פורום פסיכולוגיה הוליסטית - יש לך שאלה?

אין על מה להתנצל זה בסדר. אין כעס עלייך. אני לא אתערב יותר. שבת שלום

שלום לך.
את מתארת מצב או הלך רוח של דכדוך..אין חשק ואנרגיה ומוטיבציה..
השאלה היא מה מוציא לך את הרוח מהמפרשים, את החשק לתפקד ולעשות דברים שבדרך כלל את עושה?
את יכולה לכתוב כאן
חוץ מזה - אולי יש פה תופעות של גיל המעבר שאולי כדאי להתייעץ על חברות בנות גילך ו/או רופא משפחה

בעיקרון - יש מעין "תחנות" במהלך החיים בהם אנחנו נעצרים לחשוב מה זה החיים שלנו? האם אנחנו ב "טייס אוטומטי"? מה המטרות שלנו? מה המשמעות והטעם של מה שאנחנו עושים....אולי את בתחנה כזאת..

את יכולה לשאול חופשי. אל תדאגי אני לא אפריע ולא אתערב. שיהיו לך חיים נפלאים ומאושרים.

זה לא קשור אליך מה שכתבתי להם ואמרתי לך על תכתוב לי יותר.אם תכתוב אני לא יענה לך ואני יתעלם ממה שאתה כותב לי שיהיה לך חיים מאושרים,והחלמה מהירה,ניראה לי שיש לך הרבה בעיות מרוב שאתה בחור מתוסכל.

1.אני אכתוב כאן ובכל מקום אחר כמה שבא לי ומתי שבא לי. 2. במקום לבכות על הדכאונות שלך תלכי ללמוד עברית. את כותבת עם מלא טעויות כתיב . 3. תלכי לגור עם שותפים. הגיע הזמן לעזוב את ההורים. 4. תפסיקי לכתוב במיליון פורומים על הדכאונות שלך. זה לא יעזור אם תהיי ליאת או נירית. נהיה כבר כאב ראש.ממך. 5. יש חוק ביקום שאם לא שמעת עליו הוא נקרא חוק המשיכה. ככל שתדברי על משהו שוב ושוב כך הוא יגדל. בגלל זה הדיכאון שלך הוא בלון נפוח. סוף דיון!!!

לאני זאת באמת פעם אחרונה שאני עונה לך.קודם כל זה לא עניינך כמה פעמים אני כותבת בפורום ודבר שני לפי איך שאתה כותב לי אתה נראה לי בן אדם בודד מסכן ומתוסבך שמה שאתה עושה אתה כותב לי בלי סוף,במקום זה לך תחפש לך עיסוקים אחרים כנראה שאין לך מה לעשות בחיים וזה שאני גרה אם ההורים זה גם לא עניינך.אתה לא יודע מי אני ולמה אני גרה אם ההורים אתה נראה לי בעצמך חולה וגם אתה צריך טיפול דחוף.לך תטפל בעצמך ותמצא לכתוב לאנשים אחרים בפורום.אתה בן אדם פתטי,ומסכן,ומתוסבך,ואני אכתוב כמה שבא לי בפורומים לך תחפש את החברים שלך.

אם אין לך שליטה ואתה רוצה לכתוב לי תכתוב מה שאתה רוצה רק 'אני יותר לא אקרא את התגובות שלך אתה פשוט פתטי ואני לא שמה על אנשים פתטים אתה מוזמן לכתוב חופשי.וזה גם לא יעניין אותי מה תכתוב עלי שלום ולא להתראות.

1. שוב התעצבנתי מהר ולא ספרתי. 2. את צריכה להודות לי על עצות הזהב שלי. 3. תמשיכי להתנהג באותה דרך אף אחד לא יכול לעצור אותך. וגם תקבלי מציאות דומה שאת בוכה עליה בפורומים. 4. את עושה השלכה מהעולם שלך על אחרים. את המסכנה והבודדה והחולה את הרי כותבת על זה ללא הפסק. 5. אנשים שבמצוקה מתביישים להודות בזה זה בסדר. 6. בסך הכל ניסיתי לעזור לך.

מה שלומך? ראיתי ששינית את השם שלך לאור.לא חשוב.תראה יכול להיות שלא הבנתי אותך נכון,ובאמת זה לא לעניין הצורה שכתבתי לך,אני לא באה להתחנף אני יודעת שלא הייתי בסדר אני עברתי תקופה לא קלה והכתיבה הזאת יצא מתוך תסכול שלי זה לא שייך אליך,אני יודעת שהכוונה שלך היתה טובה ורצית לעזור לי ואני מודה לך על זה,ואני ממש מתנצלת שפגעתי בך,אתה מוזמן לכתוב לי ואפשר להתייעץ בפורום אם אתה רוצה.נפתח דף חדש.מאחלת לך יום נפלא.

הי אנה, התפרצויות על אחרים זוהי לרוב התנהגות נלמדת שמועצמת כשלא טוב לנו ,נפשית או פיזית ,ואז זה יוצא הרבה פעמים על הסביבה ,ביחוד כשאלו אנשים שלא קל לנו איתם, אם את מוציאה טיפול (שמאפשר לבחון את הדברים לעומקם) מהמשוואה, הייתי מציעה לך את ההצעה המוכרת ביותר של לנשום ולספור עד עשר. ולתרגל את זה שוב ושוב, תרגול מדיטציה או יוגה יכול לעזור,
מאחלת לך יום נפלא,
ורד

עזרת לי מאוד,שיהיה לך יום נפלא.

תספרי בלב מ1-10. כדי שלא תתעצבני עליי . חחחחחחחחחח

שתכתוב מאה פעמים אותו דבר זה ענין שלה לא שלך. אתן נשים בוגרות. מאחלת לשתיכן יום נפלא.

זה בסדר,הוא בסך הכל רצה לעזור לי גם אני לא הייתי בסדר כלפיו,תודה שאת תומכת בי שירן שיהיה לך יום נפלא,אוהבת אותך.

באופי שלנו אנחנו לא אוהבים לקבל ביקורת. אבל יש לך אפשרות לסנן את הדברים ולקחת מה שמתאים לך. הפורום זה לא מקום להתנגח. גם ככה אנשים מתנגחים בכל מקום.פה אמור להיות נעים ועוטף. מקווה שככה זה יישמר. תבני לך את החיים במקום להתעצבן. החיים חולפים כל כך מהר. שיהיה לך סוף.שבוע נפחא ורגוע. אוהבת בחזרה??

תודה שירן על מה שכתבת. רוצה לחזק את דברייך. יש כללי התנהגות בפורום והראשון הוא תקשורת מכבדת. אנו מצפים ממי שבוחר להשתתף ,לכבד את זה ואת האנשים עמם הוא מתכתב. הפורום לא בא להחליף טיפול ולא יכול לעשות את זה. הוא כאן כדי לספק מילה חמה, עידוד וכמה טיפים על הדרך. כמו שכתבת: את הביקורת, העוקצנות והתוקפנות המילולית יש לנו מספיק בחוץ. בואו נשמור על מרחב נעים ומאפשר.
סוף שבוע נפלא
ורד

אני מתנצלת ממש על האי נעימות שקרה פה בפורום,וגם התנצלתי לפני הבחור או הבחורה שכתב לי או כתבה לי למרות שחלק מהמילים הוא כתב לי מילים פוגעות וגם אני לא הייתי צריכה להגיב ככה אני מודה.אני מבטיחה לך שאני ישמור על רוח טובה בלי עימותים יותר אני אוהבת את הפורום שלכם אתם עוזרים לי מאוד וגם שירן עוזרת לי המון אני באמת שולחת הרבה אהבה לך ולשירן,יום נפלא.

איזו מקסימה את מחמם לי את הלב שאת דואגת לי.שולחת לך הרבה אהבה.

תוכל.

שלום אור,
זה לא בתחום מומחיות שלי לעסוק בשאלות כאלה.
מקריאה והתעניינות אני יודע ששאלות מסוג זה מעסיקות בני אדם, אולי מתוך תחושה והבנה פנימית שיש הרבה מעבר להשגתנו, מעבר להבנה הרגילה שלנו של חיים ומות. יש הרבה ספרות בנושא ואנשים שעוסקים בתקשור והבנה שהחיים הם מסע מסתורי. אם מאד חשוב לך - אפשר לחקור, לקרוא, להתייעץ..

רשום שהפורום שלכם עוסק בתקשור אז חשבתי שתוכל לענות לי.

בקשתי ולמחוק את ההודעה שלי.

למה אתם לא מכבדים את הבקשה של אני למחוק את ההודעה?

היא ביקשה שתמחקו את ההודעה שלה שאח שלה מת. למה אתם לא מוחקים?????????

לא תמיד הזוגיות מאושרת. אבל אם את כל כך רוצה תינוק אז את יכולה לקבל תרומת ביצית ותרומת זרע ולעשות הפריה. אולי את יכולה לאמץ ילד. אבל צריך לחדוב על כל ההשלכות. רק שתדעי שלא הכל ירוק גם שיש בן סוג וילדים. וזה הרבה כסף. אבל המדינה עוזרת לאמהות חד הוריות.

ועד אז לא עבדה ולא התחתנה היא אבודה. זה עצוב. את תוכלי לגדל ילדה שלא תגיע למצב כזה??? ואת עוד גרה עם ההורים שלך ומפחדת מהם. מצמרררררררררר.

יש הרבה רווקים ורווקות. וזוגות נשואים ללא ילדים.

לא יודעת במה את מתנדבת. אבל את יכולה להתנדב לטיפול בתינוקות או בילדים זה יכול למלא אותך. כמובן אם את מסוגלת.

זה ללכת לטפל בעצמך ולהתחזק ולהתחיל לבנות את עצמך ולחפש בן זוג עם משפחה שתעטוף אותך ואת תעטפי אותם באהבה גם.

האם את מקבלת קיצבה מהמדינה?

אני אשמח לראות מי כתב לי את זה.

זה לא משנה את דעתי עלייך. אם נפגעת ממני. קבלי את.התנצלותי.

מה הקטע שלך,מה פתאום נתקעת אלי אני לא מכירה אותך,ואם כן מה הבעיה שתתן לי את השם שלך.

התכוונתי שאם אתה מכיר אותי באופן אישי אז אין שום סיבה שלא אדע מי אתה.על תעלב אבל אני מבקשת ממך לא לפנות אלי,אם אני רוצה להעזר זה רק ההפניה לורד ומנשה.בכל אופן תודה על הטיפים שנתת לי יום טוב לך

ערב נפלא.

שלום אנה.שמחה לשמוע על ההתנדבות. דרך אחת לצאת ממחשבות שליליות זה לא לחזור עליהן שוב ושוב, בעיקר כשהן לא נכונות-.לא לכולם יש זוגיות וילדים. דרך שניה היא להתמקד ביש ולא באין,.כשאנחנו מתמקדים בחיובי הוא נוטה להתעצם.בנוסף, ילד הוא יצירה. ואנו יודעים שכל עיסוק ביצירה יכול להביא לשמחה ותחושת משמעות ומימוש.כך שמציעה לך להתחבר לסוג יצירה שמעניין אותך וליצור לך יצירות שלזמן אין השפעה עליהן. ככל שתתחברי ליותר דברים שעושים לך טוב תרגישי את הטוב. לעולם יש הרבה מה להציע גם בלי ילדים. אם בכל זאת את רוצה ילד ישנן אפשרויות נוספות חוץ מאשר הריון ולידה. שמחה באה בעיקר עם הכרת תודה על כל היש בכל רגע, ועיסוק בדברים שנותנים לך תחושת משמעות ועניין. נראה שאת מארגנת את חייך ומתחברת מחדש .סמכי על עצמך שעם התמדה סבלנות ואמון, השמיים הם הגבול.

זה נכון שיש רווקים ורווקות מעל גילאי 40 וזה נכון שיש זוגות חשוכי ילדים וזה נכון שיש משפחות הרוסות מכל מיני סיבות. אבל כל האנשים האלה הם אומללים והחברה מתייחסת אליהם כשונים וחלשים. כולם היו רוצים להקים משפחה יציבה וחזקה ולעבור איתה ביחד את מסלול החיים. ובקשר ליצירה אם אתה לא.סלב או אין לך עבודה קבועה וטובה וחיי חברה אין לך מה לחפש. שום יצירה היא לא תחליף. אני לא אומרת את זה חלילה בשביל לפגוע אבל זו המציאות האכזרית. האצבע המאשימה היא ההורים שלה על איך שגידלו אותה אלא אם כן יש לה בעיה נפשית שמונעת ממנה תפקוד נורמלי בחברה.

המציאות היא מה שאנו עושים ממנה. פגשתי בעלי משפחה אומללים ורווקים שמחים. מה שגורם לאומללות הוא הפרוש שאנו נותנים למציאות ועד כמה אנו מתנגדים לה. כשאנו חיים בקבלה ואם טוב לנו בתוכנו זה מקרין החוצה ומשפיע על המציאות ולא ההיפך. ברור שזה לא קל אבל לפי מה שאני מאמינה בו היום אחרי דרך ארוכה ומפרכת של עבודה עצמית ועם מטופלים ותלמידים רבים-כל קושי מביא אתו הזדמנות לצמיחה והמציאות יכולה להשתנות בכל רגע. ברור שאופטימיות עוזרת כי בעזרתה אנו יכולים בכל רגע לבנות את חיינו מחדש. החיים רצופים אתגרים (שלא נחסכים מאף אחד, גם אם למראית עין זה נראה אחרת). לכולנו אותם שדים ופחדים, גם אם הם באים בעטיפה אחרת ובמינונים שונים),אדם יכול לחיות במשפחה גדולה ולהרגיש לבד ויכול לחיות לבד ולהרגיש נפלא. זו אשליה לחשוב שהתנאים החיצוניים הם הקובעים את אושרנו או את ערכנו. ובאשר ליצירה ,יצירה שבאה מהנשמה,ומאפשרת ביטוי אמיתי משמחת מעצם היותה. ברור שהערכת האחרים מוסיפה אבל לא היא המספקת את התחושה הטובה לאורך זמן. ישנן דוגמאות אין ספור של אנשים מצליחים שהיו לכאורה ברומו של עולם והתאבדו או התמכרו לסמים או לאלכוהול. הפוטנציאלים שלנו לחיים טובים יותר תמיד נמצאים שם עבורנו והם תמיד יתחילו ויסתיימו באהבה שלנו לעצמנו ובעבודה על כך. אף אחד אחר ושום דבר חיצוני לא יכולים למלא את זה עבורנו. וזה, למרבה הפרדוקס הוא אחד האתגרים הכי גדולים שלנו -לאהוב את עצמנו מספיק כדי לאפשר לחיים הכי טובים עבורנו להגיע...
זהו לפחות האני מאמין שלי . ותמיד אמליץ לא להרים ידיים ולקבל עזרה אם צריך.

המוכשרת שלי שאוהבת את עצמה שהיא עצובה שהיא לא מוצאת זוגיות ואין לה ילדים שזו פרשנות שלה. זה נכון שאף אחד לא מבטיח לה שאם היא תתחתן היא תהיה מאושרת או שיהיו לה ילדים מוצלחים ובריאים אבל היא רוצה לבנות משפחה זה חסר לה. היא רוצה משפחה גדולה של 4-5 ילדים והשעון הביולוגי לרעתה.

את היית מאמללת אותם כמו שההורים שלך אמללו אותך. חסכת צער מהם ומעצמך. תסתכלי על כל ההודעות שלך מה כתוב-דכאון. חרדה. חולשה. חוסר. עצב. חולי. מי היה רוצה אמא כמוך. וכל מה שורד כותבת לך זה סתם את תהיי אומללה כל חייך.

הלוואי ותהיי מאושרת ותבני לך חיים טובים. אולי קצת נסחפתי. די אני הולכת מפה. שאלוהים יברך בעשייה מבורכת ומוצלחת ושתהיי מאושרת ושלא יחסר לך מאום.אם פגעתי בך. קבלי התנצלותי. לפעמים אני בוטה. היי שלום

הייתי אומרת לה להמשיך לנסות להשיג את מה שהיא רוצה וללכת לטיפול לקבל עזרה אם היא מרגישה שהעצב והאומללות משתלטים על חייה. ובזאת סיימנו את הדיון.

תודה שעזרת לי,אין כמוך,מאחלת לך יום נפלא.

איזה כיף לשמוע ממך. כל הכבוד שאת מתמידה בהתנדבות. שולחת לך חיבוק גדול לשמחה ואהבה???((((()))))

יום נפלא.

לפי מה שראיתי בטלוויזיה בחדשות,היה כתבה שרוצים להעביר מטופלים לפסיכולוגים בקופת חולים.הגיע הזמן שיסגרו את הבתי חולים פסיכיאטרים זה רק מזיק.מזל שאני לא מטופלת בבתי חולים כאלה.

האם יש לך איזו בעיה פסיכולוגית? את מוכרת על ידי המדינה כנכה נפשית? את פשוט נשמעת לי בחורה חכמה ומתוקה אבל מפחדת מהחיים מאוד. מסכימה איך לגבי מה שכתבת. האם רוצים להעביר טת המטופלים מאשפוז פסיכיאטרי לפסיכלוגים בקהילה? משום מה כל הרפורמה נשמעת לי איומה ואפילו מפחידה. שנהיה בריאים ולא נזדקק.אמן

מהמעט שאני יודעת בנושא אני מבינה שהשרותים הפסיכיאטרים שעד כה נתנו בבתי חולים יעברו לקהילה -לקופות החולים ויהיו באחריותם.

אבל עד עכשיו היו פסיכיאטרים בקופות שנתנו טיפול. אז מה שונה?

ממה שהבנתי ההבדל הוא שעכשיו יהיו בקופות החולים מרכזים בהם יהיו פסיכיאטר, פסיכולוג ,עובדת סוציאלית, אחות שיוכלו לספק שירותים במקום להפנות לבית החולים.

לא יהיה שינוי בזה? עדיין ההשתתפות העצמית לא זולה.

צר לי אבל אני יודעת על הרפורמה מעט מאוד ונראה לי שלא הכל ברור עדיין. מציעה לפנות לגורם מוסמך ממני בעניין

יהיו בקופה יותר פסיכיאטרים ואת כל המדוגעים מהבתי חולים יביאו לטיפול בקופה. טיפול פסיכולוגי דיסקרטי ואישי יהיה לעשירים בלבד.

שלום טל..השאלה כללית.
כמה דברים כחומר למחשבה:
יכול להיות קונפליקט פנימי לא פתור..למשל- צד אחד בתוכך רוצה להתקדם ולהטיב עם עצמך ועם אחרים. צד אחר, בפנים, לא מאשר, לא מאפשר, אומר לך שאתה "לא ראוי" או "לא בסדר"..זהו צד ששם לך רגליים או מקל בגלגלים, והורס או פוגע..מכנים זאת "דפוסים מכשילים".

פסיביות יכולה לנבוע מסוג של שיתוק, חוסר בטחון בדרך, לא מרגיש שיכול להתגבר על מכשולים, לא ברורים הרצונות..ובמקביל - במציאות או בעבר היה חסר עידוד , העדר "גב",דמות הורית תומכת.

תראה אם אתה מתחבר
ותכתוב יותר פרטים על מה שמטריד אותך באופן אישי

מנשה

מנשה תודה על דבריך. חומר למחשבה.

מה השם שלך? מעניין אותי לראות מי כתב לי את זה,תודה.

אנה שלום..אלו הם מעין "חבלי קליטה", תגובה פנימית לשינוי שאת עוברת. התגובה הפנימית היא שאת לא רגילה כנראה לסמוך על עצמך ולהתגבר..מה שתיארת זו תגובת בהלה..אולי תחושה שזה גדול עליך..

אולי חשוב שתעשי הרגל בזמן הקרוב לדרג בסוף היום משימות שנותנים לך 1-10 כאשר 10 מציין "ממש בלתי אפשרי"..ו 1 "בקלות"..ויכולה להתבונן איך בעצם התגברת על קושי וללמוד מזה

חוץ מזה ללכת לחוג ליוגה או צ'י קונג או מדיטציה - לתרגל רוגע ולחזק את עצמך

עבודה - זה יותר מחייב..ויש גם תשלום
מתנדב - בעינייך אולי זה שאת לא חייבת
נראה לי עדיף שזו תהיה עבודה..תנסי 3 ימים בשבוע ותראי איך הולך

צריכה לתת לעצמך תקופת הסתגלות למצב חדש
בהצלחה

הייתי מציעה לך ללכת לאיזה סדנה ללמוד.משהו אם את.יכולה. למשל סדנת בישול/אפיה/עיצוב בבצק סוכר. זה יעסיק אותך ויכול ךתת לך.הרגשה טובה. שולחת לך חיבוקים חמים??????????

אני מודה לך על התמיכה את נראית לי שאת מאוד אוהבת לתמוך וזה מאוד יפה,ואני מאוד מעריכה את זה,ותודה על מה שהצעת לי,בקשר להתנדבות אני אעדכן אותך בהמשך.שולחת לך חיבוקים ואהבה וחג שבועות שמח.

נתת לי ראיון מצויין.אבל מה שאני מפחדת שפתאום המנהל התקשר ויתחרט ויגיד לי שהוא לא ירצה שאמשיך יותר,בגלל מה שקרה לי,אני מפחדת מהתגובה של ההורים שלי,עד שהצלחתי כל כך יפה פתאום פספסתי.מה אני עושה עם המחשבה הזאת וחס וחלילה עם זה יקרה? אודה לך על הטיפ וחג שבועות שמח.

מה אני צריכה לעשות עם התגובה של ההורים שלי,כי הם כעסו עלי קצת על מה שקרה הם רוצים שאני אצליח,ושוב עם המנהל התקשר ויתחרט ויגיד לי שהוא לא רוצה אותי בסוף זה גם פספוס עד שכבר שבוע אני התנדבתי כל כך יפה וגם שוב התגובה של ההורים.אשמח לקבל טיפ איך להרגיע את עצמי,כי היום בבוקר היה לי ויכוח עם ההורים בגלל זה,אני שוב מודה לך שיהיה לך יום מקסים.

הי אנה יקרה
הכי חשוב לא להרים ידיים ולהמשיך, עם הקושי, עם החרדה שעולה לעיתים, עם המכשולים הקטנים בדרך. .אם לא במקום זה, במקום אחר. קיבלת פידבק מצויין, זכרי את זה!
כל השאר בדיוק כמו שמנשה כתב-חבלי קליטה, שמאוד טבעי והגיוני שהם יצוצו וינסו להסיט אותך מהדבר העיקרי והוא -שיש לך מה לתרום לעולם ולא תתני לשום דבר ולאף אחד לשבש את זה! את התומכים ומחזקים שמרי סביבך,את זקוקה כרגע לתמיכה וחיזוק עד שתתיצבי על קרקע בטוחה יותר.מצאי לך מטפל טוב או סדנה או חברה או כל אחד אחר שיכול ללוות אותך במסע הזה חזרה אל עצמך.מותר לטעות, כך לומדים ומתפתחים. זהו הטבע האנושי. הצלחה באה מעמידה באתגרים. זו ההצלחה האמיתית - להמשיך. להחליף ספק באמונה, פחד באומץ ופסימיות באופטימיות. וזה דורש תרגול. למנהל אם הוא יתקשר את יכולה להגיד שקצת נבהלת לרגע אבל את בטוחה שאת יכולה לעשות עבודה מצויינת ומעוניינת להמשיך ולהורים -שמה שאת זקוקה לו עכשיו זה חיזוק ותמיכה.
הדבר היחיד שאת יכולה לפספס זה את עצמך. מה שאמור להיות שלך מחכה לך...
בהצלחה
ורד

אני ממש מודה לך,חיזקת אותי ונתת לי יותר ביטחון,מאחלת לך חג שבועות שמח.

אין ערבויות לתוצאות בחיים אנה. אדם אמיץ הוא לא זה שלא פוחד אלא זה שכן פוחד ולא נותן לפחד לנצח אלא עושה ומתקדם עם הפחד! תחשבי על סיטואציות של הצלחה בחייך ותני להן לתת לך כוח עד שתחזרי למעגל החוויות החיוביות. נראה שהיקום מעביר לך מסר שהדלת פתוחה לפנייך. עלייך רק להסכים לצעוד לתוכה. בלי ערבות לתוצאה.בטוחה שתעשי כמיטב יכולתך מה שלא יהיה. שבוע נפלא! ובהצלחה. בעיני כבר הצלחת :)

חיזקת אותי,את מקסימה,מאחלת לך שבוע ניפלא.

תכנסי מידי פעם לספר חוויות טובות. אני בטוחה שתצליחית תאמיני בעצמך חזק. שבוע טוב ונפלא

שלום אנה...
מה זה בעצם "האמת" עליה את מדברת?
לא יודע אם מתאים לך לספר על זה משהו

שלום אנה
מהנסיון שלי זה לא בהכרח יגרום לכך שלא יקבלו אותך. מציעה לך ללכת לראיון ולהחליט שם אם להגיד או לא בהתאם להרגשתך. מה שחשוב זה שיפגשו אותך ויתרשמו ממך ולא מארוע בקורות החיים שלך.
עוד טיפים להרגעת לחץ מעבר למה שכתבתי -נשימות, מדיטציה, מוזיקה, מחשבות חיוביות וכל מה שעוזר לך להרגיש טוב עם עצמך ובכלל :)
יום נפלא!

שלום אנה. חושב שהסברת היטב את הבעיה. את רוצה "להתניע" כביכול, ולהיכנס לעבודה עם כל המשתמע מזה : לעשות משהו יצרני ולהביא תועלת, שתהיה לך הכנסה, יחסים עם אנשים, וסיבה ברורה לקום בבקר..

לא כתבת אם עבדת בעבר ובאיזו עבודה, ואם יש לך הכשרה בהשכלה או במקצוע.

יש במשרד התעסוקה אפשרות לקבל ייעוץ תעסוקתי -שיכול לתת לך כיון וגם מידע על אפשרויות וזכויות מטעם המדינה. חפשי באינטרנט "ייעוץ תעסוקתי".

התנדבות זה רעיון טוב. גם בנושא זה יש כתובת לעניין - מטעם המדינה או עמותה..תכנסי לאינטרנט ל "התנדבות"..

אפשרות נוספת היא ללמוד משהו..שייתן לך עניין ואולי גם יקדם אותך. ייעוץ תעסוקתי יכול לכוון גם בנושא זה..

תראי מה את אוהבת ומה את מעריכה וזה ייתן לך תחושה לגבי הכיוון..

יכול להיות שאת צריכה לאו דווקא "טיפול", אלא ליווי בדרך והתמודדות שלך..אולי ברווחה באזור מגורייך..

מקווה שזה עוזר לעשות לפחות את הצעד הבא
בהצלחה

על התשובה והתמיכה המהירה,אני מתחילה לעשות את מה שהצעת לי,הקלת עלי,ושוב אני מאחלת לך יום מקסים.

שלום אנה, בהמשך לתגובתו של מנשה מחזקת את ההמלצה להתנדב למען מטרה שמדברת אלייך ושתוכל להכניס משמעות לחייך. אנחנו יודעים שכשאנחנו יוצאים מעצמנו ומושיטים יד לאחר זה נותן לנו כוחות ותחושת משמעות. עד כמה שידוע לי, בכל עירייה ישנו רכז מתנדבים שיכול אולי לעזור בעניין.
דבר נוסף שאת יכולה לעשות זו פעילות פיזית .פעילות פיזית, גם במינון נמוך משחררת כימיקלים במוח ומאפשרת הרגשה טובה יותר. בחרי משהו שמסב לך הנאה. הליכה, יוגה, ריקוד,שחייה...
לטבע גם יש יכולת כזאת- לנקות ולשחרר תחושות קשות ומועקה. הליכה על שפת הים או בין עצים או פרחים גם היא מומלצת.
מפגש עם אנשים הוא חשוב. אולי תוכלי להעצים זאת וליזום מפגשים עם אנשים שמטעינים אותך באנרגיות.
ליווי דרך שיחות נראה לי גם חשוב ומומלץ
ותמיד ישנה האפשרות לדבר עם הרופא המלווה על שינוי מינונים בעת הצורך.
נשמע שיש לך את המודעות, את הרצון ואת הכוחות להתניע תהליך של חזרה לחיים בעלי משמעות.
מאחלת לך בהצלחה. ורד

זה מחמם את הלב מה שכתבת לי,ותודה לך על העזרה והתמיכה,ללכת לטבע או חוף הים או חברים ולעשות יוגה זה נהדר אני אעשה את כל זה,מאחלת לך יום מקסים.

שלום..
אני מתרשם שאת עושה תהליך התפתחות בו האני הפנימי שלך מעז לצאת החוצה ולהגיד "אני כאן!".זה לא סותר את זה שיש לך תכונות אחרות כמו שאת "נחמדה" ידידותית ועוד. לוקח זמן עם שהדברים מתחברים בתוכך

תקראי קטע "רק שתהיו מרוצים" בבלוג שלי

אני מניח שחוסר בטחון והערכה עצמית לא בטוחה - התפתחו במהלך הילדות וההתבגרות.
הרגשת ערך עצמי היא הכרחית ליחסים עם אנשים. תאמיני בעצמך ותהיי פתוחה ללמוד על עצמך ולהשתפר. אולי תלכי לסדנה לאסרטיביות או למודעות.

בהצלחה

שלום קורל,

המשאלה שלך שתהייה "נכות" כלשהו בבן זוג שתמנע ממנו לנטוש אותך - אינה מציאותית. גם נכה יכול לא לרצות קשר ולסיים אותו

הנושא שלך הוא טראומה של נטישה ובגידה
בזה צריך לטפל, גם אם מדובר בטיפול ממושך

טיפול מתאים מאפשר לך לגעת ולרפא את הפצעים הרגשיים שלך כדי שתוכלי להאמין בעצמך ותלמדי לפתח וליצור קשר ולשמור עליו לאורך זמן.

בהצלחה

האם ניתן למחוק הודעות שלי ישנות

תמיד