לחולים המטופלים בטיפול כזה כשייכים לקבוצת סיכון מבחינת שפעת החזירים. זה בהחלט לא אומר שצריך להכנס ללחץ, אלא שאם מתפתחים סימנים של שפעת (חום, כאבי שרירים, נזלת וכו') - כדאי לפנות לרופא (ולא רק להשאר בבית ולנוח).

ANA בכייל 1:320 נחשב חיובי ויכול להעיד על מחלה אוטואימונית.
באישה צעירה ובנוכחות דלקת במיפרקים יש מקום לחפש לופוס.
אך לעשות אבחנה של לופוס צריך 4 מתוך 11 מדדים.
כדאי להיבדק ע"י מומחה.
דרך הגב- השימוטו שכיח בקרב נשים עם לופוס או מחלה אוטואימונית אחרת.

שרון שלום,
סימבלטה היא תרופה אשר פועלת על ידי העלאת רמת החומרים סרוטונין ונוראפינפרין במערכת העצבים המרכזית. זאת בניגוד לציפרלקס אשר באופן סלקטיבי מעלה את רמת הסרוטונין. בניגוד לציפרלקס (ולתרופות דומות) אשר יעילה כטיפול בדיכאון וחרדה, סימבלטה יעילה הן לדיכאון והן לכאב ממקור עצבי, בין אם מדובר בעצבים היקפים (כמו הפגיעה הקיימת אצל חולי סוכרת) או במערכת העצבים המרכזית, כמו בפיברומיאלגיה. הטיפול בסימבלטה דורש את הפסקת הטיפול בציפרלקס על מנת לא להעלות את רמת הסרוטונין באופן מוגזם. ההשפעה מופיעה תוך מספר שבועות. אם הטיפול יעיל, ניתן להמשיך בו לטווח ארוך, אפילו לשנים.

יונתן שלום,
ריטלין אינה נחשבת טיפול מקובל בפיברומיאלגיה ואין מחקרים המעידים על יעילותה במצב זה. אמנם, ריטלין היא תרופה מעוררת ולכן עשוייה להגביר את העירנות או לשפר את העייפות ממנה סובלים החולים, אך כאמור לא מדובר בטיפול מוכח או מקובל. האינדיקציה לטיפול בריטלין קיימת רק אם במקביל קיימת גם הפרעת קשב מוכחת אשר מצדיקה טיפול זה.
קריאטין היא תוסף מזון אשר אין הוכחות מבוססות ליעילותו בפיברומיאלגיה.

נא לפנות לפורום של אוסטיאופט/כירופרק.
אולי פורום של רפואה אלטרנטיבית????

רוני שלום
Rheumatoid arthritis היא אבחנה אפשרית, אך לאור גילה של אימך, לאור מחלות הרקע המורכבות ולאור נוגדן RF שלילי - להערכתי זו אינה האבחנה הסבירה ביותר. Polymyalgia RHeumatica היא אבחנה סבירה יותר אצל חולה בגיל הזה עם כאבים מפושטים ושקיעת דם מוחשת (באופן משמעותי). בכל אופן כדאי להבדק אצל ראומטולוג ולנסות לאבחן את הבעייה במדוייק.

ישעיהו שלום,
השאלה העקרונית היא אם אתה אכן סובל ממעורבות דלקתית של האגן ושל עמוד השדרה. אם זה המצב, כאשר ברקע קיימת דלקת מפרקים פסוריאטית, סביר שמדובר בביטוי של דלקת זו. אותם ממצאים אצל אדם שאינו סובל מפסוריאזיס היו מובילים בסבירות גבוהה לאבחנה של Ankylosing spondylitis. בכל אופן אם אכן קיימת דלקת באיזורים אלו (ויתכן שיש צורך בבדיקות הדמייה מתקדמות יותר, כמו MRI של עצמות האגן, כדי לקבוע עובדה זו) - טיפול אנטי דלקתי בתרופות חדישות, לרבות מתרופות מקבוצת האנטי TNF, עשוי להביא להקלה משמעותית במצב (רמיקייד, אנברל והומירה).

רותי שלום,
קצת קשה להגיע למסקנה חד משמעית על סמך המידע שמסרת. תת פעילות של בלוטת התריס עשוייה להיות מלווה בסימפטומים של חולשה, עייפות ואף כאבי שרירים או פרקים. לא ברור לי למה הכוונה במונח "בריחה של כדוריות לבנות". נראה שאם את סובלת מכאיב מפרקים מפושטים ושקיעת דם מוחשת יתכן שיש צורך בבירור נוסף בקשר לאפשרות של דלקת מפרקים. נראה כי את זקוקה להמשך מעקב והערכה ראומטולוגית במקביל למעקב בקשר לבלוטת התריס.

לד"ר יעקב אבלין תגובה להודעה...:

ברצוני להודות לך על תשובתך,לפני כשנה ערכו לי בדיקות בקשר לדלקת פרקים ולא מצאו כלום,עשיתי גם מיפוי עצמות והיה תקין,השאלה שלי האם זה נכון שהרופא משפחה אומר לי שיש הפרעות בבלוטת התריס כגון:גידולים על בלוטת התריס או שיש הפרעה בבלוטת הסידן והרופא מקשר את חוסר ויטמין D להפרעות בבלוטת התריס וזה מה שגורם לי לכאבים חזקים בעצמות והכאבים גם מקרינים לי במשך התקופה האחרונה לגב ולצוואר,יש מספר שעות ביום שאני קצת מתאוששת מהמצב הנוכחי ויש רגעים שאני חייבת לשכב וזה עושה לי תחושה של התעלפויות וסחרחורות קשות אני לוקחת אקמול שזה קורה לי והולכת לשכב לחצי שעה ואני קמה אני מרגישה קצת יותר טוב וזה יכול להיות אחרי שעה או שעתיים כול הכאבים והסחרחורות והחולשה ותחושה של עילפון חוזרים במשך כול היום,אתמול ההיתי אצל רופאה פנימאית והיתייעצתי איתה בקשר למצב והיא אמרה שהרופא הוא לא צודק שזה קשור כול המצב בבלוטת התריס,כול חודש ימים עושים לי בדיקות מקיפות ומעמיקות ולא מוצאים כלום,והשקיעת דם כרגיל גבוהה,ובקשר לכדוריות הדם הלבנות,אין לי בכלל מושג מזה אומר והרופא טוען שאין ספיגה של דם בגוף,שהוא שאל אותי מספר פעמיים אם אין לי דימומים מכול איבר שהוא ואני טענתי שלא,אבקש ממך מאוד מאוד שתייעץ לי לאיזה כיוון ולאיזה רופא לגשת.



בתודה רותי...

רותי שלום,
אני חושב שאת צריכה להשלים את הבירור האנדוקריני, כלומר להבדק אצל אנדוקרינולוג (מומחה למחלות הורמונאליות) בקשר לבעיות אפשריות בבלוטת התריס או בבלוטת הפאראתירואיד (הבלוטה השולטת על משק הסידן בגוף) אשר יכולות לגרום תלונות כמו עייפות, כאבי שרירים ועצמות וכו. במקביל כפי שציינתי כדאי להדק על ידי ראומטולוג בנוגע לשקיעת הדם הגבוהה ולראות אם יש סימנים אובייקטיבי של דלקת מפרקים אשר מסבירה את הממצאים.

ד' שלום,
אין מקום לדאגה. רשרושים, קליקים ושאר קולות מסוג זה הם חסרי משמעות אם אינם מלווים בכאבים או בסימפטומים אחרים.

נדב שלום,
כפי שציינתי, ההבחנה בין המצבים הללו אינה חדה ואצל חולים רבים קיימים סימפטומים המתאימים לשתי ההגדרות. כאשר התייחסתי למצב הדומה לפיברו התכוונתי למצב קליני שאינו עונה על מלוא ההגדרות הפורמאליות של פיברומיאלגיה אך מספיק קרוב לכך עד שכדאי לנסות את הטיפול המקובל לפיברומיאלגיה. יש אמנם מצבים אחרים המייצרים סימפטומים דומים (לדוגמא: תת פעילות בלוטת התריס).
מבחינת הטיפול, כאשר הכאב הוא מרכיב מרכזי, יש מקום לשימוש בתרופות המשפיעות על הולכת כאב במערכת העצבים המרכזית כמו ליריקה. אין הוכחה לכך שתרופות אלו עוזרות לתשישות כרונית לכשעצמה. תרופות מעוררות כמו פרוביג'יל עשויות להועיל בתשישות כרונית, אך יעילותן לא הוכחה בצורה מבוקרת.
לגבי הצפי לשיפור, שיפור עשוי להופיע בשני המצבים אך קשה לדעת מראש מי הם החולים שישתפרו בצורה משמעותית. הנכון הוא שבפיברומיאלגיה יש נתונים יותר מבוססים לגבי הימשכות הסימפטומים משך תקופה של עד 7 שנים.

ליאת שלום,
על פי הערכים הללו, בדיקת ה - ANA חיובית ובדיקת האנטי DNA שלילית. תוצאה זו אינה ספציפית ואינה מוכחיה שמדובר בלופוס כיוון שאנשים לא מעטים נושאים את נוגדן ה- ANA. השאלה אם צריך לבצע בדיקות נוספות בכיוון זה תלוייה בביטויים הקליניים של מחלתך, כלומר בשאלה אם יש לך סימפטומים שמחשידים בצורה משמעותית ללופוס.

נדב שלום,
שאלות טובות. לאמיתו של דבר קיימת חפיפה רבה בין פיברומיאלגיה לבין תשישות כרונית. כמעט כל חולי הפיברומיאלגיה סובלים גם מהפרעות שינה ותשישות ורוב חולי התשישות הכרונית סובלים גם ממיחושים שונים במערכת השרירים והשלד. כך שלעיתים קרובות חולה עשוי להיות מאובחן כסובל מתשישות כרונית אך במועד אחר (או אצל רופא אחר) לקבל אבחנה של פיברומיאלגיה. יש מקרים בהם התשישות היא הסימפטום המרכזי והכאבים הם חלק מאד מינורי מהתמונה ואז באמת לא נכון להתייחס למצב כאל פיברומיאלגיה. בכל אופן, לשאלתך, בהחלט יתכן שאתה סובל מפיברומיאלגיה, או ממצב הדומה מאד לפיברומיאלגיה מבחינה מעשית ומה שחשוב יותר - יתכן שאותן שיטות טיפול אשר יעילות עבור חולי פיברומיאלגיה עשויות להועיל במקרה שלך.